מיד אחרי שכבש נעמד זהבי מול יציע אוהדי הפועל והחווה לקהל בתנועת ירי, ואחר כך המשיך לחגוג עם חבריו. האדומים זעמו, וגם הנהלת הקבוצה. הביקורות על זהבי בשל ההתגרות באוהדים האדומים הפכו לשיחת הבוקר. צריך להבין את הרגישות: השחקן הצהוב הוא בוגר הפועל, ומי שהוביל אותה לעונת הדאבל החלומית ב-2010.
זה היה לפני שלוש שנים וחצי: זהבי, אז חלוץ הפועל תל אביב, הגיע עם קבוצתו לאיצטדיון טדי למשחק מול בית"ר. הפועל חיכתה למעידה של מוליכת הטבלה מכבי חיפה במשחק חוץ מול בני יהודה, אבל הייתה חייבת גם לנצח בעצמה. חיפה השיגה רק תיקו, ובדקה ה-93 השתלט זהבי על כדור תועה והבקיע שער אליפות מדהים שהוביל בסוף לדאבל ולתחושה שהפועל תל אביב בלתי מנוצחת.
אבל מהר מהצפוי התהפכו היוצרות. הפועל לא ידעה איך למנף את ההצלחה והתפרקה מנכסיה, מכבי תל אביב המדשדשת זכתה בספונסר מיליארדר חם ואוהב שהפך אותה לאימפריה, ועל הדרך, אחרי עונה וחצי ב-2011 בפאלרמו האיטלקית, הגיע זהבי הישר לזרועותיה המחבקות של מכבי תל אביב.
עיתונאים ופרשנים מתחו ביקורת על התנהגותו של השחקן וחיכו בקוצר רוח להתנצלות מצדו, אבל זהבי, הכדורגלן מספר אחת בישראל ותופעה יוצאת דופן בביצה המקומית, לא התקפל, ובגיבוי המועדון שלו עמד במשך שעות והגיב בסבלנות לטענות כלי התקשורת.
אבל הוא לא נותר אדיש מול הביקורת: בראיון לסופשבוע מסביר זהבי שמקוממים אותו העיתונאים שהשוו את התנהגותו לזו של ברק יצחקי או של כריסטיאנו רונלדו, שכבשו שערים נגד קבוצותיהם בעבר ונהגו באיפוק. "זה מטריף אותי", הוא אומר. "מדברים על החגיגות שלי גם בדרבי הקודם. זה לא שהתחילו לקלל אותי מהיום. זה התחיל עוד לפני שחתמתי במכבי, ואני מדבר איתכם על מי שהביא אליפות גדולה להפועל בדקה ה-93 בטדי .
"בהנהלה של הפועל לא כיבדו אותי. עזוב את הקמפיין שעשו עליי, כאילו הרסתי את הבית שגרתי בו מטעמם. הם הציגו אותי כסחטן, כרודף בצע. הכל היה כדי לצאת בסדר עם האוהדים שלהם, למרות שהיה ברור להם שהם לא מוכנים לשלם בשבילי".
מה לדעתך היה שם?
"אני חושב שהם בכלל לא רצו אותי. לא התנהל משא ומתן, ובחיים לא דיברתי עם חיים רמון. שלחו אוהדים לדבר איתי. תגידו, זה רציני? "
אבל אתה יודע איך זה: פעם מכבי למעלה, פעם הפועל. אתה רואה את עצמך חוזר יום אחד להפועל?
"אין מצב שאשחק בהפועל גם אם יתהפך העולם. את ההערכה והכבוד מהם לא קיבלתי בשום תקופה. אחרי גול האליפות שלי ביקשתי חוזה. 'העזנו' להפסיד בקריית שמונה והאוהדים צעקו לי 'לך תמכור בורקס'. ציפיתי אחרי הכל שאהפוך שם לקונצנזוס, אבל זה לא קרה חוץ מבעונה האחרונה שם, כשהתקדמתי בהיררכיות המקובלות כי שחקנים מובילים אחרים עזבו או היו פצועים.
"יש בהפועל גם צד שפוי של אוהדים שאומרים לי שאני צריך לדאוג למשפחה ולעצמי, אבל הרוב היום מרגישים לא טוב כלפיי, ואני יכול להבין את זה, אבל הם אף פעם לא חשבו על האינטרס שלי. היה לי רע בפאלרמו, אבל הם העדיפו שאשאר שם עוד חצי שנה ואז אבוא אליהם, ולא למכבי".
