בשנות ה-90 היו אלה שי הולצמן, רוני לוי, אבישי ז'אנו ומשה גלאם שעשו את
למרות שהוא רק בן 22, לדגני רזומה מרשים בליגת העל, הופעות במסגרת האירופית עם מכבי נתניה, הופעות בנבחרת הצעירה וגם זימון לנבחרת. כל אלה, גרמו לנשיא של האלופה להכניס את היד עמוק לכיס ולשלשל לקופתה המדולדלת של מכבי נתניה סכום של מיליון דולר. כמו ימפולסקי, גם הקפטן שלו במכבי נתניה כבר מרגיש בבית ואפילו נכנס אחר כבוד לרוטציה של אלישע לוי אחרי שבישל וסידר לסרי פלאח שער יקר מול הפועל ראשל"צ.
אוהדי מכבי חיפה אולי יתפלאו לגלות, שהמעבר של דגני לשורות הקבוצה הבכירה של הכרמל הוא מעין סגירת מעגל ואפילו חזרה הביתה. השחקן שהגיע לקרית אליעזר מנתניה, כבר שיחק בעבר במחלקת הנוער של הירוקים ועזב אותה כשהיה בן 15.
דגני נולד בכרכור והחל לשחק כדורגל במחלקת הילדים והנוער של הפועל חדרה. לאחר שנתיים במועדון הצנוע, במהלכן בלט כישרונו כשחקן הגנה, החליטו במשפחת דגני שהילד ראוי למועדון גדול יותר, שבו יטפחו אותו ואת הפוטנציאל הטמון בו ויהפכו אותו לשחקן עם עתיד בכדורגל הישראלי.
בגיל 10 הוא
"גם בגיל הזה ניתן היה לראות שמדובר בשחקן שעם הזמן גם יהפוך למנהיג. אוראל הוא שחקן שמפעיל את הראש והמשחק שלו הוא עם המון מחשבה. הוא שחקן טכני שיודע איך להוציא את הקבוצה להתקפה מסודרת".
כשסיים דגני את שלוש השנים תחת המאמן אשר עלמני, המאמן הבא לא ראה בו שחקן שמתאים לקבוצה שלו ודגני ומשפחתו החליטו שכדאי לעזוב את החממה הירוקה ולעבור למכבי נתניה. שיקולים נוספים שעמדו מאחורי ההחלטה, היו המרחק מביתו והנסיעות המתישות בכל יום לאימונים וגם המחשבה שבנתניה הסיכויים שלו להגיע לקבוצת הבוגרים של המועדון יהיו גבוהים יותר. כשהגיע דגני למכבי נתניה, הוא סומן מיד כשחקן שעתיד להוביל את המועדון בשנים הבאות וההשקעה בו הייתה גדולה מאוד.
כשבני לם, המנהל המקצועי של מחלקת הנוער במכבי נתניה, ראה לראשונה את אוראל דגני, הוא מיד זיהה את הפוטנציאל הגדול ודגני הפך לפרויקט אישי של המאמן המנוסה, שהיה זה שגם העלה אותו מקבוצת הנערים לנוער.
"כבר ברגע הראשון שראיתי את אוראל משחק, אמרתי שגדל אצלנו שחקן בסגנון של חיים בר", השווה לם את הכישרון הצעיר לשחקן שהפך לאגדה בימי "נתניה ועוד 15".
לם, ששיחק בעצמו עם בר, ונחשב לאחד ממאמני הנוער הטובים בארץ, הבין שהשחקן המוכשר צריך הכוונה וליטוש והחל לעבוד עם דגני גם באימונים אישיים. "ראיתי באוראל שחקן העתיד של מכבי נתניה", הוא מוסיף, "ברור שכישרון לבד זה לא מספיק, אוראל היה צריך לשפר מספר אלמנטים במשחק שלו וזה מה שעשינו איתו במהלך השנים שלו בקבוצת הנוער.
כשבני לם ומאמני מחלקת הנוער החלו במלאכת הליטוש של אוראל דגני, הם החליטו להריץ אותו בשתי עמדות, בלם ומגן ימני. ההשקעה במחלקת הנוער באותם ימים, החשיבה לטווח הארוך והדגש על בניית המחלקה מהיסודות, הובילה לרעיון על הכשרת שחקנים צעירים שיהיו ורסטיליים ויוכלו לשחק במספר עמדות. "באותה עונה היו לנו מספר שחקנים שיכולים לשחק בתפקידים שונים, כדי שתמיד יהיו אלטרנטיבות למקרים שבהם שחקנים פצועים או מורחקים".
באיזה תפקיד הוא יותר טוב?
"לדעתי אוראל טוב יותר כשהוא משחק בעמדת הבלם, למרות שגם את תפקיד המגן הימני הוא עושה בצורה מצוינת. במכבי חיפה מאוד ייהנו ממנו. הוא גם חזק, מהיר, בעל ראיית משחק, טכניקה גבוהה, משחק ראש מעולה והוא גם משקיע המון ועובד בלי הפסקה. הוא נותן מעצמו הרבה כדי להצליח".
