"בסופו של דבר, צריך לחיות פה", הוא אומר, בלי להתבלבל, ערב עוד התמודדות בין הפועל ת"א לבית"ר ירושלים שסמוכה לבחירות. ככה זה כשאתה ליכודניק, ועוד חבר כנסת.
ההשתייכות הפוליטית של לוין כבר מזמן לא מבדילה אותו מחבריו ליציע, לפחות לא מהרוב המכריע שלהם. הימים של ימין נגד שמאל חלפו, ולא רק בהתמודדות על ראשות הממשלה. מחזות כמו באותו גמר שנערך יומיים אחרי הבחירות, כשפתקי "בנימין נתניהו" שלא נעשה בהם שימוש בקלפיות הפכו לקונפטי צהוב יעיל במיוחד, כנראה כבר לא יחזרו. ולא רק בגלל ביטול הבחירה הישירה.
"בסופו של דבר, צריך לחיות פה", הוא אומר, בלי להתבלבל, ערב עוד התמודדות בין הפועל ת"א לבית"ר ירושלים שסמוכה לבחירות. ככה זה כשאתה ליכודניק, ועוד חבר כנסת.
ההשתייכות הפוליטית של לוין כבר מזמן לא מבדילה אותו מחבריו ליציע, לפחות לא מהרוב המכריע שלהם. הימים של ימין נגד שמאל חלפו, ולא רק בהתמודדות על ראשות הממשלה. מחזות כמו באותו גמר שנערך יומיים אחרי הבחירות, כשפתקי "בנימין נתניהו" שלא נעשה בהם שימוש בקלפיות הפכו לקונפטי צהוב יעיל במיוחד, כנראה כבר לא יחזרו. ולא רק בגלל ביטול הבחירה הישירה.
"זה תהליך של היטשטשות, שמקביל למה שקורה בפוליטיקה הישראלית", מסביר לוין. "יש תנועה מאוד גדולה לכיוון הליכוד שהחלה ב-1977, ומאז היא נשמרת בצורה די יציבה. אין ספק שבעבר היו משמעויות פוליטיות כאלה, אבל זה דעך עם השנים. אם תסתכל על חתך האוהדים בהפועל, תמצא הרבה מאוד אנשים בעלי השקפות ימניות. אני דוגמה לאחד כזה, וזה דבר טבעי".
-אין התאמה בין החינוך הפוליטי בבית לחיבור לקבוצה?
"אוהד כדורגל אמיתי מוצא את החיבור שלו בגיל צעיר, לפני שגיבש דעה פוליטית, והוא לא יחליף את הקבוצה שלו. אבא שלי תל-אביבי במקור ומשם האהדה להפועל.
"גדלתי בירושלים ומנחם בגין היה הסנדק שלי, אבל לדעתי הוא היה שמח לראות שנוצר פה מצב שהחברה בריאה יותר, אנשים מגבשים דעה פוליטית על פי השקפת עולם וכפי שרואים את המציאות, ולא לפי תכתיבים היסטוריים. בכדורגל זה שונה, אוהד לא יחליף את הקבוצה שלו לעולם.
"וחוץ מזה", הוא עוקץ, "כל מי שראה את מפלגת העבודה ואיך היא ניהלה את הפועל לאורך השנים, לא יכול היה שלא לעבור לליכוד. היום אני דווקא מעדיף את חיים רמון בהפועל עם התועלת הגדולה שהוא מביא, מאשר הנזק שהוא גורם בפוליטיקה".
אלי אוחנה לא עבר למגרש הפוליטי, אבל גם לא הסתיר מעולם את הדעות שלו. ולמרות ההסברים המוצקים של לוין, החיבור שלו לימין כבית"רי מצלצל באוזן כהרבה יותר טבעי. הוא סבור ש"אף פעם לא היתה לזה יותר מדי משמעות. בעבר עוד היו משתמשים בבית"ר ובהפועל, אבל בשנים האחרונות זה עידן חדש עם פייסבוק וסמארטפונים. אנשים היום מספיק חכמים ומעורבים כדי לדעת למי הם רוצים להצביע".

גם אוחנה וגם לוין לא יכולים להתעלם מכך שבית"ר היא אחרונת הקבוצות שמזוהה עם צד פוליטי מסוים. המפלגה היחידה שתעשה בה שימוש היא "עוצמה לישראל" מהימין הקיצוני, שבין טיול למוסמוס לשיעור בתחביר ערבי תבוא לעודד בבלומפילד מחר בערב, בניסיון לקושש עוד כמה קולות בדרך לאחוז החסימה.
"היה שימוש בפלטפורמה הזאת, כי הסניף של חרות בירושלים היה הכי גדול", אומר הקפטן לשעבר. הח"כ הממוקם 17 ברשימת "הליכוד ביתנו" מוסיף ש"בבית"ר יש גרעין ימני מובהק יותר, אבל ירושלים היא עיר שהציבור בה נוטה ימינה ואולי המצב שם קצת'מיושן' יותר, אבל זה לא מצב מייצג. אין שם אלטרנטיבה פוליטית. זה יותר ה' ירושלים' מאשר ה' בית"ר'".
אם מחפשים רומנטיקה, להרגיש כמו ברצלונה נגד ריאל בימים של פרנקו, או לפחות סלטיק נגד ריינג'רס בימים שהיה בגלזגו מספיק כסף לשתי קבוצות בליגה הראשונה, שווה להסתכל קצת צפונה. הבחירות הנוכחיות כנראה בכיס של נתניהו והימין, וראשת העבודה יחימוביץ' מצהירה שהמפלגה שלה אף פעם לא היתה שמאל. במקרה הזה, פלאן בי הוא הסכסוך היהודי ערבי.

"מצד אחד רוצים לשחק כדורגל נטו ולהתרחק מאמירות גזעניות, ומצד שני יש את הקריאות של בית"ר ואז הקומץ שלנו עונה. אין אחד שהאמין יותר ממני בקירוב לבבות, אבל אחרי הרבה שנים צריך להודות ביושר שנכשלנו".
אוחנה אומר ש"בית"ר היא הקבוצה הכי מזוהה פוליטית, למעט סכנין. כל יתר העימותים לא הגיוניים. הרי מה, זה יהודים לייט נגד יהודים הבי? ". ואם שואלים אותו מה היו התוצאות במשאל על דאבל של שתי גדות הירדן או אליפות וגביע, יש לו בשורה ליריב לוין ובעיקר לביבי. "בשביל אוהדי בית"ר קודם כל גביע. מצדם ששלי תהיה ראשת הממשלה".