חשופים בשטח ארבעה חיילי מילואים ששירתו בשטחים טוענים כי צה"ל סיכן את חייהם. דובר צה"ל: "החיילים מצוידים בציוד המיגון הנדרש" משה זונדר 26/01/01 נדב, מיקי, יוסי ועופר הם לוחמי מילואים של צה"ל בראשית שנות ה­30 לחייהם. ארבעתם שירתו במילואים בשטחי הגדה המערבית בשלושת החודשים האחרונים, כחלק מהיערכות צה"ל מול אינתיפאדת אל­אקצה. עדויותיהם הנפרדות של הארבעה, שאינם רוצים להיחשף בשמותיהם האמיתיים, מציירות תמונה קשה של סרבול, הזנחה והפקרת בטחונם של לוחמי החי"ר במערך המילואים. מדבריהם עולה כי חיסכון צה"לי בכסף ובאמצעים מסכן למעשה את בטחונם של מי שנשלחים לעמוד בחזית ההגנה וההתקפה של צה"ל מול המאבק הפלסטיני. 1. קסדות הפלסטיק על פי עדויותיהם, צוידו הלוחמים ביחידת המילואים בקסדות פלסטיק מיושנות, שאינן מגינות על ראשי הלוחמים במקרה של ירי, שעה שברשות צה"ל יש קסדות קרמיות בטוחות הרבה יותר.נדב, 31, נשוי ואב לשניים, סיים בראשית החודש שירות מילואים בן שבועיים באזור יריחו. הוא עסק, בין השאר, באבטחת אנשי צה"ל שלא היו מאומנים בלוחמת חי"ר ויצרו קשר עם הפלסטינים תושבי המקום."אני תופש את עצמי כחייל מילואים בתור מקצוען", אומר נדב. "אם חסרות לי נעליים מתאימות, אם הנשק שלי לא מתאים ואם חסרים לי אמצעי מיגון אז אני יודע שהחיים שלי לא שווים כלום. נתנו לי קסדה פשוטה מפלסטיק כשבצה"ל כבר מזמן יש קסדות קרמיות."מרבית הפגיעות בחיילי צה"ל בשטחים בחודשיים­שלושה האחרונים היו פגיעות ראש וצוואר. יש לפלסטינים כלי נשק מתקדמים ויכולת צליפה מעולה. יושב צלף בלב יריחו במרחק של 600 מטר או יותר ממגדל השמירה שבו אני יושב והוא מחזיק רובה צלפים טוב. הוא יכול לירות עלי ואפילו לא לברוח מהגג שעליו הוא יושב. לא יבחינו בו, ואם יבחינו בו לא ינסו לתפוס אותו. הייתי בקלות יכול שלא לחזור משם". 2. אפודי הקרב בעיית אפודי הקרב מתחלקת לשלושה: ראשית, לא היה אפוד קרב לכל לוחם מילואים; שנית, לוחמים צוידו לעתים באפודים המיושנים ולא באלה הקרמיים; שלישית, צה"ל לא מצייד את כל הלוחמים באפודי קרב קרמיים מהסוג הקל והמפותח ביותר, למרות שישראל מייצרת ומייצאת אפודים מסוג זה.יוסי, 32, משרת במילואים ביחידה מסווגת של חיל התותחנים. הוא שירת במילואים במהלך דצמבר האחרון ועד ראשית ינואר 2001, שלושה שבועות בגזרה שבין צומת תפוח למעלה­אפרים. לדבריו, לא היו אפודי קרב לכל אלה שהתגייסו לשירות המילואים.יוסי: "אני מדבר איתך על חיילי חי"ר, כלומר אנשים שבלי אפוד קרב שקולים לשריונאי בלי טנק. הגענו למילואים 35 אנשים ורק ל­30 ניתנו אפודים. בסוף הסתדרנו בהתאם למסורת של צה"ל המאלתר. 