דצמבר .2008 מירקו ווצ'יניץ' מרומא עושה 2:3 מטורף מול קליארי ומוריד
אם תהיתם, מירקו לא למד. כמעט כל חגיגת כיבוש של החלוץ, כיום ביובנטוס, מעוררת עניין. בלא מעט פעמים היא מלווה בצהוב.
7 בינואר .2012 לא רק מירקו לא לומד. טדי, דקה .86 סטיבן כהן מנצח את מכבי נתניה ומעלה את בית"ר ירושלים מעל לקו האדום. הכדור ברשת, החולצה למטה. צהוב.
וסרמיל, דקה .51 רועי גורדנה כובש שער ליגה ראשון בבוגרים, ויודע למי להודות. "עלינו לשבח לאדון הכל," הסביר קשר הפועל ת"א על טישרט לבנה. חולצת המשחק, אגב, מזמן על הדשא. צהוב.
עכו, דקה .90 נבוישה מרינקוביץ22 ,' דקות על הדשא, גומר את הפועל חיפה וחושף גופיה. צהוב. רק שלנבוישה כבר יש צהוב, וזה אדום. היה שווה? "זה אדום ראשון בקריירה," טען אתמול הסרבי.
"אפילו לא זכרתי שקיבלתי צהוב. חייבים להבין - עליתי מהספסל וניצחתי את המשחק. היו מעורבים פה יותר מדי רגשות. עכשיו השמחה שלי היא לא 100 אחוז כי אני לא יכול לשחק במשחק הבא. אבל אין מה לעשות - גול כזה, בתוספת זמן. פשוט הורדתי חולצה."
אכן אין מה לעשות, הרי חוק זה חוק. "חוק טיפשי," מתקן אלי כהן, המאמן של נבו. "כדורגל זה משחק של אמוציות. כל שחקן חוגג אחרת. במקרה הספציפי הזה מדובר בשחקן יוצא מן הכלל, בבחור הכי ממושמע בעולם. אין לי ספק שזה היה ספונטני. חייבים לוותר על החוק הזה."
תענישו אותו?
"מה פתאום. שום דבר. מה רע במה שהוא עשה? זה לא נשלט. הוא התנצל בפנינו ופה זה נגמר."
מרינקוביץ' מתיישר עם התזה: "צריך לבטל את החוק הזה. זה לא צריך להיות צהוב, אי אפשר לשלוט בזה."
תעשה את זה שוב?
"אם אשים לב שיש לי צהוב, אשתדל לשלוט בעצמי."
לפעמים זה לא עניין של צהוב קודם. תראו את גורדנה. לקשר הצעיר לא היה צהוב מוקדם - היו לו ארבעה. הכרטיס שלשום קבע שהוא לא ישחק מול מכבי נתניה בעוד שבועיים.
"חיכיתי לגול הזה
לא ידעת שהיו לך ארבעה צהובים?
"לפני המשחק ידעתי, אבל ברגע שכבשתי - בלק-אאוט. לא חשבתי על כלום. אם היית אומר לי דקה לפני הגול שיש לי ארבעה צהובים, עדיין הייתי מוריד חולצה אחריו. ככה זה. זה חוק מטופש שלא נותן כלום. עובדה שכולם עדיין עושים את זה."
מה עבר לך בראש כשראית את השופט מניף לך כרטיס?
"הייתי כל-כך שמח, רק רציתי לנשק אותו."
החולצה שחשפת מתחת מעידה שזה לא היה ספונטני.
"אני תמיד עם החולצה הזו. בקיץ, בחורף, בגשם, בחום."
לסטיבן כהן יש קצת יותר מזל - שלשום הוא ספג רק צהוב רביעי. "ברגע שכבשתי לא חשבתי על כלום," סיפר קשר בית"ר לחבריו בחדר ההלבשה. "זה היה אינסטינקטיבי. פרץ של התרגשות."
כדי להוריד קצת את מפלס ההתרגשות, נספר שלפי החלטה מספר 6 של הIFAB- (הגוף הבינלאומי האחראי על החקיקה בכדורגל,( משיכת החולצה מעבר לעורף היא עבירה של צהוב. לחשוף שרירי בטן, למשל, מותר. מהעורף וצפונה זה כרטיס.
