הקטטה המילולית התפתחתה על רקע הפסקת עבודתו של מאמן עירוני ק"ש, גילי לנדאו, על ידי הבעלים איזי שירצקי. ברקוביץ' טען כי פרשנותו של קופמן מוטה בגלל קשריו עם שירצקי ("תתבייש שאתה מגן עליו, הוא חבר שלך, בושה") וקופמן התפוצץ עליו והחל לשאוג שהוא בעצמו "ערימה של אינטרסים," והוסיף "אל תזיין את המוח" ו"פה זה לא אופירה," ברומזו על שותפתו הוותיקה של ברקוביץ‘ להנחיית תוכנית הרדיו, אופירה אסייג.
ברקוביץ,' בתגובה, הודיע שלא יישב יותר עם קופמן באותו אולפן. "אין לי בעיה לשבת עם כל אחד, אבל ברגע שאני מרגיש סביבי אלימות מילולית או שזורקים מילים גסות, לא בא לי לשבת יותר עם האנשים האלה," הוא מסביר השבוע.
-אייל ברקוביץ' בחור שמרן ועדין?
"לא שמרן ועדין, אבל יש לי גבולות ברורים. יש לי כבוד לבעלי תפקידים, וכשמתחילים באופן שיטתי לכסח את כולם בלי הכרה, זה לא מתאים לי. אין לי בעיה עם ביקורת, אבל כשמתחילים להשתמש במילים שהמסך או הנייר לא יכולים לספוג, זה לא מתאים לי. זה מוריד אותי נמוך לשבת בפאנל כזה."
-אז לא תשב עם קופמן?
"לא, אבל שתדע שאין לי שום דבר אישי נגדו. אני מאחל לו מכל הלב החלמה מלאה ושיהיה בריא."
כמה ימים לאחר העימות הטלוויזיוני הותקף קופמן על ידי אלמוני בזמן שישב במכוניתו. הוא נפצע קל והועבר להמשך טיפול בבית החולים.
-אייל, אתה יודע מה כבר אמרו הציניקנים ומספרי הבדיחות אחרי התקיפה של קופמן בשבוע שעבר. שאתה שלחת לו אנשים.
"ברור. קיבלתי את האס-אם-אסים האלו. אני כזה שלא שמח לאידו של מישהו, ואני מאחל לקופמן שיחזור מהר למסך."
-מה דעתך על העבודה העיתונאית שלו?
"הוא בחור אינטליגנטי ויש לו הרבה פעמים ביקורת נכונה על מה שקורה כאן, אבל אני לא אוהב את הגסויות."
-עם אוחנה, הצ‘ילבה הוותיקה, דווקא התפייסת.
"כן, הכל בסדר בינינו. נראה לי בזבוז זמן הריב הזה, אבל גם כשלא דיברנו וראיתי אותו, היינו לוחצים ידיים. לא היינו חברים לפני הריב, ואני לא חבר שלו עכשיו. יש כבוד הדדי ואני נהנה לשבת איתו בתוכנית."
צריך להבין שהגעתו של ברקוביץ‘ בקיץ לערוץ הספורט היא לא דבר מובן מאליו. מתחת ומעל הקרקע יש יריבות עצומה ועוינות בין הערוץ לבין אתר ONE על שלוחותיו באינטרנט, ברדיו ובטלוויזיה. שנים שאייל הוא שותפה של אופירה אסייג בהנחיית תוכנית הערב שלהם ב"רדיו תל אביב" (הוא, אגב, יושב בשידור באולפן שנבנה בביתו בחיפה,( והמעבר הזה לא עבר בשקט.
-איך הגיבו ב?ONE-
"תשמע, יש מצב מלחמה בין הצדדים, כמו חיזבאללה וישראל. אני מבין את זה וסירבתי בעבר להרבה הצעות מערוץ הספורט. מה שגרם לי להסכים זה שאם באינטרנט וברדיו יש לONE- מוצרים מובילים, בטלוויזיה הם עדיין בהתפתחות. אופירה וגילי מנקין הבינו שאיש תקשורת כמוני צריך גם טלוויזיה מרכזית. היה להם קשה לקבל את זה, אבל הם פרגנו לי בגדול. אני בטוח שהם לא שמחים על זה, ואני יכול להגיד לך שאם הייתי צריך לבחור בין רדיו לטלוויזיה, הייתי הולך על רדיו. אני מאוד אוהב את זה."
