 | | | קרן עו"ד- סיכון | |
|  | | שמש ההיי- טק סינוורה אפילו את עורכי- הדין, עד כדי- כך שהציעו את שירותיהם בחינם | |
| | | | |  | בין כוססי הציפורניים בחודשים האחרונים, אלה שמחוברים אוןליין למדד הנאסד"ק, ניתן למצוא עורכידין לא מעטים. בשנים האחרונות היה תחום ההייטק הבוןטון בקהילת עורכיהדין תחום 'סקסי', שהוסיף למשרדים ניחוח של עדכניות וגם תקווה להרבה כסף. תקווה, כי גם בימים הטובים של ההייטק, כשידם של המשקיעים הייתה פתוחה והנאסד"ק בשיאו, רק אחת מכל 10 חברות סטארטאפ הגשימה את ההבטחה שהיתה טמונה בה.ובכל זאת, הסיכוי, כמו גם הכסף שבצידו, משכו אפילו את עורכיהדין השמרנים ביותר. משכו עד כדיכך, שהמשרדים העוסקים בתחום חיזרו במרץ אחר חברות הייטק צעירות, והציעו להן שירות משפטי בזול לעיתים אפילו בחינם עד להצלחה המיוחלת. משרדי עורכיהדין הפכו, למעשה, לקרנות הוןסיכון. הם השקיעו בחברות הסטארטאפ שעות עבודה רבות ויקרות וקיבלו בתמורה סכומים נמוכים, או אפילו רק מניות ואופציות. במקרים רבים, כשהחברות נכשלו בגיוס, נותרו המשרדים עם ידיים ריקות.היום, כשהאופוריה הסתיימה, מוצאים את עצמם יותר ויותר משרדים עם לקוחות שלא משלמים, ועם אופציות ומניות שלא שוות את הנייר שעליו הן כתובות. עורךדין שהתרא יין לכתבה זו, אמר שבעקבות המצב הקשה, יש לקוחות החייבים למשרדו מאות אלפי שקלים. עורךדין אחר אמר, שהוא מפסיד מדי שנה מאות אלפי שקלים מחברות סטארטאפ שקרסו.ביקשנו לברר מה קורה בימים אלה במשרדים המתמחים בהייטק. דיברנו עם מספר עורכידין מהמובילים בתחום, שהסבירו לנו את שיטת העבודה עם חברות הסטארטאפ. לפני שנביא את הדברים כפי שנמסרו, הנה כמה עובדות שנכונות כמעט לגבי כל המשרדים שעליהם מדובר בכתבה זו.כל המשרדים, גם אלה שמכחישים, מכניסים לחוזים עם חברות סטארטאפ (במיוחד כאלה שנראות מבטיחות) סעיף המבטיח להם מניות או אופציות. החוזים שנחתמים הם משולבים, ומכילים מרכיבים של תשלום ושל אופציות ומניות. אחוז המרכיבים בחוזה משתנה בהתאם לחברה, למשרד, ולנכונות היזמים להעביר 'אקוויטי' (מניות או אופציות) לעורכיהדין. חברות הסטארטאפ מתמקחות על כל אופציה, או כמו שהגדיר זאת עורךדין מנוסה "הצעירים האלה מתמקחים כמו שדים". חלק מהמשרדים משמשים כמתווכים בין החברות לקרנות ולמשקיעים, כשהתמורה היא אופציות ומניות.כמעט כל המשרדים מעניקים לחברות הנחה משמעותית עד לגיוס הראשון. משרדים שגובים לפ י שיטת הריטיינר (תשלום כולל לעבודה חודשית), גובים סכומים שנעים בין 1,000 ל3,500 דולר בחודש. משרדים הלוקחים תשלום לפי שעה, גובים בין 100 ל200 דולר עבור שעת ייעוץ של שותף. מדובר בהנחה של בין %30 ל%50 מהתעריף הרגיל. הגבייה בחודשים הראשונים היא כמעט אפסית, ובעיקרון חברות לא משלמות עד לגיוס. את התשלום עבור שכר הטירחה, גובים המשרדים מכספי הגיוס הראשון.