מאיר יצחקי (52) הוא איש מרגש. לא שאלתי עליו יותר מדי, ובגוגל נדמה לך שמדובר בכמה מאיר יצחקים. אבל האיש שמתגלגל במסדרון של איצטדיון גרונדמן, רועם וצוחק חליפות, הוא ההגדרה המדויקת למענטש. האיש הזה הוא היו"ר, הבעלים (ואולי גם המהנדס והסנדוויצ'אי ובמידה מסוימת גם מחזק החוטים שתומכים את הרשת) ובעצם הכל בעירוני ניר רמה"ש, שקרויה על שמו של ניר יצחקי ז"ל, אחיו הצעיר.
מאיר יצחקי יוליך הערב את הקבוצה הבכירה ביותר בסיבוב ז' של הגביע כיוון שהיא הקבוצה הטובה ביותר בליגה הלאומית, תיכף בלוזון-ליג. כשנגיע לרגע הזה, והוא ייחשף קצת יותר, יהיה נדמה לכם שראיתם אותו פעם. הוא דומה לפסו, האוהד המיתולוגי של הפועל חולון, והוא קצת ויקטור יונה וקצת עמוס לוזון וקצת פרוספר אזגי, צבעוני עם אג'נדה.
יש לו שני סלולרים, מסך מחשב, חדר קטן עם חלון שמשקיף לשזרוע. איציק רוכברגר, בשבילכם ראש עיריית רמה"ש וחבר הנהלת ההתאחדות, נכנס לחדר ולוקח כיסא פלסטיק. קצת לחוץ מזה שיצחקי הביע הרהורי פרישה. אין שם שום פוזה, הכל אותנטי. שניהם מהשכונה. ממורשה.
אני שואל את רוכברגר ברצינות: אתה רוצה להגיד לי שאתה ממורשה? "לא, מסביון. מפה, מה? כל הילדות, החיים שלי, פה. ומה אתה עושה פה."? עושה כתבה על יצחקי. על האיש. אדם שאומר "מה שלא נכנס דרך השכל, נכנס דרך התחת."
רוכברגר: "זה הסגנון שלו, הוא אוהב ככה לדבר. באתי אליו לפני עונה וחצי, הוא היה בחוץ. היינו צריכים להישאר בליגה, ביקשתי ממנו ערבויות. נתן ועזר אמרתי לו שאם הוא לא לוקח את הקבוצה - ואתן לו את כל התמיכה בגבולות ההיגיון - או שאני סוגר אותה או שמאחד אותה עם הרצליה. עם כל רמה"ש הגדולה לא היה אדם אחד ששם ערבויות. אני לא יכול להרים את המסגרת הזו לבד. מדבר איתך אוהד הקבוצה. אחד שמגיע לכל משחק וגם לאימונים".
"האיש הזה רץ והכל בהתנדבות. כל עוד הוא עושה את זה, הוא יקבל ממני את כל התמיכה. אני לא תמיד אוהב את הדרך שלו, והוא יודע את זה. אני אוהב אותו, אני מעריך אותו, הוא בחור שנותן הכל. לפעמים הסגנון עולה לו לראש. במשחק הוא לא רואה בעיניים. הוא לא מתערב באימונים, לא מתערב במשחקים, לא מתערב למאמנים. את זה הוא לא עושה, אבל הוא אמוציונאלי. אדם של אהבה ואדם של נתינה, ולא רק בכדורגל."
יצחקי מנפח חזה בגאווה. הוא הגיע לראיון מיד אחרי שרכש לאשתו, אורלי, מכונית ב.מ.וו ,530 חצי מיליון שקל. מה שכן, כשהוא מפשפש בכיס לחפש את כרטיס האשראי, הוא לא שולף ארנק ("לא אוהב"). אין לו. בתוך הסטיפה של השטרות מבצבצים כרטיסי אשראי ומקבץ של כרטיסי ביקור.
אתה עצבני או מצחיק יותר, או תשלובת?
