
המטרה הייתה לדאוג שלבית"ר תהיה גם תשתית לקראת העתיד. גולסה היה אז בן 16. הוא שיחק בבית"ר טוברוק ונחשב לשחקן הטוב בארץ לגילו. גיורא שפיגל היה מעורב ברכישה, וגם איציק קורנפיין כמנכ"ל היה חזק בתמונה.
כולם יישרו קו עם הסקאוט איתן מזרחי והיו קרובים לסגירת העסקה אך מכבי חיפה, שהיה לה הסכם קודם עם טוברוק, חטפה לבסוף את הטאלנט. יעקב שחר הצליח להקדים את גאידמק והביא את הקשר לקרית אליעזר.
אריק איזיקוביץ', הבעלים של טוברוק, הרגיש כנראה לא בנוח כלפי בית"ר. אמנם הוא לא היה אשם, אך בכל זאת רצה לפצות אותם. הוא הציע שבית"ר תיקח את שי מוטאי במקום את גולסה.
שנתיים עברו מאותה שיחת טלפון ומוטאי נחת בבית וגן. הוא היה כבר בן 19 ומבושל למדיי. מכיוון שלא יכול היה לשחק כחריג גיל בקבוצת הנוער, מזרחי החזיק אותו באימונים של קבוצת הנוער.
בשלב מסוים אורי מלמיליאן שם אליו לב וביקש לצרפו לבוגרים. השבוע, כמעט שנה לאחר מכן, מוטאי קיבל סוף סוף את החותמת. אחרי הופעת הבכורה בהרכב מול הפועל ראשל"צ החליט נעים להאמין בו, ונתן לו את החולצה גם במשחק החוץ הטעון בסכנין.
בניגוד לשחקני כדורגל רבים שמגשימים את החלומות של הוריהם, למוטאי לא הייתה דחיפה מהבית. הוריו, ורד וחיים מוטאי, עסקו יותר בהישרדות היום יומית. בגלל הקשר העמוק לדת, כדורגל בכלל לא היה בראש מעייניהם. "הסיפור של שי מוטאי הוא אחד מהסיפורים הכי יפים של טוברוק", העיד השבוע אריק איזיקוביץ', שמחזיק כבר שנים ארוכות את המועדון בנתניה.
"הסיפור של שי מלווה אותי לכל מקום. הוא הגיע אלינו כשהיה בן שש. אבא שלו אמר לי: 'אנחנו משפחה דתית מאוד אבל הילד רוצה לשחק כדורגל. אני לא רוצה להפריע לו, אז מבחינתי הוא כמו הילד שלך לכל דבר. תדאג לו לכל דבר ותשמור עליו כאילו הוא היה בנך'. ההורים שלו
הם אף פעם לא ראו את שי משחק כדורגל", הוא מספר. בניגוד להורים, שכאמור לא הגיעו למשחקים ואולי אפילו חשבו שעם הזמן הג'וק ייצא לילד מהראש, האח הבכור ציון התחיל ללוות את שי מקבוצת הנערים. מדי פעם הוא סיפר להורים שהילד מצליח מאוד.
איזיקוביץ' לקח את מוטאי תחת חסותו, ולמזלו נפל על שנתון נדיר בכישרונו. "הוא היה בקבוצה אחת עם אייל גולסה, גיא אסולין, אלון תורג'מן ואלי זיזוב. הוא תמיד היה מוכשר. הוא נתפס כמחונן וסומן לעתיד", נזכר איזיקוביץ'. "אני בכלל לא מופתע שהוא הפך לשחקן הרכב בבית"ר.

זה קרה אפילו קצת באיחור, אבל בדברים האלה צריך גם מזל. שי הוא ילד מיוחד, כל שקל שיש לו הוא נותן למשפחה וחשוב לו מאודלשמור על כללי הדת, למרות שהוא משחק בשבת. פעם בשבוע הוא בא אלי לשעה או שעתיים ואני נותן לו חיזוק נפשי.
אני אוהב אותו כאילו היה הילד שלי ורוצה מאוד שהוא יתקדם ויצליח. אין לי ספק שהוא יצליח, רק שלא ייפצע. זה ילד צנוע, שמוריד את העיניים ומכבד את המבוגרים. בהחלט מגיע לו להגיע רחוק".
"הייתה לי ילדות לא קלה", סיפר השבוע מוטאי. "בוא נגיד שהיא הייתה שונה לגמרי מהילדות של השחקנים האחרים שהיו איתי בקבוצה. כשהם התלבטו איזה סוג של נעליים לנעול אני חשבתי אם אוכל לעמוד במשימה שלקחתי על עצמי, כי לא היה לי חיזוק מהבית.
היו לי הרבה מחשבות בראש. האם אוכל להתמודד עם זה? האם אני מסוגל לבוא מבית דתי, שאין בו אפילו טלוויזיה, ולשחק כדורגל? נוסף לכך, הייתי צריך כסף. אריק היה עוזר לי וגם ההורים קצת, אבל החלטתי לצאת לעבוד בגיל צעיר מאוד.
