שעת השׂין: בן שהר מתכונן לדרבי

לחבר'ה באספניול יש תוכנה חדשה. באמצעותה הם יכולים לראות משחקים מכל העולם האינטרנט. במהירות, בנוחות. אם הפס הרחב איפשר זאת, בששת המשחקים האחרונים שהגיעו מישראל הרחוקה, אותם חבר'ה צפו בחלוץ שלהם, זה שהושאל להפועל ת"א, כובש שבעה שערים. בן שהר ("חשוב לי שתכתוב, כי אנשים מתבלבלים. זה לא שהר, זה שׂהר. עם שׂין) מעולם לא כבש שבעה שערים בקדנציה בקבוצה בוגרת. בהפועל ת"א הוא עשה את זה בחודש וחצי.


למה?
"משהו השתנה בשבועות האחרונים. אני משחק טוב, מבקיע, רואים את זה. אני שמח שזה בא, ידעתי שזה יגיע, יש לי סבלנות".

שהר לא ממש רצה לדבר. בחודשים האחרונים הוא כמעט ולא נשמע. מעדיף לשתוק, לא רוצה לנחס. בשביל האוהדים שמתעניינים, שכנעתי. "לקח לי זמן להתחבר", החלוץ הצעיר (21) משתף. "זה באמת לא פשוט להגיע לקבוצה חדשה, עם הר של ציפיות. לא תמיד הכל בא בקלות. סבלתי בהתחלה מחוסר ביטחון. פה רוצים הכל מהר. זה האופי הישראלי – לנתח, לקטול, חסרי סבלנות. גם אני כזה. אין מה לעשות – יש אנשים שיש להם סבלנות ויש כאלו שאין להם".

במקרה של בן באמת היה צריך הרבה סבלנות. במהלך הכנת כתבה עליו ב"זמן מעריב" בתחילת נובמבר, נמצא שבמשך 83 משחקי בוגרים הבחור כבש רק 12 שערים. אלו לא מספרים של חלוץ, גם לא הכיבוש הבודד ב-14 מחזורי הליגה הראשונים. לאחרונה, כאמור, זה נראה יותר טוב, זה נראה אחרת.

"כולם באים אליי ואומרים לי שזה בגלל ששיניתי את השם", הוא מנמק, "אני לא יודע מה החלק של זה בדבר, אבל אולי זה שהאמנתי בזה גרם לי להצליח עכשיו. האמונה עוזרת".

אחרי כל אחד משבעת השערים שכבש בליגה לאחרונה, החלוץ האדום רץ עם שתי ידיים למעלה, ומודה מילולית ופיזית להוא, הכל יכול. "תמיד הייתי קרוב לדעת", אומר שהר. "תמיד האמנתי. בחצי שנה האחרונה נראה לי שהתקרבתי עוד יותר לדת, אבל זה לא חדש. אחרי גולים אני

אומר משהו, אבל זה ביני לבינו".

שכטר מוציא כיפה בזלצבורג, זהבי מקריב קרבן אחרי כל מספרת, שהר לוחש למרומים. קבוצה דתית, הפועל. "אנחנו מדברים על הדברים האלו ביחד. כל אחד והאמונה שלו, כל אחד ומה שהוא עושה, ומה שהוא חושב. בסופו של דבר כולנו מאמינים בדבר אחד, והוא נמצא למעלה. אפילו את עמרי קנדה לימדנו להניח תפילין בחו"ל".

אני מפנה אותו לסטטיסטיקה שהוא כבר מכיר בעל- פה. זו שמספרת על מעבר בין שבע קבוצות למרות שהוא רק בן 21, ועל שבשום קבוצה לא נתן חותם, לא הראה את מה שאומרים שיש לו ברגליים. "היו מצבים שעברתי מהר מדי, הודיתי בזה", הוא מספר, "גם בדה חראפשחאפ בהולנד וגם בשפילד באנגליה נתתי תקופות טובות ותרמתי. אבל לפעמים חייבים להמשיך הלאה, לנסות עוד".

