ואז, כשמוטי איוניר נכנס לעמדת המאמן, מדוניאנין החליט להפוך צד בתקליט. פתאום שחקן אחר. אולי לא רץ כמו מאור בוזגלו או אלירן עטר, אבל משהו במגע וביחס לענף השתנה. מי שפשפש בעברו של הקשר בטח לא נפל משינויי מזג האוויר. כזה הוא הבוסני: פעם למעלה, פעם למטה.
המילים החמות שלואי ואן חאל אמר עליו בזמנו, כנראה מהדהדות באוזניו של מדוניאנין, כל ערב לפני השינה. "הוא מזכיר לי את רוד חוליט. אם הוא ימשיך כך, הוא בטח יהפוך לאחת מאגדות הכדורגל ההולנדי". ואן חאל לא סתם נתן מחמאה בכדי לצאת ידי חובה. כשמדוניאנין עוד היה ילד הוא תפס את העין והיה ברור שיש כאן עתיד ורוד. רק אתם יודעים איך זה, לא הכל הולך בענף כמו בפרוספקט המודפס.
מדוניאנין בן ה-25 בנה את המוניטין במו רגליו. נולד בסרייבו, בירת בוסניה, ב-1985. בגיל שבע נאלץ לברוח עם אחותו ואימו לאחר שכוחות סרבים החלו לצור על העיר ולתקוף אותה. אביו נשאר מאחור ולא שרד את הקרבות.
משפחת מדוניאנין המצומצמת מצאה את עצמה במחנה פליטים מחוץ לעיירה סוויפט שבהולנד. ימים לא קלים, אבל בוקר אחד, כששיחק בשדה הסמוך, כמה אנשים הציגו את עצמם כנציגי פורטונה סיטארד והבטיחו להיות בקשר.
הנציגים מעולם לא הגיעו, אבל כשבן דודו יצא להיבחן באלקמאר, חאריס הצטרף אליו ונשאר קפטן קבוצת הילדים, הנערים, הנוער, שחקן קבוצת הבת. ב-2004 היה זה מרקו ואן באסטן הגדול, שהעניק למדוניאנין את פרס "השחקן הצעיר של השנה" - בחירת המאמנים.
דף ההמלצות רק הלך והתמלא. מנהיג, מוכשר. חלק מרכזי מהנבחרת הצעירה של הולנד, זו שזכתה באליפות אירופה ב-2006 וב-2007. החלום היה ארסנל והמודל דז' אן סביצ'ביץ', הקוסם של מילאן בשנות התשעים. ואן חאל שאימן את הקבוצה הבוגרת באלקמאר, נדלק. "חאריס מוכיח מה הוא יודע לעשות", אמר אז המאמן לאתר האינטרנט של המועדון. "כל פעם הוא מתקדם רק צריך למצוא בשבילו את העמדה המתאימה".
חאריס היה מוקסם. "ואן חאל מאמן נפלא ובן אדם טוב", אמר הקשר
רק שואן חאל הוא בן אדם רציני, עם דרישות גבוהות. כל פעם הוא צעק על חאריס שלא ישכח לרדת להגנה. שחקנים גדולים צריכים לדעת להתלכלך בבוץ. חאריס שמע, אבל המשיך להתנועע בכבדות. בסוף, כשואן חאל היה צריך לבחור מנהיג, הוא הלך על המרוקאי עדיל ראמזי, ואילו את הבוסני שלחו לעונת השאלה בספרטה רוטרדם, אולי שם ישתפשף.
אגדת הכדורגל בפוטנציה הרגישה איך מעמדה נסדק. חברים מסגל הנבחרת הצעירה פרצו קדימה והוא נשאר מאחור בלי הרבה קופצים, מה עוד שבנבחרת הבוגרת כלל לא לקחו אותו בחשבון. יום אחד, בעוד הם שוהים במחנה אימונים במירלו, שם גם מכבי ת"א עורכת את תרגולי הקיץ, קיבלו ראשי ריאל ויאדוליד הספרדית טלפון מסוכן שאמר שיש לו בונבון להציע. הסוכן שטח את כל הנתונים המחמיאים וגם את העובדה המעניינת שמדוניאנין מוכן להיבחן. לא מתאים, תחזירו.