אז הפועל נמחקה לך מהזיכרון?
"אני מחויב למכבי אבל לא מחקתי את הפועל. התארים, ההתקדמות, הפריצה והיצאה לאירופה היו שם, אבל מה שהיה היה, והיום אני צהוב ומחויב לקהל שמשלם כסף כדי לראות אותי חוגג ולא עומד דקת דומייה.
"אייל ברקוביץ' ראיין אותי אחרי הדרבי ואמר שהייתי צריך להתנהג אחרת, אבל כשהוא שיחק במכבי תל אביב והם שיחקו נגד מכבי חיפה הוא הבקיע פנדל ורץ לאוהדים של חיפה והשתיק אותם בתנועת אצבע. אני רואה בזה צביעות, להטיף לי לא לחגוג".
ואת זה שאריק איינשטיין התקשר לאלי גוטמן אחרי הגול בדקה ה-93 אתה זוכר?
"אני יודע שאלי גוטמן קיבל טלפון ממנו אחרי המשחק. אני אישית לא דיברתי איתו וחבל לי. הייתי עצוב כשהוא נפטר ככה. כשהוא מת פתאום כולם נזכרו בו ודיברו עליו וכמה שהוא היה גדול, אחרי שלא דיברו עליו עשר שנים.
"למה אף אחד לא שאל איפה הוא ואם הוא צריך משהו. אני אישית לא שמעתי כמעט שירים שלו בשנים האחרונות. אולי הוא עבד ושר, אבל לא השמיעו אותו וזה עצוב לי מאוד".
התגרות באוהדי הפועל הפכה את זהבי סופית ליקיר האוהדים הצהובים, לאחר קבלת פנים מהוססת לשחקן האדום לשעבר. בתוך שנה הוא הצליח להפוך לציר המרכזי ש ל המועדון, ובמשחק מול הפועל עכו זכה לכרזת ענק מצוירת שהזכירה את אירועי הדרבי.
בנוסף החליטו במועדון לתת לו את סרט הקפטן. יש מי שמשווים את האהבה שהוא מקבל לזו שקיבל אבי נמני, אחרי שנים של תארים וחיבור יוצא דופן לאוהדים.
הפכת למפלצת כדורגל: היית שחקן טוב מאוד בהפועל, אבל נראה שבמכבי אתה טס למעלה.
"אני חושב שזה קשור להתבגרות. גם התבגרתי וגם השתפרתי. בהפועל לא קיבלתי את החופש והקרדיט שאני מקבל עכשיו במכבי. הייתי שם כינור שני, כי שיחקו שם שמות כמו ורמוט, שכטר ואניימה.
"במכבי אני מרגיש מחויב לעשות ויש לי יכולת להנהיג, אבל בהפועל הייתי ילד בן 22. נכנסתי שם להרכב במחזור שמיני אחרי שווקצ' ביץ' חלה. עד אז לא שיחקתי, ומאותו רגע נשארתי לשחק עד סוף העונה. הייתי פוטנציאל, לא שחקן בשל. הייתי מרוצה מהמעמד שלי, ואלי גוטמן אהב אותי מאוד".
אחרי הדאבל הפועל החמיצה את ההזדמנות להגיע למצב של מכבי היום?
"היינו חבר'ה שפרצו באותה עונה. שכטר, גילי, דגלאס דה-סילבה שבא מכפר סבא. כולם פרצו. אני לא חושב שהפועל החמיצה כי לא היה לה הניהול שיש למכבי היום.
"כולנו נמכרנו לחו"ל: שכטר, גילי, אני, וינסנט, נאתכו, בונדר ודגלאס. לשחקנים היה סעיף שחרור לחו"ל, ולהפועל לא הייתה ברירה. הקבוצה עשתה עלינו הרבה מאוד כסף, אבל היו טעויות ניהול, ולא נערכו ליום שאחרי הקמפיין האירופי, כשעזבנו. מוני הראל ואלי טביב רבו והקבוצה התפרקה".
מה ההבדל בין זהבי של מכבי לזהבי של הפועל?