'גידלנו' לנו את יתר האפודים שהיו דרושים".מיקי, 31, משרת יחד עם נדב באותה יחידת חי"ר במילואים ולקח חלק בשירות המילואים האחרון באזור יריחו. "קיבלנו שכפוד קרמי", מספר מיקי, "שהוא סוג של אפוד משולב בשכפ"ץ (סוג של חליפת הגנה נגד רסיסים ­ מ.ז). השכפוד הוא כבד, ולוחם מילואים, בעיקר כזה שעבר את גיל 30 והכושר הגופני שלו לא בש יאו, יכול רק ללכת איתו כמו רובוט ולשאת עליו בנוסף משקל קל מאוד, הכולל מחסניות כדורים ומים. כל זאת שעה שתע"ש וחברות ישראליות אחרות מייצרות אפודי מגן ברמות הגבוהות בעולם ומייצאות אותם לחו"ל. האפודים האלה לא מגיעים לצה"ל בגלל חיסכון בתקציב."רמת התחזוקה של הציוד לקויה. חולקו לאנשי המילואים מנשאים קרועים שאמורים לשמש לסחיבת ציוד כבד על הגב, וכיוון שאינם תקינים הם עלולים לגרום לפגיעות גב אם אינם מונחים כראוי על הגב. חלק מהאפודים היו קרועים ולא היו מונחים כראוי על מותני החייל, וגם זה עלול לגרום לנזק". 3. מגדלי שמירה ותצפית מגדלי התצפית אינם מספקים הגנה ללוחמים השומרים בהם. העלייה אליהם בסולמות חשופים מסוכנת. מגדלי התצפית נישאים לגובה רב, בנויים ברזל פשוט בעובי של כסנטימטר וקבועים בהם חלונות פלסטיק שאינם עמידים בפני ירי וספק גם אם בפני אבנים. חיילים המוצבים במגדלים אלה מאלתרים דיפון של העמדה בשקי חול. למרות זאת, חייל המשקיף אל מעבר לשקים חייב להרים את ראשו כדי לבצע את משימתו, ובעשותו כן הוא חשוף לירי. יש בצה"ל עמדות תצפית ועמדות שמירה בעלות חלונות מזכוכית ממוגנת, אך הן אינן מסופקות למרבית המקומות בגלל שיקולי עלות.נדב: "לא יעלו מטוס קרב לאוויר אם הוא איננו תקין פיקס. זה לא בגלל שדואגים לחיי הטייס אלא בגלל שהמטוס עולה מיליוני דולרים. אותו דבר עם צוללת, שלא תצא לים אם אינה מוכנה במאה אחוז. על טנק מרכבה יש מיגון מכאן ועד הודעה חדשה, אבל המיגון שמושקע בחי"רניק ששומר בעמדת תצפית הוא עלוב. כל אחד יכול לדפוק אותו. לעומת המטוס, הצוללת והטנק, אני החפ"ש (חייל פשוט ­ מ.ז) החי"רניק, ותרשה לי להיות ציני, ההלוויה שלי תעלה כמה אלפי שקלים בודדים ונגמר הסיפור. אני מרשה לעצמי להגיד את זה במצפון שקט . אני מספיק זמן בצבא ויודע שככה זה עובד".מיקי: "לא נערכו שום שינויים במגדלי התצפית מאז תחילת האינתיפאדה. שמו שקי פק"ל מלאים בחול על העמדות ובזה נגמר העניין. זה לא נותן לך כלום. אתה עם השכפ"ץ המצחיק הזה, קסדה מפלסטיק וחלונות מפלסטיק".