אבל מלמיליאן הוא גם איש של מילה. ביום שני ביקשנו לדבר איתו והוא סירב. הזכרנו לו שלפני חודש הוא הבטיח שאחרי שהסיבוב יסתיים, הוא יהיה מוכן להתראיין, ואז הוא הסכים. בלי הרבה חשק, עם זמן די קצוב ("שחרר אותי, טוכמן, יש לי תפילת מנחה"), אבל הוא עמד במילה שלו.
זה לא היה שבוע קל עבור מלמיליאן. הניצחון בשבת על קרית שמונה שחרר הרבה לחץ, אבל הוא לווה בביקורת גדולה על צורת המשחק של בית"ר. אבל זה כסף קטן. מיד ביום ראשון שוחרר מהמועדון כריסטיאן אלבארס, שביקש לחזור הביתה מסיבות אישיות, וגם הכריסטיאן השני – גונסאלס - זרק את הפצצה כשהבהיר
עם כל הביקורת על השניים, מדובר בשחקנים שייצבו את בית"ר לאחרונה. עכשיו מלמיליאן צריך לשבור את הראש ולחפש מחליפים. לא בטוח שהוא ימצא מישהו טוב, וגם כשהם יגיעו ייקח להם הרבה זמן להתאקלם. בקיצור, עוד צרות.
איך אורי מלמיליאן מנצל את היום החופשי מאימון?
"אתה שואל אותי בתור בלש?".
בתור סקרן.
"החופש אצלי מתחיל אחרי שהאימון נגמר. ברגע שיש לי שקט בראש, אני בחופש. יש את אלה שאומרים שהם מחכים ליום החופשי כדי לנוח או ליהנות קצת מהשבוע, אבל עזוב אותך משטויות, יש מספיק זמן לנוח גם באמצע השבוע כשלא נמצאים באימון".
אז אתה לא מפנק את עצמך היום?
"אני משתדל בימים כאלה לפנק את עצמי, אל תדאג. אם אני אחכה שתפנקו אותי בתקשורת, אני לא אגיע לשום מקום. מי יכול עליכם, אתם?".
הראש בטח מתפוצץ לך. אלבארס בדרך לנתב"ג עכשיו, וגונסאלס מת לברוח גם כן. במקום לשחרר זרים כושלים, הם משחררים את עצמם מהקבוצה. סיטואציה לא פשוטה.
"כל הסיטואציה בבית"ר ירושלים הייתה לא פשוטה מתחילת העונה. מה אני יכול לעשות מול שחקן שרוצה ללכת בכל מחיר? הוא מביא את אשתו ואת המשפחה שלו כהסבר, מה אני יכול לעשות? אם היה שחקן ישראלי שרוצה פתאום לעזוב אותנו, היינו נותנים לו ללכת? הוא היה יושב ומתייבש ביציע, אבל פה מדובר בשחקנים זרים שטוענים שהנשים שלהם לא רוצות לחיות כאן, מה אפשר לעשות נגד זה? אלבארס עזב בצורה חד צדדית. לא רציתי לוותר עליו בשום פנים ואופן, והוא יודע את זה".
לא יכולת לשכנע אותו, לדבר על לבו?
"דיברתי על לבו. הוא הבטיח שהוא יחשוב על זה, אבל שעה אחרי זה הוא כבר שוב אמר שהוא עוזב".
נפגעת ממנו. לא רצית שיעשו לו טקס פרידה.
"הבנתי שרצו לעשות לו טקס, אבל אמרתי שאני לא שותף לזה. זה לא מקובל מה שהוא עשה. אני לא מבין את זה. שחקן בא לכמה חודשים ופתאום הוא החליט שהוא הולך. מה עם הקבוצה?".
הוא מעביר ביקורת על כולם: על השחקנים שמדליפים מחדר ההלבשה, ועל עוד תופעות בכדורגל הישראלי.
"הוא העביר ביקורת? על מי הוא יכול להעביר ביקורת? שיהיה בריא. אני לא הולך נגד אף אחד, אבל אני בסוף נשאר עירום. המאמן תמיד נשאר עירום".
