ביטון אמור להיות זה שיכנס לנעלים ולחור הגדול שהותיר אחריו עדן בן בסט, שעזב לצרפת. אחרי עונה מצוינת, בה לראשונה מזה הרבה זמן חלוץ של הפועל חיפה היה קרוב למלכות שערים (סיים שני רק לטוטו תמוז), חיפש ניצן שירזי את השחקן הנכון במקום הנכון כדי למלא את החלל שנוצר.
כמו שעשה עם אסי בלדוט, שירזי פנה למקום שהוא מכיר הכי טוב, לשכונת התקווה, משם שלף אחרי עונה של הקפאה, את משה ביטון. קשה להאמין שביטון אכן יצליח להשכיח את בן בסט בתוך זמן קצר, בטח מהמקום ממנו בא ומרמת הכושר בשלב הזה של הקריירה שלו. למרות שאל תופתעו אם הוא יצליח, מספיק להיזכר באותו בלדוט שהגיע ממרומי היציע ועשה חצי עונה נהדרת במדים האדומים.
כאמור, ביטון חתם בהפועל חיפה אחרי ארבעה עונות בבני יהודה, שהיוו למעשה את הקדנציה השניה שלו במועדון. במהלך ארבע השנים האחרונות ידע ביטון לא מעט עליות וירידות כאשר אקורד הסיום היה צורם במיוחד.
העונה החולפת לא תהיה אחת שהחלוץ ירצה לזכור, כאשר במהלכה כבש בסך הכל שני שערים, אחד בגביע ואחד בליגה. ביטון אומנם החל את העונה כרגיל אך סיים אותה מוקדם מהצפוי כבר בחודש פברואר, אז מאמן הקבוצה דרור קשטן, השעה אותו מכל פעילות בעקבות אי הופעתו לאחד מאימוני הקבוצה.
השחקן, שהתמרמר על מעמדו בקבוצה, נעדר מאחד האימונים מבלי להודיע מראש וקשטן, שידוע כאחד שמקפיד על משמעת ולא נותן להפרות מסוג זה לעבור מתחת לרדאר שלו, חרץ את גורלו של החלוץ שלא ראה דשא מאז וחיפש את הדרך החוצה מהמועדון.
חשוב לציין שיחד עם ביטון, באותה רשימה, היה גם אסי בלדוט שנזרק מהקבוצה. על פי הערכות המקורבים לקבוצה הסיבה הייתה דומה: חוסר שביעות רצון מההתנהלות
בעיתונות התל אביבית, יודעים לספר שביטון לא הקפיד לנהל חיים ספורטיביים לגמרי. "יש לו תדמית של בליין, אפילו בליין גדול", אומר אחד מכתבי המקומונים שעקב אחרי ביטון במהלך העונות שלו בבני יהודה.
השמועות שרצו סביב שמו של השחקן ואותן ניתן למצוא עד היום במדורי הרכילות באינטרנט, רק הלכו והתגברו כמו גם הדיבורים על מעשיו ופעילותו מחוץ למגרש, שפוזרו בכל רחבי העיר. אוהדי מכבי תל אביב, שם שיחק ביטון במשך עונה אחת, אם אפשר לקרוא להבלחות שלו להרכב כך, אחרי שכיכב בבני יהודה וקרע רשתות, ציינו שכולם בקבוצה ידעו שביטון נוהג לבלות בלילות שלפני ואחרי משחקים, עד השעות הקטנות.
לפני שתי עונות כבש ביטון חמישה שערי ליגה ובעונת 08/09 רשם כיבוש אחד בלבד, כאשר במהלך רוב העונה סבל מפציעה. למעשה, בשלוש השנים האחרונות רשם החלוץ שבעה שערי ליגה בלבד, מה שהיה רחוק מעונת השיא שלו לפני ארבע שנים, בה כבש תריסר שערי ליגה במדי בני יהודה ועזר לקבוצה להינצל מירידה ברגע האחרון.
למרות זאת, תחילת הדרך באותה עונה הייתה פושרת למדי ורק אחרי שחזי שירזי הגיע לשכונה והפך את ביטון לפרויקט אישי, הצליח החלוץ להתיישר ולעזור לקבוצה לשרוד. כאשר פנינו לגיא לוזון, שאימן את ביטון לפני דרור קשטן, גילינו שמאמן הנבחרת האולימפית לא מעוניין להתייחס כלל לשחקן ורק אמר: "אני לא רוצה להתייחס למשה ביטון, יש את המאמן שהביא אותו וגם אימן אותו בעבר ושהוא ידבר עליו. אני לא מדבר על שחקנים של מאמנים אחרים".
למרות זאת, מקורבים מסבירים את טיב היחסים בין השניים ומספרים כי לוזון העדיף אפילו את אלירן עטר הצעיר, שבאותה תקופה לא הוכיח את עצמו על הדשא, לפני שהעז לתת הזדמנות לביטון. אגב, ביטון הרגיש את חרב ההשעיה גם מכיוונו של לוזון כאשר גם אז לא הגיע לאימון במה שהוגדר על ידו כ"סיבות אישיות".
