מתגלגל: גל אלברמן מסכם עונה

באיזשהו שלב של הריאיון גל אלברמן מתוודה: "כבר שנים שאני לא קורא את עיתונות הספורט. אל תיעלב, אבל שלוש שנים שאני לא מסתכל מה רושמים עליי.


"כשחזרתי מספרד לבית"ר ירושלים, לא עברו שני משחקים והחלו לדבר בכל מקום על התרומה שלי ביחס לכסף שאני מרוויח. חתכו אותי, לכלכו, והחלטתי שאם אמשיך לקרוא אין סיכוי שאוכל להיות מרוכז. זנחתי את העיתון והשארתי אותו רק להורים שלי".

הפתיח הזה לא אמור לשדר תסכול מצדו של גל אלברמן. להפך, קשר מכבי ת"א, ומי שהפך לקפטן בקריית שלום בשבועות האחרונים, מדבר על העונה הזו באהבה ובהשלמה. כמה שניסיתי לגרור אותו לזה שהקבוצה לא עמדה בלחץ, שהשחקנים לא יכלו לתפקד תחת עול תקציב מאה מיליון השקלים, הוא המשיך לטעון שאלו רק תירוצים.

אנחנו מדברים ביום שני השבוע. חברים שלו במכבי כבר התעופפו לחופשות בחו"ל. אלברמן גמר בדיוק אימון בנבחרת של לואיס פרננדס. בשבוע הבא מחכה המשחק מול לטביה, ובזמן קריאת שורות אלה הוא אמור להיות על המטוס בדרך למחנה האימונים המסכם באוסטריה.

"אני מאמין שאשחק מול לטביה כי אני בכושר די טוב". יש כאלה שאומרים שבכל העונה הייתם בחופש. "העונה הזו לא הייתה מוצלחת, אבל צריך לקחת דברים בפרופורציה. זה לא היה אסון לאומי. צריך להפיק לקחים לקראת העונה הבאה, ולנסות להגשים את המטרה שלשמה באנו כולנו לפני שנה למכבי ת"א".


איך אתה מסכם את העונה שלך?
"אחרי שנתיים בגרמניה היה לי ברור שהדברים לא יבואו לי בקלות. היה ברור שלא יהיה פשוט להצליח העונה במכבי. אנשים לא מבינים עד כמה יש משמעות לעניין של החיבור בעונה הראשונה. זה מזכיר לי מאוד את מה שעברתי בבית"ר ירושלים בעונה הראשונה של ארקדי גאידמק.

"גם אז סיימנו במקום השלישי והודחנו מהגביע על ידי הכח ר"ג בטדי. הכול היה נראה שחור והביקורת הייתה עצומה. אבל הייתה אז סבלנות במערכת, ושתי העונות שלאחר מכן הולידו אליפות ודאבל. ראיתי כבר דברים בכדורגל, ואחרי עונה לא מוצלחת יכולה לבוא עונה מצוינת. נקווה שזה יהיה התסריט במכבי ת"א".

במהלך העונה היו כאלה שאמרו שאתה שחקן גמור.
"מי שמכיר אותי יודע שרוחי לא קמה או נופלת על פי מה שנאמר מסביבי. הביקורת העצמית שלי היא הקובעת. נכון שבמהלך העונה היו הרבה תקופות שבהן לא הרגשתי שאני מרוצה מעצמי, אבל תמיד המשכתי להאמין בעצמי, ואני

בטוח שבסופו של דבר כולם יראו את גל אלברמן האמיתי.

"המשחקים האחרונים היו יותר טובים מבחינתי, אבל בעונה הבאה אני משוכנע שיהיה עוד שיפור. אני יודע בדיוק מה אני שווה, ואני אוכיח את זה לכולם".

היה לך העונה משחק אחד שבו הזכרת לעצמך את אלברמן שזכה לפני שלוש שנים בתואר כדורגלן העונה?
"זה לא התפקיד שלי לעשות השוואות. נתתי הכול בכל משחק. באתי למכבי ת"א כדי לקחת תארים ואני אקח".

אתה יכול להתחייב שבעונה הבאה נראה את גל אלברמן שלפני היציאה לגרמניה?
"אני לא אוהב לדבר על עצמי יותר מדי, וגם כך דיברתי על עצמי יותר מדי בריאיון הזה. אבל אני בן 28 ולא בן 38, ויש לי עוד הרבה מה לתת. כל התגובות הביקורתיות שדיברת עליהן רק גורמות לי לרצות להיות עוד יותר טוב, ולהוכיח לכל אלה שמדברים למה אני מסוגל".


סרט הקפטן עשה לך טוב. דווקא אתו התחלת להשתחרר.
"מהיום שהגעתי למכבי הרגשתי שיש עליי אחריות גדולה ושמצפים ממני להרבה. לאורך כל העונה נהגתי כמקצוען, וגם כשישבתי על הספסל לא פציתי פה. ברגע שבאו וביקשו שאענוד את הסרט הכי שמחתי בעולם, ויכול להיות שזה נתן לי עוד דחיפה מבחינת ביטחון ומוטיבציה".

זה גם עשה טוב ללירן שטראובר.
"היו לי הרבה שיחות עם לירן, אנחנו חברים מאוד טובים. כשקיבלתי את הסרט והוא היה על הספסל אמרתי לו שזה יחזור אליו ברגע שהוא ישחק. אחרי זה הוא אמר שאולי זה יעשה לו טוב אם הסרט יישאר אצלי. גם אני וגם לירן שחקנים ותיקים ומנוסים, ואף אחד לא צריך את הסרט הזה על היד כדי להראות מיהו".

אתה מבין את הכאב העצום של האוהדים, ששמונה שנים לא יודעים מה זו אליפות ולא זוכרים מתי ניצחו בדרבי?
"לא הייתי צריך את הסרט כדי להרגיש את זה. האחריות עלינו היא גדולה וכבדה, והתפקיד שלנו הוא להחזיר לקהל הזה את החיוך והשמחה".

מה המסקנה הכי גדולה שלך מהעונה הזו?
"שצריך להפסיק להיות בהיסטריה אחרי כל הפסד. בכל פעם שאיבדנו נקודות נכנסנו למשבר גדול, ואני מדבר על כל המערכת. גם בעונה הבאה יהיו הפסדים, והשאלה תהיה איך נתאחד ברגעי משבר ונעשה הכול הכי טוב כדי לא להיכנס לסחרור".

ברק יצחקי אמר בשבת שהבעיה הייתה שהיו בקבוצה שחקנים שלא ידעו לעמוד בלחץ של מכבי ת"א.
"אני לא חושב שיש במכבי ת"א יותר לחץ מאשר בבית"ר. ברק אמר את מה שהוא חושב וזו זכותו. לי יש ראייה שונה. אני לא בטוח שהבעיה העונה הייתה לחץ. אנחנו לא חבורה של ילדים".

לא מתחרט שחזרת לארץ?
"אני לא מתחרט על שום החלטה שעשיתי בכדורגל".

אחרי שתי גיחות לאירופה הרמת ידיים ביחס ליבשת?
"כשיצאתי לגרמניה בגיל 25 אמרתי לעצמי שלא אחזור לישראל לפני שאהיה בן 32, אבל כעבור שנתיים חזרתי למכבי ת"א וההבטחה שלי לעצמי לא הייתה שווה דבר. נכון לעכשיו נראה שאני בארץ, אבל לך תדע איך הדברים יתפתחו ".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...