ובסוף העונה?
"אני אמור לחזור אוטומטית לאספניול. הם בקשר טוב איתי, עוקבים. המנהל מתקשר, הם באו לראות משחקים בליגת האלופות, גם בארץ וגם בחו"ל".


כמעט בכל קבוצה בה שיחק שהר, הוא נדחק לספסל די מהר. נזנח בשולי הרוטציה, הסתפק בפירורים. והתפוקה היתה בהתאם. "חלוץ, מטבעו, צריך המון ביטחון", הוא מלמד, "הביטחון בא רק מגולים, מחולצת ההרכב, ממאמן. כשלא הייתי טוב והחליפו אותי במחצית כמה פעמים רצוף ושעליתי מהספסל, זה פגע בי.

"אתה לא יכול להראות את היכולת האמיתית שלך כשאין לך ביטחון. קשה לתת גולים כשאתה לא יודע אם תהיה המשכיות. עכשיו, כשיש ביטחון, אני מראה יכולת טובה וכבשתי. וזה העניין. בטח לחלוץ צעיר. אנשים שוכחים בן כמה אני. אני חייב את התמיכה, צריך שייתנו לי לשחק רצוף".

בשלב זה של השיחה, לרגל הדרבי הבא עלינו לטובה, עברנו למשחק אסוציאציות. הראשונה הייתה "איתי שכטר", ש"בזכות" פציעתו, שהר משחק כעת הרבה יותר. "לצערי, קיבלתי את ההזדמנות המחודשת אחרי שהוא נפצע. אני ממש מצטער שזה קרה לאיתי, הוא חלק חשוב מאוד עבורנו", הוא אומר.

טוטו תמוז.
"מבחינה חברתית טוטו ואני קרובים מאוד. אחרי אימונים ומשחקים אנחנו אוכלים יחד, יוצאים יחד. במגרש, יש אנשים שאומרים שהשילוב עדיין לא טוב. זה לא בדיוק ככה. תבין, שנינו חלוצים שמאוד ממוקדים בשער, מחפשים את הגול. אבל זה לא מאנוכיות – הרי בישלתי לו שער בב"ש והכנתי לו כדור נהדר באשקלון. אנחנו עובדים המון באימונים על שיתוף הפעולה, אחרי האימונים, לפני. יצא שהוא היה בתקופה טובה וכבש המון, ועכשיו אני".

וכששניהם יהיו בתקופה טובה באותו הזמן?
"התיאום יבוא, עוד קצת. וכשזה יבוא, השמיים הם הגבול".

יוסי אבוקסיס.
"יוסי משליט עלינו את הטקטיקה שלו בדיוק כמו שאלי גוטמן עשה", מסביר שהר, תוך כדי שהוא שולח עוד סט של איחולי החלמה למאמן האדום. "אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים לעשות, איפה לעמוד. עם אלי, עם יוסי, זה לא משנה".

דרבי.
"מגיל 9 חינכו אותי בהפועל על חשיבות הדרבי. אני יודע מה זה אומר. במיוחד עכשיו, שזה משחק צמרת. אנחנו קבוצה טובה מאוד, גם בלי דגלאס ושכטר. נראה מה יהיה ביום ראשון. אנחנו מדברים על הדרבי הרבה מאוד באימונים. יודעים מה זה אומר לקהל, מדברים על שאנחנו חייבים לשמח את האוהדים שלנו".


איזה שחקן בקבוצה שלך הכי חשוב לדרבי?
"כל ה-14. תבין, זה דרבי, עזוב את הקלישאות. כולם חייבים להיות טובים".

נו, בן.
"הקהל שלנו מאוד חשוב. זה משחק בית של מכבי, והאוהדים שלנו יהיו במיעוט. הם חייבים להכניס אותנו לטירוף. יודע מה? אני מוכן להגיד לך מי אני רוצה שלא ידברו עליו בדרבי הזה".

קונה.
"וינסנט אניימה. שהשדר לא יגיד את השם שלו, שהוא לא ייגע בכדור, שלא תהיה לא עבודה, שלא נדע שהוא היה במשחק בכלל".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...