 | |  | הגלגול |  |
|  |  | כשנודע לטייקון החולש על אימפריה כלכלית כי נותרה לו רק שנה לחיות, החל להתעניין בהוכחת גלגול נשמות |  |
|  |  |  |  |  | | אירית רותםצפרוני 24/01/01 |  |  |  |  |
|  |  | פתאום קם אדם בבוקר ומגלה להפתעתו כי רבה, שהוא לא עומד לחיות לנצח. האיש, טייקון רב עוצמה החולש על אימפריה כלכלית חובקת עולם, מסרב כנראה להשלים עם העובדה שהוא רק בשר ודם, שהגיע לסוף הדרך. כשנודע לו כי חלה במחלה סופנית ונותרה לו רק שנה לחיות, מתחיל איל ההון להתעניין במפתיע בגלגול נשמות. לא מבחינה דתית או רוחנית, אלא פשוט כאופציה לשמר איכשהו את חייו הנוכחיים. אם יוכיחו לו, חושב לעצמו האיש, שאכן התופעה קיימת, ואם יתברר לו שבאיזשהי דרך גם ניתן להתחקות אחרי גלגולים עתידיים, הרי שהיה רוצה להוריש לעצמו בגלגולו הבא חלק נכבד מההון הרב שהצליח לצבור בגלגול הזה.משימת ההוכחה הוטלה על ד"ר יגאל אריכא, מחברם של הספרים "קבלה באור בהיר" ו"קבלה מעשית", שהפגישו את הקורא הישראלי עם רזיה של תורת הנסתר היהודית, והגיעו לראש רשימות רבי המכר. את תוצאות המחקר שערך לבקשת איל ההון המנוח מפרסם אריכא בספרו הנוכחי, "גלגול נשמות מציאות העולה על כל דמיון", שראה עכשיו אור בהוצאת אריה ניר. ואכן המציאות עולה על כל דמיון, לא רק בגלל הסיפורים המדהימים שמביא אריכא בספרו, אלא גם בגלל נסיבות הולדתו של ה ספר.בדרך לנתניה, שם גרים אריכא ואשתו ליטל כשהם בארץ, לא הפסקתי לחשוב על אותו טייקון עלום, שרגע לפני שהוא סוגר את העיניים עוד מנסה להתקמבן עם החיים. יש משהו נוגע ללב באיש כוחני וקשוח, שגם בצל המוות לא מסוגל לוותר על שליטה. "אדם יכול להיות הדוניסט וציני עד שהוא מגיע לרגע בו הוא מגלה שכל הכסף והעוצמה שצבר שווים כקליפת השום", אומר אריכא. "כשהם נמצאים בלהט העשייה והצבירה, בשכרון החושים שבהפעלת כוח ומניפולציה, יש להם מין תחושה של 'אני שולט בכל, אני כל יכול'. אבל כשאותם אנשים פתאום מגיעים לשעתם האחרונה ומבינים שאין שום משמעות לכל הקשרים, ההשפעה והכסף הם עומדים נוכח הפחד מהמוות, מהריקנות, מהלא כלום. כשאדם מגיע לתחושה הזאת של הבל הבלים, אבל יש לו עדיין את תחושת גבהות הלב, הוא מתחיל לחפש תשובות אצל רבנים, מדיומים, רופאי אליל".את שמו של איל ההון הנודע אשר בשליחותו ערך אריכא את מחקרו על גלגול נשמות הוא אינו מסגיר, וזאת בכפוף להסכם הסודיות שנחתם ביניהם. את כל התהליך הזה ליווה עורך דינו של המנוח, שבספר מתואר כ"עורך דין מבריק בעל קשרים בינלאומיים, המייצג אילי הון רבים, יהודים ו ישראלים". הפרטים האישיים של איל ההון שונו, ובספר הוא נקרא יעקב הרצברג. לעורך הדין קורא אריכא בספרו אהרון לוין. את הסיבה לכך שדווקא אליו פנה הטייקון הגווע, מייחס אריכא לעובדה שגם הוא עצמו איש עסקים. "האדם הזה, הרצברג", הוא מעלה השערה, "הגיע אלי, כי הכל נגמר מבחינתו. פתאום הוא רוצה לדעת על גלגול נשמות, כי זה רלבנטי, הנה הוא יוצא מהמשחק ומוכרח לעשות משהו. הוא היה אדם מאוד ענייני ורציונלי, וחשב כנראה שעם אדם כמוני הוא יכול לדבר עניינית, כי גם אני איש עסקים".