לפני כחודש, במהלך ביקור באנגליה, הגיע ברקוביץ' לשער השחקנים באצטדיון "איתיחאד" החדש של מנצ'סטר סיטי, שנבנה עבור הקבוצה על ידי הבעלים החדשים מהמפרץ הפרסי. שמונה שנים במושגים של כדורגל הם נצח, והגיוני להניח שאין היום שחקן אחד בסגל של הסיטי ששיחק עם אייל או אפילו ממש זוכר אותו, מה עוד שבאותה תקופה הוא רץ על הדשא ב"מיין רואד" האגדי, האצטדיון הישן, בתספורת קארה מלאה.
השבוע הוא צחקק כשנזכר בביקור הזה. "תשמע, לא היה מי שלא הכיר אותי שם כששיחקתי, אבל היום לא מזהים אותי בגלל שאני קירח. הרבה הסתכלו עלי וראיתי שאני מוכר להם. הם שאלו את עצמם אם זה אני או לא, לא בטוחים." אייל ביקש מהשומר בכניסה לקרוא לצ‘אפי, כינויו של האפסנאי של הסיטי שנמצא שם כבר יותר מ20- שנה, והיה אחד האנשים הכי קרובים לברקוביץ' בעונות הגדולות שלו שם, בשנים 2001-2004.
המזכירה של המועדון יצאה לבדוק מי מחפש את הבוס, ואחרי שהבינה במי מדובר, הגיע צ'אפי. היו שם חיבוקים גדולים. אייל מספר שצ'אפי אמר לו שהוא מזכיר אותו כל יום ואומר שקרלוס טבס והוא הם השחקנים הכי גדולים ששיחקו בקבוצה.
-זו לא הקבוצה שעזבת לפני שמונה שנים. הם אלופי אנגליה עכשיו.
"אתה יודע מה הקטע? אני בכלל אוהד של מנצ'סטר יונייטד, אבל הסיטי באמת נהיו מעצמה. מהתקופה שלי נשאר ברנרד, המזכיר של המועדון שהוא בן ,75 נשארה הבחורה מיחסי הציבור ויש שם עיתונאי שעבד בתקופה שלי ב'איבנינג אוף מנצ'סטר,' והיום מועסק במועדון. אני בהלם ממה שהם עשו שם. פשוט בנו מעצמה עם מאות עובדים".
"השייחים שהביאו את הכסף לא מתערבים בכלום חוץ ממדיניות הרכש שעליו הם משלמים, אבל הם שומרים על המסורת של הקבוצה. השאירו את כל העובדים הזוטרים ומקפידים לכבד את המורשת. היתה להם יופי של אקדמיה לצעירים, אבל עכשיו בונים שם הכל חדש בהוצאה של 1.2 מיליארד פאונד, על שטח שנרכש סמוך לאצטדיון ומתחבר אליו בגשר חדש שנבנה עכשיו."
בסיטי קרו לברקוביץ' הרבה דברים טובים, כולל מפגש עם אחד, סולן להקת אואזיס, מהעיר מנצ'סטר, ליאם גלאגר, אוהד שרוף של הקבוצה שפגש אותו יום אחד ואמר לו, "היי אייל, תדע לך שאני מעריץ גדול שלך." אייל הסתכל עליו וענה "תודה, אבל מי אתה.“?
שש שנים אחרי שפרש ממשחק פעיל בתחנתו האחרונה בקריירה, מכבי ת"א, והצהיר בצער שהסתיים הפרק החשוב והמאושר בחייו ושאין לו מושג מה הוא הולך לעשות, ברקוביץ‘ נטוע חזק והיטב בהוויה הישראלית. זו העונה החמישית שהוא מפעיל בנשר בית ספר לכדורגל עם מאות ילדים, הוא עושה ביזנס בעיקר בנדל"ן, והוא אימפריית תקשורת מהלכת שכותבת בעיתון, משדרת ברדיו ועושה גלים בטלוויזיה.