נדב: "צריך לצייד את המגדלים בחלונות מזכוכית ירוקה כפולה ולהתקין בהם חרכי ירי. הרי יש לצה"ל עמדות כאלה. אחת הסיבות שהפלסטינים לא הצליחו לכבוש את קבר יוסף היתה עמדות המגן האלה. מגדל הוא גבוה, חשוף לגמרי, מסביב יש בתים של פלסטינים ואתה צריך לתצפת. אם תצפה ומישהו רוצה לפגוע בך, הוא יצליח בלי בעיות. כדור של קלצ'ניקוב יחדור את עשרת המילימטרים של חלון הפלסטיק. חלונות מזכוכית משוריינת והתקנת חרכי ירי ישפרו את יכולת התצפית, יכולת הירי ואיכות המיגון."לגבי הדרך למעלה, למגדל, כשאנשים עלו במדרגות או בסולם הם עלו בריצה. אף אחד לא עלה בשקט. היינו פשוט עסוקים בלשרוד. לא היתה הוראה לשבת עם קסדה בעמדה, אבל אני ישבתי עם קסדה על הראש כי פחדתי למות".מיקי: "ברגע שמישהו ייהרג בעמדה כזאת, מיד יבצרו את העמדה ויקימו טראסות, אבל עד שחייל ייהרג לא יעשו שום ד בר".עופר, 31, מפקד צוות בתותחנים, עשה שלושה שבועות מילואים במהלך החודשים נובמבר­דצמבר 2000 באזור רמאללה וביר­זית: "ההרגשה שלי בשטח היתה הכי פחות בטוחה שאפשר להרגיש בסיטואציה כזאת. אני עומד מאחורי בטונדות, על הראש קסדה מפלסטיק, הראש שמתחת לקסדה חשוף ואני יודע שבגלל חיסכון בכסף הראש שלי לא מוגן כמו שצריך". 4. כלי נשק רבים מלוחמי המילואים מצוידים ברובי אם­16 ארוכים. אלה רובים מיושנים, לא נוחים, מסורבלים וקשה לפרוק איתם או להיחלץ איתם מכלי רכב במהלך היתקלות. קשה גם להסתער איתם. העדפת רובה האם­16 המקוצר על פני הארוך ברורה כשמדובר בלוחמת חי"ר. הכלי המקוצר קל יותר, ממדיו קטנים יותר ומאפשרים יכולת נשיאה גבוהה יותר, זריזות וניידות משופרות גם בשטח וגם בכלי רכב, מה שעלול להיות קריטי במהלך היתקלות.הטענה הנכונה כי הנשק הארוך מדויק יותר בעת ירי מתבטלת בפני העובדה שלוחמי החי"ר פועלים בטווחי ירי שאינם עולים על עשרות מטרים וכי אופציית הצליפה מטופלת בידי הקלע והצלף המחלקתי. בנוסף, הולך ונעלם מהשטח רובה הגליל, בעל היכולות המשופרות יותר מזה של אם­16 מבחינת אמינות, נוחות הפעלה וכמות התחמושת שיכול לשאת הלוחם (35 כדורים במחסנית גליל לעומת 29 כדורים במחסנית אם­16).נדב: "קיבלנו רובי אם­16 ארוכים וזה מאוד הפריע לי. למה לא קיבלנו אם­16 מקוצר, גליל או גלילון? נהגי תובלה נושאים רובי אם­16 מקוצרים ללא כל צורך. אני יודע שיש בצה"ל כלי נשק בשפע מכל הסוגים שציינתי. ישראל הרי מייצאת גלילים וגלילונים. הע ניין הוא שרובה אם­16 ארוך עולה דולרים בודדים במסגרת מענק הסיוע האמריקאי ולכן הוא הגיע אלי. אם אתה מצויד באם­16 ארוך ואתה בתוך ג'יפ סופה שעובר היתקלות וצריך לפרוק את עצמך עם הנשק הזה מתוך הג'יפ, אתה מאבד שניות יקרות שעלולות לעלות בחייך. זה רובה אמריקאי מיושן משנות השישים, ממלחמת וייטנאם. מגושם מאוד, ארוך ולא נוח". 