עבדתי אצל חבר במכולת שכונתית בנתניה. כבר בגיל 15 התחלתי לעבוד ומגיל 17, כשעליתי לנוער, החלטתי שאני מקדיש הכל לכדורגל. אמרתי לעצמי שאני חייב לקחת את הכדורגל באופן הכי רציני שאפשר, ושאני לא יכול לחלק את עצמי בין כל כך הרבה דברים".

דרך ארוכה עשה השחקן עד שהגיע לבוגרים של בית"ר. הוא זוקף קרדיט רב בעניין לזכותו של איזיקוביץ'. "אריק הוא כמו אבא שני עבורי", הוא אומר. "הוא משמש בשבילי הרבה דברים, כולל פסיכולוג. הוא גם דאג כל הזמן שיהיה לי גב חזק בקבוצה.
דאגו לתת לי את סרט הקפטן ותחושה טובה, שהמועדון מאחוריי. מהבית לא הייתה לי תמיכה. לא שאלו אף פעם איך היה המשחק ולא באו לראות אותי".
בטוברוק מספרים שמוטאי וגולסה חיזקו זה את זה. עם זאת, בזמן שגולסה כבר פרץ מזמן, מוטאי נשאר מאחור. "אייל גולסה ואני כמו אחים", אומר מוטאי. "בגיל הנערים אייל חי אצלי. דוד שלו אשר היה לוקח אותנו למשחקים ומטפל בנו. הגענו למצב שנסענו למשחקים בטרמפים.
לא היה לנו קל, אבל היה לנו אחד את השני וחיזקנו איש את רעהו. למשחקי הבית של טוברוק היינו הולכים ברגל כי גם אייל שומר שבת. היינו הולכים 40 דקות ברגל, רק כדי לא לחלל את השבת. כשהייתי בן 14 היו לי הרבה מחשבות על הכדורגל, אבל בגלל הבית הייתי מאוד קשור לדת. גם לא היה שם מי שדחף ודרבן אותי.
בסוף הבנתי שבורא עולם נתן לי כישרון, ושאם אשתמש בו אקדש שם שמים. אני רוצה מאוד להתקדם ולהתפרנס טוב כדי לעזור לאנשים נזקקים. אני מאמין שבורא עולם כיוון אותי לזה, ולכן ברגע שיהיו לי אמצעים אעזור למי שאוכל".

בדיוק לפני שנה, אחרי שנחת בקבוצת הנוער של בית"ר, התקיים בבית וגן משחק אימון פנימי בין הנוער לבוגרים. "באותו משחק נתתי את הדקות של החיים שלי", נזכר השבוע מוטאי. "פתחתי בצד שמאל, ליד הספסל של אורי מלמיליאן, והוא החליט שהוא רוצה אותי. הוא אמר לי להגיע לאימון ביום שלישי. התאמנתי שבועיים וחתמתי. באותה תקופה הגיע רוני לוי והקבוצה הייתה מסובכת במאבקי התחתית. חוץ מזה התגייסתי, ולכן ההתקדמות שלי התעכבה", הוא מסביר.
מי שראה את הכישרון כבר בהתחלה היה נעים. אפילו שהוא משחק בעמדה אחורית בקישור, ברור לכולם שמוטאי הוא יותר פליימייקר. תומר בן יוסף הדביק לו את הכינוי "רביבו" - גם בגלל מראה פניו, המזכיר שחקן ברזילאי, וגם בגלל היכולת. אבירם ברוכיאן מספר לכולם שהוא כישרון שיכול לעזור לו לארגן את המשחק של בית"ר.
כשדיברנו ביום ראשון, אחרי האימון המסכם של בית"ר לקראת המשחק מול בני סכנין, מוטאי ירד כרגיל מירושלים לתל אביב במכונית של בן יוסף. משם הוא המשיך באוטובוסים לבסיס הצבאי במכון וינגייט, שם הוא משרת. "עדיין אין לי מכונית", אמר במבוכה, "אבל טוב שיש לי את תומר שלוקח אותי לירושלים כל יום. אולי בחודש הבא אני אקנה איזו מכונית צנועה, אבל כרגע זה המצב ואני סבלני".
באותם רגעים מנצ'סטר סיטי בדיוק פירקה את יונייטד, ומוטאי התעצבן על עצמו על כך שהוא לא מול הטלוויזיה. "לפני כל משחק שלי אני חייב לשבת ולראות משחק כדורגל אירופי ברמה גבוהה", אמר. "זה נותן לי הרבה השראה, אני יכול לראות את השחקנים הטובים בעולם וללמוד מהם".