"מטרת החוק היא שחגיגות הכיבושים יהיו במגבלות הסביר," מסביר יריב טפר, מנכ"ל איגוד השופטים, "למנוע התלהמות יצרים. החוק יעיל ועושה את שלו. יש מודעות, היום שחקנים רצים לחבר שלהם ומנסים למנוע ממנו להוריד חולצה. יש פחות מקרים."
שלשום היו שלושה.
"זה משהו מקרי שלא מייצג."
שחקנים אומרים שהחוק הזה טיפשי, שהם לא יכולים לשלוט בעצמם.
"זו תשובה שהייתי מקבל מילד בליגות טרומים של 8 על .8 משחקן מקצועני אני מצפה לגישה אחרת.
"באותה מידה, שחקן שמפרק שחקן יריב יגיד שלא יכול היה לשלוט בעצמו בגלל שהקהל הטריף אותו. שיתאפקו. שיחשפו כמה כיתובים שהם רוצים, "מזל טוב אמא" ו"תתחתני איתי." לא חייבים להוריד חולצה."
אוגוסט .2005 מכבי חיפה נגד מאלמו בגומלין מוקדמות הצ'מפיונס. שני סיפורים זכורים יצאו מאותו משחק: אוי דוידוביץ' ושלומי ארבייטמן. האחרון כבש, הוריד חולצה, חטף צהוב, נגע ביד, חטף צהוב שני ואדום, חיפה חטפה.
"יש 1,001 דרכים לחגוג שער," מסביר חלוץ ווסטרלו הבלגית, שבימים אלו מחלים מפציעה. "באותו זמן הבנאדם לא שם לב לכלום. אף אחד לא יודע איזה אושר עובר בך ברגע של כיבוש. מי שלא כבש שער לא יכול להבין את זה, ולכן הביקורת על כך."
ארבייטמן מבקש לחלק את הנושא לשניים: "לחטוף צהוב על הורדת חולצה זה עוד נסלח, וזה קורה בכל העולם. אבל שהכרטיס הזה גורם לך להשעיה, זה הרבה יותר חמור."
ויש גם הפתעה משלומי: "החוק הזה טוב, וצריך להישאר. אתה לא רוצה שכל השחקנים יתחילו להוריד חולצות ולהשתגע. כרטיס צהוב זה מוצדק. אבל חייבים להבין, פשוט קשה לשלוט בזה."
מרינקוביץ,' גורדנה, סטיבן כהן. שלושה עשו זאת שלשום, שלושה אומרים שאין להם שליטה במעשיהם. לא תפנו לפסיכיאטר? "לפי מה שאתה מתאר, מדובר בדחף שאיננו בר כיבוש," אומר ד"ר חגי אורן, מנהל מחלקה באברבנל, תוך כדי שהוא נקרע מצחוק.
לאחר שהובן שהד"ר לא מדבר על משחק מילים אירוני לענף, הוא גם מסביר: "הפירומן חייב לשרוף, הקלפטומן חייב לגנוב, המהמר חייב להמר. הם חייבים להוריד חולצה. הם מתארים חוויה שהם לא יכולים לשלוט בה.
"יש שלושה סימנים לדחף כזה - אני יודע שזה אסור; אני יודע שאיענש; זה גדול ממני. תופעת הורדת החולצות עומדת בשלושת הסימנים, ולכן נכניס אותה לספרי האבחון שלנו החל מהשנה הבא. אתה יכול להיות שמח, זו תגלית. עכשיו רק צריך לחשוב על שם."
לא עברו חמש דקות, והד"ר שוב על הקו. "סטריפטומניה," הוא זועק, "כך נקרא לזה."
אם זה כל-כך בלתי נשלט, לא כדאי לבטל את החוק שאוסר את זה?
"תראה, אין פה אמת אחת. יש קונפליקט. כמו בשאר הבעיות הנפשיות, יש מדרון חלקלק שאנחנו מנסים לעצור. אם לשחקני כדורגל יהיה מותר להוריד חולצה, הם עוד ירצו להוריד את המכנסיים."
ד"ר, תכיר, מירקו ווצ'יניץ.'
נא להמתין לטעינת התגובות
