הכביש הדמיוני בין השכונה למתחם חודורוב תמיד היה סואן. גם בכיוון השני, מצומת וולפסון בואך רחוב אצ"ל, נרשמו עומסים. אלא שבנתיב הזה ראינו בעיקר שחקנים בשלהי הקריירה.
"זו תופעה לגיטימית של היצע וביקוש", אומר משה סיני. "טבעי שמועדון בעל אמצעים כלכליים יצרף שחקנים יקרים. זה קורה בכל העולם וגם בישראל. מכבי חיפה קונה שחקנים ממכבי נתניה. במקרה של הפועל ובני יהודה, זה קורה קצת יותר".
סיני רשום על האליפות ההיסטורית של הכתומים ב-1990. הוא לא דוגמה. הגיע מהפועל לשכונה (בצוותא עם יוסי זאנה) כשהיה בשיאו, אחרי שהאדומים ירדו לארצית. חיים רביבו, וינסנט אניימה, ראובן עובד וליאור אסולין משמשים כדוגמאות טובות יותר.
"עד האליפות של בני יהודה, מעבר של שחקנים בין המועדונים היה נקודתי", מאבחן הפרשן חנן קריסטל. "בשנים האלה, הפערים בתקציבים לא היו משמעותיים. השינוי הגיע ברגע שנכנסו הזרים והחלה תופעת ההפרטות בכדורגל שלנו. קבוצות מהסוג של בני יהודה, הפועל פ"ת ונתניה הפכו לספקיות שחקנים. חיפה רוקנה את פ"ת מכוכבים. לקחה ממנה את קייסי, זנדברג, רפי כהן, אלון חזן, אופיר קופל. אותו דבר הפועל ובני יהודה".
לפי קריסטל, קו פרשת המים ביחסי הכוחות בין שתי הקבוצות נרשם במעבר של רביבו לבלומפילד ב-93. "אמנם לפניו עברו משה איינזברג, חזי שירזי, אלון מזרחי לחצי עונה, אבל אצל שני הראשונים זה היה בשלהי הקריירה
מוני הראל הניח על השולחן 10,000 דולר יותר ממכבי ת"א וצירף את הטאלנט. קריסטל: "מכיוון שלהפועל לא היה אז גב כלכלי, היא נאלצה להיפרד מרביבו אחרי שנה לטובת מכבי חיפה, אבל העניין הוא שבשכונה הבינו מאז ועד היום את הכדאיות הכלכלית שבמכירת הכוכבים".
לקריסטל תיאוריה מעניינת - שאגב, מעולם לא עמדה במבחן המציאות - להחתמתו של וינסנט אניימה בהפועל בקיץ 2007. עם השוער, האדומים שאבו מהשכונה גם את ליאור אסולין וראובן עובד. "הסברתי אז את המעבר ברצון של חזי מגן ואריאל שיימן, הידועים כחבריו הטובים של אבי לוזון, לספק כלים לאחיינו, גיא לוזון, להצליח כמאמן הפועל", אומר קריסטל.
"הראל, שיימן ומגן - שלושתם הרי מכהנים במזכירות כסגנים של היו"ר. נכון שגיא נכשל לבסוף, אבל זה סיפור אחר". גיא לוזון עונה: "כמאמן, מעולם לא היה אכפת לי מאיפה השחקן מגיע אליי. אם שחקן ענה על הדרישות המקצועיות של התפקיד, הבאתי אותו. אני לא מאמין בכל התיאוריות האלה".
אפרופו תיאוריות, ניתן למצוא הרבה כתומים שמצביעים על עו"ד שחר בן עמי כחוט המקשר בין לא מעט עסקאות בין הקבוצות בשלהי העשור הקודם. בן עמי, היום בא כוחה של בני יהודה וב-2003 המפרק הזמני שלה (בצוותא עם עו"ד עמית פינס, י"פ), הוא חבר קרוב של המנכ"ל משה דמאיו. במשך מספר שנים בעשור שעבר שימש בן עמי יד ימינו של הראל בהנהלת הפועל, הגם שתפקידו הרשמי היה יועצה המשפטי.
"אין ספק שזה שדמאיו ובן עמי חברים טובים הקל על העברת שחקנים", אומר דוד
"זה שאני חבר של שחר בן עמי לא קשור לכלום", משיב דמאיו בנחרצות, "הכל עניין של היצע וביקוש. היה מי שמכר והיה מי שישלם. אתם בונים תיאוריות ורוצים לעשות מהן אמת. לא העברנו פחות שחקנים למכבי ת"א. משה ביטון, עטר, קובי רפואה, עופר לוי. הנה, יש לך ארבעה. עברו המון. גם לחיפה העברנו. שוקי נגר, אלון מזרחי".
