טיפול בסרטן לפי השעון הביולוגי מיכשור חדשני - משאבה זעירה, נישאת ובגודל של רשמקול, מזליפה 4 תרופות כימותראפיות בתיזמון מיוחד תודות לכרונוביולוגיה אלכס דורון 28/01/01 שבעה ישראלים החולים בסרטן המעי הגס, הם עתה חלוצי השימוש במיכשור חדשני, המבוסס על ידע שניצבר בתחום המדעי המכונה "כרונוביולוגיה" וטכניקת ה"כרונו­תראפיה": רתימת השעון הביולוגי, למתן תרופות במועדים מסויימים­מאד ביממה. המטרה: להקטין את הרעילות ובו­זמנית לשפר את יעילות התרופות וכך להיטיב את איכות החיים של החולים.השעון הביולוגי, הוא קוצב, שלא רק משנה את התנהגות בני האדם ­ ולאוו דווקא עקב תנודות ב"מצב­הרוח" ­ אלא גם מעורב בתהליכים המתחוללים בגוף, בפרקי­זמן שונים ביממה.השעון הביולוגי מביא לכך שיש אנשים, למשל, שמתפקדים טוב יותר בערב ובלילה ­ ואחרים ששיאי הערות שלהם, ביום. עם רדת החשיכה, ובהדרגה, הם מתעייפים.קצב הערות­שינה שהוא מחזורי, מוגדר כקוצב ביולוגי. הוא שונה מאדם לאדם ומסונכרן באמצעות החומר הכימי המוחי, מלטונין, שמפקח עליו.לעומת זאת, חומרים מוחיים אחרים הם קוצבים שמסנכרנים תהליכים בתוך התאים והרקמות ­ והם אוניברסליים. למשל: בלילה יורדת כמות התאים הפעילים שבמח העצם, בהשפעת קוצב ספציפי.רופאים אונקולוגיים שהבחינו בכך, יודעים עתה שתרופות מסויימות שיינתנו בשעה מסויימת בלילה, השפעתן השלילית (כתופעות לוואי) על מח העצם תהיה אז קטנה יותר בהשוואה להשפעה שתהיה לאותן תרופות כשינתנו בשעות היום.ניסוי בעכברים, לבדיקת רעילות תרופות, גילה שבשעות מסויימות בלילה ניתן להגדיל מינון תרופות לחולי סרטן פי 2­8 ורעילותן תיקטן בשיעור ניכר.בעקבות זאת, כ­30 תרופות לחולי סרטן ניתנות כבר תוך ניצול הקוצב שהצביע על השעה המסויימת­מאד להשגת האופטימום שלהן. רעילות ההרצפטין, למשל, תרופה כימותרפית לסרטן­שד, קטנה דרמטית בין חצות ל­3 לפנות בוקר ­ וזה פרק הזמן הטוב ביותר להשגת יעילות טיפולית גבוהה.בעקבות הידע שהושג במחקרים אלה פותחה משאבה אלקטרונית קטנה שתיפעולה מוכתב באמצעות תוכנה יחודית. המשאבה מפקחת על הזלפת ארבע תרופות כימותרפיות לגוף החולה, בשעות מסויימות, על בסיס הקוצב הביולוגי הספציפי של כל אחת. תרופה א', למשל, מתוכנתת להשתחרר ממיכל המשאבה בין 10 בבוקר ל­10 בלילה כששיאה (ה"פיק") ב­4 אחה"צ; תרופה ב' ­ משתחררת בין 1 בצהריים ל­1 אחר חצות ושיאה ב­6, וכך הלאה.המערכת (משאבה, תוכנה השולטת על קצב שיחרור התרופות ומיכלי התרופות במצב נוזלי, עד 120 מילי­ליטר בכל שקית) הוקטנה למימדי טייפ­מנהלים וניתן להצמידה לגוף החולה, מתחת לבגדים, או בנרתיק­נשיאה צמוד, חבוי גם הוא. החולה מנהל חיים רגילים (כולל יציאה לעבודה). ארבעה ימים הוא מקבל, ישירות לגוף, דרך וריד שבדופן החזה, את התרופות שנועדו לו, בתיזמון אופטימלי. כשהמיכלים מתרוקנים, המערכת מוחזרת לבית­החולים. החולה משוחרר ל­14 יום, עד למחזור­טיפול חדש באותה מתכונת.המערכת, "מלודי" שמה, פותחה בחברת Aguettant בליון, צרפת. המחקר עליה מובל בידי ד"ר פרנסיס ליוי, מהמרכז הרפואי "ויל­ז'ואיף" שבפריס. הוא מצא למשל שתודות למשאבה, הפגיעה ברירית המעי הגס ירדה מ­%76 ל­14; הצורך באישפוז עקב רעילות תרופתית ירד מ­%31 ל­10 וכנ"ל השתפרה מאד הקטנת הגרורות.השימוש החלוצי בארץ מתבצע כרגע בביה"ח "וולפסון" בחולון, בפיקוחם של פרופ' סמריו חייצ'יק מביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל­אביב ופרופ' רמי צ'רניאק, ראש המחלקה הכירורגית.פרופ' חייצ'יק מסר ל"מעריב" כי שבעה המטופלים החלוצים הם בני 42­60 פלוס והמערכת טובה גם למבוגרים יותר. בתוך חודשים אחדים יוחל בשימוש במשאבה (עלותה: כ­30 אלף ש"ח) גם בחולי סרטנים אחרים: סרטן­כבד עם גרורות, או סרטן שד.השימוש במשאבה הוא למטופלי כימותראפיה שעברו סידרת טיפול מוקדמת, אחרת. עתה מתנהל מו"מ עם חברות הייטק ישראליות כדי לתכנן, לפתח ולייצר משאבה יותר­מתוחכמת ויותר קטנה, "פחות מטלפון סלולרי".תוכנית אחרת: המערכת תהיה בעתיד זולה ומיתכלה ­ לשימוש חד­פעמי.פרופ' חייצ'יק ציין שמרכזים רפואיים נוספים מתעניינים במיכשור הזה לשימוש נרחב בחוליהם.