לפחות תילחם על גונסאלס, הוא עוד לא עזב.
"מה אני יכול לעשות מול גונזאלס? הוא אומר שיש לו בעיה והוא רוצה ללכת. עזוב, זו שנה קשה. הנה עוד סיטואציה לא פשוטה שאנחנו צריכים להתמודד איתה".
אתה מרגיש ששופטים אותך על פי ההצלחות במשחקים מול קרית שמונה ועכו?
"שופטים אותנו בגלל השם. עוד לפני עכו וקרית שמונה, מצפים שבית"ר תרוץ לאליפות רק כי קוראים לה בית"ר. אם היינו יכולים לנצח רק בזכות השם, זה היה טוב. זו קבוצה שנבנתה בקיץ אחרת. אף אחד לא מנתח נכון את בית"ר. רוצים לראות את בית"ר לפי דרק בואטנג, לפי דוד אמסלם בשיאו, לפי גל אלברמן, לפי ברק יצחקי, טוטו תמוז ואבירם ברוכיאן. זה קנה המידה של האנשים וזו בית"ר אחרת. מה לעשות, אלה העובדות. אנחנו היום קבוצה אחרת".
הביקורת היא על זה שיש לך מספיק שחקנים טובים, ולמרות זאת הקבוצה לא מספיק טובה.
"שיעבירו ביקורת, זה לא מעניין אותי. אני יודע מה בית"ר עשתה העונה ומה קרה לה. בית"ר הייתה קבוצה אחרת בקיץ. התחלנו עם שמעון גרשון, תומר בן יוסף וטוטו תמוז ואחרי זה החלפנו, ועכשיו גם צריך להחליף ולהכין, אולי, קבוצה חדשה להמשך העונה. שופטים אותי לפי בית"ר של השנים האחרונות".
זה לא הוגן בעיניך?
"אני הוגן עם עצמי, וזה מה שחשוב. כל השאר לא ממש מזיז לי. אנשים לא יודעים מה זה להרכיב קבוצה, מה זה להכין קבוצה. רוב הקבוצות מתאמנות מחודש יולי עם סגל שהן ידעו שירוץ עד סוף העונה. אין כמו להכין קבוצה בתחילת העונה כשאתה יודע מה התקציב שלך".
אם כך, אתה שלם עם התוצאות של הסיבוב הראשון?
"זו שאלה שאני לא מוכן לענות עליה, כי אני לא עושה סיכומים אחרי סיבוב. סיכומים עשיתי ואעשה רק בסוף העונה. שם אני אוכל להגיד לך אם אני שלם עם זה. אני לא מוכן לסיכומי ביניים. לא הייתי מוכן לזה מעולם".
אבל עשית לעצמך סיכום ביניים לפני חודש וחצי, והחלטת שאתה מתפטר.
"עשיתי סיכום ביניים כי אנשים לא הבינו עם מה אני צריך להתמודד. אנשים ציפו לדברים שאי אפשר היה להביא באותה תקופה, ולכן הסכמתי ללכת הביתה. הייתי מוכן ללכת כי הרגשתי שאנשים לא מבינים את זה. ראיתי שהמחשבות של אחרים שונות משלי ואמרתי שזה לא יכול ללכת לכיוון הזה".
איציק קורנפיין התעקש שתישאר. אתה לא מצטער על זה היום?
"אני לא מצטער שנשארתי ואני גם לא מצטער על שום דבר בחיים. שתבין, אני גם לא מסתנוור מזה שסיימנו את החצי עם ניצחון ועם שיפור בכמות הנקודות. הכול אצלי בפרופורציות. אני מרגיש שאני מנתח הכי טוב את בית"ר ירושלים".
הקבוצה כאמור עומדת בפני מיני-מהפכה לקראת חלון ההעברות בינואר. הזרים של הקבוצה, מלבד סמואל יבואה, צפויים לעזוב, ומלבדם ישתחררו עוד כמה שחקני ספסל שלא זכו לקבל מספיק הזדמנויות. אף שמבחינה כלכלית לא יהיה קל למצוא חיזוק נכון וזול לבית"ר, מלמיליאן מאמין שזה צעד מתבקש להמשך העונה של הקבוצה.
