כי לפעמים, כל מה שזוכרים מאירוע מסוים זה שתי מלים. ה"מאיר תירגע" של אבי רצון שגור בפי כל ישראלי שיודע מה הפארק דה פרינס לכחול-לבן. וכך הציטוט שבכותרת לאוהדי הפועל ת"א. כי אחרי ששתי המלים האלו יצאו מפיו של מאיר איינשטיין ב-15 למאי בטדי, הגיע ערן זהבי, ודאבל.
האוהדים האדומים מריצים את הקטע שאורכו 1.40 דק' כבר בעל פה ומתוך שינה. כולם, כולל כל שחקן הפועל שדרך בטדי באותה דקה, ה-92 של המשחק האחרון בעונה האחרונה, יודעים שלא היה חסר הרבה כדי שהכדור שהרוש הדף לא יעשה את הדרך לרשת, כשנייה לאחר מכן.
זהבי בעט לרשת כי שכטר עזב לו כדור,
כמעט עשרה חודשים אחרי המשחק שהגדיר את הפועל ת"א ככזו שיכולה לפרק את מכבי חיפה במשחק עונה, ואיתי שכטר, שצבר העונה בעיקר דיאגנוזות, זוכר הכל.
"החלק שלי במהלך האחרון היה בלא לוותר ליד האאוט", הוא מסכים עם התקציר. "אבל הדבר החשוב ביותר שעשיתי באותו משחק היה שהוכשלתי על-ידי בן יוסף והוא הורחק".
ואז ערן זהבי.
"אני לא שוכח את זה. הייתי הכי קרוב לכדור שהרוש הדף, תיכננתי כבר לבעוט בסיבוב ופתאום קלטתי את ערן בא עם כל האופי שלו. השארתי לו".
ועכשיו שוב טדי.
"זו התרגשות לכולם, בלי ספק. אבל אנחנו קבוצה בוגרת, למרות שכמעט כולנו צעירים. יהיה משחק קשה, בניגוד לעונה שעברה שבית"ר רצו רק להרוס לנו, עכשיו הם במלחמה על החיים שלהם. אני זוכר מה זה לרדת ליגה, מהשנה הראשונה שלי בנצרת עילית. המשחק הפעם לא פחות חשוב להם. תמיד בטדי זה בשיניים. ביום שני זו מלחמת עולם".
איתי שכטר כבר מרים משקולות, מחזק את הכתף ומתכונן להיכנס לבריכה, לאחד השלבים החשובים של שיקום וחיזוק האיזור הפגוע. הארכת ד"ר שכטר: עוד חודש מתחילים להתאמן, תחילת מאי חוזרים לאקשן. "לארבעה משחקים אחרונים בליגה", הוא מנבא, "ולחצי הגמר והגמר בגביע", הוא מקווה.
9 אדום כנראה התבגר. "התחושה מצוינת אחרי משחק העונה", הוא מספר על האווירה בחדר ההלבשה, "אבל אתה יודע איך זה כדורגל. הניצחון על חיפה בסך הכל העלה אותנו למקום הראשון. זה הכל. הוא לא מבטיח כלום יותר מזה, הוא בטח לא נותן אליפות".
בכל זאת הניצחון עשה משהו.
"הראנו להם מי הכי טובים בליגה, מי הכי חזקה בארץ. אני לא זוכר מתי דוידוביץ' חטף רביעייה".
וישבת בצד.
"זה קשה מאוד. אני אוהב במיוחד משחקים כאלו. אבל אני מפרגן לקבוצה שלי על היכולת ועל זה שהם הראו עד כמה הם דאבליסטים. צריך להבין, זה לא סתם 1:. זה 1: שבא אחרי 1:1".
ואז ערן זהבי.
"הוא מדהים. אין מלים. הגול שלו גמר את המשחק. כבר בפאול ידעו שזה ייכנס".
הפועל שולטת בארבע הגדולות, עם 12 משחקים רצופים בלי הפסד.
"הפועל ת"א הנוכחית זה עוצמה וכוח. כשהייתי צעיר יותר וראיתי את חיפה של רוני לוי, זה היה המודל – קבוצה שכולם יודעים שהיא הכי חזקה פה".
13 גולים, ו-12 גולים. טוטו תמוז ובן סהר. "הם עושים עבודה מדהימה", החבר לחוד איתי מפרגן. "שתדע שמי שעזר לשניהם להגיע זה אני. חיברתי בין כל מי שצריך – בעלים, מאמנים, שחקנים - כדי שהם יבואו להפועל".
אומרים שהפציעה שלך די עזרה לפריחה, לפחות של בן.
"אמרו שירד לו קוף מהגב. שטויות. הוא רק היה צריך זמן. גם כשלא הלך לבן, לקחתי אותו לשיחות ואמרתי לו שזה יגיע. הלכתי לאלי גוטמן ואמרתי לו 'בן חלוץ אמיתי'. שיהיה ברור – אני הכי שמח שבן וטוטו פורחים, הם שילוב מנצח. נכון לעכשיו, הם שני החלוצים הכי טובים בארץ".
דיבורים על איבוד המקום ב-11 לא מפחידים את שכטר: "אני מאמין ביכולת שלי. מקומי בהרכב".
ועכשיו טוטו חוזר לטדי, לשחק מול בית"ר.
