ישר בעיניים / בעריכת פרופ' ענת לבנשטיין החור המקולרי נגרם במקרים מסוימים ברשתית של אזור מרכז הראייה. רק בשנים האחרונות נמצא לו טיפול בעזרת טכניקה מיקרוכירורגית ד'ר עדיאל ברק 05/02/01 גלגל העין האנושית מעוצב בצורת כדור בקוטר של 22 מילימטר ומתפקד כמצלמה חיה. החלק הקדמי של גלגל העין, המכיל את הקרנית (הכיסוי השקוף של העין), העדשה והקשתית (החלק עם הצבע בעין), גורם למיקוד קרני האור על גבי החלק האחורי של העין, בדומה לתפקוד העדשה במצלמה אשר מרכזת את קרני האור על גבי סרט הצילום. הרשתית, בדומה לסרט הצילום במצלמה, היא שכבה דקה של רקמה השוכנת בצמוד לפנים האחוריות של גלגל העין. בריכוז קרני אור נוצרת דמות על הרשתית, ומידע מדמות זאת מפוענח על ידי הרשתית ומועבר למוח על ידי עצב הראייה, וזוהי הדמות שאנו רואים. המקולה מספקת החדות בניגוד למצלמה, הדמות הנוצרת על גבי הרשתית אינה אחידה מבחינת חדות ובהירות. רק החלק המרכזי של הרשתית, המקולה, רגיש מספיק כדי לספק ראייה חדה למטרות כמו קריאה, צפייה בטלוויזיה או נהיגה. המקולה היא אזור קטן מאוד, האזור המרכזי שבה גודלו כראש סיכה. רק אזור קטן זה אחראי לראייה החדה המאפשרת תפקודים יומיומיים רבים. החור ברשתית כדי לשמר את צורתו הכדורית מלא גלגל העין בחומר דמוי ג'לי הקרוי זגוגית VITREOUS(). בזמן הלידה ובשנות החיים הראשונות, הזגוגית צמיגה בדומה לחלמון הביצה הלא מבושלת, וממלאת את כל חלל העין. עם הזדקנות האדם מתחילה הזגוגית להתכווץ ונעשית דחוסה יותר בחלק הקדמי של העין, בעוד שבחלק האחורי מוחלפת הזגוגית בנוזל. הזגוגית נפרדת מפני הרשתית בעת התכווצותה. ברוב המקרים היפרדות הזגוגית מתבצעת ללא כל תופעות שליליות. האדם יכול לראות מעין "זבובים" צפים בשדה הראייה, אך פרט לכך לא יהיו כל תופעות שליליות. באחוז קטן של אנשים הזגוגית יכולה להיות אחוזה בפני הרשתית בכוח רב. בעת התכווצות הזגוגית ותנועתה קדימה יכולים להיווצר מתח או משיכה על הרשתית, ובשל כך יכול להיווצר בה חור קטן. כאשר המתח מופיע בהיקף הרשתית, יכול להיווצר קרע ברשתית אשר עלול לגרום להיפרדות הרשתית. אם, בניגוד לכך, הזגוגית אחוזה ברשתית מאזור מרכז הראייה (המקולה), התכווצות הזגוגית ומשיכת הרשתית עלולות לגרום לחור באזור הידוע כחור מקולרי. תסמיני החור המקולרי תסמיני חור מקולרי זהים לרוב המחלות אשר תוקפות את אזור המקולה. הם כוללים: ירידת ראייה מרכזית הן למרחק והן לקריאה, עיוות ראייה מרכזית, וחסר (כתם) במרכז הראייה, אשר בו יכולות להיעלם אותיות בעת קריאה, או אבדן פנים במבט על אדם. אבחון חור מקולרי נעשה על ידי רופא עיניים המרחיב את אישוני החולה ובעזרת מכשירי הגדלה שונים בודק את הרשתית. במקרים רבים צריך בנוסף לעשות צילום עם חומר ניגוד אשר מדגים את אזור הרשתית ואת אזור החור, ומבטיח שאכן החור נגרם ממשיכת זגוגית, כפי שתואר בתחילה, ואינו משני למחלות נדירות אחרות הפוגעות באזור המקולה. ניתוח ויטרקטומיה עד לתקופה האחרונה לא היה כל טיפול יעיל נגד החור המקולרי. אך בשנים האחרונות נמצא כי בעזרת טכניקה מיקרוכירורגית ניתן לבצע ניתוח אשר משפר את תסמיני החולה. ניתוח זה ידוע בשם ויטרקטומיה וכולל את הוצאת ג'ל הזגוגית אשר ממלא את מרכז העין. חשיבות מיוחדת ניתנת להוצאת כל תאחיזת הזגוגית לפני הרשתית באזור המקולה. הודות לכך משוחרר המתח אשר קיים על הרשתית ואשר גורם להופעת החור המקולרי בתחילה. בעקבות זאת יכולה הרשתית לשוב למקומה. כדי לסגור לחלוטין את החור המקולרי נדרש לחץ נוסף והוא עוזר לחיבור מלא של החור. לחץ נוסף זה מושג על ידי הזרקת בועת גז שממלאת את חלל העין, ובבואה במגע עם הרשתית דוחפת את הרשתית חזרה למקומה בצמוד לגלגל העין. בכך