בסוף העונה שעברה ניסה להנהיג את אוהדי הכדורגל בישראל ועלה על שערי ההתאחדות לכדורגל כדי לכפות עליה שינוי בסדר היום ולהקים מינהלת ליגה במקום הסדר הישן שאותו מנהיג אבי לוזון. הוא חשב שיסחף אלפים ורבבות, אבל היוזמה הסתיימה באכזבה. "קשה להוציא ישראלים מהבית, אלא אם כן חסר להם כסף בארנק. ניסיתי ולא הצלחתי, אבל אני ממשיך הלאה ומנסה לפעול בדרכים אחרות."
נפגשנו ביום שישי שעבר, כמה שעות לפני משחק הניצחון של נבחרת ישראל בלוקסמבורג. הזירה התקשורתית סביב הנבחרת רתחה, ואת עיקר האש ספג המאמן אלי גוטמן, בעקבות פתיחה צולעת של קמפיין מוקדמות מונדיאל ,2014 שכללה תיקו בחוץ מול אזרביג‘אן ותבוסה ביתית 4:0 מול רוסיה.
את עיקר הביקורת ספג גוטמן על זגזוג בבחירת סגל השחקנים שלו, ששיאו בספסולו של הקפטן והשחקן הבכיר יוסי בניון, החזרתו להרכב במשחק מול רוסיה והדחתו כליל מהסגל לקראת לוקסמבורג. ברקוביץ' ביקר קשות את ההחלטה לנפות את בניון, ויש שטוענים כלפיו שהוא מונע מהריב ומהנתק הממושך שקיים בינו לבין המאמן הלאומי.
-אז מה, גם אתה אינטרסנט?
"לי יש יתרון אחד גדול על כל הפרשנים פה, והוא שאני לא צריך אף אחד ולא תלוי באף אחד. ביססתי את עצמי כלכלית ואני לא אחד שצריך טובות ממאמן, יו"ר או בעלים של קבוצה. אני שונה משאר הפרשנים, כי אני לא מתחכך כמו כולם. אין לי מחויבות לאף אחד, ואני יכול לבקר מישהו ביום ראשון, ולשבח אותו ביום שישי. זה מדהים כי כל מילה שאני אומר, מצטטים כאילו מי יודע מה אמרתי. מספיק שאני אגיד משהו על מכבי חיפה, ויגידו שזה בגלל שלא עשו לי שם משחק פרידה לפני שש שנים. כל כך הרבה שטויות."
-אתה מייצר הרבה רעש.
"הרעש הזה הוא בגלל שהייתי שחקן גדול, ואנשים רואים בי עדיין שחקן ולא פרשן. אנשים אפילו כותבים טורי תגובה למה שאני אומר. התקשורת פה בסדר גמור לעומת התקשורת האנגלית שהיא צינית, רעה ומרושעת. לקווין קיגאן ציירו פעם חבל תלייה ב'סאן,' ופה מקסימום קוראים לך להתפטר. זה נכון שאני משפיע, אבל שלא יחשבו שאני הכוכב עכשיו".
"הייתי 15 שנה באנגליה ובנבחרת, ועכשיו אני במקום אחר ורוצה שיתייחסו אליי בהתאם. אני מנסה לעשות הכל בלי אינטרסים וללכת עם הלב שלי עד הסוף. אנשים יכולים להגיד עד מחר שהביקורת שלי על גוטמן אינטרסנטית, אבל מה אכפת להם להגיד. ללשון אין עצם".
"גוטמן ואני היינו כמו משפחה בשנים האחרונות. הנשים שלנו היו בקשר כמו אחיות, והילדים שלו אפילו עבדו אצלי בנשר. נהיה ריב גדול, אבל אני את הכביסה המלוכלכת משאיר בתוך הבית ולא מספר עליה. זה לא קשור למה שחושבים."
-הטענה היתה שנעלבת שגוטמן לא תמך בך כשהרצת את הקמפיין שלך למאמן הנבחרת.
"זה נכון שאלי לא פרגן, אבל לא על זה היה ריב, ואני לא אדבר עליו. אם אומרים עלי שאני אינטרסנט לגבי גוטמן, אז איך זה שלפני חודש הגנתי עליו כשג'קי בן-זקן תקף אותו ואמר שאסור להעביר שחקנים מהנבחרת הצעירה לבוגרת? ממתי בעלים של קבוצה פותח פה על מאמן נבחרת? בא המשחק עם רוסיה וביקרתי אותו יחד עם עוד מאה עיתונאים, אז דווקא אני אינטרסנט."?
