סירים ודיבורים השלמות הנפשית של שלי גפני דבורה שפירא 25/01/01 בגיל 29 עושה הדוגמנית והמאפרת, שלי גפני, ספירת מלאי אישית, ממנה משתמע "שעשתה את זה": היא והדוגמנית גלית וורטהיים ובעליהן מחזיקים בזיכיון הבלעדי של חברת האיפור "איל מקייאג" בארץ; חברה הכי טוב הוא בעלה; יש לה בן משגע; הבית שלה פתוח לאורחים ולבני משפחתה לארוחות ענפות, ורק חלל אחד פעור בה: מות אמה ממחלה קשה כשהיתה בת 17."הייתי חסרת ביטחון. אחותי, איריס, היתה היפה בין שתינו", היא אומרת, אולם בגיל 14 השתנה הכל כשחברים פיתו אותה להשתתף בתחרות "נערת השנה" שזיכתה אותה במקום הראשון, והיא יצאה לפאריס לדגמן לחברת "עילית". "ובגלל שהורי היו אז גרושים, למדתי להיות אשה קטנה ועצמאית בפאריס". בכיתה י"ב, על קו ת"א­פאריס, חלתה אמה בסרטן ונפטרה. "הבנתי שאני לבד בעולם הזה", אומרת גפני.לאחר שהצבא ויתר על שירותה בשל מצבה המשפחתי, יצאה לדגמן ל"עילית" בניו יורק. שנת שהייה נמתחה לשבע שנים, "שהיו לבית הספר הגדול בחיי. עיר קשה. עבודה קשה, דיגמון לקטלוגים, וחיים משובחים בלי לחסוך הרבה כסף, ובלי מרפקים גדולים, כי אחרת הייתי מגיעה ליותר". במקביל עבדה כמאפרת, בגלל אהבתה לעיצוב פנים וכהכנה למקצוע עתידי.במשך שנות פאריס וניו יורק היתה בידידות עם אופק קאירי, היום בעלה, עם טילפונים גם ללוס­אנג'לס כשלמד שם כלכלה ומינהל עסקים. כשחזרו שניהם לארץ ­ "קרתה התאהבות, לאחר חברות בת שנים. הוא היחיד שיודע מי אני באמת".ביתה פתוח לחברים שמצטרפים לארוחות פסטה ספונטניות. אחת לשבועים היא מארחת את בני משפחתו של בעלה, המתגוררים בחיפה עם שולחן עמוס באוכל ביתי, נטול פלצנות, שמושפע מהבישול המרוקני, כמו העוף בזיתים שלה, המוגש עם הרבה אורז לבן, לספוג את הרוטב העשיר. עוף בזיתים של שלי גפני המצרכים: 8 כרעים; 1 בצל קצוץ; 2 שיני שום פלוחות; קופסת שימורי זיתים ירוקים מגולענים; 100 ג' צימוקים זהובים; מלח, פלפל, כמון; כוס מיץ שזיפים.הכנה: מטגנים את הבצל עד שקיפות, מוסיפים את הכרעיים להשחמה. חוצים את הזיתים ומוסיפים אותם עם השום והצימוקים והתבלינים ומיץ השזיפים. מביאים להרתחה, ומבשלים על אש קטנה כשעה.