"היום אני חופשי הרבה יותר. ורמוט היה השחקן החופשי אז, ואני הייתי צריך לחזור ולסגור. לי זה לא משנה כי אני שחקן של מאמן, ולא אגיד מילה גם אם פאולו סוזה ישנה את הפוזיציה שלי. לא משנה לי משמאל, לשחק חמישים-חמישים או מתחת לחלוץ. אני אף פעם לא עובד רק בהתקפה, אני עושה גם הגנה ".
הנתונים אומרים שאתה רץ הכי הרבה.
"אני חושב שהמספרים שלי טובים. עבדתי על זה מנטלית, עשיתי מלחמה עם עצמי. כשהייתי בהפועל זה עוד לא היה לי, כי היו עליות וירידות. אני אומר לעצמי אחרי משחק טוב שזה נשכח, שאף אחד לא יזכור אם לא אהיה טוב במשחק הבא. הכי נכון לחשוב ככה. בכל פעם שאתה בא למשחק אתה רוצה להוכיח, אבל גם ליהנות".
זהבי בן ה-26 וחצי נשוי שנה וחצי לשי, אחרי חברות של חמש שנים (זהבי: "היא התחילה איתי", שי: "לא נכון, הוא התחיל איתי"), ואב לרוי בן העשרה חודשים. אל המעמד שרק מעטים זכו לו הגיע בשלב די מוקדם, אולם ניכר שהוא ניצב עם שתי רגליים על הקרקע. זהבי נעים, נטול מניירות של כוכבים, ונראה כי אינו מתרגש מההמולה סביבו. למזלו הוא הגיע למכבי תל אביב בעידן הטוב ביותר שלה מאז השתלט עליה הקנדי מיץ' גולדהאר, אחרי המשבר הקשה שאיים למוטט אותה בעשור האחרון.
אנחנו יושבים בדירת הפנטהאוס של זהבי בראשון לציון, ומבחינים בשני קעקועים על פרק ידו הימנית. באחד כתובים שמותיהם של שי ורוי, ובאחר, גדול יותר, חקוקה המילה FAITH - אמונה . אכן, לזהבי נדרשה הרבה אמונה במהלך הקריירה עד שהגיע למעמדו כיום.
הוא גדל במחלקות הצעירות של הפועל תל אביב, נדד לראשון לציון וחזר להפועל. בתקופה שיצחק שום אימן את הפועל וסגל הקבוצה הורכב מכוכבים כמו סלים טועמה, ואליד באדיר, ברוך דגו ויוסי אבוקסיס, זהבי היה בבחינת פוטנציאל לא ממומש:
"שום לא באמת הסתכל עליי. אני לא זוכר אם הוא בא בכלל לראות את קבוצת הנוער משחקת, אבל גם כשהתאמנתי בבוגרים הבנתי שאני לא בתוכניות שלו. בקלות יכולתי ללכת לאיבוד ולהפסיד קריירה, אבל צביקה צמח רצה אותי ברמת השרון והייתי שם במשך שנה וחצי חלק מקבוצה נחמדה בליגה הלאומית. עבדתי שם קשה. מגיע ראשון והולך אחרון. הייתי נשאר עם מאמן הכושר ועובד".
גם חייו של השחקן הצעיר היו לא פשוטים: לפני 13 שנה עזב אביו אילן את המשפחה ונסע לחיות בפריז, ומאז הקשר ביניהם רופף. זהבי מודה שאינו יודע עליו הרבה, אפילו לא אם הקים משפחה חדשה. כשהפועל שיחקה באירופה הגיע האב לראות אותו במשחק מול ליון (שבו הבקיע שער יתרון זמני במספרת מרהיבה), אבל הקשר לא החזיק מעמד.
"נפגשנו פה ושם אבל זה שוב התנתק", מספר זהבי. "זה לא קשר אידאלי של אב ובן. יש לי צמרמורת כשאני מדבר על זה, אבל אני לא שופט אותו. הוא עזב את הבית ונסע. ההורים שלי התגרשו, וזה פגע. על ילדים צריך לשמור בקנאות. אני מקווה שאני ואשתי נחיה יחד לעד, אבל אם חלילה משהו יקרה בינינו, אני לא רואה את עצמי מתנתק לעולם מהילדים שלי".
אתה מרגיש תחושה של החמצה על שלא הייתה דמות אב בחייך?