מדוניאנין קיים שלושה משחקים במהלך המבחנים - נגד טנריף, ויאריאל וספורטינג גיחון. אנשי ויאדוליד, קבוצה קטנה יחסית, הסתכלו על פרמטרים נוספים כמו גיל, גובה ומשקל והאם הוא מתאים לפרופיל הקבוצה שבנה אז המאמן חוזה לואיס מנדיליבר.
"פוטנציאל אדיר", יצא מרוצה מהתוצאות המנהל הספורטיבי, רוברטו אולאבה, והסתכל לעבר העתיד. "אמנם יש דברים שצריך לשפר, אבל הוא יכול להיות הנכס הגדול שלנו". ראשי ויאדוליד סיכמו עם אלקמאר על השאלה בסכום של 300 אלף יורו לעונה עם אופציה לרכישה תמורת שישה מיליון יורו. מחיר גבוה, אבל עם אפשרות לגזירת קופון עתידית.
במסיבת העיתונאים הראשונה אמר מדוניאנין שמדובר בחלום שהתגשם לשחק בליגה הספרדית. "אקריב את עצמי למען הקבוצה ואעשה כל מה שהמאמן ידרוש".
כל מה שהמאמן ידרוש, זה קצת מוגזם. מדוניאנין סבל מאותן בעיות שהיו לו בהולנד. יותר מדי טכניקה, פחות מדי עבודה שחורה ובויאדוליד, קבוצה שנלחמה על חייה, זה לא הספיק. הקהל אהב את הבוסני, כי די נדיר לראות שחקן מבריק בין ערימה של נגרים. הבעיה היתה עם המאמן שדחק את הקשר לספסל, בכדי שיבין את הדרישות.
בקבוצה ניסו להתנחם. הם החתימו את מדוניאנין לשלוש שנים, אז תיארו לעצמם שזו הקליטה הקשה שגורמת לתנודות ביכולת. "יש לו מגע נפלא בכדור וראיית משחק", אמר עליו אולאבה, המנהל הספורטיבי. "אבל חסר לו את הקצב הנכון".
מדוניאנין הבין שהמוניטין שלו בהתרסקות, בטח בהולנד, וחשב שדרך השורשים הוא יוכל לחזור לחיים מאחר והיה הבוסני היחידי בליגה הספרדית הבכירה. לפי חוקי פיפ"א, שחקן ששיחק בנבחרת הצעירה של מדינה אחת, יכול לשחק בבוגרים של מדינה אחרת, הכל כמובן תלוי במילוי הטפסים הנכונים ואישור הוועדות המטפלות במעמד.
מדוניאנין עבר שינוי. בצעירותו אמר שהוא גדל כהולנדי והמטרה להגיע לנבחרת הבוגרת של האורנייה, אבל כשראה לאן נושבת הרוח, הודיע לעיתונות הבוסנית שתמיד ראה עצמו כבוסני. מאמן בוסניה לשעבר, מירוסלב בלאזביץ', החליט להתעלם מהצהרות העבר וזימן את השחקן לסגל. אמר שזו תהיה טעות להשאיר כוכב מהליגה הספרדית בחוץ.
רק שמצבו של הקשר בויאדוליד הלך והחמיר. התסכול מכך שאינו משחק בקביעות החל להופיע גם בעיתונות הספרדית. "לכל שחקן חשוב לקבל מחמאות מהמאמן ואצלי זה אף פעם לא קורה", הוא פתח את הפה בעיתון הספורט "אס".
"הרבה דברים עוברים לי בראש. הוא הרי לא סומך עלי. אני מבקיע צמד, הקבוצה משחקת רע והוא עדיין לא סופר אותי. הגיוני שאחפש לי מקום אחר לעונה הבאה".
מנדיליבאר ייבש את מדוניאנין. במשחק מול ברצלונה הוא חימם אותו על הקווים כמעט מתחילת המשחק עד לדקה ה-79, והכניס אותו רק כשברסה כבר הובילה 0:3.