שאלתי אותו אם ההורים מבינים שהוא עומד לשחק מול סכנין במשחק חשוב כל כך עבור בית"ר. "אפילו היום, כשאני בהרכב של בית"ר ירושלים, אמא ואבא לא חיים את הכדורגל", הוא מספר, "הם שואלים שאלות בעדינות ומתעניינים קצת. המשחק מול סכנין יהיה ביום חול אז הם יראו אותו אצלי בחדר, כי רק בחדר שלי יש טלוויזיה.
הם רואים לאן אייל גולסה הגיע והם התחילו להבין לאן הכדורגל יכול לקחת אותי. היום הם מבינים יותר מה זה כדורגל ומה זה לשחק בבית"ר. אמא מתפללת בשבילי כל הזמן ומקווה לטוב. אני מעדיף שהם ימשיכו לשבת בבית, כי במגרש יש הרבה קללות. אני לא בטוח שזה יעשה להם טוב אם הם יגיעו למגרש ויגלו שזה מקום לא סימפטי".
בבית"ר ירושלים מחזיקים אצבעות. הם מקווים שהעונה הפיננסית הזו תצמיח שחקנים, ותולים תקוות במוטאי. מזרחי, שחתום על כמה שחקנים צעירים שהגיעו למועדון, לא רואה סיבה שמוטאי לא ילך בדרכם של אחרים שכבר עשו את זה: "אני זוכר איך שי הגיע אלינו מטוברוק אחרי שעקבתי אחריו.
נסעתי להרבה משחקים של טוברוק כי אני ואיציק קורנפיין רצינו להביא לבית"ר את אייל גולסה.
הם שיחקו באותה הקבוצה והתרשמתי מאוד גם משי", הוא נזכר. ברגע שאריק איזיקוביץ' צלצל אלי ודיבר איתי על שי, אמרתי לו שאני יודע "שהוא שחקן יוצא מן הכלל. הוא לא יכול היה לשחק בקבוצת הנוער כי הוא היה שחקן רוטציה, חריג גיל. בכל זאת הוא נשאר להתאמן בנוער כמה חודשים, עד שאורי ראה אותו משחק והתלהב ממנו".
בעניין היכולת של הצעיר מצהיר מזרחי: "מלכתחילה היה ברור ששי שחקן מאוד מוכשר. מדובר בשחקן טכני שלוקח על עצמו הרבה אחריות. הוא זריז, מהיר ובעל דריבל מצוין. זהו שחקן שתופס את העין מבחינת היכולת האישית שלו. אותו הדבר היה עם עידן ורד, צחי אליחן ואלי דסה. האמנתי שאני מוצא שחקן ברמה גבוהה מאוד עבור בית"ר, שחקן בעל פוטנציאל גדול.
אני חושב שהפריצה שלו התעכבה כי בבוגרים המצב שונה. בית"ר יכולה להרוויח את שי העונה. יש עוד הרבה שחקנים צעירים שצריכים לפרוץ עכשיו, בגלל המצב הכלכלי הקשה של הקבוצה. הילדים האלה לא צריכים להיות כינור ראשון עכשיו, אבל שי מוטאי צריך להתבשל לאט, כדי שבעתיד הוא ינגן כינור ראשון. התקופה הזו היא התקופה הכי טובה בשביל שי והצעירים האחרים.

נגד ראשון לציון ראינו שהוא שיחק וקיבל כל כדור בביטחון. אני חושב שהוא נגע הכי הרבה בכדור באותו משחק". הוא מסכם באומרו כי "שי בחור חיובי מאוד לקבוצה, ואני חושב שהוא יכול להגיע לרמות הכי גבוהות שיש. יש עדיין דרך ארוכה לפניו, אבל יש לו פוטנציאל יוצא מן הכלל".
נעים העיד השבוע שמוטאי הוא בדיוק מסוג השחקנים שקיווה למצוא בבית"ר. "ידעתי בדיוק לאן אני מגיע. לא השליתי את עצמי שיהיה כסף לרכש, איציק אמר לי את הדברים בצורה ברורה", הוא סיפר, "לכן הכיוון שלי היה למצוא כמה שחקני בית צעירים שאפשר יהיה לעשות איתם משהו. כך היה עם אופיר קריאף, צחי אליחן ועדן נחמני, ואני מקווה שעכשיו יהיה כך גם עם שי מוטאי.
יש לי תחושה טובה לגביו, אני אוהב שחקנים שעובדים. אני לא אוהב שחקנים עצלנים, ושי נותן מעצמו את הכול בכל אימון. זה ניכר היטב במשחק שלו. בהפועל פתח תקווה היו כמה כאלה, כמו רפי דהן שהגיע למכבי תל אביב. אני מאוד מקווה שמוטאי יהיה כזה ויתקדם כי בית"ר צריכה את השחקנים האלה. היא צריכה שחקנים שיבואו מלמטה, ויהפכו את העונה הזו למקפצה הכי גדולה עבורם".