5. אימונים חיילי המילואים מעידים על מחסור חמור בתחמושת לאימונים, מחסור חמור בג'יפים מסוג סופה באימונים ושטחי אימונים שאינם משקפים כלל את המצב בשטח.עופר: "לא יכולנו לירות באימון חוליה יותר מעשרה כדורים. זה מצחיק. אי אפשר לעשות ככה אימון חוליה. פעם ראשונה שלא ירינו במא"ג. אין תחמושת למא"ג".יוסי: "אומרים לך באימון: 'יש בעיה של כדורים. אל תירו כל כך הרבה'".עופר: "לגבי כלי רכב, עיקר הפעילות נעשית בג'יפ סופה צה"לי, אבל הסופה אינו אמור להיות רכב ממוגן. המיגון מכביד עליו ולכן רמת השחיקה שלו גבוהה. אסור לנסוע בג'יפ במהירות העולה על 60 קמ"ש בגלל חשש להתהפכות. הקלאץ' שלו 'נשרף' מהר ולכן הרבה פעמים הרכב בטיפולים והוא חסר באימונים. באופן סדיר יש מחסור חמור באימונים בג'יפים מסוג סופה. במקרה אחד תרגלנו פריקה מג'יפ על יבש, כלומר ללא הרכב, שזה דבר מגוחך. באימון אחר לא תרגלנו בכלל פריקה מהג'יפ. האימון הזה הוא קריטי למקרה של היתקלות".יוסי: "המדריכים הם אולי הכי טובים בעולם אבל הם לא יודעים במה מדובר. לפי איך שהם מעבירים את האימון, הם לא היו בשטח. המשימה שלנו היתה לשמור על ציר בצור ה חי"רית, כלומר הרבה סיורים על ג'יפים וכן סיורים רגליים ותצפיות. לא עמדנו ברחובות והתמודדנו עם המון, כי לא נכנסנו לכפרים. יבואו אנשים ויירו עליך או יזרקו אבנים ואתה צריך לירות לעברם, להסתער עליהם, לתפוס אותם, יש מיליון שיטות, אבל בטח לא לזרוק עליהם רימוני גז מדמיע או רימוני הלם כפי שהדריכו אותנו. זה לא רלוונטי."התאמנו במתקן האימון הצה"לי החדש באזור בית­גוברין. החלק העיקרי של הפעילות שם נעשה בתוך ג'יפ סופה ממוגן. יש נוהל הקובע איך לפרוק מהג'יפ במקרה שתקפו אותך, אם זה בירי או בהפעלת מטען צד. תרגלנו את זה במטווח אבל במטווח אין תנאים שמשקפים את מה שקורה בשטח. תרגלו אותנו בדרך עפר קצרה אבל בפועל, במהלך המילואים, נסענו בכבישים."אני עובד בחברת מחשבים. זה כאילו שהמוניטור לא עובד, שבמקלדת חסרים מקשים, ואומרים לך שאם היו פה מקשים ואם היית לוחץ עליהם אז על המוניטור היית רואה ככה וככה. אם כשנתקלת אתה אמור, נגיד, להתרחק מאה מטר ולפרוק, אז אין במתקן האימונים מאה מטר. אין גם 50. יש במקרה הטוב 20 מטר, שגם הם לא דומים לתנאי הקרקע בשטח."היתה במילואים האחרונים אווירה קשה מאוד בין האנשים. אני יחסית מבוגר אבל היו שם בני 25 וגם כאלה שהשתחררו לפני שנה­שנתיים. הייתי די מבוהל מרמת הברדק". 6. נעליים לוחמי מילואים שנעליהם התבלו מקבלים כחלופה נעליים משומשות מהדגם הכבד, המשמש בדרך כלל לוחמי שריון בסדיר.