היא עוזרת לסגור את החור המקולרי. תהליך זה דומה לפעולה אשר מבצעת היד אשר מחזיקה "טפט" כנגד קיר ומאפשרת לו להידבק ולהישאר במקומו לאחר ייבוש דבק שמצמידו למקום. על מנת להשיג אפקט מרבי, בועת האוויר חייבת להפעיל לחץ בכיוון מעלה כנגד פני הרשתית באזור המקולה. עם הפנים למטה המקולה ממוקמת בחלקו האחורי של גלגל העין, ובשל כך חייב החולה להישאר במצב "פנים למטה" על מנת לאפשר לבועת האוויר לפעול. חולים חייבים להימצא במצב פנים למטה במשך שבועיים לפחות לאחר הניתוח, ושמירה על מנח זה הוא הפקטור החשוב ביותר להצלחת הניתוח. החיים במצב פנים למטה קשים ביותר, ולכן תוכננו אמצעים שונים אשר מקלים על שמירת המנח. אמצעים אלה ניתנים להשכרה ומאפשרים שינה בפנים למטה, אכילה במצב זה ושהות נוחה יותר במהלך היום. בסיום השבועיים שבהם שוהה החולה במצב פנים למטה הוא מועבר לתנוחה נורמלית באופן הדרגתי. בועת הגז אשר הוזרקה לעין נספגת לאטה ועוברים שישה­שמונה שבועות עד להיעלמות הבועה לחלוטין, וחלל הזגוגית מתמלא בנוזל אשר נוצר בתאים המצויים במקטע הקדמי של העין. בזמן הימצאות בועת הגז בחלל הזגוגית אין אפשרות לראות בעין, אך עם היעלמות הבועה חוזר באופן הדרגתי תפקוד הראייה. הראייה מגיעה למלוא יכולתה רק שלושה חודשים לאחר הניתוח. סיבוכים אפשריים כמו בכל ניתוח, גם לניתוח זה ישנם סיבוכים. באחוז קטן מן המקרים מופיעים בעקבות הניתוח קרעים ברשתית אשר מחייבים טיפול בלייזר, או אף לעתים ניתוח לתיקון היפרדות רשתית. בנוסף, בחולים אשר לא עברו ניתוח ירוד (קטרקט) מתפתח ירוד ברוב המקרים בתוך חצי שנה עד שנתיים לאחר הניתוח. מצב זה מחייב ניתוח ירוד בחולים אלה. אחוז סיבוכים אלה נמוך ביותר, וניתוח סגירת החור המקולרי הוא ניתוח מוצלח בעל סיכויי הצלחה מרובים במקרים שבהם הוא מבוצע בתוך כחצי שנה מזמן הופעת החור המקולרי. השאלות הנפוצות בעבודתנו אנו נתקלים בשאלות החוזרות בפי מרבית המטופלים. העיקריות שבהן מובאות כאן.האם חור מקולרי וניוון רשתית הם אותו תהליך? לא. חור מקולרי וניוון רשתית הם מצבים שונים לחלוטין. ניוון רשתית היא מחלה הפוגעת ברקמה המצויה מתחת לרשתית, בעוד שחור מקולרי נגרם מנזק בתוך העין, במפגש הרקמות זגוגית­רשתית. אין כל קשר בין שתי המחלות. האם חור מקולרי הוא מחלה תורשתית?אין כל מידע על כך שחור מקולרי הוא מחלה תורשתית. לפי הידוע לנו, אין המחלה מועברת מהורים לילדיהם.אם יש לי חור מקולרי בעין אחת, מהם הסיכויים להתפתחות החור בעין השנייה?הדבר תלוי בתאחיזת הזגוגית לרשתית. יכול להיות סיכוי להתפתחות חור מקולרי בעין השנייה. רופא העיניים אשר בודק חולה עם חור מקולרי יכול להעריך את מצב תאחיזת הזגוגית בעין שאינה פגועה. באותם מקרים שבהם הזגוגית נפרדה מפני הרשתית, סיכוני התפתחות חור מקולרי נמוכים ביותר. לעומת זאת, כאשר הזגוגית נותרת צמודה לרשתית ויוצרת מתח על המקולה בעין השנייה, יש סיכון גבוה מהנורמה להתפתחות חור מקולרי בעין זאת.האם חשוב משך הזמן שיש לחולה חור מקולרי, אם הוא מ עוניין בניתוח?קיימות הוכחות בספרות הרפואית כי סיכויי חזרת ראייה גבוהים יותר אם הניתוח מבוצע בחור מקולרי שקיים פחות משישה חודשים. עם זאת, קיימות הוכחות לשיפור מסוים בראייה גם בתיקון חורים מקולריים אשר נמשכו יותר משישה חודשים.האם ניתן למנוע הופעת חור מקולרי? קיימות עדויות כי במקרים נדירים חור מקולרי יכול להופיע בעקבות טראומה לעין, אך ברוב המקרים חור מקולרי מופיע באופן ספונטני, ואין כל דרך למנוע את הופעתו או לטפל במצב שלא באמצעות ניתוח.* העורכת היא מנהלת מחלקת עיניים במרכז הרפואי תל­אביב * הכותב הוא מומחה למחלות עיניים וניתוחי רשתית וזגוגית במחלקת עיניים, במרכז הרפואי תל­אביב