כל מה שנותר לנו אחרי 90 דקות של פיצוצים וזיקוקים זה רק להנהן בראש ולהסכים. כעת מעניין האם האימפריה הספרדית, אלופת העולם ואלופת אירופה, תפיק לקחים ותחזור לזירת הפשע כדי להגיש נקמה. לפניכם עשר נקודות למחשבה.
01. כל מי שראה את ה0:3- המונומנטלי הבין שזה היה הדבר האמיתי. לא ידידות, לא טורניר שהוא הכנה גנרלית. היו שם עצבים, מתח וגם שמחה אחרי שערים, שגררה קפיצת שחקנים לתוך היציע. לא יודע מה סקולארי אמר בחדר ההלבשה, אבל ברזיל שיחקה כמו אחרי נאומי הציונות שהיו מספרים לנו עליהם כשהיינו ילדים.
כאלה שמוציאים מהמנהרה לוחמים שיעים ולא ספורטאים שמבחינתם העיקר הוא ההשתתפות. זה היה כנראה משהו בסגנון "הם פייבוריטים בבית שלנו? עכשיו עופו מפה ותראו להם."
02. קחו נתון כמו החזקת כדור. הספרדים, גם ביום רע, מחזיקים הרבה יותר מכל נבחרת אחרת. הם קובעים את הקצב וגוררים את היריב למשחק התשה, עד העקיצה הבלתי נמנעת. אתמול, בשעת לילה מאוחרת, גמר גביע הקונפדרציות הסתיים בניצחון דחוק של ספרד בהחזקת כדור, .48:52 היו רגעים של ,41:59 אבל ברזיל עשתה את מה שאיטליה ניסתה לעשות בחצי הגמר וכמעט הצליחה - לשבש את הרדאר.
הברזילאים לא נתנו לספרדים לנשום. לחץ מהרחבה של קסיאס עד לזו של ז'וליו סזאר. על כל המגרש, כולל הוצאות חוץ. בהתחלה אמרנו שהם לא יחזיקו מעמד. בשביל משימה כזו צריך כושר גופני של רץ מרתון וסבלנות של גשש בדואי.
לך תרדוף אחרי סדרת מסירות קצרה בין אינייסטה וצ'אבי בלי לקבל צהוב. אבל ברזיל גם הבקיעה שער מוקדם שהגביר את כמות האדרנלין, וגם זכתה לשני קשרים, פועלים שחורים כמו פאוליניו ולואיס גוסטבו, שרק תנו להם מרדפים כאלה.
לפתע ספרד הגדולה מסרה ללא כתובת כדורים ארוכים, הרחיקה ליציע. נעצרה חסרת אונים על קו האמצע. אם ברזיל הצליחה במשימה ואיטליה גם, למה שגרמניה לא תעשה את זה במונדיאל הבא, ואולי אפילו הולנד? על אנגליה אנחנו מוותרים מראש. תודה שהצעתם.
03. צ'אבי הוא אחד השחקנים האהובים עליי בכל הזמנים. אבל צריך לזכור שבינואר הקרוב הוא יחגוג 34 חורפים בחוג המשפחה והחברים. עם כל הרצון והסגידה, כבר לא ילד. צ'אבי, גם ביורו הקודם, ידע ימים טובים ופחות טובים, אבל במיוחד התפוצץ במשחק הגמר מול איטליה.
הבחור מגיע לסוף חודש יוני עייף ושחוק. הברזילאים לקחו אותו כפרויקט סיום. לא נתנו לו לקבל כדור. וכשקיבל, סירבו לאפשר לו להרים ראש ולאתר את פדרו באגף. הם ידעו שספרד נופלת וקמה על יכולתו של המהנדס.
צ'אבי הועלם מהדשא, ובהיעדרו המשימה נפלה על הכתפיים של אינייסטה. שליטה מופלאה בכדור, עבר אחד, שלושה, ברביעי נתקל. הזכיר שפן שחבורת זאבים רודפת אחריו בשדה פתוח. לא היה לו סיכוי.
04. זה מביא אותנו לבעיות העיקריות של ספרד. מתברר שגם לנבחרת המהוללת יש סדקים בשריון שאולי קשה לראות אותם אחרי הצגה מול טהיטי, אבל כשמגיעה נבחרת אמיתית הם בולטים כמו אש בשדה קוצים.
