במקום זאת פנה השופט למאמן גיא לוי וביקש ממנו בנימוס להחליף את שכטר: "באת לפה להכין את הנבחרת שלך. אני לא רוצה שתישאר בעשרה שחקנים בגלל מתחזה. תחליף אותו."
ביום ראשון התקיים משחק אימון לנבחרת הצעירה מול הנבחרת עד גיל 20 של צרפת, לעיני כמה עשרות צופים בר"ג. משחק אחד מתוך שניים, משחק אימון קלאסי בין קבוצה בוגרת לקבוצת נוער מתבגרת. בדקה ה,15- אחרי פרובוקציה של שחקן צרפתי, ירק עליו, בפנים, הבלם סרי פלאח.
נכון, יריקה זו לא צלילה, מדובר באקט בלתי נסלח, אבל מטרת המשחק היא אותה מטרה. אדלר הרחיק את פלאח, השאיר את הנבחרת שמתכוננת ליורו 2013 בעשרה שחקנים, וכמובן שציין זאת בדוח.
פלאח עמד אתמול (רביעי) לדין בהתאחדות ויצא בזול: שני משחקי הרחקה על-תנאי ופעילות חינוכית. הדיין, חיים אלחדיף, הפעיל את חוק ההיגיון. באיגוד השופטים אומרים שחוק ההיגיון - חוק לא כתוב שתלוי בעיקר באישיות השופט - לא בא לידי ביטוי תחת הנחיות ברורות של פיפ"א לפייר פליי. במקרה של האיגוד, במיוחד כשמדובר באדלר, זה לא רק חוק ההיגיון אלא בעיקר האימרה: "אל תהיה צודק, תהיה חכם."
אדלר ( 37) הוא מה שקרוי אצלנו מלח הארץ. גדל ברחובות, התבגר בצפון ת"א, מתגורר היום ברעננה. סמ"פ בצנחנים, תואר ראשון בחשבונאות בהצטיינות באוניברסיטת ת"א, רואה חשבון במקצועו. בקרב חבריו לאיגוד הוא נחשב לעילוי. התחיל לשפוט רק בגיל ,23 מאוחר מאוד לשופט, ואחרי 11 שנה כבר היה שופט בליגת העל.
מאז שמואל הנדוורג המנוח לא זכור שופט שהפסיק שני משחקי בוגרים בפרק זמן כלכך קצר, אחד מהם 30 שניות לפני תום זמן פציעות, בשידור ישיר בטלוויזיה, והיה מעורב בהחלטות מעוררות מחלוקת. צירוף מקרים או שופט שלקח את החוק היבש, והפך לחנה בבלי של פיפ"א?
הוא הרחיק במשחק גביע טוטו בנצרת-עילית את איגור מיטרסקי, הבלם המקדוני של בית"ר ירושלים, אחרי שלושה ימים בארץ, כי אחז בידו, ולטענתו אמר לו "פאק יו." מיטרסקי הורחק משלושה משחקים. בבית"ר טוענים עד היום שמיטרסקי לא ידע אנגלית גם כשעזב את הארץ.
ב2008- הוא הפסיק משחק ליגה ג,' לעיני 1,500 איש בחולון, לאחר ששחקן הפועל רמלה, אייל עמר, ירק עליו בעקבות הרחקתו בגלל גידוף. השחקן הורחק מאוחר יותר ל12- שנה כיוון שניסה לנגוח באדלר.
ארטיק שהושלך
לפני שבועיים אדלר התעלם מפנדל ברור למכבי פ"ת ברבע גמר גביע הטוטו, פסק על פנדל שלא היה למכבי ת"א בסיום זמן הפציעות, מה שהביא את עמוס לוזון לכדי הכרזת פרישה.
אין ספק שברוב המקרים אדלר פעל לפי הספר. העניין הוא שאותן החלטות גרמו לתסיסה, לזעם ולא פעם גם להפרת סדר. אברם לוי, המנהל המיתולוגי של בית"ר: "מי שעושה דברים כאלה אוהב פרסום." עמוס לוזון: "נחמד ואינטליגנט זה לא מקצוע. הוא היה שיא השיאים אם הוא פוצץ משחק בזמן פציעות, פה הוא נתן פנדל הזוי אחרי שנגמר זמן פציעות."
אחרי התקרית עם לוזון אמר שופט העבר יצחק בן-יצחק בתוכנית רדיו: "איגוד השופטים מחפש שופטים בלונדינים, מעל 1.80 מטר, עם עיניים כחולות, בעלי תואר אקדמי."
עובדיה צבי, לשעבר המשבץ, קידם את אדלר מטאורית, עד שפרש ב:2006- "אינטליגנט, בחור מאוד נחמד, אין אצלו בעיות. מקבל את השיבוץ ועושה את המקסימום. הוא כשרוני. יכול להיות שלאחד כזה צריך לתת את המשחקים הנכונים. אם הייתי ממשיך הוא היה פי שניים מעכשיו. כנראה שלא ידעו להפעיל אותו."
דני קורן, שהיה יו"ר הוועדה המקצועית: "ילד מוכשר, חכם, אינטליגנט מאוד. ראינו בו פוטנציאל להתקדמות. היה בפרויקט המחוננים."
באיגוד השוו אתמול את אדלר ליאיר טילינגר, שופט שהכיר את החוקה בעל פה, אבל לא ראה ממטר. טילינגר הפסיק ב1981- משחק חצי גמר גביע בר"ג, לעיני 40 אלף צופים, כי מאמן מכבי רמת עמידר, לופא קדוש, סירב לצאת מהמשחק לאחר שהורחק. חוק זה חוק.
על אדלר אומרים שמה שמעניין אותו זה רק החוקה, המבקר, ההתקדמות. להם הוא עושה חשבון. המנכ"ל טפר כועס: "לשופט אין שיקול דעת בהעמדה לדין אלא רק לתובע ההתאחדות. שופט נדרש קודם כל לחוקת המשחק. עקביות בנושאים האלה תוביל לכך שמספר המקרים יירד. מה שטוב אצל זיו שהוא בחור ברמה אנושית מאוד גבוהה. הוא מכיר את החוקה על בוריה וזה לזכותו."
אדלר: "לצערי אני מנוע מלהגיב."
נא להמתין לטעינת התגובות