בנוסף, החברות משלמות בנפרד עבור העבודה המשפטית שנעשית במסגרת הגיוס. חלק מהמשרדים גובים את שכרהטירחה באחוזים בדרךכלל %25%35 מהגיוס. משרדים שמחייבים לפי שעה, גובים עבור העבודה שנעשית בגיוס ההון את התעריף המלא. אחד מעורכיהדין אמר, שהיום הוא גובה מהחברות אחוזים גבוהים עבור הגיוס הראשון, וזאת עקב הירידה בסבירות לגיוס כספים שני.כמעט כל עורכיהדין אמרו, שהיום הם זהירים יותר בבחירת לקוחות. כולם אמרו שהם מאוהבים בתחום, מאמינים בו, וחושבים שהמשבר הנוכחי הוא חולף. לדבריהם, גם אם השוק לא יחזור לממדיו הקודמים עדיין מדובר בתחום מבטיח.עו"ד בני ברץ, ממשרד ברץ, גילת, ברנתן: "משרדי עורכיהדין ומשרדי רואיהחשבון התפתו להעניק שירות תמורת אופציות ומניות, בגלל תאוותבצע. כשאתה מסתובב ליד כסף כלכך גדול, קיים פיתוי. עד השנה, המשרד שלנו לא נתן שירותים שלא בשכרטירחה אמיתי בכסף דבר שמנע מאיתנו נגישות למספר מקורות. זה נבע מתפישה אתית, לפיה אנחנו לא שותפים של הלקוחות. לאחרונה שינינו את המדיניות, ואנחנו מכניסים גם הסכמים מעורבים. למרות שהמצב היום יותר קשה, אנחנו לא מתכוונים לחזור ולעבוד רק על בסיס שכר טירחה. לקוחות הסטארטאפ לא משלמים, בדרךכלל, עד לגיוס הראשון. המשרד מגדיר לחברה מהי מסגרת האשראי שהוא מעמיד לרשותה עד לגיוס. בדרךכלל, מדובר בסכום של 25 אלף דולר. במקרים שחברות לא הגיעו לגיוס וקיבלו שירות בסכום האשראי, אנחנו מתלבטים מה לעשות".עו"ד אורי רוזן, ממשרד דנציגר, קלגסבלד, רוזן: "אנחנו, באופן עקרוני, לא הסכמנו לעשות מה שעושים משרדים אחרים לוותר על שכרטירחה או לעבוד בריטיינרים סמליים. מבחינתנו, המבחן לאיכות של החברה ולרצון שלה לעבוד איתנו נמדד, בין השאר, בתשלום. המדיניות שלנו זה ללכת על בטוח. לא הפכנו את עצמנו לקרן הוןסיכון, ובהחלט יכול להיות, שבגלל זה היו כמה חברות שבחרו לא לעבוד איתנו. עם זאת, אנחנו נותנים הנחות לחברות סטארטאפ, ומטפלים בהן בחינם עד לגיוס ההון. התעריף של המשרד בעיסקאותהשקעה נע בין 20 ל25 אלף דולר. בנוסף, בכמה חברות שנראו לנו מעניינות השקענו כסף, אבל ההשקעה הזאת לא באה על חשבון שכר הטירחה".עו"ד מיקי צלרמאיר, ממשרד צלרמאיר פילוסוף: "משרדי עורכידין, שעובדים עם חברות סטארטאפ, מקבילים לקרנות הוןסיכון. עורכיהדין צריכים חוש עסקי, להבחין בין עיקר לטפל, להעריך את היזמים, ועוד. אנחנו לא נותנים שירות משפטי חינם. הפילוסופיה שלנו היא שמי שלא משלם בעבור שירות, ולא מתחייב אפילו קצת לא מעריך את השירות. עם זאת, אנחנו עובדים עם חברות הסטארטאפ על בסיס תעריף שכרטירחה מופחת. אנחנו מחייבים את החברות על בסיס של שעות, כאשר מקסימום ההנחה שחברה מקבלת אצלנו זה %40 משכרהטירחה הרגיל."