"אם בית"ר ירושלים לא תתחזק בשני שחקנים משמעותיים הירידות והעליות יימשכו. זה טבעי וזה צריך להיות ברור לכולכם", אומר מאמן בית"ר, "אני לא אומר שהחודש הבא הוא קריטי ושחלון ההעברות הוא הדבר הכי חשוב לבית"ר, אבל גם תלוי מה המטרות של הקבוצה מעכשיו. אני יודע שאם יעזבו שני שחקנים ואולי יותר ולא יצורפו במקומם אחרים, זה לא יהיה פשוט".
לא פספסת את דריו פרננדס? אי אפשר היה לעשות את זה אחרת? הרי התלהבת ממנו מאוד בתחילת האימונים.
"התלהבתי ממנו אבל בכדורגל אי אפשר לדעת מה יהיה. רציתי אותו ולפני שבועיים מול עכו הוא היה צריך להיות בהרכב או לפחות בסגל, אבל הוא שוב התנהג כמו שהוא התנהג".
אולי החמרת איתו?
"הגישה שלי היא הכי פשוטה בעולם, והיא לא קשורה לדריו פרננדס או לשחקן ספציפי. שחקן שחותם על חוזה, ולא רק דריו, צריך לבוא, להתאמן וללכת הביתה. המאמן קובע את הסגל לשבת וזהו. ברגע ששחקן ממלא את החלק הזה, לא תהיה לי איתו בעיה לעולם. אני בחיים לא אריב עם שחקן שעומד בתנאים האלה. כך שחקנים צריכים להתנהג".
אתה מרגיש שפעלת בעניינו בידיים נקיות?
"אם תמצא שחקן אחד שיגיד לך שאני לא פועל בידיים נקיות, אשים את המפתחות ואלך. אני ישר. כך הייתי כשחקן וכך אני כמאמן. שחקני כדורגל צריכים להתאמן וזה הכול. אם מישהו עושה לי הצגות, אני לא עושה לו כותרות בעיתונים ולא מדליף מידע עליו. הוא פשוט לא מתלבש לשבת. זה פשוט וקל. הוא רואה את התגובה שלי בשבת ולא בעיתונים".
בשיא המשבר אמרו שאיבדת את חדר ההלבשה, שיש משבר אמון בינך ובין השחקנים. אפילו דיברו על זה שאבירם ברוכיאן ואתה כבר לא משדרים על אותו הגל.
"ומה אתם אומרים עכשיו? מה קרה לחדר ההלבשה עכשיו? אני הרי לא מתלבש איתם בחדר ההלבשה היום, והם כביכול יכולים ללכלך עליי כי יש לי חדר משלי. מה עם משבר האמון היום? למה אתם לא כותבים עליו? בגלל שיש לי עוד עשר נקודות?
"בוא אני אגיד לך משהו: החולי של הכדורגל הישראלי הוא לא במגרש, אלא מסביב למגרש. זה החולי. אם בכדורגל הישראלי, לאו דווקא בבית"ר ירושלים, השחקנים היו הולכים לאימון וחוזרים הביתה כמו במקום עבודה רגיל, הכול היה בסדר. מה, במקומות עבודה אחרים מדברים כל יום עם עיתונאים ומלכלכים על מה שקורה בעבודה? עובד במפעל ייצור מצלצל לעיתונאי או מקבל טלפון מהעיתונאי כדי לדבר על מה שהיה בעבודה שלו? אם אנשים היו מתמקדים רק במגרש, הכדורגל היה משתנה.
