אימו של קדאייב: "ג'יבראיל פורח כאן, טוב לו"

לפני חודש ושלושה ימים בדיוק, כשלאורה קדאייב ישבה ביציעי האיצטדיון בגרוזני וצפתה במשחק המוזר בין טרק לבית"ר ירושלים, היא לא חשבה שהמפגש יטלטל את חיי בנה ג'יבראיל ואת חייה.


"אני אוהבת כדורגל ומגיעה להרבה משחקים של טרק", שחזרה אתמול קדאייב האם, יממה לאחר הבכורה של בנה בטדי.

"ראיתי את המשחק מול בית"ר, האווירה היתה נחמדה, וחשבתי שטוב שלפעמים מביאים אלינו קבוצות ממקומות אחרים בעולם. אבל כששמעתי שהבן שלי נוסע לשחק בבית"ר הייתי בשוק".

קדאייב , שמשתכנת במלון ירושלמי, הוסיפה: "מאוד פחדתי כי הילד שלי, שתמיד היה לידי, נוסע לשחק במקום רחוק. פחדתי עוד יותר כששמעתי שחלק מהאוהדים קיבלו אותו בקללות והמועדון נשרף בגלל ההגעה שלו ושל זאור סדאייב. רק רציתי להיות לידו, לחבק אותו ולהגיד לו 'ילד שלי, אני אוהבת אותך. הכל יהיה בסדר'".

-עכשיו את נשמעת יותר רגועה.
 "תאמין או לא, אני מאושרת. אנשים עוטפים אותי ואת ג'יבראיל באהבה ומראים כמה אנחנו רצויים. הבחנתי גם בשינוי חד מאוד שעבר עליו מאז שהוא כאן. ג'יבראיל הוא הצעיר מבין ארבעה אחים. הוא תמיד היה ילד בעיניי. רק בן 19. נחתתי בישראל ואני רואה מולי גבר יפה שכאילו נולד כאן.

"הוא נראה לי כל כך מחובר למקום. כאילו הוא חלק מירושלים כל חייו. כשהוא עלה לשחק והקהל קיבל אותו בהתלהבות אדירה, הזלתי דמעה. זה היה מאוד מרגש".

-היו גם כאלה ששרקו לו בוז.
"תאמין לי שאפילו לא הרגשתי אותם. אחרי מפגן האהבה שזכיתי לו במגרש מאנשי הקבוצה, מהשחקנים ומהאוהדים, אני משוכנעת שזה המקום הנכון בשביל ג'יבראיל. לא הייתי מתנגדת שהוא ישחק כאן עוד הרבה שנים. ג'יבראיל פורח, טוב לו".

-מה את אומרת לאלה שמתנגדים לו?
"עזוב אותי מהם. שיסתכלו על הבן שלי כעל אדם. תראו איזה ילד טוב הוא. איך אפשר לא לאהוב אותו. הוא יתן הכל בשביל בית"ר. אני מרגישה שחלק גדול מהאנשים כבר מאוהב בו. לכל האחרים אני אומרת 'תנו לו צ'אנס להקסים גם אתכם'".

-רצית שג'יבראיל יהיה כדורגלן מקצועני?
"רציתי שיהיה אדם טוב ושיעסוק במשהו שהוא אוהב. אבא שלו היה כדורגלן בטרק גרוזני, הוא זה שדחף אותו לשחק. מכיתה א' ג'יבראיל מסתובב עם כדור בחצר.

"כל אמא אומרת שהבן שלה הוא ילד טוב, אבל זה מה שהוא. חרוץ, מקסים. אף פעם לא הייתי צריכה לבקש ממנו לעשות משהו יותר מפעם אחת. הוא גם מאוד ממוקד מטרה. מחליט שהוא רוצה משהו, ומשיג אותו".

-הוא קיבל חינוך מוסלמי?
"אנחנו מוסלמים וחינכנו אותו ברוח הזו. הכי חשוב לי שהוא יהיה אדם טוב".

-איך התרשמת מישראל?
"לא מפסיקה להתפעל. אוהבת מה שאני רואה".

-ומה דעתך על היכולת המקצועית של בית"ר?
"קבוצה שכיף לראות. משחקים מאוד יפה. מספר 99 (ערן לוי) הכי הרשים אותי. יש בו כריזמה מיוחדת. יופי של שחקן".

-תמשיכי לעקוב גם כשתחזרי לצ'צ'ניה?
"בטח שאמשיך. אתה יכול לכתוב שלבית"ר יש עכשיו אוהדת שרופה בגרוזני".

התקשורת בצ' צ'ניה עסקה בימים האחרונים בהתבטאות שיוחסה לזאור סדאייב עם נחיתתו בישראל, לפיה "אני לא ערבי, לא מוסלמי, אני שחקן כדורגל".

נטען כי הדברים פוגעים ברגשות העם הצ'צ'ני, אבל השחקן הכחיש. בצ'ט עם חובבי כדורגל בצ'צ'ניה, הוא הבהיר: "חלק מהעיתונאים מפנטזים על דברים שלא אמרתי. לכל מקום שאליו אני מגיע אני אומר'אין אלוהים מלבד אללה ומוחמד שליחו של אללה".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...