"הוא יתרגש, ברור. אבל הוא כבר שיחק נגדם בבית. הוא הרבה זמן איתנו, הוא כבר חלק מהפועל. תבין, כששחקן מגיע להפועל הוא נהיה אדום בנשמה, גם אם הוא לא רוצה. זה מועדון שכל-כך אוהב ומחבק, ונותן שקט במיוחד לחלוצים".
וכשמדברים על חלוצים, ועל שקט, קשה להתעלם מהשקט שסורר בממלכת סמואל יבואה, שיפגוש את חבריו לקבוצה לשעבר. 15 גולים בכפ"ס של אוחנה, עוד כמות דו ספרתית בהפועל, ואז חצי עונה אדומה עם שני שערים בלבד, מעבר עקר לבלגיה וחזרה לארץ, הפעם לירושלים – שם הוא רשם שני שערים ב-20 משחקי ליגה.
בסביבת בית"ר מדברים שיש סיכוי שהחלוץ הגנאי אפילו לא יפתח במשחק מול הפועל. מספרים שרוני לוי שם לו למטרה להרים את יבואה מהקרשים, לתת הזדמנות מחודשת. אבל הוא לא פוגע.
"סמי חלוץ טוב", אומר שכטר, "אבל אי אפשר להשוות אותו לטוטו ולבן. זה נכון שצריך מזל, אבל יותר מכל צריך יכולת. חלוץ גדול, איפה שלא תשים אותו ייתן גולים. יש כאלו שצריכים את הקשר שייתן להם פס לגול, אבל הטובים באמת עושים גולים לבד, גם כשלא הולך לקבוצה. ככה רונאלדו הברזילאי, ככה וויין רוני".
ככה איתי שכטר?
"אולי. כן, ככה גם שכטר עושה לפעמים".
אז מה עם יבואה?
"זה לא אותו שחקן. משהו נעלם לו. אני מקווה שהוא יחזור לעצמו. גם בהפועל הוא היה מאוד סגור, היה קשה לדבר איתו. כולם היו יוצאים, הוא לא היה בא, היינו מזמינים אותו למסיבה, לא היה בא".
אלי כהן, שאימן את שתי הקבוצות, מסכים: "זה לא אותו חלוץ שעזב לבלגיה. הוא מתאים לקבוצות מתגוננות שיוצאות למתפרצות, וכנראה לא הולך לא בסגנונות אחרים. אין לו אחד-על-אחד כמו החלוצים של הפועל, אין לו טכניקה גבוהה, הוא לא שומר על כדור. אלירן עטר, למשל, פחות מהיר ממנו אבל היכולת ברחבה שלו הרבה יותר גבוהה".
וכשמדברים בית"ר והפועל, חייבים לדבר יוסי אבוקסיס. הפעם, השחקן שהספיק להיות בורג מרכזי בשני הקטבים הכל כך מרוחקים האלו, מגיע לטדי כבעל הבית של הפועל, גם אם זמני. "זה בדיוק מסוג המשחקים שלא משנה המיקום", עוזר המאמן האדום חוזר על המנטרה, "יהיה קשה בירושלים, ונהיה חייבים להיות במיטבנו".
גם אבוקסיס מודה שאחרי משחק האליפות, הדשא בטדי יזכיר דברים נעימים. "אנחנו תמיד נזכרים במהלך האחרון של המשחק ההוא, ואני מתאר שזה יעשה משהו לשחקנים. כרגע לא חושבים על זה עדיין".
כשאבוקסיס נשאל לגבי הרצון להוכיח לקהל הירושלמי, שנותן עליו את דעתו בכל ביקור, הוא כרגיל מתחמק: "אין לי כלום להוכיח, אין לי כלום עם הקהל של בית"ר, לא מרגיש כלום".
ושכטר, שוב, נותן כתף: "יש ליוסי את כל הנתונים להיות מאמן ראשי. חוכמה, שקט, רוגע, גאווה, כריזמה, והיה לו המורה הכי טוב בארץ. מי שאומר שהוא צריך להתחיל מלמטה זה שטויות. מה נראה לכם, שאם גוטמן יגשים חלום ויילך לאירופה, או לנבחרת, ומישהו יציע ליוסי לאמן את הפועל הוא יענה לו: 'עזוב, תן לי לאמן קבוצה קטנה קודם?'. אם אלי ממשיך איתנו, הם צוות מנצח ומושלם. אם אלי עוזב, יוסי הכי ראוי לקבל את הפועל".
ומה עם העתיד של איתי שכטר?
"לא צריך לדאוג. הכל במסלול. בעוד כמה זמן כולם יידעו הכל. כרגע אני מתרכז בלהחלים. נותן הכל כדי שהקבוצה תצליח. לא מפסיד אף אימון ואף משחק. אלו חברים שלי, ואני לא עוזב אותם לרגע".
והיום, הפועל חוזרת לטדי. הרוש שוב יהדוף, זהבי שוב יבעט, אבוקסיס ירוץ על הקווים ויבואה ינסה לחזור לעצמו. הפועל תנסה לחזור לראש הטבלה, בית"ר תנסה להישאר בחיים. ומי שמחפש עוד סיבות לריגוש, כנראה לא באמת מבין מה זה בית"ר ירושלים נגד הפועל ת"א.
נא להמתין לטעינת התגובות