-הריב שלך עם קופמן היה על איזי שירצקי וגילי לנדאו. חשבת ששירצקי טעה בגדול.
"נכון, אני חושב שהוא לגמרי טעה, אבל בוא תבין כמה אני נטול אינטרסים גם במקרה הזה. אתה יודע שבשנתיים האחרונות אני מעביר שחקנים מנשר לקבוצת הנוער של איזי בק"ש? אני נותן לו שחקנים מכל הלב. הביקורת שלי על איזי היתה מנוגדת לאינטרס שלי, אבל אני חייב להיות שלם עם עצמי. יש לו בהרכב הראשון ארבעה שחקנים שלי מנשר, ולא השתמשתי בזה כדי להראות שאני לא נגדו."
-שירצקי אמר שבאת אליו למשרד לבקש אצלו עבודה במחלקת הנוער.
"אתה יודע למה באמת באתי אליו למשרד? כדי להעביר לו שני שחקנים, אבל עזוב, אני סולח לו ומאחל לו בריאות שלמה. משחק אצלו אופיר מזרחי, שהציל אותו בעונה שעבר מירידה והבקיע 17 שערים. מזרחי נסע אפילו עם הבוגרים למחנה האימונים, אז להגיד עדיין שיש לי אינטרס? מספיק כבר עם השטויות".
"שלא תבין, לאיזי מגיע פרס ישראל על מה שהוא עשה בק"ש. אני לא מכיר אף אחד שבא לשממה והגיע איתה כמעט לצ'מפיונס ליג. הוא גם מבין כדורגל, אבל מאז רן בן שמעון הוא טועה בדרך שלו ועושה לעצמו ולקבוצה נזק תדמיתי גדול מאוד. מאוד כואב לי הריב עם איזי, אבל ככה זה, אין לי חברים בכדורגל."
-אין לך אף חבר?
"יש לי אחד וקוראים לו אבי סטרול. אנחנו חברים מהתקופה ששיחקנו במכבי ת"א. אני אוהב אותו והוא אחלה גבר, אבל אני לא שותה קפה ולא אוכל צהריים עם שחקנים או מאמנים. בא לי להקיא ממאמנים שמתקשרים אלי. אני פשוט מסנן אותם. לא אוכל, לא שותה, לא מבלה איתם. גר בחיפה, מנותק."
-הבחירה שלך לחזור לחיפה אחרי עשר שנים בבריטניה, מעניינת. אתה יכול להסביר אותה?
"כי חיפה זה אני. ככה אני אוהב, להיות קצת מנותק מכולם, פריפריה. גם בעיר עצמה אני לא פוגש את השחקנים, כי הם לא גרים בעיר."
-אז איפה אנחנו נופלים עם הכדורגל שלנו כל השנים?
"הכל מתחיל ונגמר בניהול. לא סתם מכבי חיפה מצליחה כבר שני עשורים, עם ניהול מוצלח ושפוי. הכדורגל כאן מנוהל בצורה לא נכונה ומלאת אינטרסים. כל הגוף הפוליטי הזה של ההתאחדות הוא מאוס ומיושן, והגיע הזמן לשנות אותו".
"כשיצאתי להפגין חשבתי שאם כל שבת יש בליגת העל 30 אלף צופים, 15 אלף יבואו איתי להפגין, ולא לקנות כרטיסים ומנויים עד שתקום מינהלת ליגה. אם האנשים היו באים איתי בזמנו, היום כבר הייתה מינהלת ליגה."
-ועדת זליכה לבדיקת המצב בכדורגל הישראלי תפרסם בקרוב את מסקנותיה. ממה שיצא משם, ברור שהיא רוצה לעשות מהפכה.
"אני מקווה שיישמו את המסקנות, כי ממה שקראתי, היא בהחלט עשתה את עבודתה, וממה שהודלף, היא הולכת לכיוונים שהצעתי. אם כל אחד יכול לבחור ראש ממשלה, למה שלא יפתחו את הבחירה ליו"ר התאחדות לכדורגל".
"המסקנות נוגעות בבחירת היו"ר, במיוני בעלים לקבוצות, עושות מהפכה בליגות הילדים ומבטלות את התחרות ההרסנית בגיל צעיר. אלו דברים טובים, אבל איך שאני מכיר את המערכת פה, לא מאמין שזה יעבור. גם אם לימור לבנת תאמץ את המסקנות, בעוד שלושה חודשים ייבחר אולי שר ספורט חדש ומי אומר שהוא יהיה מחויב לוועדה הזאת."?
