סידרו שבוע שקט לשני הצדדים. ראנגלוב ובאדיר, אתמול צילום: אלן שיבר
ועדיין, אם מישהי מרוצה יותר, זו צריכה להיות הפועל. מכבי לא באמת מאיימת עליה מבחינה איכותית. יש לה עוד דרך ארוכה לעשות. הדרבי הלחוץ והסוער הזה היה יכול להיות עבור מכבי של איוניר משחק מכונן, הצהרת כוונות, מנוף אמוציונלי, שבכדורגל הישראלי יכול לחולל פלאים ולהביא קבוצה כמעט עד הסוף.
אבל כנראה שזה לא הסגל שיעשה את זה. מול הסדר והשקט הנפשי של הפועל, מכבי בעיקר רצתה אבל אין לה תבנית משחק. היא עדיין לא יודעת איך לעשות את זה. מדוניאנין הוא אהוב הקהל, מזכיר להם מישהו, אוהב כדור אובססיבי, מין ערן לוי משופר (יש מצב שלוי ייעלב מההשוואה, ואני נוטה להסכים איתו,( אבל השאלה אם מכבי צריכה מעכב משחק שכזה, עם הברקות של פעם בעשרים דקות.
השאר, בוזגלו, ראנגלוב ועטר בעיקר רצו, אבל לא ברור לגמרי לאן. הפועל, לגמרי ביום בינוני, כמעט שהחזירה את מכבי לתקופת האבן בדקות האחרונות עם המיומנויות האלו של זהבי הנהדר, ואפילו ורמוט, סהר וטוטו החלשים, שלא זקוקים להרבה
כדי לגמור משחק.
באותה שעה גוטמן ישב עם אשתו באיזה בית קולנוע חשוך בחיפה. חוסר הוודאות הרג אותו, ובטח הוא הרגיש עם עצמו די טמבל. אם היו אומרים לו לפני שבוע וחצי שלא יהיה בדרבי - הבן-אדם היה מאשפז את עצמו לבד.
נא להמתין לטעינת התגובות