מאמן מכבי נתניה ראובן עטר, ידוע ככזה שאוהב לטפח שחקנים צעירים, להעניק להם את הבמה, הקרדיט והביטחון לו הם כל כך זקוקים. עטר, שהתחיל השנה את עונתו השמינית במכבי נתניה, היה זה שהעלה את דגני מקבוצת הנוער לבוגרים במטרה להכניס אותו לעניינים לקראת העונה הבאה.
לפני שעטר הספיק להריץ את השחקן הצעיר, עזב המאמן את מכבי נתניה ופינה את מקומו לאגדת הכדורגל הגרמני לותר מתיאוס. אלוף העולם התאהב בדגני ממבט ראשון, וכבר בפתיחת העונה העניק לו את חולצת ההרכב במשחק גביע הטוטו מול מכבי חיפה. דגני, בסך הכול בן 18, פתח בצורה חלומית וכבש שער נהדר בדקות הפתיחה עם פצצה לחיבורים.
מאותו משחק, הפך דגני לחביבו של מתיאוס והיה לחלק חשוב במערך של הקבוצה, שרצה בצמרת ליגת העל לאורך רוב העונה. דגני פתח ב-20 משחקים באותה עונה והחל לממש את הפוטנציאל הגדול שבו.
בתום אותה עונה, לותר מתיאוס חזר לגרמניה עם הזנב בין הרגליים. הבעלים דניאל יאמר, החליט שתם עידן הכסף הגדול ומעכשיו מכבי נתניה תיאלץ להסתדר עם מה שיש. המאמן נתי עזריה הוביל את הקבוצה בשלושת מחזורי הפתיחה, אך המצב העגום אליו נקלעה מכבי נתניה החזיר למועדון את ראובן עטר, שהגיע כמחזיק הגביע לקדנציה נוספת בעיר היהלומים.
הקאמבק של עטר החזיר לחיים גם את שחקניה הצעירים של הקבוצה, שסומנו בתחילת העונה כאלו שיובילו אותה לחוף מבטחים בעונה הפיננסית. בין אותם צעירים היה כמובן גם אוראל דגני, ששדרג את יכולתו אצל המתולתל והפך את העונה שהחלה בצליעה, לעונת הפריצה שלו. הבלם של מכבי נתניה אף זומן לסגל הנבחרת הצעירה וככול שחלפו המחזורים התגלה כשחקן בעל כושר מנהיגות.
באותה עונה הוביל דגני את מכבי נתניה לעונה נהדרת, בסיומה הגיעה לפלייאוף העליון והודחה מהגביע רק בשלב חצי הגמר מול מכבי חיפה. את העונה הנוכחית פתח דגני בצורה חלשה כמו כל מכבי נתניה של מחזור הפתיחה מול הרביעייה של עמאשה, אך השתפר מאוד במשחק החוץ מול קרית שמונה שלאחריו עבר לירוקים.
"למרות שאוראל נמצא במכבי חיפה רק שבועיים וחצי, הוא משחק כאילו הוא גדל שם כל החיים", גורס לם, "ההתאקלמות שלו היא מושלמת וגם בחיפה הוא לוקח מנהיגות. מי שראה את המשחק של חיפה מול ראשל"צ, מבין על מה אני מדבר. אוראל יודע לאן הוא הגיע, יודע שהוא צריך לעבוד קשה כדי לשמור על המקום שלו וזה מה שהוא יעשה".
גם אשר עלמני מרוצה מהחזרה של השחקן לכרמל: "המשכתי לעקוב אחריו גם במכבי נתניה ואני חושב שהוא התפתח מצוין. אני זכרתי אותו כילד קצת שמנמן, אבל היום הוא כבר נראה כמו שחקן כדורגל מקצועני לכל דבר.
"אוראל משחק נהדר, אחראי ובמהלך השנים הוא גם שיפר את הטכניקה שלו. די אם נביט במהלך שלו והמסירה שהובילה לשער של סרי פלאח כדי להבין עד כמה הוא מוכשר. לא קל למסור כדור כזה מדויק בדקות הסיום של המשחק. זה דורש טכניקה גבוהה והרבה רגש ולאוראל יש את זה".
עלמני ולם, שניים מהאחראיים על התפתחותו של דגני, מסכימים פה אחד שמכבי חיפה היא רק תחנת מעבר של השחקן בדרך לאירופה. "לאוראל יש את כל התכונות והיכולות כדי להגיע לאירופה ואני מאמין שזה מה שיקרה בעתיד". אומר לם.
"אין ספק שאוראל מתאים לקבוצה כמו מכבי חיפה, ואם הוא ימשיך להתקדם כפי שהוא עושה בכל שנה, אני חושב שמכאן הוא גם יכול לצאת לאירופה", אומר עלמני ומציין: "מכבי חיפה היא הבמה הטובה ביותר בארץ עבור השחקנים הישראליים שרוצים לצאת ולשחק באירופה, כך שנקודת ההתחלה שלו היא טובה מאוד. אני לא מופתע מההצלחה של אוראל. מי שעובד קשה מגיע לתוצאות".
נא להמתין לטעינת התגובות
