2. אפשר לרדת עם חבורת מיגים על השיירה האומללה של בית"ר, אבל צריך לתת קרדיט לעכו על עוד הצגה נפלאה. תסלחו לי, אבל זו לא מנטליות של קבוצה קטנה. זו תופעה. הרי בעבר היו נסים בליגה הבכירה. קבוצות שלא היו שוות יריקה, פתאום קפצו לחבורת הצמרת. סגנון ה"הגנה, הגנה ובסוף עקיצה.'"

תבינו, בעוד שמלמיליאן חיפש אתמול פתרונות יצירתיים לברוך, אלי כהן במצב של 0:2 עשה שני חילופים התקפיים. עבדול-ראזק וכליבאת נכנסו בכדי לשדרג את החוד. צריך ביצים גדולות למהלך כזה, במיוחד כשעכו הגיעה אחרי שני הפסדים.
יש מאות מאמנים שהיו סוגרים את הרחבה עם פלוגת מג"ב ורוטויילר, העיקר הפרמייה. עכו משחקת בשקט. מנהלת משחק מרגל אחת לשנייה. היא הורידה על ארבע את מכבי ת"א ובית"ר, גרמה להפועל ת"א להזיע. לא מדובר כאן בסוס שחור, זה כבר גורם בכיר.
3. בית"ר ירושלים הפסידה לקבוצה יותר טובה. זו שפעם לא היתה סופרת קרציות כאלה ומנפנפת אותן בגסות, צריכה להשלים עם המצב המביך. עכו לא נמצאת איתה כרגע באותו מפלס.
4. אחרי שמכבי ת"א הודיעה שהיא יוצאת לדרך חדשה והימים הקשים נמצאים מאחור, שוב פנצ'ר רק שאיפשהו, מתחילת השבוע שעבר, ישב לי בראש שהם לא יעברו את דמארי ובן-חיים. נכון, קורה, מדובר ביריבה ראויה, אבל קבוצה עם כוונות לוקחת נקודות גם בימים כאלה.
אז כבר קראתי שמכבי מתלוננת על המשחק האגרסיבי. יוסי מזרחי צוטט: "באירופה דברים כאלה לא עוברים." נו, בחייך להתלונן על אגרסיביות? הרי שחקן ישראלי טיפוסי, לא היה שורד בפרמייר-ליג. שם זה אגרסיבי ובאיטליה אגרסיבי ונבחרת ארה"ב מאוד אגרסיבית.
יש לי בראש תמונה בלתי נשכחת שפטריק ויירה ותיירי הנרי, מארסנל, עומדים מעל אייל ברקוביץ' ומתלוננים על עוד הצגה של המאסטרו הישראלי. הגיע הזמן שנדע לשחק
5. אני מרחם על רוברטו קולאוטי, חלוץ מוכשר, אבל כל-כך חלוד וחסר ביטחון. זה מה שקורה כשאתה מתייבש על הספסל בגרמניה ומגיע לישראל עם תג מחיר של חלוץ עולמי. אין זמן ואין סבלנות. באנגליה יש ליגת מילואים בשביל חלוצים כאלה. לוקחים אותם באמצע השבוע לאיזה חור, מול מאה צופים, בלי מצלמות טלוויזיה ולחץ, ונותנים להם לחזור לכושר בקצב שלהם.
פיטר קניון, מנכ"ל צ'לסי לשעבר, אמר פעם שרכש זר משתלב בקבוצה רק בשנה השנייה. אם זה קורה מיד, מדובר בבונוס. מי ייתן כאן שנה של אוויר? זה מזכיר לי את אלון מזרחי שהגיע למכבי ת"א ב1994- אחרי שעשה ממוצע מדהים במכבי חיפה.
צלמים חיכו לו בקרית-שלום, הזרקורים היו עליו וגם על הדשא התנועה והבעיטה היו אותו הדבר, רק הכדור נשאר בחוץ. אמרו לו שלא ידאג, זה עוד יגיע. לא הגיע. מת"א מזרחי עבר לאשדוד, ואיזה פלא, הרגל שבה לעבודה. אלון חזר למכבי חיפה, המשיך לבני יהודה ובכל מקום נתן תוצרת, רק לא אצל המכביסטים.

מומלץ לקולאוטי ולראשי מכבי ת"א להסיק מסקנות מהעבר ולחשוב איך לא מאבדים את הטאץ' בתוך סיר הלחץ המטורף. להבקיע, החלוץ בטח לא שכח.
6. מתי הפועל ב"ש תחליט מי היא? הקבוצה הזו היא כמו חולה שכל שנה חוזרת לבית החולים, וטובי הפרופסורים עומדים מול תוצאות הבדיקות ולא מבינים היכן נמצא הוירוס. שינו לה את מינון התרופות, הצמידו לה מומחה חדש ושום דבר לא עוזר. יום עסל, יום בסל.
שיגעו את כולם. האוהדים, המהמרים והמשפחה הקרובה. הרי מה נלבש למשחק הקרוב, האם את בגדי החג המהודרים או ששוב נלך על שחור-קודר? מתי ימצאו תרופה למחלה הנדירה? תרומת נקודות תתקבל בברכה.
נא להמתין לטעינת התגובות