אני מסכים שאם נעשה חשבון, נגלה שיש הרבה חברות שמבחינת מספר השעות שהמשרד השקיע בהן, אני נמצא היום בחסרוןכיס. החוזים שלנו משלבים אופציות. במקרה שהחברה מעניינת אותנו ואנחנו מאמינים שיש סבירות שהחברה תצליח, אנחנו נבקש להכניס סעיף אופציות בחוזה. על גובה מרכיב האחוזים בח וזה מתקיים משאומתן עם היזמים, שהאינטרס שלהם הוא כמובן לתת כמה שפחות אקוויטי".עו"ד צ'רלס גוטליב, ממשרד ש. פרידמן: "ההסכמים שלנו עם הלקוחות 'תפורים' בהתאם ללקוח. אנחנו גמישים עם חברות סטארטאפ, והרבה פעמים דוחים את החיוב עד לגיוס ההון. אנחנו תמיד היינו זהירים בבחירת לקוחות, אבל אין ספק שהיום יש פחות הצלחות ולוקחים פחות סיכונים. בסופו של יום, אנחנו אנשי עסקים, שצריכים לשלם משכורות לצוות ולהחזיק את המשרד. ובכל זאת, צריך לזכור שלכל חברה יש תקופת המתנה, תקופת דגירה, ואנחנו רוצים לתת להן צ'אנס. אנחנו הולכים, אם אפשר, לקראת החברות, ומנסים לעזור להן לעבור את התקופה הקשה".עו"ד שמוליק זיסמן, ממשרד זיסמן, אהרוני גייר: "אצלנו, ההסכמים עם הלקוחות לא השתנו. מדובר על תשלום שכרטירחה פלוס לקיחת סיכון. חברות סטארטאפ דרשו שניקח איתן סיכון, ואנחנו נענינו. אנחנו מאמינים גדולים בתעשיית ההייטק. יש לנו סניף גם בעמק הסיליקון, ושם הרכיב של הסיכון בשכרהטירחה לא מקובל. המשרדים לא לוקחים סיכון כלל, והאופציות הן בגדר בונוס. בארץ לא הגענו למצב של ביקוש קשיח למשרדי עורכידין כמו שיש שם, ולכן אנחנו נאלצים לקחת סיכון, ובהחלט מדובר בסיכון אמיתי שכרוך בהפסדים. זה נכון לומר שהמבנה הזה לא בהכרח מצדיק את עצמו. אם לקוח, שנתתי לו שירות, לא הצליח הוא לא ישלם. זה חלק מהסיכון שאנחנו לוקחים, ואני מבקש ממנו שיבטיח שגם בפעם הבאה יבוא אלינו. עד לגיוס ההון, המשרד גובה מהלקוחות תעריף מוזל. בעבור העבודה המשפטית שנעשית בגיוס ההון, גובים תעריף רגיל. אנחנו עוזרים לגייס כספים רק לחברות שאנחנו מאמינים בהן, אנחנו לא מגייסי כספים מקצועיים".אחד מעורכיהדין המנוסים, הסכים לנקוב במספרים, אך בעילום שם: "אנחנו עובדים על בסיס של ריטיינר. בתחילת הדרך אנחנו גובים מחברות שכרטירחה שנע בין 2,500 ל3,000 דולר בחודש, סכום שיעלה לאחר גיוס הון או הנפקה, ועשוי להגיע עד ל15 אלף דולר בחודש. אחרי שהחברה מצליחה, והיקף הפעילות שלה גדל החברה בדרךכלל תעדיף להתחיל לעבוד על בסיס שעות, כך היא יכולה לעקוב אחרי השירות המשפטי שהיא מקבלת. בחודשים האחרונים, כמות הסיכונים השתנתה, והשוק יותר מסוכן, קשה יותר ואגרסיבי יותר. הסיכונים, מבחינתי, קיימים יותר אצל לקוחות קיימים. יש לקוחות בקשיים, שלא משלמים שכרט ירחה תקופה של בין ארבעה לחמישה חודשים."