אריכא, 53, איש עסקים, עורך דין, פילוסוף, חוקר וסופר, אב לשניים וסב לנכד מנישואיו הראשונים, הוא בן למשפחה דתיתלאומית שהגיעה לארץ מתימן בסוף המאה ה19. סביו היו רבנים וחכמי קבלה. חלק מבני משפחתו הם חרדים וחיים בבני ברק. את עצמו הוא לא מגדיר כחילוני, אלא כ"סקולארי אדם שמאמץ את ערכי הדת, המסורת והערכים ההיסטוריים של היהדות, אבל מקיים אותם בדרך האזרחית". אריכא נולד בירושלים וגדל בנתניה. בגיל 16 הוריד את הכיפה, עזב את הבית והלך ללמוד חשמלאות מטוסים בבית הספר הטכני בחיפה. אחרי שהשתחרר מהצבא, למד ולימד תיאולוגיה בלונדון וביוהנסבורג. עשר שנים חי ביוהנסבורג, שם נישא לאשתו הראשונה, יהודיה, בת למשפחה אמידה שהכניסה אותו לעסקיה המשגשגים. הוא למד מינהל עסקים, ניהל רשת בתי מלון ובתי מסחר למשקאות, וביחד עם שותף ישראלי הקים בדרום אפריקה חברה לייצור מגדלי שמירה ותצפית. בגיל 25 כבר הפך למיליונר. את עסקיו ביבשת אפריקה, הכוללים, בין היתר, גם נציגות של חברת הונדה במערב אפריקה, מנהלים היום שני ילדיו מנישואיו הראשונים.אחרי גירושיו חזר לארץ, והתחיל להתעמק בקבלה ובעולם האקדמיה. במקביל למד בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן ובפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הוא צבר תארים אקדמיים במדעי המדינה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, קיבל רישיון עריכת דין ועלה על מסלול ישיר לדוקטורט. את תואר הדוקטור קיבל על מחקרו שעסק בהשפעות הסוציופוליטיות פסיכולוגיות על קבלת החלטות של שופטי בית המשפט העליון בנושאים הקשורים בזכויות האזרח.את חייו מחלק אריכא כבר 20 שנה עם אשתו השנייה, ליטל, פסיכולוגית קלינית במקצועה, לה נישא לפני כעשר שנים בניגריה, בטקס אפריקני ובנוכחות שני עדים יהודים. ליטל, שם שבחרה לעצמה כשחזרה בשאלה, היא בת למשפחה חרדית מבני ברק, שמגיל צעיר שאפה לרכוש ידע. כשהחליטה לעזוב את הדת והתחילה ללמוד באוניברסיטה, משפחתה נידתה אותה ואביה ישב עליה שבעה. את אריכא היא פגשה באוניברסיטה. בעבר גרו שניהם תקופה באפריקה. היום הם גרים בעיקר בדירת הגג המקסימה שלהם על חוף הים בנתניה, ובביתם שבמרכז לונדון. לעתים הם מגיעים גם לבתיהם שביוהנסבורג ובלאגוס. בשנים האחרונות מתמקד אריכא בכתיבת ספרים, כשאשתו עוזרת לו. "אנחנו עושים ביחד את כל התחקירים", הוא מספר, "צמחנו יחד. היא חברתי לחיים ושותפה שלי לכל דבר ולכל עניין".אריכא אינו מתפרנס מכתיבה. "הבטחתי לעצמי", הוא אומר, "שאם וכאשר אגיע לבסיס הכלכלי שיאפשר לי להגשים את עצמי בדרך שאני מאמין בה, אפסיק את הצבירה לשמה, ואשתמש בחומר כבסיס להגשים את עצמי בדרך שאני בוחר בה. אנחנו חוקרים נושאים שמעניינים אותנו, ואני כותב על שאלות קיומיות שאני חוקר". לפני כחמש שנים ראה אור ספרו הראשון "דרכון לנוסע בזמן", בו חיבר בין המדע לקבלה. אחרי כן יצאו שני ספריו רבי המכר על הקבלה. לפני כשנה וחצי פרסם את ספרו העתידני, "מה צופן לנו העתיד", הדן בהתפתחות המדע והטכנולוג יה, ומנסה לתאר איך ייראו חיינו במאה הבאה. נושא גלגול הנשמות, אומר אריכא, לא עמד על הפרק עד לפנייתו של אותו איל הון, שנפטר מספר שבועות אחרי שקיבל לידיו את הפרק האחרון במחקר. ההסכם בין השניים היה כדלקמן: איל ההון מממן את המחקר, ומקבל לידיו כל פרק בגמר כתיבתו. לאחר מותו, ובשינוי כל פרט מזהה, יוכל אריכא לפרסם את החומרים שאסף גם לקהל הרחב."