- אניימה עבר להפועל כי גיא לוזון אימן שם?
"הוא בכלל היה אמור לחתום בבית"ר. העסקה כבר היתה סגורה, אבל יוסי מזרחי שרצה אותו בדיוק פוטר. שום ושפיגל שהגיעו במקומו ולקחו את קאלה דרשלר".
- בני יהודה זו חממה של הפועל?
"אנחנו החממה של עצמנו. קח דוגמה הפוכה: אלון מזרחי היה בהפועל חצי עונה, חזר לשכונה ונהיה מלך השערים. הפועל השביחה אותו בשבילנו".
- רביבו?
אני לא מדבר על לפני 9,000 שנה. אני בבני יהודה מספיק שנים. בעידן שלי עבר להפועל שחקן אחד ששייך למועדון וקוראים לו אניימה. זהו. חוץ ממנו לא עשינו איתם שום עסקה".
- ואלה שטוענים שהפועל מרוקנת את השכונה?
"לרוקן מתוכן, לשיטתי, זה לקחת כוכבים. איזה כוכב לקחה הפועל מבני יהודה חוץ מאניימה? אני מסתכל אחרת. למועדון יש אחריות כלכלית. לעתים נוצרים מצבים ששחקנים עומדים לסיים חוזה. אלמלא מכרנו את אניימה, היינו יכולים להפסיד את כל מה שהשקענו בו.
"בכדורגל המקצועני יש חוקים. מישהו יכל לעצור את המעבר של לירוי צעירי לבלגיה? אותו דבר היה עם עטר. הוא לא הסכים להאריך אצלנו את החוזה, רצה קבוצה גדולה בארץ או בחו"ל. למה אתם מתלוננים? קחו את מכבי ת"א, המולטי-מיליונרים. תראו איך הם מתחשבנים לכסף. הם התעקשו למכור את בוזגלו כדי לחסוך עליו 6.5 מיליון שקל. מה היה איכפת להם להשתמש בו עוד שנה, הרי הוא ממילא חתום שם. הקטע, שבסוף השנה, הוא היה שחקן חופשי".
בניגוד לקשר האמיץ בין הנהלות הכתומים והאדומים, האיבה בין הקהלים ידועה. "שחקן שעובר להפועל, בטח אחד כמו אניימה שנקשרנו אליו, זה בשבילי כמו דקירה בלב", חושף כפיר עמר, יו"ר חוג האוהדים "אריות יהודה".
במפגשים בין הקבוצות אשתקד, הוא תלה בבלומפילד כרזה מאירת עיניים, "לא שכחנו את ה-15.5.10", זכר ל-1:1 מול הירוקים חיפה במחזור הסיום לפני שתי עונות, שהעניק להפועל אליפות. עשור אחורה, הקהל האדום ספג מטר אבנים בשכונה בעת שחגג אליפות.
"ההבדל בינינו להפועל, הוא שאצלם מחויבים יותר לקהל ומחפשים תמיד להחתים צעירים כישרוניים כדי לרוץ לכל התארים", מקונן עמר. "לצערי, בני יהודה לא שייכת כרגע לליגה הזאת. הקבוצה שלנו חיה בקו העוני, אין לה אפשרות להשאיר כוכבים בשכונה. חבל, כי בתכלס לבני יהודה יש הכל - קהל, מתקן טוב, מחלקת נוער מצוינת וניהול משובח. שים פה כסף ואנחנו מתמודדים על אליפות כל שנה".
לא רק שחקנים מתניידים בין המועדונים, גם מאמנים, ע"ע גיא לוזון. סיני אמור היה לרשת הקיץ את קשטן בשכונה. גם ב-2007, כשניצן שירזי הודיע במפתיע על עזיבה, סיני הוזכר כמועמד מוביל. דמאיו: "סיני לא היה על הפרק, רצינו שקשטן ימשיך. כשלא הסתדרנו איתו, אבוקסיס היה השם היחיד במערכת. לא היו שום התלבטויות".
- בני יהודה "תכשיר" את אבוקסיס להמשך קריירה בהפועל ת"א?
"על פי השיחות שלי עם יוסי, הוא בכלל לא חושב על הפועל. מה שהיה לו בהפועל נגמר, היסטוריה. עכשיו הוא כולו בבני יהודה". קריסטל: "שאלת חזרתו של אבוקסיס בידיים של טביב, האם יסלח לו?".
וקשטן?
"כמה זמן קשטן וגרנט צ'ילבות? יותר מ-15 שנה. אחרי שקשטן לקח לאבוקסיס את מקום העבודה, שאף אחד לא יבנה על סולחה קרובה בין השניים".
נא להמתין לטעינת התגובות
