עברו חמישה חודשים מאותו אירוע שטלטל במשך ימים ארוכים את הכדורגל אצל שכנינו. זה כלל סיפורים על חטיפת הקשר, מסכת עינויים שעבר, ועדת חקירה, פתרון מהיר של יו"ר ההתאחדות ג'יבריל רג'וב, שהסתיים באקט של בריחה.
שוב הקשר אותר במרכז הרחבה. חטיב בן ה-24 איכשהו נמלט בעור שיניו מהזרקורים העגומים ההם. היום הוא כוכב ישראלי לכל דבר. בהתאחדות יש מי בודק אם העבר שלו בנבחרת פלסטין יפריע בעתיד לאפשרות שיוזמן לסגל של אלי גוטמן, אבל דווקא בצד הפלסטיני מזהירים אותנו מהבאות.
באסיל ועבוד, שאחראים על הבלוג הפופולרי "כדורגל פלסטין", כתבו שם לאחרונה. "בכל מדינה יש את השחקן הסופר מוכשר, אבל גם זה שאינו יציב מנטלית, אגואיסט ואופורטוניסט בצורה קיצונית. עלי חטיב עושה רושם של בחור כזה. אין לנו ספק שבקיץ הוא יעזוב את הפועל חיפה, לטובת מועדון גדול יותר".
ניתן קצת הקדמה לסיפור המשונה שצץ לו לפתע. עלי הוא בנו של חסן, מי שפעם שיחק כבלם בהפועל שפרעם, באותה קבוצה עם זאהי ארמלי הגדול. בניגוד לבנו, חסן הבין מהר שאין לו את הכישרון כדי להתקדם בתחום ובחר לזוז הצדה. היום הוא מתפקד כעובד עירייה, אחראי על התחזוקה במוסדות החינוך בשפרעם.
כשעלי נולד היה ברור לאב שמדובר במשהו אחר. הילד בעט בכל דבר שהיה ברחוב. יום אחד נערך בשפרעם טורניר השלום בהשתתפות קבוצות ילדים ישראליות וערביות. בסיום התקשרו אל האב מהפועל חיפה וביקשו שיבוא עם הילד למחלקת הנוער.
במשך שמונה שנים חטיב עשה את הדרך לאימונים בקרית-חיים, בלט לאורך כל השדרה הצעירה, אבל רגע לפני הבוגרים, במשחק מול מכבי נתניה, כשהמאמן ביקש להחליפו, הבחור זרק כמה מילים מיותרות ונוצר קצר בין הצדדים.
חסן מספר שחיפה עשתה בעיות כשבנו ביקש לעבור למכבי נתניה, ולכן מצא עצמו בשלומי/נהריה ומשם במכבי טמרה. כשנדמה היה שהקריירה הולכת וצוללת, באה קריאת הצלה מהליגה הפלסטינית. ג'באל מוכבר חיפשה קשר ועניינה אז את חוסאם זיאדה, ששיחק בשלומי, להגיע אליה. החלוץ אמר שהוא קשור בחוזה מחייב, אבל המליץ על שחקן לא פחות טוב ממנו, חטיב.
נציגי ג'באל מוכבר באו לראות את חטיב בפעולה, קראו
"עלי תמיד היה מוכשר, אבל היה צריך לחזק את הצד הפיזי שלו", עיסא מספר. "כשהגעתי הוא היה על תקן מחליף, עבדתי איתו באופן אינטנסיבי ודחפתי אותו להרכב. ככה התפתח".
כבר על העונה הראשונה של השניים, ג'באל מוכבר זכתה באליפות. חטיב הבקיע 16 שערים מכריעים וקנה לעצמו שם של תותח על בליגה. הזימון לנבחרת האולימפית הפלסטינית הגיע מהר. בפתיחת האיצטדיון בדורה, מול הנבחרת המקבילה של איטליה, הוא כבש אחד ובישל אחד בניצחון הגדול 1:3.
"כששיחק שם הלכתי רק לשני משחקים של הנבחרת", חסן חטיב מספר. "מרגש פתאום לראות את הבן שלך ברמה אירופית. בפתיחת האיצטדיון בדורה היו אולי 30 אלף איש, אפילו יותר, והוא היה הכי טוב במגרש".
התקשורת הפלסטינית הדביקה לחטיב את הכינוי "העקרב" בגין יכולתו לעקוץ בזמן אמת. אחרי שתי עונות בג'באל מוכבר, הוא כבר היה מבוקש ועבר למחזיקת הגביע הילאל אל קודס. בצדה השני של הצמרת התמקם סמיר עיסא בשבאב אל חליל.