-גם ליענקל‘ה שחר יש ועדת בדיקה מטעם ההתאחדות. מהן הציפיות שלך ממנו?
"אני מקווה בשביל הוועדה שלו שיוציאו מסקנות חריפות לפחות כמו של זליכה, כי אחרת יענקל'ה לא ייצא טוב. בכלל, ציפיתי משחר שייצא קצת מהבועה של חיפה. הוא האיש החזק בכדורגל, אבל אני רואה אותו מתחבק ומסתחבק יותר מדי עם אבי לוזון, ולכן זה בלתי אפשרי."
-מה דעתך על סיפור אי הזימון של יוסי בניון לנבחרת?
"בניון ראוי להיות בנבחרת גם עכשיו. אני יודע מה הוא מרגיש כי אני עברתי את הזובור הזה בנבחרת לפני שבע שנים."
-אבל אף אחד מכם, הכוכבים, כולל בניון עכשיו, לא הביא את הנבחרת ליעדים שלה, שזה יורו או מונדיאל.
"אני חושב שמן הראוי לכבד את הסמלים והכוכבים בנבחרת. אם יוסי לא בכושר הוא לא צריך לשחק, אבל אין לנו בנבחרת שחקנים כמו צ'אבי או אינייסטה שאנחנו יכולים לוותר על יוסי. הגיע לו להיות בסגל, וגם ל20- דקות או חצי שעה הוא יכול לעלות ולעזור."
-אבל אולי לכוכב כמותו ישיבה על הספסל זו פחיתות כבוד?
"גם יוסי יודע שבכושר שלו הוא לא יכול למשוך יותר מזה, אבל צריך לדעת להשתמש בו כמו שצריך. הרי רק לפני חודש גוטמן אמר עליו שהוא השחקן הכי חשוב בחדר ההלבשה."
-בוא תתעמת עם הטענה שגם הנבחרת שלך ושל חיים רביבו לא הגיעה לשום דבר.
"זה נכון, אבל אני לא זוכר נבחרת ישראל ששיחקה כל כך יפה כמו בתקופה שלנו. היום הכדורגל הוא שלילי, ואז לא העבירו משחקים מרמת גן לבלומפילד כי אי אפשר היה למלא אותו. הקהל אהב את הנבחרת שלנו ואי אפשר להשוות להיום".
"היו לנו אז הגרלות מאוד קשות, לא קרואטיה ויוון, אלא נבחרות כמו ספרד, צרפת, בולגריה, אוסטריה ופולין. מאז הדור שלי, הנבחרת לא הצליחה לנצח במאני טיים שום נבחרת שמדורגת מעליה. ושלא יספרו לי שהיום אין לנו שחקנים. תסתכל על ההתקפה היום, יש שישה-שבעה חלוצים ואז היו לנו רק רונן חרזי ואלון מזרחי."
-אז גוטמן אשם בכל?
"המאמן לא אשם. אני מפיל את האחריות על השחקנים. הם חסרי אישיות. יש שחקנים טובים אבל אין להם אופי ואין להם מנהיגות. נוח להם שכל הטענות מופנות לגוטמן, אבל לצערי אין אפשרות להחליף שחקנים או לפטר אותם. הכל נופל על המאמן. אני נזכר שדיברו על מסיבת העיתונאים ההזויה שעשיתי כשרציתי לאמן את הנבחרת. אני חושב שלא מבינים כאן את התפקיד של מאמן נבחרת. הוא שונה מאוד מלאמן קבוצה".
"הכי חשוב בנבחרת זה לבחור שחקנים, לקבוע הרכב ולנהל את חדר ההלבשה. להרגיש את הנפש של השחקן זה הדבר הכי חשוב. שיטות וטקטיקות זה בולשיט כי אי אפשר ללמד טקטיקה חדשה בכמה ימים. השחקנים מגיעים יומיים לפני משחקים לשלושה-ארבעה אימונים. נחמד להגיד לעיתון שיש סגנון ושיטה וכל זה, אבל בחירת שחקנים, הרכב ואווירה חיובית, זה מה שצריך."
-וגוטמן לא מתאים לשיטה הזאת של הנבחרת?