היו לי הכלים והחומרים לכתוב על גלגול נשמות מההיבט הקבלי, הפילוסופי והתיאולוגי בכלל, וגם את כל ההיבטים המחקריים מתחום הפסיכיאטריה, הפסיכולוגיה, הפראפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה. הגעתי למחקרים אקדמיים שמפוזרים בהרבה אוניברסיטאות ופקולטות בעולם, וחיברתי בינם לבין החומרים הפילוסופיים והקבליים. היתה לי הזדמנות להפוך את כל זה לשלם השווה יותר מסך כל חלקיו, ולחבר את ההיבטים השונים למציאות אחת שלמה והרמונית", אומר אריכא על ספרו, שנקרא בנשימה עצורה. נושא המוות מעסיק את כולנו, וספר המביא מקרים מתועדים של היזכרות בחיים קודמים, הוא סוג של תרפיה שקצת משחררת מהפחד מפני הבלתי נודע. הספר עוסק באמונה בגלגול נשמות כפי שהיא משתקפת בדתות השונות. הוא מביא סיפורים של היזכרות בחיים קודמים, גם של אנשים שחוו גלגולים קודמים בתהליך של רגרסיה היפנוטית, וגם של כאלה הזוכרים את חייהם הקודמים באופן ספונטני, כמו הדרוזים, למשל.במחקר המקיף שערך בנושא הישארות הנפש מביא אריכא את מחקריהם המעמיקים של רופאים ופסיכיאטרים בעלי שם, ביניהם פרופסור איאן סטיבנסון, ראש המחלקה הפסיכיאטרית בבית הספר לרפואה של וירג'יניה. סטיבנסון, שנחשב לאחד מגדולי חוקרי הגלגולים באמצעות שיטות מדעיות, הקפיד לא להשתמש בהיפנוזה בעבודתו המחקרית. הוא תיעד רק את סיפוריהם הספונטניים של אלפי אנשים ברחבי העולם, בעיקר ילדים, שזכרו את גלגוליהם הקודמים וסיפרו אותם באורח טבעי, ללא השפעת אדם מבוגר או התערבות מהפנט. צוות מחקר בדק ביסודיות את אלפי הסיפורים, ומתוכם אומתו פרטיהם של כ800 מקרים.באופן מיוחד מתמקד אריכא בעבודתו של פרופסור בריאן וייז, רופא ומומחה בינלאומי בתחום הפסיכיאטריה, שמטופלת שלו בשם קתרין חוותה תחת היפנוזה 86 גלגולים קודמים. וויז, שעד למקרה קתרין לא התייחס בכלל לתופעת גלגול הנשמות, היה פרופסור לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מיאמי וראש המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים האוניברסיטאי. קתרין היתה מטופלת שלו משנת 1980. היא הגיעה אליו בגיל 27, אשה נאה ומרשימה, שעבדה כטכנאית מעבדה בבית החולים בו עבד. היא סבלה אז משלל פחדים וחרדות, התקפי פאניקה ודיכאון עמוק, ששיתקו את חייה. במשך כשנה וחצי הוא טיפל בה בשיטות המקובלות. כשמצבה לא השתפר החליט לעבור להיפנוזה. את הרגע בו נחתה קתרין, לגמרי במפתיע, באחד מגלגוליה הקודמים, מתאר וייז בספר, שתורגם גם לעברית תחת השם "שורשים ושיעורים בזמן". בטיפולים הבאים חזרה קתרין לגלגולים שונים בתקופות חיים שונות, ואף תיארה את פסקי הזמן שבין גלגול לגלגול ופגישותיה עם מדריכיה הרוחניים. בגלגולים הרבים שחוותה מחדש תחת היפנוזה, היא היתה לפעמים אשה, לפעמים