"אני לא צריך דמות אב שתלווה אותי. יש לי אח גדול, ועברנו ביחד את כל הקשיים. אבא שלי החמיץ אותי, וגם כשניסינו לתקן דברים שנינו לא התאמצנו באמת. במחשבה שנייה, לא אני זה שהיה צריך לנסות לתקן את היחסים, כי הוא התנתק מאיתנו. הוא היה צריך להיות הבוגר ולהרגיש את תחושת הפספוס".
יש סיכוי בכל זאת לתיקון היחסים עם אבא?
"אני לא יודע אם אחרי 15 שנה אפשר לתקן משהו שהזנחת. אני רגיל לחיות בלי אבא, ואני מרגיש שאני לא רוצה להחסיר מרוי את מה שנחסך ממני. הייתי רוצה שדברים יהיו אחרת עם אבא שלי, אבל מי שמילא את התפקיד שלו הייתה אמא שלי אתי, שהיתה אמא ואבא ביחד וליוותה אותי בכל התחנות שלי בחיים.
"היא הקריבה את החיים שלה בשבילי, ואני זוכר איך היא היתה מסיעה אותי כל יום בשש בבוקר עד לפנימיה של הפועל בבית האדום בהוד השרון, רק כדי שאני אוכל לישון בבית ולא אצטרך לישון בפנימייה".
לפאלרמו האיטלקית הגיע זהבי ב-2011. בחצי העונה הראשונה בקבוצה רשם הרבה הופעות, אבל בסביבות ינואר נפצע בירך ואיבד את המומנטום. בפגרה החתימה פאלרמו עשרה שחקנים חדשים, והספיקה להחליף ארבעה מאמנים. סיכוייו של זהבי לזכות שוב בחולצת ההרכב הראשון ולרכוש את אמונו של המאמן שלא מכיר אותו שאפו לאפס.
זהבי מעדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה: "איטליה חישלה אותי מאוד מנטלית. לא ידעתי איך זה לשבת על הספסל. זו ליגה קשה עם משחק פיזי. מבחינה מקצועית מכבי מתנהלת היום טוב יותר מפאלרמו, אבל בכל יום שחקנים נתנו שם את אותו הדבר באימון, גם אם לא שיחקו. היו שחקנים שהחליפו מאמנים ואיבדו את המקום שלהם, ועדיין לא הורידו ראש. המקצוענות שם חזקה מאוד".
מה לגבי הטענות שמושמעות כלפיך שעברת למכבי בגלל הכסף?
"הכסף חשוב, אבל הוא אף פעם לא ניהל את החיים שלי. חושבים שעברתי למכבי בשביל כסף? הרווחתי בפאלרמו 550 אלף אירו, כמעט מיליון שקל בעונה יותר מאשר במכבי. יכולתי להמשיך להרוויח את זה, אבל היה לי חשוב יותר לשחק".
היית חוזר לאיטליה?
"הייתי רוצה משהו חדש. אנגליה, גרמניה, ספרד. אלו המקומות שמעניינים אותי. בפאלרמו די סבלתי. נסעתי עם שי לשם כי זו הייתה הזדמנות והיינו לבד בלי ילד ומחויבות. היו ימים שממש לא היה לי חשק ללכת לאימונים. ברור לי שצריכה להיות סיבה טובה מאוד כדי שאעזוב היום את מכבי, ואם זה יקרה, אז למקום שבו יהיה לנו נעים וכיף ".
עכשיו, כשאתה אייקון, הפחד הכי גדול במכבי הוא שתמשיך הלאה לאירופה.
"צריכה לבוא הצעה טובה ממש כדי שאעזוב. יש לי חוזה לשלוש שנים. כשיצאתי לפאלרמו לא ראיתי בכלל את העיר. לא הייתה קהילה יהודית ולא סבלתי את המקום.
"אם המקום הבא לא יהיה כיפי, לא אלך. לאשתי הכי טוב בארץ. היא לומדת פסיכולוגיה והכל נגיש לנו. ברור שהיא שוב תקריב ותיסע אם נצטרך. זה לא יהיה כמו בפאלרמו, שבה היינו לבד מול כל העולם, אבל אני מרגיש שלא מיציתי את חו"ל. כשהייתי שם הרגשתי שאני ברמה".
מה המשחק הכי זכור לך משם?
"המשחק הראשון שפתחתי בהר- כב, נגד קליארי. הייתי טוב אבל היו לי משחקים טובים גם באיצטדיון האולימפיקו נגד רומא ולאציו".
