התהיות והדאגות שאיתן הלכו האדומים לפגרה הזאת של הנבחרת והחגים התפוגגו לפחות אתמול בבלומפילד האופטימי פתאום, נוכח פירוק אנרגיה די מרשים על מכבי פ"ת. שלא תזלזלו בפ"ת, כי גם בתקופות הכי יפות של הפועל, היא היתה כמעט תמיד כדי לתקוע מקל בשפיצים של הגלגל, ולקלקל לקולם צחוקם המתגלגל של האחים ביציע.
זה לא רק ליאור לוי כמגן שמאלי (פרמיירה טובה), ולא כדורגל גדול, אבל עדיין אנרגיה אחרת ששכבה על הדשא כמעט מן הפתיחה, ואפשרה להפועל לממש את הכלים העדיפים שלה, כדי לאיים הרבה על שערו של ניל אברבנל. משה סיני הגיע עם הקבוצה מאם המושבות כבר במחזור השלישי בתחושת מצור מתקרב למרות הגלבאן שלה, כולל עומר גולן בעמדת הבלם.
זה הזמין לחץ מקומי שהסתמן כעקר, בעיקר מכיוון ששכטר ודמארי נעו זה על המשבצת של זה, ויצרו צפיפות וסרבול שאפשר לבונקר של סיני להחזיק מעמד כמעט מחצית שלמה, למרות שתי נגיחות מסוכנות מאוד של בראיין גרזיצ'יץ.
אז זהו, שבריאן היה בסדר גמור, ואחרי שתי החטאות נכנס לעניינים לירן ליאני והוריד את פ"ת לעשרה שחקנים וגרם לנזק בלתי הפיך בדקה ה,43- אחרי שהקשר זיטו חטף כרטיס צהוב שני למרות שלא ממש דחף את רועי גורדנה. אותו גורדנה, כנראה בהיי מהחצי הצגה הזאת, דאג ל0:1- של הפועל ממש לפני המחצית כשהמשיך כדור קרן בבעיטה חזקה מחוץ לרחבה.
מול היריב החלש זה היה משחק טוב לקאמבקים, גם של גילי ורמוט ואיתי שכטר, שגמר את המשחק בדקה ה52- עם כדור נהדר לחיבור השמאלי אחרי תנועה יפה ממסירה של דמארי. ורמוט לא חיפש לבלוט מדי, אבל עשה את הנגיעות שלו כמו שצריך והרים בטחון.
כשיצא אחרי שעה נכנס במקומו ילד אחד, שון מלכה, שהרים את המשחק של הפועל, ושיחרר את הפקק עם משחק מרשים בצד שמאל. גרזיצ'יץ' שלא הצליח לכבוש לפני סיום המחצית, הכניס את הראש כדי לכבוש את השלישי. דני עמוס כמעט שסיים יום קל במשרד, אבל חטף גול מדונם, שלא עשה לו טוב, וגם לא למשה סיני. במציאות העצובה שלנו, הוא מחכה עכשיו לטלפון.
נא להמתין לטעינת התגובות