
בעימות טען ברזל, אוהד הקבוצה, כי הפסיק לאהוד אותה ותקף את ההתנהלות של הקבוצה וההתנהלות בתקופה האחרונה. בקבוצה לא עברו בשקט על הדברים, ופנו במכתב תקיף ליו"ר ההתאחדות לכדורגל, אבי לוזון.
״מר ברזל התבטא במהלך הדיון לא כבעל תפקיד בכיר בהתאחדות, כפי שניתן היה לצפות, אלא כאוהד מריר של הקבוצה (אוהד לשעבר כהגדרתו) ובין השאר השתלח במועדון ובקהל אוהדיו. הוא אולי שכח אך הוא כבר אינו אדם פרטי ואף אינו עיתונאי בכלי תקשורת, הוא בעל תפקיד ציבורי- הוא ראש מערך ההסברה של ההתאחדות לכדורגל וככזה הוא אמור לבטא ולהציג את עמדת ההתאחדות ולא את עמדתו האישית.
״דומה כי מר ברזל כלל לא הפנים את השינוי במעמדו. הוא לא הפנים את העובדה כי כבר אינו עיתונאי המחווה דעה או עמדה, אלא נציג רשמי של ההתאחדות לכדורגל. דבריו של מר ברזל חמורים שבעתיים שכן בדבריו כאמור הוא בוחר בלשון מתלהמת ומתסיסה כפי שנהג בעבר בהיותו עיתונאי ״הארץ״, המגיעה עד כדי פניה לממשלת ישראל ולעומד בראשה, מר בנימין נתניהו, להילחם, ממש כך, באוהדי המועדון (והוא אחד מהם).
"ברם, מר ברזל שוכח כי בספורט עסקינן ולא בדיני מלחמה, וכן כי כיום כבר אינו עיתונאי עצמאי בעיתון פרטי, אלא על תפקיד בהתאחדות לכדורגל, על כל המשתמע. אם מר ברזל מעוניין להמשיך ולהשמיע את עמדותיו כאוהד המועדון, הוא מוזמן לעשות זאת, אך יואיל קודם לכן להתפטר מתפקידו, אין הדברים יכולים לדור בכפיפה אחת״.
בהתאחדות דחו את טענות בית"ר והגיבו: "ההתאחדות לכדורגל מצפה מכל אחד מעובדיה להשיא תרומה למלחמה בגזענות, באלימות ובכל חולי שמאיים על החברה הישראלית ועל הכדורגל שלנו. דבריו של ראש מערך ההסברה שלומי ברזל בהחלט עולים בקנה אחד עם הערכים הללו".