אצל חברות חדשות, אנחנו בוחנים כל מקרה לגופו, החברות משלמות שכרטירחה רק אחרי הגיוס הראשון, ואנחנו צריכים להחליט כמה זמן אנחנו מוכנים לתת שירות לחברה מבלי לקבל שכרטירחה. חברה שלא גייסה חצי שנה, היא כנראה פחות מבטיחה ממה שחשבנו".בינתיים, המשרדים מגלים אופטימיות זהירה, אולם לא לעולם חוסן. אנחנו מעריכים, שאם תעשיית הסטארטאפ לא תחזור להמריא עורכיהדין יפסיקו להיות אנשי עסקים ויחזרו להיות עורכידין: חשדנים והססנים, רוצים לראות את הכסף בעיניים. עד לגל הבא, כמובן. | |  | |  |
| |  | |  | נקודה למחשבה / נטפל כשנתפנה
| |  | | | | עורכידין שמקבלים אופציות במקום שכרטירחה, עוברים על כללי לישכת עורכיהדין וזה ממש לא מפריע להם. כללי לישכת עורכיהדין וגם כללי לישכת רואיהחשבון אוסרים על קבלת שכרטירחה בשווהכסף. בלישכת עורכיהדין הבינו לאחרונה שמדובר בגזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה, ולפני מספר חודשים הגישה ועדת הרוויזיה של הלישכה הצעה לתיקון הכלל, למועצה המרכזית של הלישכה. אנחנו דיווחנו אז בהתלהבות על רוחות השינוי והתמורה, אבל השמחה הייתה מוקדמת מעט. הצעת החוק שוכבת כבר מספר חודשים במועצה, ומעלה אבק. בינתיים, עורכיהדין ממשיכים לקבל אופציות כשכרטירחה.מספר עורכידין שעימם דיברנו, התלבטו אם להודות מעל דפי העיתון שהם מקבלים אופציות כשכרטירחה. את מרביתם לא הטרידו כללי הלישכה החשש היה דווקא ממס הכנסה. עו"ד אלקס הרטמן, יו"ר ועדת הרוויזיה, מסכים שמדובר בכלל מיושן. לדבריו, עם מינויו לתפקיד הוא מיהר לטפל בכלל הבעייתי. בינתיים, הוא אומר, המועצה עסוקה בכללי הפרסום. לאחר שתסיים, תתפנה לטפל גם בכלל העוסק בשכרהטירחה. הרטמן לא התאפק לנגח בהזדמנות זו את שלמה כהן: "כמו כל דבר בלישכה, תחת ניהולו של כ הן, גם הטיפול בעניין זה לוקח זמן".בהתחלה חשבנו לברר מה קורה עם ההצעה לתיקון הכלל, והיכן ולמה היא נתקעה. אבל, במחשבה שנייה, החלטנו שזה פשוט לא רלוונטי. לשוק, כאמור, כוחות משלו, וציבור עורכיהדין, כך נראה, פשוט מצפצף על כללי הלישכה, שעומדים בינו לבין הכסף הגדול. | | | | |
| | | | | עו"ד.קום / מצב לא מבודח
| | | | | | לכבוד המצב הבטחוני, הבחירות המתקרבות, מצב הרוח הירוד ומצב העסקים העגום, החלטנו לשוב ולהביא בפניכם אתר של בדיחות על עורכידין. אולי כך נצליח להעלות את המוראל ולמלא את חלל הזמן שנוצר עקב הירידה בכמות העבודה.מבחר דוגמאות: "שמעתם על טרוריסט שחטף בואינג 747 מלא בעורכידין? הוא איים שאם כל דרישותיו לא ייענו, הוא ישחרר אחד בכל שעה"; "למה כרישים לא טורפים עורכידין? מתוך נימוס מקצועי"; "למה להרבה עורכידין יש אף שבור? מפני שהם רודפים אחרי אמבולנסים חונים". התעודדתם? תוכלו למצוא עוד בדיחות בכתובת: www.graceweb.org/laughalot/law/lawshorts.html | | | | |
|
| | |
