הבונבון של לוזון: יו"ר ההתאחדות משנה אווירה?

כשאבי לוזון מדבר בעיניים בורקות על הניצחון בקרב הדיפלומטי על אירוח יורו הצעירות בעוד שנתיים וחצי, מודה לכל הגווארדיה שאפשרה את ההישג המרשים, ומתוודה שלראשונה מאז נכנס לתפקידו הוא זוכה לפרגון מקיר לקיר, הוא מתעכב על שם אחד, של האיש שמחמם לו את הכיסא: שמעון פרס.


זה לא יקרה בהתמודדות הקרובה, הרי רובי ריבלין יערוף את ראשו של מי שיתקרב לזירה הלוהטת ממילא; אבל אם למישל פלאטיני היתה, או תהיה, זכות הצבעה גם כאן בארץ, אחרי בחירות 2028 ראשי המפלגות יעלו לרגל למלאבס.

היו"ר, בינתיים של ההתאחדות, הודה מקרב לב לנשיא המדינה ששיגר לחברי הוועד הפועל מכתב המלצה שבטח לא הזיק למאמצי השכנוע. כמו המהפך שעבר על פרס בדרכו ללשכת הנשיא, גם לוזון מנסה, ואולי מצליח לשנות קצת אווירה: רק פרגונים, רק תודות, רק מחמאות, לא על אפו ולא על חמתו של איש. אני לוזר?

גם אם הוא בטוח שהגיעה לבחירה הרבה יותר אינצ'ים בעיתוני יום שישי, הוא לא יגיד על זה כלום; גם אם הוא צוחק על כל מי שלא האמין שהטורניר ינחת בארץ, הוא לא יזכיר זאת לאף אחד. בלי להראות לאף אחד, בלי להוכיח, בלי סגירת חשבונות. ממלכתיות היא שם המשחק של לוזון. כי לפחות בעיניו, ורק נשיא אופ"א יכול להוכיח אחרת, להגיע למשכן נשיאי ישראל זה באמת משחק ילדים אחרי התבוסה שהוא הנחיל לבריטים.


אם תשאלו את לוזון, תלמדו שאירופה בכיס הקטן שלו: בשנה שעברה הוא אירח כאן את קונגרס אופ"א, מיד לאחר מכן נבחר לוועד הפועל, ועכשיו הביא במו ידיו ומילותיו את אירוח של הטורניר השני בחשיבותו ביבשת, והבכיר ביותר שמדינת ישראל מסוגלת להכיל, לפחות עד אולימפיאדת ת"א ‭.2068‬ עד האוטוביוגרפיה יש כמה שנים, ובינתיים ראש ממשלת הכדורגל לא מוכן לגלות איך הוא בדיוק עשה את זה. תצטרכו לסמוך עליו, ויש סיבה טובה לעשות את זה.

אווירה מחויכת היתה אתמול במשרדי ההתאחדות. גם לוזון יודע שכל יכולת השכנוע שלו לא היתה מספיקה אם ספר ההצעה לא היה מהוקצע עד לפרט האחרון. מי שיראה את החוברת והמצגת שהכינו בהתאחדות, יחשוב שהאליפות תתקיים במדינה שבה אורווה זה מקום שגרים בו סוסים. על כל שאלה תשובה, כל מוקש נוטרל, אין מקום לטעויות.

לפחות ברגעי האופוריה אי אפשר לתפוס את המנכ"ל אורי שילה, המוציא לפועל של הפרויקט הסמי-גרנדיוזי הזה, לא מוכן. שיתופי פעולה עם כל משרדי הממשלה הרלוונטים והעיריות המארחות, מלונות משוריינים, תוכניות מגירה למקרה שההגרלה תוליד משחקים בין נבחרות לא אטרקטיביות. שלא יהיו קרחות ביציעים, שהאיצטדיון המיועד בפ"ת לא יחשוב שאחת הקבוצות המקומיות

באה לשחק בקיץ.

וליד הצוות התפעולי עמד אתמול מי שקיבל את הפרס הגדול, שיש הטוענים שבשבילו נתפרה כל ההצגה: גיא לוזון. יותר מאופניים לבר-מצווה, יותר מצ'ק לחתונה, הדוד סידר לו את המתנה האולטימטיבית. יותר נוח מזה, יותר קל מזה, הוא לא היה מקבל, בטח לא בבית המשוגעים שבקרית-שלום.

דור ההמשך היה רגוע אתמול, מחויך. הוא ידע למה הוא נלחם על התפקיד, ומבחינתו שתתחיל האליפות היום. מטרות קשה לקבוע, אבל תאקלים עתידיים עם מאמן הבוגרת - מי שלא יהיה בעוד שנתיים - בכלל לא מעניינים אותו, הרי מי ייגע בפרויקט הלאומי, ומי ירצה להסתבך עם נשיא המדינה לעתיד תסמכו על אבי לוזון, מה זה 120 ח"כים לעומת 13 חברי הוועד הפועל של אופ"א.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...