למכבי הגיע העונה אחרי המהפכה המקצועית והמחשבתית שהכניס הצוות הזר לקבוצה הצהובה. "גם בעונת הדאבל בהפועל ההתנהלות לא הייתה כמו עם הצוות הזר במכבי. היכולת של מכבי להתנתק מהסביבה החיצונית, מהתקשורת, זה משהו ענק. במכבי אתה נהנה כי אתה יודע שדואגים לך.
אין ציטוטים מתוך המועדון לתקשורת במהלך השבוע, ואתה יודע שביום חמישי יש מסיבת עיתונאים, אחרי המשחק מדברים, ופה זה נגמר. צריך לתת קרדיט לצוות המקצועי. אין פה דורסנות ודברים מתנהלים לפי תכנון, ולא משנים את הסדר כי הפסדנו בבאר שבע. אחרי ההפסד לא קרה שום דבר חריג. האימונים פה קבועים מראש".
במשך שנים היו במכבי שחקנים מוכשרים אבל בעייתיים שהרסו אותה מבפנים. היום אתם כמעט חבורה משעממת.
"אין אצלנו משוגעים. תראה, אם עושים לך הנחות ומאפשרים לך להפר כללים, המסגרת מתפרקת.
"זה הכל עניין של דרישות. היום, אם היו דורשים מאיתנו להגיע לאימון שלוש פעמים ביום, היינו באים בלי לשאול שאלות. יש נאמנות. חלק מהעוצמה שלנו קשורה בבחירת שחקנים עם אופי מסוים. אנחנו נטולי אגו. אין מצב שיש ריב והוא לא נפתר. לא מושכים דברים כאלה".
אל תגיד לנו שהכל מתוכנת, שאין רגשות.
"יש אמוציות. בדרבי. גם כששיחקתי בהפועל נגד מכבי זו אמוציה אקסטרה. אתה יודע שכולם רואים, כל המדינה".
אפשר להגיד שהפועל לא יכולה לראות אותך היום. הם באובססיה ממך.
"מרגע שחתמתי במכבי הם עסוקים במלחמה נגדי. כשנחתתי מאיטליה ובאתי למכבי, הם נפגעו שהלכתי לשם. הם אולי רצו אותי, אבל לא באמת ניסו להביא אותי".
למה אתה אומר את זה?
"הם הביאו בחזרה את ורמוט, את שכטר, את אלמוג כהן מגרמניה. הם פשוט לא חשבו שאהיה כל כך טוב. תמיד הייתי מבחינת הפועל כינור שני, ומבחינת ההנהלה והאוהדים היו שחקנים אחרים שהיו בעדיפות ראשונה עליי".
שכטר ושחקנים אחרים שם חברים שלך. איך הם קיבלו את ההופעה שלך בדרבי?
"איתי ואני חברים טובים. קיבלתי ממנו הודעת פרגון אחרי הדרבי. סימסתי לשכטר שאלה, איך הוא מרגיש עם הפציעה שלו, והוא ענה לי שכואב לו שהם הפסידו, אבל הוא שמח בשבילי מכל הלב שאני מצליח. אני מקווה שהמילים הטובות שלו לא יעלו לו עכשיו ביוקר אצל אוהדי הפועל".
גלי ההערצה אליך חזקים מאוד. התרגלת?
"רק עכשיו אני מבין את העוצמה. למכבי יש כמות אוהדים ענקית, יותר מהפועל, ואני מרגיש את זה וזה מדהים. ההשוואה לאבי נמני מחמיאה לי. הוא היה שחקן ענק ודוגמה במגרש.
"נמני היה תופעה שלא תחזור במכבי, ואני חושב שזו לא השוואה נכונה כי אני לא כל כך הרבה שנים במכבי כמוהו, לא הבקעתי כמוהו ולא זכיתי בתארים כמוהו. לכולם יש מקום בהיסטוריה של מכבי, ואם אהיה חלק ממנה, ארגיש טוב. לאבי היו קבלות וצריך להגיד לו כל הכבוד".
כשאמרו למשל ליוסי שבחון שהוא נמני הבא, הוא קרס. אתה לא נראה מודאג מההשוואות.