צה"ל מספק לחייליו שלושה סוגי נעליים: כבדות ­ נעלי שריונאים; קלות ­ נעלי חי"ר; ואורתופדיות ­ נעליים שחולקו לפני שנים אחדות ללוחמי יחידות החי"ר הסדירות. כאשר חייל סדיר משתחרר מצה"ל, הוא נדרש לשמור על זוג הנעליים האורתופדיות שלו לימי המילואים. כאשר נעליים אלה מתבלות, לא תמיד נמצאות בעבורו נעליים להחלפה. אם אכן נמצאות נעליים כאלה, הן בדרך כלל נעליים משומשות וכבדות, הפוגמות בתפקודו הקרבי של החייל ועלולות לגרום נזקים כמו שברי הליכה ופגיעות בעמוד השדרה.מספר גדול של חיילים שהתייאשו מנסיונותיהם הכושלים לקבל נעליים מתאימות מצה"ל נאלצו או העדיפו לקנות נעליים מכספם בחנויות נעליים אזרחיות.נדב: "יש מחסור בנעליים. התרענו וביקשנו ולא קיבלנו מענה. עניין הנעליים מייצג בעיני את האבסורד. הוא הסמל לכל הבעיות. נעליים לא עולות כל כך הרבה כסף. אנחנו מדברים על נעליים לחיילי חי"ר שצועדים. לא טסים, לא נוסעים ולא שטים. מדובר בסך הכל בנעליים. אבל לא קיים חייל שהתבלו לו הנעליים והוא קיבל במקומן זוג חדש וקל. אין דבר כזה. אם הגעת למילואים והצהרת שהנעליים שלך נגמרו, אתה מקבל זוג נעליים משומש וכבד. נעל של חי"רניק צריכה להתאים את עצמה עם הזמן לכף הרגל שלו. כשאתה נכנס לתוך נעל שעשרות חיילים הזיעו בה לפניך, זה לא יושב טוב על הרגל, יכול לגרום לשברי הליכה וגם לא הגייני ולא אסתטי. כמו שלא חוסכים לחי"רניק באוכל, אסור לחסוך לו בנעליים."את הנעליים שלי קניתי בחנות נעליים רגילה בפתח­תקוה. אני בפרינציפ לא נכנס לחנויות של ציוד חיילים, אבל בכל חנות נעליים, בסקטור של נעלי עבודה, אתה מוצא את דגם הנעליים הצבאיות הקלות מחייכות אליך". 7. ציוד קשר לוחמים צוידו במכשיר קשר מסוג מ"ק 77, שהוא מכשיר מיושן מאוד, מסורבל להפעלה ופעמים רבות אינו פועל כהלכה. בנוסף, צה"ל איננו מצייד את הלוחמים באוזניה ובדיבורית, המשפרות בהרבה את הזריזות ואת יכולת הפעולה.עופר: "היו ועדיין ישנן בעיות חוזרות ונשנות עם ציוד הקשר. הציוד חבול ולא תקין".נדב: "קיבלנו מ"ק 77, מכשיר קשר פרימיטיבי, כבד, מסורבל להפעלה, שמקשה מאוד על התפקוד השוטף. למה אנחנו לא יכולים להיות כמו בצבאות אחרים בעולם, שבהם לכל חייל יש אוזניה ודיבורית וככה הוא שומע ומדבר בקשר חופשי ויש לו שתי ידיים לתפעל את הנשק ואת כל מה שהוא צריך. אני עושה מילואים עם איש שהוא בן 50 ואנחנו יכולים לדבר על נושא הקשר באותם מונחים ומושגים. זהו מכשור עתיק". 8. אמצעי ראיית לילה קיים מחסור במכשירים אופטיים המיועדים לראיית לילה ומוצמדים לנשק האישי.