מצב רוחו של חאריס הלך ודעך. אחרי שהקבוצה הובסה בבית על-ידי אתלטיקו מדריד 0:4, מדוניאנין וכמה שחקנים נראו מבלים כאילו כלום לא קרה. נשיא המועדון, קרלוס סוארז, זעם. הוא אמר שאין לו בעיה ששחקניו יצאו בזמנם החופשי, אבל הם צריכים לגלות רגישות. הנשיא קנס את הסוררים בששת אלפים יורו, כל אחד.
באותו שלב הקהל עוד נטה לטובת הבוסני, שלא פעם, כששיחק, הבקיע שערים חשובים או הפתיע עם דריבל מלכותי. אבל גם הקרדיט הזה הלך ואזל, בסוף גם התפוגג.
העיתונות המקומית סיפרה שערב משחק חשוב מול אספניול, כמה שחקנים יצאו לחגוג על כמה צ'ייסרים בעיר סלמנקה הסמוכה.
מדוניאנין, איך לא, היה בפנים. הפעם גם אחרוני אוהדיו לא נשארו אדישים. הקבוצה נמצאת עמוק בתחתית והוא לא שם עליה. אל איצטדיון חוזה זורילה, בו נערך האימון, הגיעו עשרות שתלו כרזות כנגד הבוגדים. "חסרי בושה", נכתב שם. "שכירי חרב", או "עם מי אתם יוצאים לשתות, חבורת ממזרים?".
אותו אימון עוכב בשעה עד שהרוחות נרגעו, אבל הקהל סימן שחקן אחד - מדוניאנין. במשחק הבית מול ויאריאל לא הפסיקו לקלל ולרדת על הבוסני, עד שברגע של איבוד עשתונות הוא עמד מול היציע ושלח תנועה מגונה. בסיום, בחדר ההלבשה, מדוניאנין היה שבור. הוא פרץ בבכי, לא הבין למה זה מגיע לו ובדרך למכונית כבר היה שוטר שליווה אותו בכדי להבטיח שהכל בסדר.
דווקא חבריו היו איתו בימים הקשים. "לאוהדים יש את כל הסיבות לכעוס", אמר החלוץ דייגו קוסטה, "אבל אסור לשכוח שחאריס הביא הרבה נקודות לויאדוליד".
נשיא המועדון, קרלוס סוארז, הוסיף. "התנועה של חאריס מאוד הכאיבה לי. אסור היה לו לעשות אותה, אבל מצד שני קשה לשמוע את הקללות, שמכוונות לשחקן מוסלמי. לפי חוקי הדת שלו, אסור לו לגעת באלכוהול".
באותו רגע היה ברור שהרומן יסתיים רע. אפילו המנהל הספורטיבי, אולאבה, ידע שאת הכסף שתיכנן להרוויח על הקשר הוא כבר לא יראה. להיפך ויאדוליד, שנשרה לליגה השנייה, תאכל אותה בכמה מיליונים טובים.
בקיץ האחרון היתה זו מכבי ת"א המתחדשת שהלכה על השחקן. שוב פרוספקט מכובד הוצג בפניה. אליפות אירופה, השחקן הצעיר של השנה, גבוה, טכני, רקורד של שנתיים בספרד. בשביל ליגת העל הישראלית זה בהחלט מספיק. ויאדוליד עוד נאחזה בתקווה ובמהלך המו"מ עם מכבי הוסיפה סעיף: במקרה של מכירה עתידית, היא תקבל 15 אחוזים. אולי באמת הבחור שווה את המחמאות.
רק שמדוניאנין היה ונשאר מניה ספקולטיבית גם אחרי 19 מחזורים בליגת העל. יום עסאל, יום בסאל. לא תמיד מקפיד בהגנה, לא עובד מספיק קשה, ומצד שני הברקות של שחקן גדול ושישה שערים. אם איוניר יצליח לשמור את הבוסני חם וערני, אולי סוף-סוף נבין ממה ואן חאל, גאון כדורגל, כל-כך התלהב.
נא להמתין לטעינת התגובות
