הערב יערוך וינסנט אניימה את ההופעה האחרונה בהחלט שלו בכדורגל הישראלי. הוא עוד לא חתום בליל, שבעיות כספיות עלולות לאיים על הופעותיה בליגת האלופות, אבל ברור שחוזהו בהפועל ת"א נגמר, ואין לו עניין לשחק יותר בישראל. בגלל המשפחה, בגלל עצמו, למען הצלת הקריירה ההזויה שלו.
אוהדי הפועל ת"א כבר מזמן הציעו להרים פסל בדמותו מול שערים 5-4 בבלומפילד, שהרי לא מדובר באמת בשוער כדורגל אלא באייקון. שוער שבאופן בלתי רשמי יש לו מועדון מעריצים.
עד היום לא ברור איך הוא הגיע לכאן. "הייתי בבלגיה, נסעתי לראות שחקנים" , משחזר סוכן השחקנים ניר מנחם, שזכור יותר כחלוץ בני יהודה ופחות מעסקאות ענק שעשה.
אניימה הוא נכון לעכשיו עסקת חייו: "שנה לפני כן טלפן אליי סוכן אפריקאי שחי בהולנד בשם אדי נופר. מאחר והייתי בבלגיה, אמרתי לעצמי שאולי אפגוש אותו ויהיה לו משהו בשבילי. הוא הגיע אליי לבלגיה. שאלתי איזה שחקנים מעניינים יש לו. הוא הציע לי את אניימה. בא עם קלטת. כשראיתי את הקלטת ואת הרזומה שלו, לא האמנתי שהוא מסוגל להביא לי את השחקן הזה.
"בזמנו בני יהודה חיפשו שוער. התקשרתי מבלגיה ליעקב אסייג ומשה דמאיו, וסיפרתי להם עליו. אחרי שעתיים חזר אליי דמאיו ושאל אם אני רציני. לא היה בטוח שזה הבחור. חזרתי לארץ, ביקשתי ייפוי כוח מהסוכן והשחקן, ואז התחלנו להריץ את העניינים.
"הוא חתם בבני יהודה באמצעות פקס מאנגליה. היה שם עם נבחרת ניגריה. אחרי ארבעה-חמישה ימים הוא חתם גם בטורקיה, נדמה לי בקייסריספור. בני יהודה לקחו את עו"ד אפרים ברק שחזק בפיפ"א. הטורקים ירדו מהעניין אחרי שדמאיו נסע לטורקיה, ואניימה הגיע לארץ עם הסוכן. השאר היסטוריה."
ניצן שירזי נזכר: "שיחקנו בחצי גמר גביע נגד מכבי חיפה, אולי מכבי חיפה הכי טובה בשנים האחרונות. קולאוטי, דירסאו, עידן טל, זנדברג, קטן ורוסו. קבוצה מטורפת. אניימה אמר לפני המשחק לשחקנים: 'תתנו גול אחד, אני לא אקבל גול היום.'
"החליט וכך עשה. מבחינתי זה היה משחק השיא שלו. אחרי זה, במחוזות הפועל ת"א, הוא התעופף לגבהים אחרים במסגרות האירופיות. כשנחה עליו הרוח, היתה בעיה לתת לו גול.
"בחודשים האחרונים הוא קצת לא איתנו, ורואים את זה. שורה היה ענק, צ'אנוב היה גדול, חודורוב היה אגדה, אבל אניימה זה משהו אחר לא יבוא זר בקנה מידה כזה. לא צריך להגזים ולומר שהוא בין חמשת השוערים הטובים
"אין לי ספק שאם הוא היה שם, הוא היה באמת בין הטובים שיש. עד שלא נמצאים שם ומשחקים כמה שנים טובות, מחכים עם הקומפלימנטים. הוא חריג בכדורגל הישראלי גם מבחינה מקצועית וגם מבחינת אישיות. הוא קיר מנטלי, יודע להפריד בין מה שקורה במגרש ומה שבחוץ. בזמנו, כשניר מנחם אמר לי שאפשר להביא את אניימה לארץ, לא האמנתי, למרות שהיה רק בן .22 ידענו שמדובר במשהו שלא מגיע כל יום.