קחו את פרננדו טורס. אי אפשר להשוות את החלוץ לזה שכבש את העולם לפני חמש שנים, ביורו .2008 ואי אפשר לחשוב שזה אותו שחקן מאז עבר מליברפול לצ'לסי בינואר .2011 היום יש לו מעט פעולות יפות והרבה פעולות בהן הוא מרים ידיים לצדדים ומחפש את השופט, לא מבין איך לא שרקו לפאול (כי לא היה פאול.( היה קצת פאתטי לראות את אל ניניו מנסה להסתדר עם תיאגו סילבה, ובמיוחד מול דויד לואיס, שני בלמים שבאו במטרה לא לקחת שבויים, ובטח לא להתעסק עם חלוצים מפונקים.
לדל בוסקה יש היום בעיה בחוד. טורס לא בכושר, דויד וייה בירידה ורוברטו סולדאדו זה עדיין לא זה.
05. אולי דל בוסקה צריך להיות קצת יותר יצירתי. משהו בסגנון סקולארי, שהלך בטורניר במלוא הכוח על פרד, חלוץ פלומיננסה שבקרוב יחגוג .30 סקולארי ידע שאין לו במחסנים תותח על כמו רונאלדו, הכוכב שהביא לו כמאמן ולברזיל כאומה את גביע העולם ב.2002-
אבל יש לו את פרד, חלוץ קונספט. חלוץ מרכזי אמיתי שעובד קשה ברחבה ומחוצה לה, ויודע לנצל ערבוביות, כמו בשער הראשון, שם הבקיע תוך כדי שכיבה.
פרד, למי שלא זוכר, שיחק בליון הצרפתית ושוחרר ממנה אחרי שלא הצליח לתת פייט לקארים בנזמה, שבדיוק השתלב בקבוצה הבוגרת. הוא חזר לברזיל, כמו כל לגיונר ישראלי ממוצע, אבל מה שלא עשה ביבשת האפשרויות, הוא עושה בנבחרת עם 16 שערים ב29- משחקים. בשלושת משחקי הידידות הראשונים של סקולארי בתפקיד, פרד הבקיע בכל אחד מהם. נגד אנגליה, איטליה ורוסיה. משרת אמון של מאמן.
06. מי אנחנו שניתן עצות לדל בוסקה, אלוף עולם ואלוף אירופה, אבל בכל זאת, את הבעיות שזרחו בגמר אנחנו רואים כל השנה בלה ליגה ובליגת האלופות. אלברו ארבלואה הוא מגן ימני מוגבל מאוד, בטח לא פנוי לאופציות כמו ג'ורדי אלבה, הסילון שמצד שמאל. אתמול, כשניימאר ישב עליו באגף, היה די מביך לראות את ההתמודדות בין השניים.
אבל הבעיה היותר גדולה כרגע היא ג'רארד פיקה. הוא נחשב עד לא מזמן לאחד הבלמים הטובים בעולם, אבל בשנתיים האחרונות נמצא בתהליך ארוך של דעיכה. ולא, שאקירה היא כנראה לא הסיבה.
פיקה הודה שבעונה שברצלונה איבדה את האליפות לריאל מדריד היתה לו נפילה. היה נדמה שיש איזו התאוששות העונה, אבל אז בא הפיאסקו נגד באיירן מינכן בחצי גמר ליגת האלופות ואיתו סימני השאלה.יש לו בעיה במהירות, בעיה מול שחקנים טכניים, קצר בריכוז ובמיוחד חסרה דומיננטיות של בעל בית. הימים היפים שלו היו כשקרלס פויול נתן גב מאחור. נגד ברזיל הוא פשוט קרס.
07. לא קשה לקרוס כשמולך רץ שחקן מוכשר כמו ניימאר, שמתפוצץ כל ערב על הדשא ומביא קבלות של מי שהולך להיות הדבר הבא. מודה, לא הכרתי כמעט את הרכש החדש של בארסה. ראיתי אותו בקטעים קצרים, לפעמים הוא דווקא די עצבן מאחר ולצד דריבל מופלא הוא לא פעם מחפש הצגה ומתבכיין. הכי לא מסי שבעולם.
ואז בא גביע הקונפדרציות והוכיח כמה כישרון יש בו, ובמיוחד הבנת משחק. בשער שכבש בגמר יש את כל החבילה במהלך אחד. הכדור הגיע לאוסקר על סף הרחבה. ניימאר באותו זמן היה בנבדל קטן. אוסקר ראה ובחכמה לא שחרר מסירה. ניימאר הבחין בפגם, תיקן לקו אחד עם ארבלואה ואז קיבל כדור.