"הוא מאמן מצוין, אבל צריך את השחקנים לידו. אחרי רוסיה הוא היה צריך לתקן את הבעיות מיד. הוא משתגע מזה שהשחקנים לא איתו. עזוב, לאמן נבחרת זה לא סיפור גדול. אם אני שם אותך ואת ארסן ונגר בתפקיד, אני לא יודע מי מצליח יותר."
-למה אתה חושב שכמאמן אתה תביא את הנבחרת למונדיאל?
"לא אמרתי שאני אביא, אבל רציתי להיות המאמן, כי הרגשתי שיש נתק בין הקהל לנבחרת, ואני חושב שיכולתי להחזיר את האמון הזה. כל אלו שהיו מאמנים גדולים נכשלו, ואני אומר לך שיכול להיות מאמן מליגה א' שיצליח יותר בנבחרת. מייחסים פה חשיבות גדולה מדי למאמן. הוא אולי 20-15 אחוז מכל הסיפור בנבחרת, אבל מפילים עליו 100 אחוז אחריות."
-אתה מזהה מישהו שיכול להיות מנהיג בנבחרת?
"ביברס נאתכו. הוא כישרוני מאוד. אני לא מכיר אותו אישית ופגשתי אותו פעם אחת, כשהלכתי לנחם אותו על אבא שלו. בינתיים הוא לא בא ליד ביטוי בנבחרת למרות שהוא שחקן מרכזי בליגה הרוסית, שהיא ליגה מאוד קשה."
-ואולי הבעיה במטען הציפיות הגבוה של אבי לוזון. אולי הבן אדם לא ריאלי ומלחיץ את המערכת?
"אני אוהב שהוא מכוון גבוה ומציב רף ציפיות. זה לא צריך להפריע. בשני הקמפיינים האחרונים זה לא היה בשמים, אבל בקמפיין הנוכחי זה לא ריאלי."
-כששיחקת בנבחרת פגשתם בשני משחקי פלייאוף לפני יורו 2000 את דנמרק, לא בדיוק מאריות היבשת, וחטפתם שמינייה בשני משחקים.
"יש תקלות בחיים ודנמרק הייתה תקלה ענקית. נדמה לי שחטפנו גול ראשון אחרי 20 שניות, ואחרי רבע שעה את השני (הראשון אחרי 1:45 דקות, השני בדקה ה- 35- א"פ) בלי קשר הם היו הרבה יותר טובים, מהירים וחזקים מאיתנו. זה לא היה היום שלנו."
-בוא נחזור לסוף דרכך בנבחרת. אמרת שעשו לך זובור כמו שעשו עכשיו לבניון. גרנט?
"כן, עד היום אני מרגיש את הגרזן בראש אחרי השיחה איתו. קיבלתי ממנו טלפון: 'אייל, זה אברם. רציתי להודיע לך שאתה לא מוזמן למשחק. יש לך משהו לשאול.'? אמרתי לו 'לא, אברם,' וניתקתי. הייתי אז בפורטסמות, אבל בלב ידעתי שבאותו רגע נגמרה לי הקריירה. זה יישמע לך מטומטם, אבל כל הקריירה שלי התגמדה לעומת התקופה בנבחרת".
"גם היום, כשאני שומע את ההמנון יש לי צמרמורת, אבל אני גם מרגיש שעכשיו חולצת הנבחרת היא כבר לא קדושה. הייתי צריך להקיא דם כדי להגיע לשם, והיום נראה לי מאוד קל להשיג את זה. אתה יודע מה שלמה שרף עשה לי עד שהגעתי לבוגרים? סיוטים. הוא הוציא לי את הנשמה. שיחקנו בנבחרת האולימפית והיינו עושים בית ספר לבוגרת במשחקי אימון, ושלמה היה מעלה אותי לאולימפית ומוריד אותי חזרה לנוער. היום תן שני פסים ואתה מקבל זימון."
-לא תשכח לגרנט את הניפוי שלך עד יומך האחרון?
"ברור שלא. נכון שהאינטרס שלי זה לקרוע את אברם? לפני חצי שנה אמרתי בשידור שהוא המאמן הישראלי הכי מצליח בכל הזמנים, לא היה ולא יהיה מאמן ישראלי שיגיע לגמר הצ'מפיונס ליג, מרחק בעיטת פנדל מהגביע, אבל לא אשכח לו את הניפוי שלי לעולם. כל פעם שאני מעלה אותו לשידור, אני פותח ושואל אותו אם הוא רוצה להתנצל, והוא מיתמם ושואל אותי על מה."