גבר, עסקה בעיסוקים שונים והשתייכה למעמדות חברתיים שונים. קתרין עצמה לא האמינה בגלגול נשמות וידעה מעט מאוד על הנושא. היא מעולם לא קראה ספרי מיסטיקה, וגם לא מצאה בהם כל עניין. סיפוריה תחת ההיפנוזה היו בהירים ומדויקים. היא תיארה תקופות חיים ותרבויות שלא היתה לה כל דרך לדעת עליהן. בחיי היומיום שלה היתה בחורה פשוטה ולא משכילה במיוחד. האינפורמצ יה שמסרה תחת היפנוזה היתה מדהימה בעושרה ובמורכבותה. רק כשחזרה לגלגוליה הקודמים השתחררה לגמרי מן הפחדים והסיוטים שלה. בעקבות הטיפול הפכה לאדם מאושר ושליו.האם אריכא עצמו מאמין בגלגול נשמות? לשאלה הזאת, הוא אומר, יש לו שתי תשובות נפרדות: "כשאני חובש את הכובע המדעי שלי, כמי שערך מחקר בנושא, אני אומר שקיימת תופעה שהמדע לא יכול להתעלם ממנה ומתקשה להסביר אותה, אבל כבר יכול לעשות בה שימוש, לדוגמה בתחום הפסיכיאטריה והפוביות למיניהן. בספר אני מביא מקרים מתועדים של אנשים שסבלו מפחדים שונים שבדרך כלל אדם רוכש לאחר שחווה טראומה כלשהי. רק כשחזרו תחת היפנוזה לגלגולים קודמים, הם גם גילו את שורשי אותה פוביה ונרפאו ממנה. המדע יכול לתת רק הסברים חילופיים לא מבוססים לתופעה הזאת, כשאחד מההסברים המוצקים ביותר נקרא גלגול נשמות. גלגול נשמות גם יכול להיות הסבר לתופעה שבה אדם מציג תכונות שבבסיסן הן נלמדות, והוא מגלה שיש לו אותן מבלי שלמד או חווה את הנושא. לדוגמה ידיעת שפה עתיקה, יכולת מוסיקלית וכיוצא בזה. אבל אם את שואלת אותי אישית, לא כמדען, אז לדעתי מה שאנחנו יודעים על התופעה הזאת הוא רק קצה קצהו של הקרחון. או כפי שאני כותב בספר, 'המציאות עולה על כל דמיון'".האם איל ההון שבשליחותו נערך המחקר השתכנע בסופו של דבר כי אכן הנשמה היא נצחית? אריכא לא יודע. "בכל פעם שסיימתי לכתוב פרק שלחתי לו את החומר, ואז הוא שאל שאלות, ביקש הרחבה או הבהרה", מספר אריכא, "מה הוא עשה עם זה בסוף, אין לי מושג". ואולי בסוף הבין אותו טייקון שבניגוד לחיים, על המוות הוא לא יכול לשלוט. אולי הוא חשב לעצמו שאם אכן הנשמה היא נצחית, הרי שהיא נעה במסלול קארמתי לצורך התפתחות ולמידה, וצבירת רכוש זה רק שיעור במסע הארוך, שעלול להימשך על פני גלגולים רבים ומגוונים."האנושות לא השתפרה ולא למדה לקחים מההיסטוריה שלה. העולם נותר כשהיה, זירה קשוחה וקרה, אם אין לך כסף אתה אפס, לא קיים", אמר הטייקון לאריכא בפגישתם הראשונה, שנערכה באחת מבירות אירופה. "אם יש אמת בגלגול נשמות", הוא הסביר אז את התעניינותו בנושא, "אני רוצה לבדוק את האפשרות להעביר לעצמי בגלגולי הבא נתח נכבד מההון שעשיתי בגלגול הזה. אני רוצה לאפשר לעצמי נקודת זינוק נוחה וקלה יותר. הסבל והקשיים שעברתי בחיי מספיקים להרבה גלגולים". אולי ברגע האחר ון, לפני שירד המסך על חייו רבי הפעלים, הכיר איל ההון בכך שאם תופעת גלגול הנשמות אכן מתקיימת, הרי שמדובר בתוכנית אלוהית שבה אפילו הוא לא יכול להתערב. אם אכן אנחנו כאן כדי לעבור את השיעורים להן מחויבת נשמתנו ולשלם את חובותינו הקארמתיים, אולי אף פעם לא מאוחר מדי ללמוד את השיעור. |  |  |  |  |
|
|  | |