את הבעיטה ששחרר צריך להראות במוזיאון. לא פחות. המצלמה שמאחורי השער תפסה את הוויש הזה שיצא לו מהרגל בדיוק בזווית הנכונה כדי שהכדור יחלוף ליד הפדחת של קסיאס בדרך לרשת העליונה. מפחיד לחשוב מה יקרה לליגת האלופות ולליגה הספרדית אם השילוב בין מסי וניימאר יעבוד, ואם צ'אבי יהיה בכושר ואינייסטה גם. יכול להיות שמה שראינו מהקבוצה עד היום היה רק הפרומו.
08. ממשחק כזה אסור כמובן להסיק מסקנות מרחיקות לכת. בכל זאת לא הטורניר הכי חשוב בעולם. ועדיין, ספרד היא מעצמה ספורטיבית שכולנו רק צריכים ללמוד ממנה. אבל יכול להיות שהנוקאאוט הזה מסמל את העייפות הבלתי נתפסת ששחקן מקצועני, במיוחד ספרדי, עובר בשנים האחרונות.
שחקן בברצלונה סוחב עוד את שאריות היורו הקודם, את הטיסות הארוכות בליגת האלופות ואת הנסיעה בנובמבר לפנמה, למשחק ידידות מיותר של אלופת העולם.
בואו ניקח למשל את חואן מאטה, קשרה של צ'לסי. דל בוסקה נתן לו לפתוח בגמר והוא היה חושך. ידעתם שהבחור השתתף ב178- משחקים בכל המסגרות בשלוש השנים האחרונות? יותר משבעים משחקים ב12- החודשים האחרונים.
ב2011- מאטה היה בנבחרת ספרד ביורו עד גיל ,21 בשנה שעברה ביורו עם הבוגרת, חזר מקייב והצטרף לסגל לאולימפיאדת לונדון. השנה שיחק בגביע הקונפדרציות, בשנה הבאה מונדיאל. הקיץ האחרון בו נהנה מחופשה של מים וסתלבט היה כשהשתחרר בגיל 20 מהמילואים. באפריל הוא חגג ,25 רק שתקלטו את העומס.
בספרד מדובר בשחקנים שהשיגו כבר הכל. בברזיל, לקפטן תיאגו סילבה בן ה28- יש בתיק העבודות גביע ברזילאי עם פלומיננסה, אליפויות בודדות עם מילאן ופ.ס.ז,' ושתי מדליות אולימפיות עם ברזיל, אחת מכסף ואחת מארד. שלא יהיה רעב הבחור?
09. בואו לא נספיד את ספרד. שלא נתפתה אפילו. יש שנה שלמה עד הגמר הבא, ולא נשכח שראינו רק לפני פחות מחודש אצלנו, במדשאה בטדי, את מיטב הדור הבא שעוד ייתן תוצרת ויביא מדליות. אם קסיאס יהיה קצת בירידה, תמיד אפשר יהיה לזמן את דה חאה ממנצ'סטר יונייטד. ואם צ'אבי יהיה עייף, תיאגו אלקנטרה ישמח לתת כתף. ולא שכחנו את איסקו, שגם בברזיל היו מוכנים לצרף אותו כבר עכשיו לסגל.
ומי יודע, יכול להיות שההתקפה הבעייתית תקבל חלוץ צעיר אמיתי, אלברו מוראטה, שביורו האחרון, בחמשת משחקיו הראשונים בסגל, כבש ארבעה שערים.
10. ברזיל נתנה בשבועיים האחרונים טעימה ממה שיהיה אצלה בעוד שנה. טירוף של כדורגל, רצון להחזיר את הבכורה. בכל זאת, הם עדיין המולדת. השאלה היא האם גם ספרד יכולה לעמוד בקצב הרצחני ולתת קרב. היא מסוגלת, זה בטח, אבל מעניין מה יורה באותו חודש מד השובע והתשישות. זה לא יהיה נורא אם הארמדה המפוארת תיקח הפסקה קצרה, תיתן קצת לאחרים, ותחזור ב2018- אחרי מקלחת ומנוחה. העולם בטח לא יברח.
נא להמתין לטעינת התגובות