רפי עגיב צילום: עדי אבישי
שלושת הבעלים האחרים, שותפיו של עגיב בהפועל ת"א, סמי סגול, משה תאומים ומוטי אורנשטיין, הגיעו כבר ב-2008 להסדר עם הבנק, והחזירו 75 אחוזים מכלל החוב, כך שנותר רק חלקו של עגיב.
ב-30.9.2001 פתחה הפועל ת"א חשבון בבנק מזרחי. כעבור חודש וחצי חתם עגיב על ערבות בלתי מוגבלת בסכום לחובותיה של חברת הניהול, בה שימש יו"ר דירקטוריון. במשך השנים נוצר חוב שלא נפרע. ביוני 2008 נכרת הסדר בין הבנק ובין חברת הניהול ושלושת שותפיו לשעבר של עגיב, ולפיו נפרעו כ-75 אחוז מהחוב בחשבון.
בספטמבר 2008 נדרש עגיב לפרוע את יתרת החוב, מכוח ערבותו לחברת הניהול, אך הדרישה לא נענתה. נכון למארס 2010 עמד החוב על 4,667,258 שקל. בנוסף חייב עגיב 5,186,584 שקל בחברת הניהול השנייה של הפועל ת"א, בה הוא ערב באמצעות חברה שבבעלותו.
גם כאן הגיעו שלושת שותפיו להסדר ושילמו את חלקם בחוב. בנוסף, פתח עגיב ב-2002 חשבון אישי בבנק, שם הצטבר חוב של 78 אלף שקל, וגם אותו הוא נדרש לשלם עתה.
רשם בית המשפט המחוזי, חגי ברנר, דחה את טענת עגיב כי הבנק לא פנה אליו לשם הסדרת החוב, ולא עדכן אותו בדבר מצבו. הוא קבע כי עגיב ידע על החובות שלו לפחות מ-2008, ועד הגשת התביעה, באפריל 2010, לא טרח לשלם לבנק ולו מקצת
מהם, מה שמעיד כי ידיעה על החוב, אין פירושה שעגיב עשה דבר מה לשם הקטנתו.
הרשם ברנר דחה את בקשת הרשות להתגונן שהגיש עגיב מפני התביעה שהגיש הבנק, וקבע כי מדובר בהגנת בדים, המבוססת על טענות מיתממות של ערב (עגיב), שאינו ערב תמים, אלא איש עסקים מנוסה וממולח.
בנוסף לסכום שעגיב נדרש לשלם - 9,931,987 - מיליון שקל, הוא ישלם לבנק 10,000 שקל הוצאות הבקשה.
נא להמתין לטעינת התגובות