-מה עשה אותו למי שהוא?
"אברם יודע לדבר לנפש של השחקן, פסיכולוג גדול. חוץ מזה הוא מערבב גדול, וערבוב זה חלק מהמשחק היום בכדורגל העולמי. בישראל יש ערבוב בלי כדורגל. היתה לו כימיה עם רומן אברמוביץ‘ בצ'לסי, הוא לקח לו את הראש וכשפיטרו את ז'וזה מוריניו, הייתה לו החוצפה להיכנס לשם. מה ששלו, שלו."
-איזה מאמן ישראלי אתה מעריך?
"יוסי מזרחי. הוא לא מוערך מספיק למרות שהוא מצוין. התקפי, מקדם צעירים ונותן לשחקנים ליהנות מכדורגל. שחקן בלי שמחת חיים לא שווה לי כלום, אבל הבעיה של יוסי היא שהוא קצת אולד פשן, ירושלמי. הוא היה שוער ענק אבל תמיד נתפס אפור. אין לו תקשורת ואין לו פוליטיקה, ואם אתה שואל, אז הוא ראוי להיות מאמן נבחרת. פה מי שאומר 'אני רוצה,' נחשב שחצן. גם כשאני חשבתי שאני ראוי, זה לא היה ממקום שחצני. עשינו משהו בכדורגל, לא ביקשתי להיות ראש ממשלה או שר אוצר."
-רן בן שמעון?
"ראוי בעיני".
-ומה עם החבר שלך, ראובן עטר? כמאמן מכבי חיפה הוא נראה ממש עצוב.
"מכבי חיפה משחקת טוב בלי לקחת נקודות. נכון שראובן נראה עצוב וזה משפיע על הקבוצה. בווסטהאם פראנק למפארד וריו פרדיננד היו רוקדים על השולחנות בחדר ההלבשה לפני משחק. פה היו משעים אותם על חוסר רצינות."
העבודה של ברקוביץ‘ עם 400 הילדים בנשר מביאה אותנו לנושא הכאוב של הורים שמעורבים בקריירות של הילדים שלהם. מתנגדיו של ברקוביץ' מנפנפים בהתנגשות הפרטית שלו עם המאמן של בנו במכבי הרצליה, דני עציוני, שעליה הואשם בתקיפה. אני עוד זוכר את אביו של אייל, זאב, גולש מהיציע באצטדיון רמת גן אחרי אחד ממשחקי הנבחרת של בנו, ומקצר מרחק בשיניים חשוקות, עד שהורחק משם ברגע האחרון.
ברקוביץ' לא משכתב את ההיסטוריה. "כן, גם לי היה אבא כזה שקילל וכעס כשחשב שעושים לבן שלו עוול. היום הוא מנהל אדמיניסטרטיבי של הקבוצות שלי בנשר, וזה התיקון שלו. הוא דואג שהילדים לא יקללו, ואם הורה משתולל, הוא עולה ליציע ומודיע לו שאסור לצעוק פה. אני רואה את בתיה סהר על סף התקף לב כשהיא מדברת על הבן שלה, ואת יעקב בוזגלו. אני מבין את ההורים האלה. אצלי בנשר 50 אחוז מההורים מדברים איתי בטלפון ואי אפשר לשנות את זה."
-גם באנגליה הורים מדברים עם המאמן?
"אבל אנחנו לא אנגליה. פה זה המזרח התיכון".
-תחזיר אותי לסיפור שלך עם עציוני. הגזמת אז.
"בוא תקשיב. הילד שלי שותף לדקה במשחק שהיה בכפ"ס, התיישב על הספסל ובכה. כשנגמר הוא עלה לאוטובוס שהיה צריך להחזיר אותו להרצליה והמשיך לבכות. ישבתי במכונית שלי מאחורי האוטובוס. הילד שלי היה אז בן שבע-שמונה, כיתה ב,' עדיין סוג של תינוק".