נדב: "יש מחסור באמצעי ראייה, גם ליום וגם ללילה. במילואים האחרונים היה, למשל, מחסור במשקפות רגילות. ארגנתי לעצמי איזו משקפת מצ'וקמקת וגיליתי מהתצפית שלי שתי עמדות ירי של פלסטינים. מיד עדכנתי את כולם. אז אמנם ידענו על עוד שתי נקודות שצריך להיזהר מהן, אבל אם היו פותחים עלינו באש משם, היו גומרים אותנו. בכל מקרה, יש לצה"ל אמצעי ראייה משוכללים ללילה, זה ידוע, אבל הם לא הגיעו אלינו".עופר: "החטיבה שאליה סופחנו רגילה לטפל ולצייד גדוד מילואים אחד או מקסימום שניים. במקרה שלנו נפלו על החטיבה שישה גדודים מבלי שהם היו מוכנים לכך. כמובן שהיה מחסור חמור בציוד מכל הסוגים". 9. תנאי מגורים אוהלים קרועים ופרוצים לגשם. אוהלים שאינם עמידים לגשם. מחסור במיטות ובמזרנים. לימודים בסככות לימוד שמקורות במשטחי אסבסט מסרטן.עופר: "נתנו לנו לישון באוהלים קרועים או באוהלים שאינם עמידים לגשם. יש מחסור קבוע במיטות ובמזרנים". 10. השלמת ציוד חיילים חייבים להביא ציוד מהבית, כי לא ימצאו ציוד דומה במהלך ההצטיידות לקראת היציאה לשטח.עופר: "בכל שירות מילואים אני מביא עוד ועוד ציוד מהבית. הבנתי שאם למשל אני רוצה פנס, אני צריך להביא אותו מהבית ולדאוג להביא גם בטריות בתולות בשבילו. זו דוגמה קטנה אבל זה הולך ונעשה נכון לגבי כל הפריטים, חוץ מנשק". 11. נוהל היתקלות הסעיף האחרון אינו קשור למחסור בציוד, אלא נוגע לנוהל התגובה במהלך היתקלות בירי: לוחמים טוענים כי הוראת ההסתערות לכיוון מקורות הירי במקרה של היתקלות היא מוטעית מהיסוד. יש לאמן אותנו, הם אומרים, להתגונן בשכל. במידת הצורך להסתתר, לסגת, להתארגן, לחכות לסיוע ובכל מקרה לא לקום ולרוץ כעיוורים אל האש.נדב: "כאשר יורים עליך הנוהל הוא לעשות איזה תמרון ואז להסתער אל עבר מקור הירי. יש לי אשה ושני ילדים ואני לא הייתי עושה את זה. אף בן אדם בר דעת לא היה עושה דבר כזה. אנחנו כבר לא בשנות החמישים, שאז לימדו להסתער אוטומטית. היום אתה יכול לעצור, להגיע לנקודת השהיה, לבוא במגע רפוי עם האויב, להחזיק אותו ולחכות לסיוע. יש כמה שיטות לצאת מזה מבלי להסתער לתוך האש."כחי"רניק לימדו אותי לקום ולהסתער כמעט בצורה עיוורת. בצה"ל של שנות האלפיים אין מקום להוראה כזאת. כשיורים עליך זה בלגן אטומי. ראשית, אתה מת מפחד, ושנית, אף אחד לא יודע מהשני. באימונים משתדלים לעשות הדמיה אבל לא צריך ללמד אותך לעשות דברים לא הגיוניים."לאיש מילואים יש משפחה. דיברתי עם כמה חבר'ה שלנו וכולם צחקו לי בפנים ואמר ו: 'נראה לך שאני אסתער?'. במילואים האחרונים נבהלתי מרמת המוטיבציה הירודה, ואני מדבר על חבר'ה קרביים שעושים מילואים כבר עשר שנים, החבר'ה עם המוטיבציה הגבוהה ביותר."