"שישפוט אותי בורא עולם. אומרים 'טוב שם טוב משמן טוב.' יותר מזה אני לא רוצה להגיד. ותודה לאל, כל מחסום שהגעתי עברתי בשלום. תן לעשות טוב, תן לתרום, תן לעשות צדקה, תן לעזור לחיילים, לנזקקים, אלמנות, יתומים, בית חב"ד."
ב.מ.וו .530 וואלה.
"ברוך השם עובדים, מתפרנסים טוב, מרוויחים טוב, אין תלונות, תודה לאל. חוץ מזה שיש אנשים רעים שלא מפרגנים, שסתם מכפישים, סתם מלשינים. אני פה לבד עושה הכל. אם לא ראש העיר, שאני מת עליו, אני לא פה. נתן לי אישור לנקות את כל הלכלוך, עשיתי לו פה ניקיון יסודי, עשיתי לו פה אימפריה. פרוג'קטורים, מגרש סינתטי, 15 מיליון
הוא שם בקבוצה 700-600 אלף שקל בשנה, לדבריו, ומעמיד ערבויות של עוד מיליון וחצי עד 2 מיליון. ברמה"ש מתכוננים כבר לליגת העל. מדברים על הגבהת הקונסטרוקציה ביציעים ל5,000- מקומות. התאורה כבר 2000 לוקס, מדרכות לנכים, שירותים, מגרשי אימונים.
יצחקי: "כל החיים שלי אני ווינר אני לא זנב לאריות, אני ראש. אם אני לא מסמן מטרה והולך עליה עד הסוף, אז אני לא הולך. אמרתי לראש העיר: 'תן לנו שלוש שנים ואנחנו עולים לליגת העל. ובכבוד.' אם לא היו עושים בעונה שעברה קומבינות בסוף העונה, היינו עולים כבר אז. כמה שחר יש במדינה? אחד. והם אימפריה. תראה הפועל ת"א איזה סכסוכים. הם מתווכחים על הירושה וזה יביא להם קבורה, במקום שישקיעו את ה60-50- מיליון שלהם."
מאיפה הכסף?
"אני משקיע הרבה. שנה שעברה גינדי הביאו לי גם חצי מיליון. העירייה עוזרת. אני לא מהמטומטמים האלה שנותנים שחור, אדום וירוק. אני לא נותן צ'אנס."
כמה צופים אתם מביאים?
"זה תלוי. יש איזה 200 מנויים. לפני שנתיים לא היו 20 צופים והיום יש .700-600 בראשון היינו מעל 200 איש בחוץ."
יצחקי שיחק בבית"ר ת"א, בלם וקשר אחורי. עלה איתה לליגה הראשונה. שיחק עם נסים, ניסן וירון כהן, עם יחיאל אבן-צור, מאיר יחזקאל. כשארצי בן-יעקב ויצחק שום הגיעו, יצחקי הלך. לליגה ג.' הוא היה בן ,28 אבל ממשחק פעיל פרש רק בגיל .42 בין לבין חרב עליו עולמו. ב1991- נפטר אחיו הצעיר, ניר ז"ל, בגיל ,18 בפתאומיות.
יצחקי: "שבץ מוחי. בתחנת דלק. אמר 'איי, כואב לי הראש.' ישב ולא קם. ראיתי את כל המחזה הזה. עברתי אמוק שם, איבדתי את ההכרה. עברתי שש שנים קשות. אתה לא מבין איזה ילד הוא היה. מופיע בבתי אבות, בפני זקנים, ניגן במנדולינה. חזרתי בתשובה, הרבנים שיגעו אותנו. אתה לא מבין איזה שטיפות מוח עושים לך".
"'אם לא תעשה ככה, יקרה ככה.' פירקו אותי. מזל שיש לי אישה טובה. כל יום הלכתי שבע פעמים לבית עלמין. חילקתי סחורה, פתחתי מסעדה באוניברסיטת ת"א, ברחתי משם, השארתי שם מיליון דולר. עברתי תקופה של טיפולים, פסיכיאטר. היתה לי מכה מכה, גמור זה לא מילה".
