עאבד: "אמרתי לאמא, 'ראית? הבן שלך בנבחרת"'

כחצי שעה לפני תחילת מסיבת העיתונאים של אלי גוטמן, צלצל הטלפון של אחמד עאבד. המספר על הצג לא היה מזוהה, אז הוא לא ענה. 


מנהל הנבחרת ישראל סטוצ'ינסקי לא התייאש, ושלח הודעה לחלוץ עירוני קרית שמונה. "חזרתי אליו, והוא אמר שייתכן שבהמשך הערב אהיה חלק מהנבחרת," שחזר אמש עאבד.

עאבד בדיוק היה בביתו בנצרת. רבים משחקני קרית שמונה מחויבים לגור בעיר, אבל עאבד חי עם אמו ואחיו אחרי שאביו הלך לעולמו.

"ישבתי בסלון וראיתי את מסיבת העיתונאים. שלומי ברזל הקריא בשידור חי את הסגל ועבר שחקן אחרי שחקן. לאורך כל הקראת השמות הדופק שלי היה על 170, ממש הזעתי. ואז כשהוא הקריא את השם שלי אחרון, ואמרתי לאמא שלי: 'ראית מה היה כאן? הבן שלך בנבחרת ישראל".

הוא גדל באחי נצרת ובגיל ,18 אחרי שכבר הצטיין בקבוצת הנוער, החליט לפרוש. "היו לי ציונים מעולים ורציתי
ללכת לטכניון. אמרתי שאני הולך לעשות פסיכומטרי, ועוזב את הכדורגל". בבית התנגדו, למרות שביעות הרצון מההחלטה ללמוד.

"אבא היה מאוד פעיל בקבוצה וליווה אותי שנים. הוא האמין שאהיה שחקן ולא רצה שאפרוש. ביקשתי ממנו את ברכת הדרך, והיה לו קשה מאוד לתת אותה."
 

בלילה אחד, הכל התהפך. "ב-2.30 לפנות בוקר אמא העירה אותי ואמרה לי שמשהו לא טוב קורה לאבא," הוא מספר. "קמנו אחי ואני ואמא הזמינה אמבולנס. נכנסתי עם אבא לשירותים כדי לעזור לו, ובידיים שלי הוא נפטר. הוא קיבל ברגע אחד דום לב וזהו. ביד אחת החזקתי אותו וביד השנייה פתחתי את הדלת כדי להוציא אותו לסלון."

מות אביו הביא לשינוי בתכניות. אמו ביקשה שיכבד את צוואת האב, והוא חזר לשחק. נג'ואן גרייב, שהיה אז מאמן אחי נצרת, שמח לקבל אותו בחזרה והקפיץ אותו לבוגרים.

היכולת של עאבד לא נעלמה מהעיניים של גדי כרמלי, שהיה לפני שלוש שנים עוזרו של מוטי איוניר במכבי ת"א. "עקבתי אחרי מואנס דבור והמלצתי לאבי נמני להביא אותו למכבי ת"א," סיפר אתמול כרמלי.

"במקביל המשכתי לעקוב אחרי אנס דאבור, אחיו של מונאס, ואחרי עאבד שתפס לי את העין בגלל הפיזיות, האתלטיות והטכניקה. הוא התאמן איתנו שבועיים, ולמרות שהיו כאלה שלא האמינו שייצא ממנו שחקן, התעקשתי שכדאי לקנות אותו. בסוף זה התפוצץ על כמה מאות אלפי שקלים."

עאבד זוכר היטב את המבחנים בקרית שלום: "היה מאוד נחמד ורציתי להיות ביחד עם דבור. אפילו סגרתי את התנאים הכספיים ואחי נצרת הסכימה לשחרר, אבל מיץ' גולדהאר לא נתן בסוף אור ירוק ונשארתי. הוא החליט באותה תקופה לתת צ'אנס לצעירים של מכבי."

החזרה הביתה היתה לזמן קצר: "היה לנו משחק אימון מול קרית שמונה ורן בן שמעון ראה אותי יחד עם ברק בכר. איזי קנה את הכרטיס וכך זכיתי להיות שותף לאליפות ההיסטורית. לא פתחתי הרבה, אבל כבשתי כמה שערים חשובים."

את הפריצה הגדולה עשה עאבד בעונה שעברה, אבל ברגע האמת, כשהיה צריך לסגור את הסגל ליורו הנבחרות הצעירות, מצא עצמו בחוץ.

"קיבלתי טלפון מגיא לוזון שבישר לי שאני לא אהיה בסגל ליורו. הייתי מאוכזב, וקיבלתי את הפיצוי עם הזימון לבוגרת."

העונה יש לו רק שני שערים, אבל אליהם הוא מוסיף שבעה בישולים ומעורבות בשערים רבים: "איזי מאוד שמח על הזימון. בשבילו ובשביל ברק בכר זו גאווה. אנחנו עושים עונה אדירה עם ניצחונות על מכבי ת"א וב"ש ובעזרת השם ניקח גם את הגביע."

עאבד יעלה היום לקבר אביו ויספר לו על הגשמת החלום: "הייתי רוצה שהוא יהיה כאן עכשיו כדי ליהנות מהרגע הזה. הוא האמין שייצא ממני שחקן. אני לא יודע אם הוא הלך כל כך רחוק עם החלומות וחשב שאגיע לנבחרת, אבל במקום בו הוא נמצא אין לי ספק שהוא הכי גאה שיש."

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...