נבהלתי מכמות האנשים ששמעתי מהם על הכוונה להשתמט או להתחמק בפעם הבאה מהמילואים. אני מאמין שהיחס המזלזל בנו ובחיים שלנו הוא גורם מרכזי שיוביל אנשים לא לבוא יותר". * "שיקולים כספיים הם חלק מהעניין" קצין בכיר בפיקוד מרכז: "אני מאמין לכל מה שאיש מילואים אומר. הוא ראה את הדברים, סיפר לך ומבחינתי אלה עובדות. אני לא מתווכח עם העובדות".­ יש כוונה לשפר את מצב מגדלי התצפית שאינם מוגני ירי?"יש בפיקוד מגדלי תצפית מוגני ירי ומגדלים שאינם מוגני ירי. עובדת עכשיו למעננו חברה שמייצרת מגדלי תצפית מוגני ירי שמזכירים את הפילבוקסים מימי המנדט: מגדלים מבוטנים עם מדרגות לולייניות מבפנים, מרפסת תצפית וירי המוגנת מלמעלה. אני מניח שהמגדלים הראשונים יופיעו בתוך כשלושה חודשים. מגדלי התצפית באזורי קו האש שאינם מוגני ירי אינם רלוונטיים היום".­ לוחמי מילואים מעידים שהועלו אליהם באזורים שבהם יש סכנת ירי."מפקד שהעלה חיילים למגדלים האלה וחשף אותם לסכנה עשה דבר לא תקין ופעל שלא כשורה".­ מדוע לוחמי החי"ר במילואים לא מקבלים נעליים קלות כאשר הנעליים שלהם מתבלות? בשביל לוחמי חי"ר זה המינימום המגיע להם."הסיבה היא העלויות והבלאי הגבוה של הנעליים הקלות לעומת הנעליים הכבדות. נתנו עכשיו נעליים קלות לחטיבת חי"ר על מנת לעשות ניסוי. אם מחזוריות החיים של הנעל תוכח כמוצלחת ביחס לנעל הש ריון אז כל חיילי החי"ר יצוידו בנעליים קלות".­ מדוע מסופק ללוחמי המילואים של החי"ר רובה אם­16 ארוך, שהוא מסורבל מאוד ללחימה ולפריקה מרכב במהלך היתקלות?"חיילי החי"ר מקבלים אם­16 ארוך ומקוצר וחיילי הטנקים והארטילריה מקבלים רובי גליל וגלילון. גם מרבית חיילי הצנחנים בסדיר הולכים עם אם­16 ארוך".­ השיקול הוא כספי. ישראל מייצאת גליל וגלילונים אבל מקבלת מהאמריקאים במחיר נמוך ביותר את האם­16 הארוך. מדובר על מקצועיות של לוחמים שנמצאים בקו אש ונאלצים לשאת ולתפעל את המקלות האמריקאים הארוכים האלה."שיקולים כספיים הם חלק מהעניין. גם המרינס האמריקאים הולכים עם אם­16 ארוך. פעם ראשונה שאני שומע שבקרב חיילי חי"ר יש ביקוש לגליל ולגלילון על פני אם­16 ארוך".­ הם מעדיפים את האם­16 המקוצר, אבל גם את הגליל והגלילון. כל דבר ורק לא אם­16 ארוך. מדוע לוחמי מילואים בקווי החיכוך נאלצים לשאת קסדות פלסטיק על ראשיהם ולהרגיש ולהיות בלתי מוגנים?"לגבי הקסדות בעלות המיגון הגבוה, זאת לא רק שאלה של כסף אלא גם של זמן ייצור. נכון להיום, במאמץ מיוחד ביחס למה שהיה נהוג בעבר, הצלחנו לצייד את החט יבות המרחביות באפשרות למיגון גבוה של אפודים וקסדות בעבור 40 אחוז מהלוחמים. הציוד עובר מחייל לחייל בשיטת המיטה החמה. השקענו עכשיו הרבה כסף בעסקה עם מדינה זרה על מנת לקבל 4,600 ערכות נוספות כדי ש­60 אחוז מהכוחות הלוחמים יהיו מצוידים באפודים ובקסדות במיגון גבוה".