"עד שיום אחד הבנתי שאני הורס את המשפחה", הוא מספר. "נכנסתי ברחוב אוסישקין לשמעון לב, הספר, ואמרתי לו להוריד את הכל. ומאז זהו. אני אמנם מתפלל כל בוקר, אבל מאמין בדרך שלי. אני לא מאמין בכפייה. מה שעושים פה הדתיים זו בושה וחרפה. ואז החלטתי שמעכשיו, הכל אח שלי. יש לי ילד על השם שלו, העסק על השם שלו, קבוצה על השם שלו, ספרי תורה על השם שלו. אני לא חוסך בכלום. כשאני רואה 'ניר' במגרש או בעיתון, אני מרגיש שכל העולם שלי."
הוא רכש את הקבוצה, מכבי רמה"ש מליגה ג,' והפך אותה לניר רמה"ש. "הייתי שם שחקן, קפטן, מאמן, מנהל, אפסנאי, גזבר, מה שאתה רוצה. אחרי זה עשינו איחוד עם הפועל בליגה א.' אין לי לא תואר ראשון ולא תואר שני, אבל בחיים יש לי תואר עשירי. עברנו מספיק בחיים. לא קיבלתי מה שהילדים שלי קיבלו, אבל קיבלתי דבר אחד בחיים: אני לא יכול לראות אנשים נופלים. אדם שנופל, אני מרים אותו. אם אני רואה אדם שנופל אני נהיה פסיכי. אני יודע מה זה רע, אני יודע מה זה אין. אצלי, כל מי שמושיט - מקבל".
"אתה יודע מה יש לי באוטו? ופלים, גליליות, מצופים, עוגיות. כל זה הולך עכשיו לבית חב"ד. יום חמישי אני הולך למחסומים, לחווארה. הבן שלי בחטיבת כפיר, אני מאמץ את גדוד נחשון. כל חודש עושה להם ערב, 300-200 קילו בשר. מביא להם גבינות, פיתות, בורקסים, משפץ בתים לחיילים."
כמה אתה מוציא על דברים כאלה בחודש?
"זה לא הולך לפי חודש. כמה שאלוהים נותן לי יותר, אני מבזבז יותר. אין לי ערך לכסף. תן לי מיליון - הולך. תן לי - 10 הולך. אכלתי הרבה חרא בחיים, שלא תטעה. אני, חוץ מרכבת, הכל עבר עליי. אני לא אוהב אנשים שחיים בשביל עצמם, אני אוהב אנשים שחיים בשביל אחרים. אני לא סופר גנגסטרים, סופר בני אדם. אנשים שיש להם נשמה. מי שיש לו נשמה, יכול להיות איתי."
תראה מה קורה עכשיו עם ציון ויצמן. אנשים כמוך מבשלים בליגת העל, עושים מהם מטעמים.
"אני איש של שחור ולבן. אני לא מאמין בדיפלומטיה. זה לא מעניין אותי. מעניין אותי דבר אחד: לקבל טלפון מאמא, 'תודה רבה שהצלת לי את הילד.' זה בשבילי הרווח הכי גדול. אירופה? זה משהו אחר, אני מתנהג רק פה ככה. ברומא אני מתנהג כרומאי."
ליכודניק. חרותניק. "בגיניסט" כהגדרתו. "אני הבאתי 500 מיליון שקל לעירייה פה לכבישים ולכל מיני דברים. גדעון סער (שהתקשר אליו באמצע הראיון - ר.ע) זה אני, ישראל כץ זה אני, גלעד ארדן זה אני. ניסו לקנות אותי בכל דרך. מופז וכל האלה. אמרתי להם לתת גז. אני רואה את הלבן שבעיניים. אני אוהב אנשים חזקים שעוזרים לחלשים".