"יפה שעושים כבר השוואות. בסופו של דבר אנחנו משחקים באותו תפקיד, וגם לי יש יכולת מנהיגות. אני רואה בזה מחמאה. אני יודע מה אני צריך לעשות, אבל זה לא ממקום של השוואה. הושוויתי לפסטורי בפאלרמו, אז אני פסטורי? לא".
למרות ההישגים במכבי תל אביב, ובהם כיבוש שער הליגה ה-3,000 בהיסטוריה של המועדון, זהבי לא מצליח לשחזר את אותה ההצלחה בנבחרת ישראל. רק שער אחד כבש במדים כחול-לבן, בהפסד מול נבחרת רוסיה.
למה זה לא עובד שם?
"ההתנהלות ברמת הקבוצה וההתנהלות ברמת הנבחרת שונות מאוד: בקבוצה הדברים עובדים ביום-יום, הכל מעודכן, ובנבחרת אנחנו לא עובדים מספיק ולא מתואמים. כדי להצליח ברמת הנבחרת צריך שחקנים אינטליגנטים שידעו להפנים מסרים מהר.
"נבחרת אמורה לעבוד על בסיס רגשות ותשוקה, אבל ההד הכללי סביב הנבחרת משדר כישלון. יש אווירה שלילית כל הזמן. השחקנים עולים בפחד, מתעסקים כל הזמן בביקורת. אותי זה לא מעניין, אבל אתה רואה למשל איך התקשורת מתייחסת לסיכויים כל הזמן. מכניסים לנו לראש כל הזמן שאין לנו מושג".
תסביר.
"למשל, לא יכולתי לשמוע את זה שאמרו לנו אחרי ה-1:1 עם אזרביג'אן ש' הם עשו לנו בית ספר'. הם בקושי עברו את החצי עם כמה מתפרצות. יחס הבעיטות היה 3:20 לנו .
"אפשר להגיד או לכתוב שהיינו חלשים, אבל למה להגזים? אני חושב שכל הקונספט של ניהול הנבחרת צריך להיות אחר, ללמוד מקבוצות שעושות את זה נכון. אנחנו במכבי תל אביב נמצאים בפור על הליגה, אבל אתה שומע ממישהו אצלנו דיבורים על אליפות? ככה צריך להיות גם בנבחרת".
הדבר הראשון שאבי לוזון עושה אחרי הגרלות המשחקים הוא להתחיל לחשב כמה ואת מי צריך לנצח כדי לעלות.
"אני חושב שלא צריך להגיד את זה. צריך להיות צנועים, לדעת את המקום שלנו. תראה אותנו נגד באזל, קבוצה עם תקציב גדול הרבה יותר משלנו. יכולנו לעבור אותם, זה לא היה רחוק, אבל הם גם עשו עלינו בליץ והובילו עלינו בבלומפילד 0:3. בכלל , כל הזמן מתעסקים פה יותר מדי במה שמסביב. אחרי הדרבי האחרון כולם כתבו עליי טורים. עליהום אחד גדול.
"שכחו שהיה דרבי, אבל ניתחו את היריות שעשיתי באצבעות. אני חושב שבדרבי הזה התחפשתי בפעם הראשונה בחיי לקאובוי. להפועל היה נוח להתעסק בי במקום לטפל בצרות שלהם. זה היה תירוץ קל בשבילם, והיה לי חשוב להעביר מסר שלמרות שחשבו שאני אתנצל, לי זה לא מתאים".
זהבי מראה לנו הודעה שקיבל בסלולרי שלו: בחור שאפילו לא מסתיר את זהותו קורא להתנקש בחייו. זהבי לא מתרגש: "אני מרחם על אנשים כאלו, שאין להם גבולות. יש כאלו בכל המחנות וצריך לרסן אותם ולא לתת להם במה. אבל אל תחשבו שעכשיו, אחרי כל מה שקרה, אני אשקול להתאפק אחרי גול בדרבי. אני לא מתכנן דברים כמו שלא תכננתי את זה. אני בא ספונטני. מה שיבוא".
מה שיבוא, כמו שליאו מסי יבקיע שלישייה בליגת האלופות ביום רביעי ובשבת יבוא רעב בליגה נגד ויאדוליד?
"כן. גם אני לא רוצה לנוח. תמיד אעדיף לשחק. אני נהנה, רוצה להשיג הכל, להיות הכי טוב, להתקדם עם מכבי באירופה, להשיג, להגיע. אין גבולות".
נא להמתין לטעינת התגובות