­ האם יש מקום לשנות את ההוראות באימונים לגבי הסתערות לעבר מקור האש בעת היתקלות?"הסתערות מול אש אינה אוטומטית. כאשר ההיתקלות היא מטווח קצר אז יש מה שנקרא 'נתקלנו מימין, קדימה הסתער'. זה בסדר ומובן מאליו. אבל ההוראות היומיומיות בשטח, בעיקר באיו"ש, הן אחרות. הכל תלוי במצב. למשל, ירו עליך משטח בנוי פלסטיני ואתה בצוות קטן, אתה לא תסתער פנימה לתוך הכפר או בית הספר, כדי לא להסתבך". תגובה דובר צה"ל מוסר בתגובה לטענות שהועלו בכתבה:1. אמצעי ראיית לילה: "אין אמצעי ראיית לילה לכל כלי הנשק. החלוקה נעשית לפי מפתחות".2. מגדלי תצפית ושמירה: "הנושא בטיפול".3. אימונים: "הנושא שופר ונוסתה תחמושת לאימונים לפני תעסוקה מבצעית".4. נעליים: "חיילי מילואים מקבלים נעליים כבדות, מאחר שנעליים קלות מתבלות מהר. לאחרונה החל ניסוי עם נעל קלה משופרת, שסופקה לחטיבת חי"ר אחת. אם הניסוי יעלה יפה הנעליים יסופקו לכלל חטיבות הח"יר במילואים (הלוחמים בשירות סדיר מקבלים כולם נעליים קלות)".5. כלי נשק: "ישנו מחסור בכלי נשק מקוצרים ועל כן חלק מהלוחמים משתמשים בנשק ארוך. לכל המפקדים ונושאי הפק"לים מסופק נשק קצר".6. כלי רכב: "ג'יפ הסופה הממוגן מתאים היטב לייעודו ולמשימות שהוא ממלא באזור עזה וביהודה ושומרון, ומנע פגיעה במספר רב של מקרים. הרכב אכן מוגבל במהירות נסיעתו, כפי שמוגבלים כלי רכב ממוגנים אחרים וכלי רכב עמוסים אחרים. מהירות הנסיעה המותרת נבדקה בניסויים קפדניים ואושרה כבטוחה. כחלק מתהליך הרענון של מערך כלי הרכב צפויה גם החלפתו ההדרגתית של ג'יפ הסופה הממוגן, ובמק ומו יירכשו כלי רכב מתקדמים יותר מבחינה טכנולוגית המתאימים לעומסים גדולים יותר".7. אפודי קרב: "אין כרגע אפודים קרמיים לכל לוחם אלא בנקודות החיכוך. חיילים היוצאים למשימות מיחדות מצוידים כולם בציוד המיגון הנדרש".8. קסדות: "אין כרגע קסדות חדשות לכל לוחם. קסדות חדישות מסופקות רק ללוחמים במוקדי החיכוך המחייבים זאת. חיילים היוצאים למשימות מיוחדות מצוידים כולם בציוד המיגון הנדרש".9. ציוד קשר: "מכשירי קשר חדישים מסוג מדונה אינם קיימים בנמצא בכמות רבה, והשימוש בהם נעשה על פי האזורים המתאימים והמחייבים שימוש בהם".10. מבני מגורים: "בתנאי מזג אוויר קשים אוהל עלול להיקרע, אולם אז הוא מוחלף מיידית".11. השלמות ציודים: "כל הציוד הנדרש לתעסוקה מסופק על ידי צה"ל".12. תרגולות הסתערות: "אין תרגולות בצה"ל של הסתערות ללא מחשבה. במקרה של היתקלות בשטח, התנאים הקיימים אינם מאפשרים תמיד שלב התארגנות, וגם למקרים אלה מתורגלים החיילים".