"דבר אחד לא הסתדר לי: למה הוא נתקע פה שש שנים. הוא שווה הרבה יותר מהליגה שלנו. כנראה ששיווק לא פחות חשוב מכדורגל. קשה לי להאמין שנראה בעתיד הקרוב זרים ביכולות האלה."
אניימה הוא סוג של אגדה שהגשימה את עצמה. החתוליות, הקלילות, המנהיגות, משחק הרגל המושלם, ההליכה החרישית, האדישה, הכמעט מתריסה. אניימה לא נתפס ברגעים של חולשה, גם כשהעיף כדור על ראשו של קובי מויאל. הרחקה אצלו היתה הרחקה. פעם הוא השאיר לכל שחקן מכתב אישי עם מילות עידוד, תמיד התגלה בחדר ההלבשה כמנטור.
"אומרים עילוי,"? שואל מאמנו הנוכחי בהפועל ת"א, גבי בורשטיין, ועונה: "הוא כמו יהלום שצריך ללטש כל הזמן כי אפשר להוציא ממנו עוד ועוד. הוא לא קרוב לפוטנציאל שלו פה בארץ. מכל מאמן שעבר הוא לקח משהו, וזה מדהים. מאסייג, מישראל עיני, מאלי גוטמן. אבטיפוס של שוער ברמה עולמית, גם כשאומרים עליו שאין לו יציאות לכדורי גובה. הוא גם קורא את המשחק וגם דומיננטי ברחבה."
בורשטיין הוא המאמן של אניימה, אבל גם מעריץ גדול שלו. כשהוא מספר על ההתנהלות שלו, העיניים שלו נוצצות. "כשנולדה הקטנה שלו, הוא הגיע באותו יום לשחק נגד בית"ר. אחרי ארבעה ימים הוא היה צריך להוציא את אשתו מבית חולים, וכולם יודעים מה עובר עובד זר ואילו פרוצדורות יש.
"באותו יום הוא הגיע למשחק נגד סלטיק בליגת האירופית. בשני המשחקים הוא שיחק מצוין. זה מראה את המקצוענות. ברגע שהוא נכנס למגרש הוא שם את כל הדברים בצד. אישיות. מאוד חכם, גם במגרש וגם בחיים. חתול בתוך השער זה התכונות הפיזיות שלו. אי אפשר לקחת את זה ממנו. כשהוא נפצע, רואים את ההבדל של לפני ואחרי."
יכול להגיע עוד שוער כזה לארץ?
"אני מאוד מקווה שיהיה כזה שוער, כי הכדורגל הישראלי יכול רק להרוויח. אני מקווה שלשוער שייכנס לנעליים שלו יהיו תכונות אחרות וטובות, שלא ישוו אותן עם אלה של אניימה. יהיה בלתי נמנע שלא להשוות. אתגעגע אליו, גם כאדם, וגם כמקצוען ברמות הגבוהות שתענוג לבוא לאימון ולעבוד איתו."
שוערים שעבדו לצדו נשארו מוקסמים. לא רק מאדם אלא מהתופעה. גליל בן-שנן: "מה אפשר להגיד על הדבר הזה? תענוג, רק תענוג. למדתי רק מלהסתכל עליו, מהמקצוענות שלו. אני מגדיר אותו כ'חוסר מזל.' אם היית שם אותו בליגה אחרת, אז כמה שהוא טוב היום הוא היה עוד יותר טוב.
"זה פספוס של הכדורגל העולמי, למרות שלא נדע את זה לעולם. הגנטיקה שלו מפחידה. הוא כבר מוביל 0-1 על כולם מבחינה גנטית. האתלטיות שלו, זה לא דבר שעובדים עליו. היסודות שלו הם מדהימים. הטכניקה שלו גבוהה. למדתי ממנו בעיקר עבודה של כוח רגליים. מוסר העבודה שלו.
"הוא בחור שרוצה ללמוד, מפרגן, מסתכל על שוערים אחרים. הוא לא מרגיש שהוא הכי טוב. יש לו קלאסה. לצערי ראינו אותו פה יותר מדי, ואני אומר את זה בשבילו."