חטיב פתח את העונה האחרונה בסערה. הבקיע שער בגביע אלוף האלופים ואחד במשחק הפתיחה של העונה, אבל באותו יום חגיגי גם הורחק. תאקל מיותר גרר הרחקה מארבעה משחקים. עלי היה אמור לחזור בדיוק למשחק העונה מול אל חליל. היום הגיע וחטיב לא הופיע. באל קודס עשו מיד תרגיל חשבוני פשוט. את חברון מאמן עיסא, חברו הטוב של חטיב. בקבוצה הירושלמית לא דיברו רק על טובה אישית שנעשתה אלא גם על סכום כסף שעבר בין המאמן לשחקן.
"תפרו לי תיק", עיסא משוכנע. "כמו עמוס ברנס שלקח שנים עד שנוקה מהרצח של רחל הלר. היתה פה קונספירציה שהגיעה מהמגזר הערבי. אני הרי הצלחתי בצורה שאף אחד לא הצליח. את אום אל-פאחם, מליגה א', העמדתי באופן שווה מול מכבי נתניה בגביע. כולם ראו את הכדורגל של הקבוצות שלי. רצו להיפטר ממני ולא חסכו במאמצים. אני גם עכשיו מוכן ללכת לבדיקה במכונת אמת".
בתקשורת הפלסטינית דווח שעיסא הסכים אפילו להיכנס למסגד אל אקצא ולהישבע שלא דובים ולא יער. לכן הכדור התגלגל לפתחו של חטיב, שייתן את גרסתו בפני הממונים.
הקשר הגיע למשרדי הקבוצה הירושלמית כדי להסביר. בעיתונות הפלסטינית ידעו לספר שחטיב אמר שהוא מצטער, אבל באותו יום נערכה חתונתו עם נג'ואן, בת שפרעם, וכשקבעו את התאריך לא חשב שזה ייפול בדיוק על משחק העונה. חסן, האב, סיפר השבוע: "זו לא היתה החתונה עצמה אלא המסיבה של הכלה שנערכה באותו ערב. המנהג הוא שהחתן מגיע לאולם. הוא לא יכול היה לשחק ואז התחילו עם כל מיני סיפורים".
לפי גרסת המועדון הירושלמי, נערך לחלוץ משפט מהיר. נאמר לו בפניו שידוע להם שביקש להטות את תוצאת המשחק, מקומו לא בקבוצה והוא מושעה מפעילות עד סיום העונה. לא שינה להם שבאותו קרב הילאל שלהם ניצחה 0:1, ובסופו של דבר להיעדרות לא היה משקל.
חטיב נתן גרסה אחרת לחלוטין, שהגיעה גם למשרדי ההתאחדות הפלסטינית ולכותרות הראשיות. לדבריו, עבדל קאדר חטיב, היו"ר של הילאל, וכמה מאנשיו, לקחו אותו בניגוד לרצונו לדירה בכפר א-ראם. שם הם החטיפו לו מכות רצח, כשהם דורשים ממנו להודות בניסיון למכירת המשחק, ושאין לו שום דרישות כספיות מהמועדון.
"באתי אליהם ואמרתי שאני לא מסוגל להגיע, כי זה נופל על מסיבת החתונה", סיפר חטיב בעדותו. "פתאום נתקלתי בהתקפת זעם מצד היו"ר ואנשיו. הם היכו אותי וביקשו שאודה שקיבלתי כסף כדי למכור את המשחק. הכחשתי את הטענות והם אמרו שיהרסו את התדמית שלי בעיני האוהדים. זה היה טרור.
"אני חושב שאיבדתי את ההכרה, לא האמנתי שזה קורה לי, אבל באותם רגעים החלטתי שאני יותר לא לובש את המדים של הקבוצה, גם אם זה יעלה לי בפרישה. אני מגיש תלונה להתאחדות לכדורגל. אני רוצה שמר ג'יבריל רג'וב יראה מה קורה לזכויותיו של שחקן, שמייצג בכבוד את הנבחרת והדגל של פלסטין".
חסן לא אוהב להיזכר באותם ימים. הוא מדבר חופשי על הכל, אבל כשמגיעים לנושא הרגיש הוא מעדיף לקמץ במילים. "עלי סיפר שניסו לתקוף אותו, אבל לא היה שום בלאגן", הוא ניסה להוריד פרופיל. "זה יכול לקרות בכל מקום, ראית מה היה השבוע בדרבי התל-אביבי. אוהדים, איומים, קריאות. אני לא מתייחס. זה בסוף נרגע".
