אסי בלדוט. "ראיתי שאני לא בא בחשבון" צילום: אלן שיבר
בעידן בו שחקנים עוברים קבוצות השכם והערב, בלדוט הוא זן נדיר, כזה שהיה נשאר בבית כל חייו, אם רק היו נותנים לו.
"פשוט לא הייתי מסוגל לעשות את זה, לא הייתי מסוגל להיפרד", סיפר השבוע ל"זמן תל אביב". "זה כל כך קשה לי גם ככה, ולא רציתי לעשות את זה קשה יותר. גם בשביל השחקנים זה לא פשוט. אחר כך הם ראו אותי, חיבקו אותי, התקשרו". ועכשיו, אסי בלדוט, שנראה היה שייתלה את הנעליים בכתום של השכונה, עבר צפונה. עיר חדשה, קבוצה חדשה, חולצה חדשה. 16 אדום, הפועל חיפה.
אז מה בעצם קרה העונה?
"ראיתי שאני לא בא בחשבון, שברוב המשחקים עליתי מהספסל. ראיתי שאין מצב שאשחק אצל דרור קשטן. לכן עברתי לקבוצה בה אשחק".
לא ניסיתי לדבר איתו? להבין את מעמדך?
"לא. אני מספיק חכם להבין, שאם במשך שלושה שבועות אני יושב ביציע, כנראה לא ממש בונים עליי. דרור אמר בתקשורת שזה על רקע מקצועי וזה בסדר גמור, אני התאמנתי חזק וחשבתי אחרת ממנו, אבל אין לי למה להיכנס לוויכוח איתו".
בלדוט עם חזי מגן. בני יהודה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי" צילום: אלן שיבר
נפגעת ממנו? היית קפטן, כל החיים שם. פתאום בא מאמן שלא תרם למועדון רבע ממך ולא סופר אותך.
"לא. עברתי מספיק בכדורגל ואני יודע שכל דבר מחשל. הייתי פה המון זמן והיה מאוד קשה פתאום לראות שלא בונים עליך. חשבתי שאני יכול לעזור לקבוצה, זו הרגשה לא טובה שאתה יושב ביציע והחברים שלך משחקים. היו הרבה לילות שלא ישנתי, כשידעתי שאני עומד לעזוב, אבל הגעתי לקבוצה חדשה שאני נהנה בה מאוד ואני מקווה לעזור לה".
האוהדים רצו להשאיר אותך.
"החיבור בינינו הדדי. הם יודעים כמה המועדון חשוב לי, גם ברגעים הטובים וגם ברעים הם הזדהו איתי. קיבלתי הרבה הודעות וטלפונים. ברגע שהאוהדים הבינו שאין לי ממש ברירה הם איחלו לי בהצלחה. הם מחכים שאחזור בשנה הבאה".
ותחזור?
"יש לי חוזה. ארצה לחזור, זה הבית שלי". זה אכן הבית, ובלדוט עבר בשכונת התקווה לא מעט, מהכל. כשהוא נשאל על רגע השיא, משהו שייקח איתו, עולים בראשו כמה רגעים. "שהייתי קפטן במנהרה במשחק מול איינדהובן בתחילת העונה שעברה", הוא
נזכר.
"גם להיות קפטן בגמר גביע מול כל האוהדים זה מחזה מרהיב. בתור ילד חלמתי להגיע לרגעים האלה. הפספוס הגדול הוא שלא הנפתי את גביע". ורגע שפל? על זה בלדוט לא צריך לבזבז זמן במחשבה: "כשירדנו ליגה בשנת 2000".
הביקורת עליך היא שלא סחבת את בני יהודה לתארים, ושבתקופתך הקבוצה היה די בינונית?
"אנשים יכולים לבקר וזה בסדר. השקעתי המון, אבל גם אני יודע שיכולתי להוציא יותר מהקריירה שלי. אני מאוכזב מאוד שעד עכשיו לא זכיתי בתואר. אבל יש לי עוד כמה שנים לתת, ועדיף מאוחר מאשר אף פעם. הלוואי שזה יקרה".
דרור קשטן. "אין לי למה להיכנס לוויכוח איתו" צילום: עודד קרני
בשבת שיחקת לראשונה בהפועל חיפה. איך ההרגשה ללבוש מדים אחרים?
"היה לי קצת מוזר בהתחלה. אני רגיל ללבוש תמיד כתום, ופתאום צריך ללבוש אדום. פתאום אני עומד על המגרש ולא רואה את כל השחקנים ששיחקתי איתם שנים. אבל התאקלמתי והרגשתי טוב. נהניתי מהמשחק ואני מקווה שתהיה לזה המשכיות".
אומרים שאתה בחיפה הרבה בזכות שניצן שירזי שם.
"זה ברור, הוא מכיר אותי הרבה שנים והיה לנו טוב ביחד, אז ברור שארצה להיות שחקן שלו. הוא דיבר עם ניר מנחם, הסוכן שלי, כשהוא ראה שהדברים לא מסתדרים בבני יהודה. היו עוד כמה הצעות, אבל ניצן הכריע את הכף. אני גם יודע שיש להפועל חיפה קהל טוב, זה מועדון מסודר ואני שמח שהגעתי לשם".
קשה להתרחק מהמרכז?
"לא. האימונים הם בבוקר, אז בשתיים וחצי אני כבר בבית. ברגע שאתה נהנה במקום זה לא משנה המרחק. קיבלו אותי פה יפה מהרגע הראשון שנכנסתי לחדר ההלבשה, ואני כבר מרגיש בבית. כשטוב לי על המגרש וכשסומכים עלי, אז טוב לי יותר".
קיים סיכוי שתיפגש עם בני יהודה וקשטן עוד העונה.
"זה יהיה לי מוזר מאוד. אני לא חושב על זה כרגע, אבל זה יהיה משהו לא רגיל עבורי. מה שבטוח, הקהל יקבל אותי יפה. ארצה לנצח, ולא בשביל להוכיח לקשטן משהו. בשביל עצמי ובשביל הפועל חיפה".
בהנהלת בני יהודה אמרו שאתה כמו בן שעוזב את הבית. בטוחים שם שתחזור.
"התרגשתי מאוד לראות את זה. בני יהודה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי ואי אפשר למחוק את הכל ביום אחד. חזי מגן ומשה דמאיו נתנו לי המון, זה מעבר לכדורגל. אני מאמין שבסופו של דבר אסיים שם את הקריירה".
נא להמתין לטעינת התגובות
