חבל, אבל זה מאחוריי." ורד (22) הוא תושב ר"ג, שחקן הכח בילדותו. הוא קיבל לראשונה את אישור המועדון להעניק ראיון קולקטיבי, לשבת עם כולם ולדבר, ובחר לשבת עם כל אחד
"אני רוצה להכיר את העיתונאים," הסביר. "בשנה כאן אני מכיר כתב וחצי מהאינטרנט, לא יותר." אין לו המון ניסיון מול התקשורת, אבל הוא יודע מה מותר ומה אסור לומר: "אל תכתוב על אוהדי חיפה שום דבר רע. יש לי חיבור מצוין איתם".
ורד מגלה כי לפני שחתם במכבי חיפה לחמש שנים היתה לו אופציה גם מהפועל ת"א. הוא לא ליקק דבש בעונה הראשונה בירוק: "למעט הפציעה הייתי כל הזמן בהרכב. הפציעה שיבשה מעט את החלומות, אבל עדיין אני מרגיש שותף מלא באליפות."
הוא מקובל על כולם בחיפה, אבל התחבר בעיקר לאייל גולסה, ומפרגן לו: "בגיל 24-23 הוא ישחק באחת הליגות הטובות בעולם, ובאחת הקבוצות הטובות בעולם. הוא ענק. גם חבר, גם שחקן."
ורד מדבר על אירופה, אבל לא מתכוון לבלגיה: "די, מספיק עם זה. לא רוצה להעליב, לי זה לא מתאים. היתה לי אפשרות טובה לצאת. אם הייתי אומר כן הייתי
ורד רוצה גם לנבחרת: "לא יודע למה, אבל לא זומנתי. אולי אני לא מספיק טוב. אולי עוד לא הגיע הזמן. אני חושב שכן, אבל מי אני. בקושי קובע מה קורה איתי, אז שאקבע למאמן הנבחרת?".
ורד מודה שבלילות האחרונים הוא מתעורר כשהמנון ליגת האלופות מתנגן לו בראש: "זה החלום ואני רוצה להגשים אותו. המנון האלופות, המעמד, הרגעים האלה, פשוט יש לי חשק להיות שם." ומעבר לחוויה? "כל אחד היה מדבר על המינוף האישי, אבל באמת שזה לא מעניין אותי. מה שצריך לקרות בדרך-כלל קורה."
ורד חתום לעוד ארבע שנים בחיפה: "אירופה זה כאן. אם לצאת לאירופה, אז על אמת. המועדון בחיפה, סביבת העבודה, האווירה, באמת אין כמו מכבי חיפה. למועדון הזה מגיע כל שנה שלב הבתים."
נא להמתין לטעינת התגובות
