"לא תכננתי את טיימינג ההודעה הרשמית", הוא סיפר השבוע. "כבר לפני חודש החלטתי לפרוש, אבל לא מצאתי לנכון לצאת בהודעה דרמטית. פתאום זה יצא כי היו אנשים שידעו. כשהתקשרו לשאול מהתקשורת אם זה נכון, לא מצאתי סיבות להכחיש".
אתה עוד לא בן 33.
"תחושות בטן, אבל גם החלטה שכלית. בסוף העונה שעברה התחלתי לעשות חושבים וידעתי שאני לא נשאר בב"ש. ראיתי שאני כבר לא כל כך רוצה לחזור לשחק, ולא עשיתי איזה מאמץ מיוחד למצוא קבוצה. אבל אז קיבלתי הצעות ובחנתי אותן.
"ראיתי שהמצב הכלכלי היום בכדורגל, פלוס המוטיבציה הנמוכה שלי, פלוס הגיל שלי, פלוס ההשקעה הגדולה שצריך לעשות, מביאים להחלטה לעזוב ולצאת לחיים חדשים. זה קשה, אבל אני נרגש ליום שאחרי הכדורגל. מאוד מסקרן ומאתגר אותי לעשות דברים אחרים".
זה לא קשור לפיזיולוגיה?
"בוודאי שיש קשר משמעותי כי היו לי מספר פציעות קשות בקריירה. יש לי כאבים שליוו אותי בכל אימון ובטח שבכל משחק. עליתי לשחק בשנתיים האחרונות עם כדורים וזריקות, וזה דורש המון. הרבה אנשים חושבים שכדורגלן זה סתלבט של שעתיים באימון ואחרי זה כל היום פנוי לעשות מה שרוצים. יש כאלה שמלגלגים על הכדורגלן כאילו המקצוע שלנו קל. בגילים יותר מתקדמים ספורטאים שגם עברו פציעות מתקשים מאוד פיזית ונפשית.
"אני גם לא שחקן שיכול להעביר את הזמן. המנהיגות שלי, והעובדה שתמיד נתתי הכל לשחקנים שהיו לידי, לא היו יכולים להפוך אותי היום לשחקן שבא להעביר את הזמן. הרבה אנשים אמרו לי לסחוב עוד שנה או שנתיים, אבל אני לא רוצה לסחוב. אני לא רוצה לשחק כדורגל כי אני יכול אלא כי אני רוצה, והרצון כבר לא קיים. זה כבר עמוק בלב, המוטיבציה לא שם".
בעבר קבלת על יחס הקהל והתקשורת לשחקני הכדורגל.
"אחרי 15 שנה גם אני התעייפתי מאותן קללות והערות של האוהדים שלא עושות כבוד עם הספורטאי הישראלי. הרבה פעמים הרגשתי שאוהדים ותקשורת מתנהגים בצורה נבזית לשחקנים. התעייפתי מהשיח שנמצא היום בכדורגל. זה שיח שאני לא מרגיש שאני חייב להתמודד איתו כשחקן. לתקשורת אחריות גדולה לאיך שהליגה תיראה ואיך שהאוהדים ידברו. אבל בעיקר מי שאחראים אלה השחקנים, המאמנים ובעיקר המנהלים ששותפים לאותו שיח".
גדנ"ע, הפועל פ"ת, מכבי פ"ת, ב"ש, אבל הפספוס נמצא בארבע העונות במכבי ת"א. לא זכית איתם בתואר.
"הפספוס נמצא בתקופה במכבי ת"א. הגעתי למכבי בעונת הגלאקטיקוס, כשהייתי יכול לבחור בין כל המועדונים הגדולים שרצו בי. היו לי ציפיות גדולות ממכבי, אבל המועדון היה בתקופה לא טובה. הדברים לא עבדו כמו שצריך. אם היה אחרת, זה היה משנה את הקריירה שלי.
"אני לוקח גם אחריות על עצמי, אבל היתה גם אחריות למועדון. יש לי זיכרונות יפים ממכבי, אבל עדיין זה פספוס כי לא קיבלתי את מה שמועדון ברמה כזו יכול וצריך לתת לשחקן. קשה לי שלא זכיתי באליפות או גביע, אבל לא הכל היה תלוי בי. ההישג הכי גדול מבחינתי זה שבכל מועדון הפכתי לשחקן מאוד דומיננטי, שחקן שהמאמן מאוד מעריך ומכבד, והתאמנתי אצל המאמנים הכי טובים".
בעבר טענת שבמכבי מושפעים מאוד מהקהל והתקשורת. משהו השתנה?
"אני מאוד מקווה בשבילם. אני מאוד מאמין במודל המנהל הספורטיבי. אני גם מקבל הבאת אנשי מקצוע מחו"ל. זה קורה בכל העולם. אם לאנגליה מגיעים אנשי מקצוע זרים, אז למה לכאן לא?".
יש חלוץ שכבר לא יבוא לך בחלום?
"לא היו סיוטים בלילה, למרות ששיחקתי מול הטובים ביותר. אלון מזרחי, קוביקה, אסי טובי, אלי דריקס. התמודדתי בכבוד כמעט עם כולם. יש שחקנים טובים בישראל".
הפרישה תסדר לפחות ירח דבש כמו שצריך עם הדוגמנית עדי נוימן.
"אנחנו מתחתנים באוקטובר, ובאמת חשבתי על זה שנוכל לצאת לירח דבש בזמן. היא היתה שותפה להחלטה שלי לפרוש. התלבטנו יחד והיא תמכה בי. אני מסיים בקרוב קורס מאמנים ומאוד הייתי רוצה להישאר בכדורגל, לנסות לעשות דברים כמו שאני רואה לנכון. אני יכול לשפר דברים, ומעניין אותי יותר הניהול הספורטיבי".
זה ראיון פרישה בלי דמעות.
"אני מאוד שלם עם ההחלטה. אני עוזב את הכדורגל אחרי שהגשמתי את מרבית החלומות שלי. נכון שזה יכול היה להיות יותר זוהר, אבל היתה לי קריירה טובה. אני פורש אחרי ששיחקתי קרוב ל-400 משחקים, עם שער במדי הנבחרת והגעה למועדון פאר כמו מכבי ת"א. לפרוש בגיל 24 בגלל פציעה זה עצוב, אבל אני מרגיש שמימשתי. אם אתה מחפש בכל זאת קצת רגש, אז היתה לי הודעת טקסט אחת מזנדברג השבוע שמאוד ריגשה אותי. הוא כתב לי על הקריירה שלנו ועל כל הרגעים יחד. זה חנק קצת את הגרון".
נא להמתין לטעינת התגובות