חיות ליד הבית כשאנחנו רוצים לראות בעלי חיים, אנחנו הולכים לגן החיות. מוכרחים? לא. אפשר לפגוש בעלי חיים גם בחצר האחורית, מסביב לבי מרב וינשטיין 08/02/01 סביב האדם חיים בעלי חיים שמרגישים טוב בשכנות האדם ורק מרוויחים מאיתנו. הם חיים על ידינו והשכנות ­ עושה להם טוב, והם הולכים ומתרבים. אגב, חלקם גורמים, כתוצאה מכך, לנזקים לבעלי חיים אחרים, אבל זה כבר סיפור אחר. חסרי חוליות: שבלול השדה שבלול השדה שכיח בארץ. הוא קרוב משפחה של השבלול שאותו אוכלים (בעיקר הצרפתים) במסעדות מפוארות. השבלולים יוצאים החוצה אחרי הגשם ומטילים על המדרכות, עד שעובר אורח רחמן מעביר אותם בחזרה לגינה. הקצף שהשבלול מפריש משמש להגנה, ויכול להרתיע אפילו חיפושית טורפת.גוף השבלול מכיל הרבה נוזלים (בגלל זה הוא נראה כמו ג'לי). כדי שהוא לא יתיבש בקיץ, הוא מתחפר באדמה, נכנס לתוך קונכייתו, ואוטם את הפתח. כך הוא מחכה מתחת לאדמה עד לבוא הגשמים. אז יצא החוצה לחפש בן זוג. השבלול אינו בררן גדול ­ כל שבלול הוא גם זכר וגם נקבה, ולכן הוא צריך רק למצוא שבלול אחר. לאחר ההזדוגות שני הפרטים יטילו ביצים.השבלולים חיים שש עד עשר שנים, די הרבה בשביל יצור כל כך קטן. חרקים: מרעידן המרעידן הוא העכביש הכי נפוץ בבית ­ תמצאו אותו בכל מקום, אם רק תחפשו. יש לו רגליים ממש דקיקות, והוא נראה עדין זה. הוא יושב על מין רשת קורים שלא נראית כמו שום דבר, ואם מלחיצים אותו הוא מתחיל להרעיד את הקורים. זו הסיבה לכך שקוראים לו מרעידן. קפצן כל העכבישים הקפצניים שיכים לאותה משפחת עכבישים. הם כולם מסתובבים ומחפשים טרף, ולא יושבים על רשת כמו עכבישים אחרים. כשהם מזהים משהו אכיל, הם מזנקים עליו מיד. גם בבית רואים אותם מקפצים מדי פעם. שימו לב לסידור העיניים המיוחד שלהם ­ כך ניתן לזהות קפצן ללא קושי. זוחלים: שממית הבתים השממית היא לטאה קטנה ועדינה, שחיה בתוך הבית וסביבו. היא הולכת מצוין על קירות, וגם על תקרות, בזכות המבנה המיוחד של רגליה ­ המכוסות כריות זעירות. כאשר מישהו רודף אחריה, היא יכולה לנתק את זנבה, והוא ימשיך לפרפר עוד כמה דקות, וכך יעכב את הטורף המבולבל. השממית תצמיח לה זנב חדש במהרה.ביום, השממית מתחבאת בסדקים, ובלילה יוצאת לעבודה. היא מחפשת טרף ­ כל מיני חרקים שפעילים בלילה, שאותם היא מוצאת אותם באור פנסים, למשל. כיוון שהיא טורפת חרקים, היא נחשבת כמביאת מזל טוב לבית, וגם אנשים שלא כל כך אוהבים חיות מרשים לה לגור באיזה סדק בקיר. ציפורים: עורב אפור העורב האפור נפוץ מאוד ליד מגורי האדם. הוא חי בלהקות רעשניות, שלא מפספסות שום הזדמנות ליצור מהומה. למשל, כשעורבים פוגשים בז ­ הם לא יניחו לו, ויעופו אחריו ויתקפו אותו עד שיסתלק. ניתן לראות קרבות כאלה לעתים קרובות. בתוך הלהקה העורבים חיים בזוגות, והם שומרים אמונים לבן זוגם לכל החיים.בשנים האחרונות, העורבים התרבו מאוד בארץ. הם אוהבים מאוד לאכול אגוזי פקאן ומזיקים למטעים. אם תטילו במטע פקאן, תראו עורב מחזיק פקאן במקור, מנסה לפצח אותו או להחביאו. העורב הוא ציפור מאד אינטיליגנטית, והוא מסוגל להבחין בין בני אדם שונים ובין חפצים. עורבני אם שמעתם פעם חתול מילל מעץ גבוה, ולא ראיתם שום חתול ­ סימן שהיה שם עורבני. העורבני, בן דוד של העורב, הוא חקין מצוין של קולות. הוא יודע לחקות ציפורים אחרות, חתולים וכלבים, ויכול גם ללמוד להגיד כמה מילים.העורבני אוכל הכל, כמו העורב. הוא אוהב לאכול ביצים וגוזלים של ציפורים אחרות, וגם של עורבנים אחרים. בזכות בני האדם, העורבני נפוץ היום מאוד, אך פוגע בציפורי שיר אחרות כשהוא טורף את הגוזלים שלהן. בז מצוי מבין העופות הדורסים, הבז הוא היחיד שבוחר לגור בסביבת האדם. בערים צפופות, הבזים חיים בזוגות. הם מקננים על אדן החלון, במקום הצוקים בהם קיננו לפני בוא האדם. אם לא מסלקים אותם, אפשר לעקוב אחר התהליך המרתק של גידול הגוזלים.הבז שיך לדורסי היום, והוא קרוב משפחה של העיטים הגדולים והנשרים. הבז דורס את מזונו ­ הוא עף ומחפש טרף, או עומד ומרפרף באוויר. כשהוא מזהה משהו טעים, הוא צולל אליו במהירות אדירה, ולוכד אותו ברגליו. הוא צד חרקים ועכברים, וגם ציפורים קטנות. יונקים: עטלף פירות כשמטילים ברחובות בערב, או סתם מציצים מהחלון, רואים פתאום יצור גדול, בגודל של יונה בערך, וחום. אפשר לטעות ולחשוב שזו ציפור לילה, אבל אם מסתכלים היטב, מגלים שהוא דומה יותר לעכבר מאשר לציפור. זהו העטלף. בארץ חיים מינים רבים של עטלפי חרקים, ומין יחיד של עטלף פרות. עטלפי החרקים נפגעים קשה בהרעלות שונות, שכוונו דווקא נגד עטלפי הפרות. בעבר חשבו שעטלף הפרות מזיק למטעים, כיוון שהוא נוגס בפרות. מאוחר יותר גילו שהוא בכלל מעדיף פירות רקובים.בניגוד לעטלף החרקים, שהוא כמעט עיוור, לעטלף הפירות יש עיניים גדולות, והוא רואה מצוין.