"הוא התעקש שאקח אותו מהאוטובוס ואני אמרתי לו שיגיע עם כולם, ואז נעזוב את הקבוצה. הוא המשיך לבכות ואז באתי לדלת האוטובוס. עציוני עמד שם ואמרתי לו שייתן לי את הילד. הוא ענה שאני לא אקח אותו ושאף אחד לא עולה. אמרתי לו שאני לא רוצה לריב, אבל הוא אמר שאף אחד לא עולה. דחפתי אותו, לקחתי את הילד, זרקתי את החולצה וקיללתי את דני."
-נו, לא משהו להתגאות בו. אני יכול להבין את עציוני. פגעת לו במרות מול כל הילדים.
"יכול להיות, אבל אבות אחרים היו מגיבים יותר גרוע. תאר לך שהילדה שלך בוכה והגננת אומרת לך שאתה לא יכול לקחת אותה. שכל הורה יחשוב על המצב הזה. היינו שם במצוקה, ושלא תבין, אני ועציוני היינו ביחסים טובים לפני האירוע".
"שום דם רע. אבל תראה, בגילאים האלה הכל קם ונופל. תבוא לנשר ותראה איך אנחנו עובדים. שיטת העבודה שלנו שונה מאחרים. רואים טביעת אצבע, הנעת כדור, סדר מופתי וכמעט אפס בעיות משמעת. אנחנו לא תמיד מנצחים אבל רואים דרך."
הוא בן 40 ולא יכול לעשות היום ספורט. הברכיים שלו גמורות. לפני כמה שבועות התעלף באמצע משחק טניס, ומצא עצמו מוקף במאה אנשים באמצע בריכה בשכונת דניה. הזמינו אמבולנס, הוא עבר את כל הבדיקות ולא מצאו שום דבר חוץ מהתייבשות: "לפעמים אני שוכח שאני בחור בן 40 ולא בכושר."
-אתה לא שומר על תזונה נכונה?
"אני אוכל מסודר כמו פעם, אבל לא סופר קלוריות. אני חולה על במבה וקרמבו. יש לי התקפות ואני יכול לרדת על שישיית קרמבו בדקה ושלוש שקיות במבה ביחד. אבל אוכל מסודר. בוקר, צהריים וערב."
-פתחת גם בית קפה.
"כן, ארקפה במרכז הכרמל. נדל"ן, נשר, רדיו, טלוויזיה. לטלי אשתי יש עסק מצליח בציר מוריה של עיצוב בגדים. היא פרגנה לי כל הקריירה, ויתרה הרבה בשבילי, וזה התור שלי."
-איך חיפה לעומת המרכז?
"קצת כמו הסיקסטיז, אבל המנטליות פה היא של לא לבזבז. בבית קפה בתל אביב תוציא מאה שקל, ובחיפה יוציאו 40 שקל."
-והילדים שלך מפונקים?
לי בת 17 וקוראת לי 'פאפי כספומטי' ובעיקר 'אבוש.' אני מאוד רוצה שהיא תעבוד קצת בקפה לפני הגיוס כדי שתעריך מה זה להרוויח כסף, אבל היא אומרת לי 'אבוש, עכשיו זה הזמן שלי."
-היא, ליאור וטום מודעים למצב הכלכלי הנוח?
"אף פעם לא אמרתי להם מה אין ומה יש, ולא בטוח שהם מודעים. הכל מתחיל בחינוך. אבא שלי תמיד אמר שצריך ללכת לעבודה, ואמא שלי בגיל פנסיה היא עדיין אחות במרפאה צבאית. אבא שלי עבד כמו חמור כנהג מאסף באגד וגם לטלי יש מוסר עבודה. לי? ויתרתי לה. היא תתחיל לעשות שלוש-ארבע משמרות בקפה אחרי הצבא."
-אתה מודע למאבק של "מעריב" על זכותו להתקיים?
"ברור. בחדר המזכרות שלי הכתבות והתמונות המרכזיות מהקריירה שלי הן מ'מעריב.' כתבתי ב'מעריב' טור הרבה שנים והוא ליווה את הקריירה שלי כשהיה בשיאו. למרות שאומרים שעיתון זה דבר מיושן, אני לא יכול בלי עיתון."
-אז מה, השגת הכל?
"עוד לא הייתי ב'האח הגדול.' לא סובל את זה, אבל עד שאני לא רואה צ'ק של מיליון דולר, אני לא בא. ושזה יהיה עם בריכה בקיץ".
נא להמתין לטעינת התגובות