ניל אברבנל: "הייתי שנה שלמה ליד וינסנט וגיליתי בחור מדהים, צנוע, אישיות לפני הכל, אולי השוער הכי גדול שראיתי. הוא עוד לא אמר את המילה האחרונה בכדורגל העולמי. למדתי ממנו לא מעט: העבודה עצמה, להכין את הגוף, להתכונן למשחק. אתה שואב מידע מכל אדם, אבל ממנו שאבתי הרבה.
"לפני משחקים באירופה, כשהיינו יושבים מתוחים ומטפסים על הקירות, הוא העביר דאחקות. ואז אתה מגיע למגרש ואתה רואה את האדם הכי מרוכז. הוא יודע להיכנס לפוקוס, וגם את זה למדתי ממנו."
יוסי אבוקסיס: "אין ספק שמדובר בשוער הכי טוב שהיה בישראל, ולפי דעתי גם שיגיע לישראל. דבר אחד לא ברור, איך הוא לא מצא את עצמו באירופה? אני לא רואה שם שוערים ברמה הזו. וינסנט בעשירייה הראשונה בעולם. מצחיק לומר עכשיו מה חסר לו, אבל ברור שהוא הזר הכי טוב שהיה פה, ולא רק שוער, מבחינת השפעה על קבוצה.
"תהיה מכה גדולה להפועל ת"א כשוינסנט לא יהיה. הוא ווינר, והוא מדבר, ויש לו נוכחות בחדר ההלבשה. אדם שבכל משחק אימון פנימי מנצח. שכטר אומר תמיד שמי שנמצא עם וינסנט מנצח."
אז איך זה שאניימה לא מצא באמת קבוצה באירופה? מנחם חושב שהוא יודע: "וינסנט התברר כבעייתי. גם כשהבאתי אותו לארץ הוא חתם לעוד סוכנים. הבנתי שהוא הפסיד במשפט. הבעיה של וינסנט שהוא לא הלך עם מישהו שהוא מאמין בו מההתחלה. לא יכול להיות שעד היום הוא לא חתום באירופה."
אניימה עצמו היה משועשע מכך שהוא בעצם הולך לשחק הערב את המשחק האחרון שלו בישראל: "מצחיק שפתחתי בבלומפילד נגד מכבי ת"א בגביע הטוטו עם בני יהודה, וסיימתי בבלומפילד נגד מכבי ת"א. בשני המשחקים ספגתי שני שערים. שמע, היה מדהים. לא יכולתי לבקש יותר. היה פנטסטי. ישראל היתה כל עולמי.
"היו לי פה מאמני שוערים מצוינים, יעקב, ישראל וגבי. מאוד מנוסים. הם לימדו אותי כל-כך הרבה ותיקנו המון טעויות שעשיתי. היו לי כל-כך הרבה משחקים נהדרים. הזיכרון הגדול הוא מהזכייה בדאבל, זה משהו שלא קרה לי בקריירה. זה הזיכרון שילווה אותי כל עוד אחיה".
תתגעגע?
"אתגעגע לישראל, ארץ נהדרת. אין לי שום סיבה לחרטה על שש השנים האלה אבל אני חייב לזוז הלאה. אני מודה לכולם לכל אנשי בני יהודה - דמאיו, חזי וניצן שירזי, חזי מגן, יעקב אסייג.
"לגיא לוזון לישראל עיני שלקח אותי כמו בן שלו ודאג לי, למורדי, ראצ'ל (רחל עטיה, מזכירת הפועל ת"א,( יוסי אבוקסיס, אלי גוטמן, גבי (בורשטיין) שהוא יותר ממאמן שוערים וחבר, ולאוהדים. נתנו לי המון, הם חלק מחיי מוני שהוא כמו אבא, אלי טביב, גבי קצרה שהיה חבר, משה (הראל,( לובין, כולם. אני לא יכול להפסיק להודות להם. אם הייתי יכול, הייתי לוקח את כולם איתי הלאה."
האוהדים הציעו להקים פסל שלך מחוץ לבלומפילד.
"חחחח. לא חושב שפסל זה אפשרי, העירייה לא תאפשר את זה."
נא להמתין לטעינת התגובות
