
כואב הלב, אין מילים אחרות. ראובן עטר הוא האחרון שרציתי לבשר לו את הבשורה המרה, אבל מה לעשות, הוא הרג לחיפה את הצ'אנס הקטן שעוד גסס לאיטו. להוציא את קטן מההרכב, דווקא ביום כזה? לא שהקפטן היה ענק מתחילת העונה, אבל בחייך, מי יכול להנהיג, לזקוף כפופים ולנחם אבלים? טואטחה, תורג'מן, עידן ורד? עשה לי טובה.
לפני תחילת העונה שעברה הימרתי שעידן ורד יסיים כשחקן העונה. עשיתי קונסטלציה של כישרון גדול בקבוצה מסודרת - חייב לצאת פה בינגו. אז אם עיוור כמוני הבין עם מי יש לו עסק, מה עם קנון מקצועי כמו עטר?
אתמול המאמן פינה לכבוד המלאך את הקפטן מהמגרש, חיפף את גולסה לספסל ואמר לו "שחק חופשי". תעבור צדדים, תהיה מתחת לחלוץ, מעליו, העיקר תוציא אותנו מחושך לאור. לא סתם אתה לובש את החולצה מספר 10, המחייבת. אז חיפה של ורד נראתה כמו פוסטר שתולים במוסכים ליד הכיור. יפה, נוצץ, רק על נייר כרומו. קבוצה מתה. אז להוציא את קטן? שים את קטן, שחרר את ורד ואולי תגיד לאביחי ידין בערב כזה "תישאר בבית וצפה בדאלאס".
היה ברור שידין יזכה למארב כוכב מהקהל של הפועל, וזה לא היה סתם אמבוש, זה היה סיכול ממוקד בעזרת חטיבת צנחנים. את החיוורון של הקשר האחורי אפשר היה לראות גם ממרומי שער 1. חיפה שיחקה עם עשרה שחקנים מהשנייה הראשונה וסיימה עם אפס.
לא נעים לי מעטר, אחד המאמנים הטובים שיש לנו, במיוחד כשאבוקסיס, שקיבל צ'אנס דומה, עשה לו בית ספר. כל מהלך של הפועל היה מבריק. הסלאלומים של בן-חיים, הקישור המנצח והצמד ממפלגת הגמלאים אנטבי ובאדיר, שמאיים להשתתף גם בבחירות הקרובות.
אז איזה דרבי מצפה לנו השנה. לא התל אביבי, אלא החיפאי כמובן. מכבי מול הפועל, יואב כץ נגד יעקב שחר, על הזכות והכבוד לפגוש את אבו סובחי בעונה הבאה ולא במסגרת הגביע. צפו לקאלט.