רעיון מופלא, מיוחד ומבריק! אין לי מושג מתי החל או מי הגה אותו, אבל זו היתה החלטה טובה. מאז שאני ילד האירוע זכור לי כיום חג. או שאתה נוסע בטרמפים מהבוקר מירושלים לר"ג, וחוזר לאחר חצות בדרך לא דרך, מלא חוויות, תמונות ומחזות שילוו אותך לפחות עד החורף - או שאתה נשאר בבית, מתארגן על מיטב הפירות והפיצוחים, מוקף בחברים או בני משפחה, וצופה בשני המשחקים. איכשהו, תמיד, המשחק השני מגיע להארכה או לפנדלים. קסום.
כאוהד אתה תמיד מקנא באלה שנדחקים ביציעים, כשחקן אתה תמיד מקנא באלה שנמצאים על כר הדשא, כמאמן אתה מייחל להיות שותף לחגיגה הגדולה והמרתקת הזו. ומהבחינה האחרונה, לשמחתי, זכיתי להשתתף באירוע הזה. במשחק המרכזי, מכבי חיפה פייבוריטית מול קרית שמונה המסוכנת. אריק מול ברק, יענקל'ה מול איזי. קרב שקול ומותח בין שניים מהמועדונים המסודרים והמאורגנים בכדורגל הישראלי. צמד מאמנים צעיר, מרענן ומפתיע בהתמודדות שכנראה תוביל אותם לתואר ראשון כמאמנים מדי שנה מופיעה גם סינדרלה, ומופיע סוס שחור.
השנה זהו בדיוק חצי הגמר הראשון: הפועל ר"ג מול הפועל ראשל"צ. אלי כהן נגד אייל לחמן, שני מאמנים שכבר הניפו גביע. כהן לא מספיק מוערך, ושווה צ'אנס במועדון גדול. קבוצתו תגיע כשהיא חושבת, נושמת ואוכלת את מאבקי התחתית הדרמטיים של הפלייאוף התחתון. ראשל"צ מהלאומית, למרות סגל בינוני להחריד אפילו במושגי ליגת המשנה, עושה עונה יוצאת מן הכלל: גביע הטוטו ללאומית, פלייאוף עליון וחצי גמר גביע. והמאמן החרוץ שלה הוא האיש המרכזי בהצלחה הזו.
את לחמן אני מכיר שנים רבות. האיש חי את המשחק מבוקר עד ערב, מדבר על כדורגל כמו על בן משפחה. הכל מלא ועטוף באהבה ובחיוביות. לפני כ12- שנה, כשהחלטתי לפרוש מכדורגל עקב פציעה ולחפש את מזלי כסקאוט או בתפקיד אחר במקצוע, היו שניים שהאמינו ביכולות ובפוטנציאל שלי: מאיר אורנשטיין מהפועל ת"א, הראשון שהעסיק אותי, ולחמן. תמיד כשצלצלתי אליו, למרות חוסר הניסיון במקצוע, הוא היה מקשיב באריכות ובסבלנות, בצורה שנטעה בי לא מעט ביטחון ואמונה שאצליח. דברים קטנים, אבל גדולים מאוד.
עם אייל אפשר לשוחח בכל נושא שקשור לכדורגל: טקטי, פיזי, היסטורי, אירופי ואפריקאי. בכל אספקט הוא יגלה ידע רב ותמיד יעשיר אותך בעוד פרטים שלא ידעת קודם. כשהוא מפרשן משחק הוא יילך אחרי האהבה וההתלהבות של השחקן כפרט, ויוותר על ציניות וזלזול שמאפיינים פרשנים שחצנים רבים.
כשקיבל בעבר הצעת עבודה בגאנה הוא נענה בחיוב, בשל סקרנותו ומוחו המלא בחידות ובשאלות. הוא תמיד יודע למצוא כישרונות שאיש לא חשב שיהפכו לשחקנים מהמניין. לחמן אמיץ, מלא תעוזה, מיוחד ומקורי, מאמין בלתת ולא לקחת. איש חינוך שעבורו התוצאה לא באה לפני הדרך או הגישה. כשהוא יעזוב מקום, תמיד יזכרו שהוא היה שם.
בתחילת דרכי קיבלתי החלטות לא קלות עבור מעסיקיי ועבור עתידי המקצועי. להביא את ברק בדש מליגה א' להפועל ת"א, יחד עם הקונגולזים, או להחזיר את גל אלברמן מהספסל בליגה השנייה בספרד לבית"ר, על חשבון בנין, אנסומבו ומליחי שנחשבו קונצנזוס. להביא את טוטו תמוז שנשר ליגה, ואת איתן טיבי שמעולם לא שיחק בבוגרים, שניהם בגיל .19 ספגתי לא מעט ביקורת מהתקשורת שחיפשה שמות מפוצצים וכותרות מפוצצות.
באותם ימים לחמן היה שם עבורי. בשיחות ליליות ארוכות הוא נטע בי אמונה בדרך, וחיזק אותי לא להתקפל, וכל זאת ללא תנאי וללא אינטרס. דחיפה לבחור צעיר ומלא מוטיבציה להצליח, כפי שעשה עם לא מעט שחקנים אלמונים. מברדה בב"ש ועד חוג'יראת בסכנין, ממשה סבג במרחבים ועד סירושטן ברעננה, מאוהד כהן במחנה יהודה לסמי דניאל מכפר קנא, מרפי כהן בכרמיאל עד יניב אלול מאופקים. עשרות שחקנים שהיו שם, ושאף אחד לפניו לא התייחס אליהם. לחמן כן.
התקשורת בארץ, גם מפני שלחמן לא היה שחקן, לא עשתה עמו חסד. אבל הוא בדיוק מסוג המאמנים שאנחנו צריכים בכדורגל שלנו: אומץ, ידע, הכוונה ואמונה. כל התכונות שמושרשות באייל. יהיה נחמד ומיוחד לראות את הכתומים מעיר היין ממשיכים במסע המרענן. טוב יעשו דייני ההתאחדות אם יחזרו בהם ולא ימנעו מלחמן להיות על הקווים ולהדריך את חבורת הילדים שלו. בכך הם פוגעים בפייר פליי של חצאי הגמר האמורים להיות נייטרלים ונטולי יתרון כזה או אחר. ראשל"צ ללא מאמנה הדומיננטי זה דבר רע עבורה, וגרוע עבור הכדורגל ועבור האירוע הכי ססגוני ומיוחד בכדורגל הישראלי.
נא להמתין לטעינת התגובות