עיסא מספר: "לפי גרסתו של עלי, הוא נחטף ואוים ושלחו לי גם מסר מאיים דרכו. כל סיפור העלילה הזה הוא שקר וכזב וזה התפוצץ להם בפנים. הם התחילו לשקר על ימין ועל שמאל. רצו להשפיל אותו. כנראה שהיה ביניהם סכסוך".
רג'וב אכן התערב בנושא. הוא החליט שקבוצה לא יכולה להחזיק שחקן אם אינה מעוניינת בשירותיו. הוא קבע שחטיב רשאי לעבור לכל מועדון שיחפוץ בו. החלוץ בחר לחזור לג'באל מוכבר, שם כבר המתין לו סמיר עיסא, שבינתיים שוחרר מאימון שבאב אל חליל.
"מי שהציל אותו זה אנחנו, ג'באל מוכבר", עיסא משוכנע. "תמכנו בו, שמרנו עליו. רק השכרת הבית, העלות שלה 1,500 דולר. זה ג'באל מוכבר, לא פשוט לגור ליד מסגד אל-אקצא, הרבה תיירים רוצים להיות שם. הוא קיבל 14 אלף שקל שכר חודשי, חי כמו מלך. לא כל אחד יזכה למה שהוא זכה".
משחק אחד נגד טול כרם חטיב הספיק לשחק בג'באל מוכבר, לפני שקיבל את השיחה מטל בנין והחליט לעבור לליגת העל הישראלית. משחק אחד והרבה אנשים כועסים הוא השאיר שם.
"התקשר אלי ואמר 'אני רוצה לעזוב להפועל חיפה'", עיסא מספר. "אמרתי לו 'גם אם אתה רוצה לעזוב יש עוד חודשיים לליגה, לפחות תשחק בהם, אנחנו במצב קריטי בתחתית. זה לא ייראה טוב, לא לך, לא לנו ולא לחיפה'. הכעיס אותי מאוד שהוא הצהיר שכביכול החתימה שלו על החוזה מזויפת. איך יכול להיות שהחתימה מזויפת ואתה משחק בקבוצה שלנו?".
חסן האב כועס בחזרה: "הם טוענים שהוא חתם אצלם לשלוש שנים. הוא לא חתם על כלום. הוא לא יכול לחתום מבלי שאני אסכים. אם היתה לסמיר הזדמנות, לא בליגת העל, בלאומית, הוא צ'יק-צ'ק היה עוזב. אני לא שמעתי שמאמן עושה כל-כך הרבה רעש כששחקן מחליט ללכת".
אף אחד מאנשי הליגה הפלסטינית לא שמח כשחטיב הודיע על העזיבה הפתאומית. מדובר בחלוץ שהבקיע שער ניצחון נגד בחריין, שכבש עוד שער חשוב נגד סודן, בדרך לחצי גמר המשחקים הפאן-ערבים.
ג'יבריל רג'וב שוחח עם הקשר באופן אישי כששמע על הצעד. "עלי אמר לו 'אני הולך לשחק בישראל'", חסן מספר. "ג'יבריל ענה 'זה העתיד שלך וההחלטה שלך ותעשה מה שטוב לך'. הוא ראה שעלי נחוש לחזור לפה".
חסן כבר הולך לכל משחק של הפועל חיפה. מסיים בשבת את עבודתו בעירייה בשעה שתיים בצהריים, מגיע הביתה, מתרחץ, שם בגדים חגיגיים ויוצא לקרית-אליעזר כדי לשמוע מחמאות נוספות על תגלית העונה. בנו כבר לא יחזור לליגה הפלסטינית ולא לנבחרת שלה, כאן אין דרך חזרה.
חטיב הוא היום השם החם בהפועל חיפה. לא מזמן, במסיבת עיתונאים, בנין ציין שעלי הוא לא עוד שחקן אלא הכוכב, דבר שגרר תסכול בקרב שחקנים. בשבוע האחרון הצליח המאמן להרגיע את הרוחות ולהבהיר: הקבוצה מעל כל שחקן.
"חטיב שחקן גדול", אמר אחד השחקנים, "אבל יש כאן שבעה-שמונה שחקנים שנולדו במועדון, קרעו כמה זוגות נעליים ולא זכו שיצמידו להם את המילה 'כוכב'".
בנין הדגיש שהוא לא נותן לשחקן יחס מועדף, נותן כבוד לכל הצעירים. השחקן עצמו משתדל לשמור על מקומו. לא בונה מגדלים, רק רוצה להמשיך להפגיז. "תאמין לי שאני לא יודע", חטיב התייחס לא מזמן לעתידו. "עכשיו באמת מה שמעניין אותי זה רק להישאר בליגה עם חיפה ומשחק הליגה הבא".
נא להמתין לטעינת התגובות
