הנאנסת משמרת: "ההורים שלי לקחו לי את הפיצויים" 12 שנה לאחר חשיפת האונס הקבוצתי בקיבוץ, טוענת: "הם בכו שאין להם כסף. עכשיו יש להם הכל ולי לא נשאר כלום" מאת אור הלר 08/01/01 "ההורים שלי רימו אותי ולקחו לי את כספי הפיצויים שקיבלתי מהבחורים שאנסו אותי. הם תמיד האשימו אותי שבגלל שאנסו אותי עזבנו את הקיבוץ ועברנו לעיר". כך מאשימה הצעירה מקיבוץ שמרת, שנפלה קורבן לאונס קבוצתי בידי 11 נערים, כשהייתה 13.הצעירה, כיום בת 27, אומרת כי בכוונתה להגיש תביעת פיצויים נגד הוריה על הכספים שלטענתה לקחו ממנה.פרשת האונס בקיבוץ שמרת שהתפוצצה לפני 12 שנים זיעזעה את המדינה. הנערה שהיתה אז בת 14 התלוננה כי נאנסה בזה אחר זה בידי 11 נערים. ארבעה מהנערים שהורשעו באונס ­ אופיר בארי, נדב ביטון, אריק חזון וצפריר צביסון ­ נידונו לעונשי מאסר. בהמשך תבעה מהם הנערה פיצויים בסך שישה מיליון שקל.בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל­אביב טענה הנאנסת, שהייתה אז בת 21, כי לאחר שנאלצה לעזוב את הקיבוץ ­ בעקבות חשיפת פרשת האונס ­ היא כמעט ולא יצאה מהבית במשך כחמש שנים, וישבה בחוסר מעש מדוכאת ומיוסרת. לטענתה היא גם נזקקה לטיפול פסיכולוגי.בסופו של דבר, במסגרת הסכם פשרה, קיבלה הצעירה 160 אלף שקל.כעת טוענת הנאנסת כי הוריה ניצלו והונו אותה, כאשר החתימו אותה על הסכם ו לפיו היא תקבל רק 40 אלף שקל, בעוד שהוריה יקבלו את רוב הפיצויים ­ 120 אלף שקל. בכוונת הצעירה לתבוע מהוריה את כספי הפיצויים שקיבלו."אמא שלי לא הפסיקה להאשים אותי באונס. היא ידעה שאני צודקת, אבל האשימה אותי בכך שהוצאתי אותה מהחיים הקלים של הקיבוץ", אמרה אתמול הצעירה למעריב. "אני היא זאת שנאלצה לעזוב את הבית בגלל רגשות האשמה שהם עשו לי על זה שעזבנו את שמרת. אני היא זאת שלא ישנה בלילות ­ והם אלה שלקחו את הכסף".­ מדוע הסכמת להעביר להם את רוב כספי הפיצויים?"הם הפעילו עליי לחץ פסיכולוגי. ההורים שלי בכו לי שאין להם כסף. עכשיו יש להם הכל ולי לא נשאר כלום. אני זוכרת שלא רציתי להעיד במשפט הפלילי נגד האנסים בגלל שהייתי במצב קטסטרופלי. הייתי עדיין תחת הטראומה של האונס. לא היו לי חברים או לימודים. ואז אמא שלי לחצה עלי להעיד בבית המשפט כי היא אמרה שיהיו פיצויים אחר כך, וכדי שאני אוכל לתבוע את האנסים".עוד סיפרה הצעירה על הנסיבות שהובילו אותה לוותר על כספי הפיצויים: "לא יכולתי יותר לעסוק בזה. רציתי לגמור עם זה. הייתי בהריון עם ילדתי הראשונה. אמא שלי איימה עליי שלא תחתום על ההס כם, אם לא אתן לה את רוב הכסף. כשהתחילה התביעה הייתי בת 17 ולא ידעתי שאני יכולה לקחת עורך­דין לעצמי ולא ידעתי את הזכויות שלי. אני זאת שנאנסתי, אני עדיין לוקחת פרוזאק והם לקחו את הכסף. אמא שלי בכתה לי שהם לא יכולים לשלם שכירות. אני רוצה את הכסף שמגיע לי בחזרה. זו רדיפת בצע. איך הם יכולים להגיע לרמה כזו?""אמא שלי רודפת בצע", מוסיפה הצעירה. "כשהיא רוצה משהו ­ היא יכולה לדרוך על גופות של אחרים. אני מתכוונת לתבוע מהם את את הכסף. אני אלך עם זה עד הסוף, אחזיר את הכסף הזה למקום שאליו היה מיועד".הצעירה גרה כיום בדרום הארץ, אינה עובדת, ומפרנסת את שלושת ילדיה מקיצבה חודשית של הביטוח הלאומי בסך 3,000 שקל. מאז היא האונס היא מקבלת טיפול פסיכולוגי."אני צריכה את הכסף הזה לגדל את הילדות שלי", היא אומרת. "ילדתי את הילדות שלי רק כדי שתהיה לי סיבה לחיות. אני חיה רק בעבורן, ואני רוצה שתהיה לי היכולת לקנות להן דברים שהן אוהבות. אין לי בית ואני מתגוררת בשכירות".אמה של הצעירה אמרה אמש למעריב: "היא חתמה על ההסכם, כמו שאני חתמתי. היא יכולה להגיד היום מה שהיא רוצה".הפרקליט שייצג ב הסכם את הנאנסת והוריה, עורך­דין עידו אמגור, הוסיף: "אני מנוע מלדבר על העניין". מק,ליד המערכה המשפטית פרשת האונס בקיבוץ שמרת גרמה זעזוע לציבור בכלל ולתנועה הקיבוצית בפרט. בנוסף העסיקה הפרשה את המערכת המשפטית במשך כמה שנים ­ וזאת לאחר שבערכאה מוקדמת הנאשמים זוכו.תחילה של הפרשה בקיץ 88' כאשר הנערה, אז בת 14, התלוננה כי נאנסה בידי 11 נערים, שמונה מהם בני 16­17 ושלושה בני יותר מ­18. בעקבות התלונה, המליצה המשטרה להעמיד לדין שבעה חשודים.בקיץ 89' המליצה פרקליטות המדינה לסגור את התיק בנימוק שמצבה הנפשי של הנערה אינו מאפשר לה לעמוד על דוכן העדים. ללא עדותה לא ניתן היה להעמיד את החשודים לדין.בספטמבר 90', בעקבות פניות של הנאנסת ועורכת­דינה, החליטה הפרקליטות לפתוח מחדש את התיק ולהגיש כתב אישום נגד שבעה חשודים. פסיכולוגית בדקה את הנערה וקבעה כי היא כשירה להעיד בבית המשפט.בנובמבר 92', זיכה בית המשפט המחוזי בחיפה את הצעירים מחמת הספק. פרקליטות המדינה עירערה על הזיכוי לבית המשפט העליון.באוגוסט 94', בית המשפט העליון הפך את הפסיקה והרשיע ארבעה צעירים באונס הנערה. אופיר בארי, אריק חזון ונדב ביטון נידנו ל­15 חודשי מאסר. צפריר צביסון נידון ל­12 וחצי חודשי מאסר.