"אם אנחנו מנצחים משחק אתם כותבים שהייתה מוטיבציה באימונים, ושראו את הניצוצות של השחקנים בחדר ההלבשה. אני צוחק מזה. אני בז לזה. זה כמו שאני אגיד לך שעכשיו יש לי את חדר ההלבשה, כי ניצחתי בשבת. שחקן כדורגל לא צריך לאהוב את המאמן, לא את היו"ר ולא את העיתונאי. הוא צריך לאהוב את המגרש. ברגע שהוא יאהב את המגרש ויבוא לתת עבודה ועבודה ועבודה, הוא יצליח.
"אני תמיד אומר לשחקן כדורגל שהוא צריך לחשוב כל יום שזה האימון האחרון שלו. אני מכיר את השחקנים שאומרים שהם עשו שבוע אימונים קשה, אז היום הם יכולים להוריד את הרגל מהגז. הלו, זה כדורגל. מחר אתם יכולים לעלות לאימון, לשבור רגל ולא לשחק חצי שנה. מישהו ערב לנו בכלל? תנו הכול ותפנימו שזה המקצוע שאתם צריכים הכי לאהוב בעולם. אם שחקן מבין את זה, הוא ירוויח. התפיסה שלי על הכדורגל ועל שחקני הכדורגל שונה לגמרי".
אז הכול היה בדמיון של כולם, לא היו קלקולים בדרך?
"מה שחשוב לי זה שבאים להתאמן. אני אחר. אני לא נכנס לרכילויות. נכון שהמאמן עושה טעויות. הרי אם אבירם היה מרים את הכדור בשבת מעל הקורה ולא שם אותו ברשת, היו אומרים שאני אשם בזה שלא ניצחנו. למאמן יש חלק, אבל המאמן תלוי בשחקנים. פשוט מאוד. אבירם כבש את השער היפה הזה בשבת בכדור חופשי וכולם מדברים על זה שאורי מלמיליאן ניצח. אלה שטויות".
התקשורת מחלקת את המאמנים לכאלה שיודעים ללמד כדורגל ולכאלה שמסתמכים הרבה על מזל. אתה לא זוכה בהיבט הזה לנחת מהעיתונאים.
"זה מצחיק אותי. לא עשינו הנעת כדור מול ב"ש? מול מכבי חיפה? מול בני יהודה, אפילו שהפסדנו? אני שוב חוזר לזה, שזו בית"ר ירושלים שונה עם שחקנים אחרים וזה קשה יותר. הגדולה שלי שיש לי ביקורת עצמית. אני מסתכל על הדרך שלי. אני מכבד גם את אלה שכותבים עליי טובות וגם את אלה שמלכלכים, אבל אני המבקר הכי גדול של עצמי ואני מרגיש שלם עם מה שעברנו עד עכשיו.
"תמיד אפשר לשאוף ורצוי לרצות להשיג יותר, אבל מה לעשות שאני יודע את האמת ואני רואה את הנסיבות וזה לא היה פשוט. לא רציתי לסכם את הסיבוב הזה ואני לא נוהג לחלק את העונה לחלקים, אבל אם אני כבר נמצא במקום הזה, דע לך שאני מרגיש בסדר עם מה שהגענו אליו. אני מקווה להצליח יותר בהמשך, אבל זה תלוי הרבה באיך שהקבוצה תיראה מבחינת סגל השחקנים שלה אחרי חלון ההעברות של החודש הבא".
דיברת קודם בהקשר אחר על כך ששחקן צריך להתאמן בכל יום כאילו זה האימון האחרון שלו, וברגעים אלה אנחנו מתבשרים על התאונה המחרידה שעבר אבי כהן.
"בדיוק שמעתי על זה עכשיו מחבר ואני בשוק, זה אסון גדול. אני עוד לא יודע מה מצבו אבל אבי הוא חבר אמיתי, אדם שעברתי איתו הרבה בכדורגל וכואב לי הלב לשמוע את הבשורה המרה הזאת. אני כל הזמן אומר שאי אפשר לתכנן שום דבר לטווח הרחוק בחיים, כי החיים לפעמים קשים ואכזריים, וזאת דוגמה מצוינת. כל שנותר לי זה להתפלל שאבי יצליח לצאת מזה".
נא להמתין לטעינת התגובות
