קריה ושלום: העתיד הוורוד של דור מיכה

"המכתש" היה קרוב לבית משפחת מיכה בגבעתיים, ושם עשה דור בן השבע את צעדיו הראשונים בכדורגל. שנה אחת הספיקה לאבא קובי, שחקן עבר במכבי ת"א ששיתף

פעולה עם מוטי איוניר, כדי לקחת את הבן לאוניברסיטת ת"א שם התאמנה קבוצת מכבי ת"א צפון.

המאמן הראשון של דור היה עדי סומך, אח של מאיר סומך ומאמן הכח עמידר ר"ג, והילד שיחק דווקא כבלם. מהר מאוד הוסט מיכה לתפקיד קדמי, וכיאה לכישרונו נתנו לו גם לבחור את החולצה. מיכה בחר את המספר שמונה.

בילדים א', כשהחלו לשחק 11 נגד 11, החולצה מספר שמונה היתה כבר תפוסה ונתנו למיכה את מספר 15, איתה הוא משחק עד היום. בהתחלה רצה לחזור למספר המקורי, אבל כשהתחילו ההשוואות ליוסי בניון, הוחלט במשפחה להישאר עם החולצה המחייבת. בעונה שעברה, כשעלה לבוגרים, היא היתה תפוסה על ידי יניב עזרן, אבל העונה היא כבר שלו.

המנהלים במחלקת הנוער של מכבי זוכרים עד היום איך מיכה היה מחובר רק לשחקן אחד בעולם, ראול. זה היה כבר בגיל עשר וזה נמשך עד היום - אפילו שהכוכב הספרדי מצוי בנסיגה בגרמניה. מיכה תמיד דיבר על הווינריות של ראול, ובאחד הראיונות שקיים כשהיה צעיר יותר סיפר שאהבת חייו היא ריאל מדריד ושהיה רוצה שמוריניו יאמן אותה ביום מן הימים. ריאל היא הפנטזיה, אבל הפרמייר-ליג האנגלית מדברת אליו יותר בגלל התחרותיות.

קובי מיכה הרגיש מספיק בטוח לקחת באופן קבוע את דור למשחקים של מכבי ת"א, כשהוא היה בן עשר. זו היתה עונת השיא האחרונה של המועדון עם האליפות של ניר קלינגר ואבי נמני. מכבי חיפה חטפה באותה עונה ממכבי פעמיים. המשפחה ישבה ביציעים ביחד עם דור. אחד החברים הטובים של מיכה הוא אייל גולסה שמשחק איתו בנבחרת האולימפית. בקרית שלום מספרים שהכי מפחיד את מיכה זה לתפוס את גולסה ועידן ורד ביום טוב.

התקשורת ביקשה את מיכה לראיון מיד לאחר התיקו מול דינמו קייב, אבל הקשר עשה כרגיל בעיות. דובר הקבוצה, עופר רונן, שאוהב לקחת את מיכה למפגש מול העיתונאים בגלל היכולת הוורבלית שלו, מספר שזה אף פעם לא פשוט. בסוף מיכה השתכנע. מי שלא היו באיצטדיון ביום חמישי הם ההורים, שירדו לאילת עם חברים לסוף שבוע שתוכנן כבר לפני חודשיים.

למשפחה יש מעדנייה מאוד ידועה בגבעתיים בה עובדים ההורים יחד. למיכה שתי אחיות, הבכורה בת 22 והצעירה בת 12. הן לא מגיעות בתדירות גבוהה למשחקי האח, אבל יושבות תמיד מול המסך כדי לראות.

הרבה זמן טיסות היה למכבי ת"א הקיץ. באחת מהן אפשר היה לראות את מיכה עם החבר הטוב יואב זיו כשהם צמודים למחשב שהקרין את "בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק". חברים בקבוצה סיפרו אתמול שמיכה חיכה הרבה זמן ליציאת סרט ההמשך, אחרי שראה כבר מספר פעמים את "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס".

במכבי גם מספרים שהוא תולעת ספרים וחם בעיקר על ספרי מתח. בבית המלון באתונה הוא הסתובב בזמן הפנוי עם הספר "ילד אחד יותר מדי" של רם אורן, המדבר על חיי משפחות הפשע.

מי שמתקשר אליו מקבל בהמתנה את "אהבת נעוריי" של שלום חנוך. לא אייל גולן ולא דודו אהרון. מיכה יעדיף תמיד את הרוקר המזדקן והאהבה היותר גדולה שלו היא ליצירות של אריק אינשטיין. בחדר ההלבשה בקרית שלום מדברים על זה ששרן ייני ומיכה היו קונים ראשונים כרטיסים להופעה של אינשטיין, אם רק היתה כזו. יחד עם זאת, לא בטוח שזו המוסיקה המתנגנת ב"גלינה", הבר המועדף עליו, שם הוא נצפה לא פעם עם ריף פרץ ועומר ורד.

כיאה למימדי גופו, מיכה הוא לא מהאכלנים בקבוצה, וגם כשההורים עוסקים במכירה של דליקטסים, הוא לא מתחבר. השפים שמצטרפים תמיד לנסיעות הקבוצה מספרים שלמיכה יש תמיד בקשה מיוחדת אותה הוא מעביר מראש: לא לשים פטרוזיליה בסלט.

עם כל ההערצה למה שקורה בספרד ובאנגליה, מיכה כבר זכה לשתי הצעות דווקא מגרמניה. אחרי טורניר החורף בו שיחק עם נבחרת הנוער, הגיעו פניות גם מבורוסיה דורטמונד וגם מוורדר ברמן.

במכבי לא האמינו ורצו מהסוכנים פקסים רשמיים. כשאלה נחתו במכשיר בקרית שלום, נלחצו במועדון ועשו הכל כדי לשמור על היהלום ורק בעתיד לגזור עליו את הקופון היפה. היום מאמינים במכבי כי אחרי סיום השירות הצבאי בקריה בת"א, מיכה ייצא לאירופה דרך הדלת הראשית.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...