השער שספגה ישראל עמוק בתוך המחצית שניה אולי הכריע את המשחק, אבל יוון ניצחה אותו בחמש הדקות הראשונות, כשהבהירה לישראל בדיוק מה הולך לקרות: היא הגישה לה תפריט יווני מבשר נא וקר, ונתנה לה לאכול אותו בלי אפשרות אפילו לברך על המזון.
בניון: "אולי לא אהיה בקמפיין הבא"
אין לנו מושג: אביעד פוהורילס על ההפסד ליוון
בחמש הדקות הראשונות הודיעה יוון לישראל שכדורגל פה לא יהיה, בוודאי לא זה שמוכר לישראלים. ישחקו פה חזק, ישחקו פה מכוער, ישמרו אישית, יגביהו כדורים לתוך הרחבה ויניעו כמה שפחות כדור. "באנו להשיג פה תוצאה, בדיוק כמו שאנחנו יודעים ואנחנו נשיג
יוון גררה את ישראל במחצית הראשונה למלחמת חפירות והפכה אותה מפייבוריטית למתוסכלת. היא ידעה היטב שמשחק כזה יוציא את העוקץ מהקהל הישראלי, ובמידה מסויימת אפילו השתמשה בקהל הישראלי נגד הנבחרת שלו, היא גרמה לה להיראות רע.
יוון שיחקה במערך של 3-2-1-4. אפשר כמובן לגחך ולשאול איך בדיוק שיחקה יוון עם שלושה חלוצים כשהחלוץ הכי משמעותי שלה (סמאראס) שיחק כשחקן כנף בשמאל. זה בדיוק מה שיוון רצתה: שישראל לא תבין כמעט עד לרגע האחרון איפה בדיוק משחק סמאראס.
הוא השתמש בגוף הגדול שלו בדיוק כפי שהוא עושה תמיד, אבל את התנועה שלו הוא התחיל בשמאל, גמר אותה באמצע והלך לתפוס מקום ליד הבלמים. אלה חיפשו את החלוצים שלהם ונקלעו למצוקת סמאראס. כך התחרבשה ישראל בנסיון לא לאבד את סמאראס ושכחה למה היא הגיעה עד לבלומפילד: לתקוף ולנצח.
קוסטאס קצורניס שיחק בדיוק כפי שהוא משחק תמיד. אם אתה מאמן מול קצורניס, אתה אפילו לא יכול להסביר לשחקנים שלך מה בדיוק התועלת בו, אבל כדאי מאוד שתנחש אל
השחקן הזה לקח כבר יורו והוא שורד עד כאן כי לא מייצרים עוד שחקנים כמוהו בעולם: שחקן למשימות מיוחדות. זהבי, אולי בגלל שפרננדס תקע אותו מתחת לחלוצים, פשוט לא תיפקד. מוזר, אבל לשים את כיאל המוגבל טכנית כעושה משחק מאחור ולבודד את זהבי מתחת לשכטר, זה לגמור את שכטר וזהבי גם יחד.
שכטר הוא לא שחקן מטרה והפאפדופולוסים טיאטאו אותו בקלות, אבל מה שחמור היה שגם הוא וגם זהבי לא יצאו מהתבנית שקבע להם פרננדס כדי להביא את הערך המוסף שהביא אותם לסריה א' ולבונדסליגה. הם התבטלו גם בפני היוונים וגם בפני הקהל. החילוף שלהם היה מוצדק, אבל באותה נשימה גם גמר את המשחק.
פרננדס שם את עומרי בן הרוש באגף של סוטיריוס ניניס. אפס בסקאוט. אם סמאראס נכנס לעמדות קדמיות, עשה את זה גם ניניס כשנכנס מתחתיו. הוא גם הלחיץ את בן הרוש הטירון בעצם נוכחותו באגף וגם ביטל אותו כשחדר לאמצע באין מפריע. כך גם היה השער. ניניס הוצב במקום הזה כדי לנצח את המשחק. יוון היא נבחרת כל כך מוגבלת שמשמעת טקטית ותוכנית משחק מאפשרת לגאונים שלה לקבוע גם את התוצאה.
המושג "לא חיברו שני פאסים" כל כך מתאים לישראל של היום. ישראל לא חיברה באמת שני פאסים. כל כך קשה להקנות סגנון אחיד לנבחרת בכמה אימונים בחודש, קל וחומר כשחצי מהשחקנים עבד תחת מאמנים ישראלים עד סוף מאי ומאמצע יוני עובד עם מאמנים אחרים.
הנבחרת נראתה אבודה, לא מחוברת, מנותקת, רחוקה זה מזה. הפערים במשחק היו כל כך גדולים שהיה מצחיק לראות איך היוונים שמים שמונה שחקנים בהגנה ב-20 דקות הסיום וישראל לא מסוגלת לעקוף אותם ומנסה לחדור מהאמצע. אילו לא היינו שבויים באג'נדות שלנו היינו אומרים שישראל נראתה לא מאומנת.
נא להמתין לטעינת התגובות