לפני ששיחק תחת לוזון, את העונה הטובה האחרונה שלו עשה ביטון תחת הדרכתו של ניצן שירזי, זאת אחרי שחזר ממכבי תל אביב עם הזנב בין הרגליים. הצהובים רדפו אחרי החלוץ בקיץ 2006 ובסופו של דבר הנחיתו אותו בקרית שלום. כמו רבים מהחלוצים הטובים של ליגת העל שהגיעו למכבי ת"א, גם ביטון נקבר בקצה הספסל, לא לפני שתופקד בעיקר באגף שמאל כאשר כבר זכה לשחק.
מאמנו דאז, אלי כהן, הביע לא מעט פעמים את חוסר שביעות רצונו מהשחקן, שכבש ארבעה שערים בלבד באותה עונה. בחדר ההלבשה האשימו את ביטון בהתנהגות לא ספורטיבית ובהדלפות חוזרות ונשנות לתקשורת, בדבר הנעשה בתוך מסדרונות הקבוצה. "השקענו מאמץ רב כדי להביא את משה ביטון, האמנו בו, עשינו הכל כדי להביא אותו מבני יהודה וחבל שהוא לא מחזיר לנו בהתאם", אמר אלי כהן לתקשורת, כאשר נודע לו שערב לפני משחק באשדוד בילה השחקן עד שעה מאוחרת.
אם המתקפה מצידו של המאמן לא מספיקה, גם שחקנים ששיחקו עם ביטון, מתחו עליו ביקורת מרומזת וישירה לא פעם ולא פעמיים. זאת למרות שתחילת הדרך הייתה מוצלחת ובמחנה האימונים הרכש החדש דווקא הצליח להרשים. כבר במהלך העונה ניסה ביטון לפלס את דרכו החוצה ממכבי תל אביב, בעקבות ניסיונות של ניצן שירזי להחזירו הביתה לשכונה, אך ללא הצלחה.
בסופו של דבר, חזר החלוץ לכתום רק לאחר סיום אותה עונה והפך לאחד השחקנים היקרים בסגל של בני יהודה, כאשר הוא מחזיק בחוזה המוערך במאתיים אלף דולרים לעונה.
שחקן עבר שמתאר את עצמו כאחד האנשים הקרובים ביותר לביטון, הסכים להתייחס ולהגיב לשמועות ולהאשמות שמקיפות את השחקן. שלא לייחוס אמר ל"זמן חיפה": "משה ביטון הוא גאון כדורגל. הוא ילד טוב והוא החבר הכי טוב שלי. אני איתו בקשר יום יומי ואני מכיר אותו מצוין. הרבה מאוד אנשים אוהבים לבלבל את השכל וזה רק מראה איזו מדינה רעה יש לנו. זו אחת הסיבות שאני לא רוצה להתראיין ולדבר, כי בכל פעם שאני שומע על דברים כאלו אני לא יודע איך לעצור את עצמי שלא לפתוח את הפה".
לפני שהגיע לצהובים מקרית שלום, עבר ביטון במכבי יפו בה גדל, במכבי פתח תקוה, בה שיחק בגיל נוער, ובבית"ר ירושלים, שם לא הרשים במיוחד. את המאמן שעשה ממנו חלוץ גדול, ניצן שירזי, הוא פגש לראשונה בעונת 04/05. בשתי העונות שעשה בבני יהודה תחת הדרכתו של שירזי, ביסס לעצמו ביטון שם של שחקן כשרוני ומבריק, מה שהביא אותו בסופו של דבר למכבי ת"א.
ביטון שיחק במהלך הקדנציה הראשונה שלו בשכונת התקווה 57 משחקים בהם כבש 16 שערים. המספרים אומנם לא היו גבוהים, אבל היכולת של החלוץ בלטה לעין והוא הפך לאחד החלוצים הבולטים בליגת העל, מה שגם הביא לו זימון בכורה לנבחרת של אברם גרנט, שם רשם ארבע הופעות.
כמו שהדברים מצטיירים, להפועל חיפה מגיע שחקן מוכשר מאוד, כזה שמכבי והפועל תל אביב ובית"ר ירושלים רצו בשירותיו בשלבים שונים של הקריירה שלו. עם זאת, כמו כוכבים מוכשרים רבים אחרים, אנשים שליוו את הקריירה שלו מספרים על קריירה מאוד לא יציבה, שבמהלכה נתן בסך הכל שתי עונות טובות וכיכב בעיקר במדורי הרכילות. למרות שהיה קרוב לעבור לקביליו יפו ורק מחלוקת כספית מנעה ממנו לעשות כן,
סיכם ביטון בהפועל חיפה, אולי בגלל שידע כי ניצן שירזי יכול להיות זה שיציל לו את הקריירה. הקשר בין השניים קרוב וניצן, שרצה את ביטון כבר בינואר האחרון ביחד עם אסי בלדוט, הוגדר על יד חברו של ביטון כ"מומחה למשה ביטון". לאוהדי הפועל חיפה יקח זמן רב לשכוח מעדן בן בסט, אך במידה וניצן שירזי יצליח להחזיר את הקריירה של החלוץ הסורר למסלולה, ביציעי קרית אליעזר ירוויחו חוויה גדולה.
נא להמתין לטעינת התגובות