"כשהייתי בן ,8 ממש פה, ואני זוכר את זה כמו היום, עבר אוטו וויליס והשפריץ עליי בוץ. אמרתי: 'מאיר, תמיד תסתכל עשרה צעדים קדימה כדי לא לחפש את הטעויות של האחרים.' אני משלם הרבה כסף, אבל יש אחד למעלה, אלוהים, שעוזר לי. אני משקיע במניה שקל, נהיה לי חמישה. אני קונה נכס? נהיה פי שלושה. עושה עסקה? נהיה פי ארבעה."
אבל לא קל איתך בטח בקבוצה.
"איתי? יש לי פה שחקנים יותר טובים ופחות טובים, וכולם בני אדם. מי שלא יהיה בן אדם, לא יהיה פה. תראה פה דרבוקות באימונים, השבוע אני עושה להם ארוחה. אין קנסות, אין עונשים, אין כלום. אני לא דוגל בזה. רק בחינוך. אם אתה מכוון מישהו, זה יותר מאשר לתת סטירה בתחת."
אתה לא חושש שהחספוס שלך יפגע בתדמית של הקבוצה, של ניר רמה"ש?
"אף אחד לא רואה מה אני עושה. לא הרבצתי עוד לאף אחד, לא איימתי, לא חייב שקל לאף אחד. לא היה לי תיק במשטרה. ניסו להכפיש אותי כבר עשרות פעמים. יש לי פרשה עם מע"מ. החוקר שלי מואשם בשיבוש הליכי משפט. אני אצא מזה זכאי. הם רוצים פשרה, אני רוצה זיכוי מוחלט. רואים בן אדם שיש לו בית ברמה"ש ששווה 20 מיליון שקל. הכל עשיתי ביושר הוצאתי בשנה משכורות של 4 מיליון שקל, הכל משולם, מסים והכל."
ממה אתה מתפרנס?
"יש לי בית דפוס. אני מתעסק בנדל"ן. קונה אדמה, מוכר אדמה. קונה מבנה, מוכר מבנה. ברוך השם. ואלוהים אהב אותי בטוטו. הרווחתי פרס אחד יפה של כמה מאות אלפי דולרים. השקעתי בבורסה, נתן לי תשואות מדהימות. מה לא בסדר בזה? אנשים, כואב להם לראות מצליחנים. אחרים לא מעניינים אותי. לא אוהב אנשים שלא מפרגנים, אנשים רעים. אני אוהב לראות טוב, לעזור, לא לראות רע. אם יש לך שקל יותר בכיס, לא צריך לשים אותו בבנק או לקנות עוד מבנה. זה מיועד לעזור לחלשים, לילדים מסכנים. משפחה? לא חסר להם כלום, כולם מסודרים. מה אני צריך יותר."?
מה הפנטזיה הכי גדולה שלך?
"נגיע לאן שנגיע, לאן שרוצים. ימים יגידו, פרה פרה. רוצה לתקוע יתד, לבנות את האיצטדיון החדש שראש העיר ואני מתכננים במתחם הטניס. לפחות 10,000 מקומות. יקראו לזה 'איצטדיון איציק רוכברגר.' אני לא מפחד מאף קבוצה. אם מנחם קורצקי לא היה חלש בגביע המדינה עונה שעברה, הייתי מנצח את הפועל ת"א. השנה אני מקווה שנגיע שוב לחצי הגמר, נעשה שמחה לעיר. מגיע לראש העיר נחת."
אתה בשל, כמועדון, להיות בליגת על?
"אני בשל כמועדון. עם השחקנים שיש, לחבר עוד כמה שחקנים שמומי זפרן המאמן ירצה. אני מתחייב פה שהוא יישאר מאמן בליגת על. בן אדם כזה לא היה פה. עזוב מאמן, בן אדם, זה מה שחשוב. הוא לא מבלבל את המוח, אין לו דרישות מיוחדות, לא מחפש שחקנים מכל מיני מקומות."
יצלמו אותך הערב ביציע הכבוד?
"לא יושב ביציע הכבוד, יושב לבד, בסוף. אני רואה בצד ורואה אנשים שמחים, זה מה שמעניין אותי. אתה יודע איזה כיף זה לתת? אין יותר טוב מזה."
נא להמתין לטעינת התגובות
