שעתיים קודם לכן הגיעה מנצ'סטר יונייטד שנמצאת בתקופה רעה למשחק חוץ בברמינגהאם. רבע שעה לסוף היא פיגרה 2:0 אבל בגלל שהיא יונייטד, היא ידעה להיחלץ בעור שיניה מהביזיון, השוותה תוך ארבע דקות ולא היתה רחוקה גם מלנצח.
ההיסטוריה של מכבי ת"א מלמדת שהיא מנצ'סטר יונייטד של הכדורגל הישראלי, אבל לפי ההווה שלה מכבי היא סוג של מנצ'סטר סיטי: קבוצה של נובורישים, עם הרבה מאוד כסף אבל מעט מאוד אופי, שמפסידה ללך פוזנאן בליגה האירופית, ואתמול עושה 0:0 בבית מול ברמינגהאם.
להפסיד לעכו זו צריבה קשה לאגו מבחינת מכבי, אבל הראש שלהם עסוק בחוסר האונים בדרבי גביע הטוטו. לפני שבוע אמרנו שעכו טובה יותר מבית"ר ירושלים, ואם זה יימשך ככה, השמיים מבחינתה הם הגבול.
עכו הזאת עם דודו גורש בעונה תשיעית בשער, מרשימה יותר מעכו המיתולוגית של נביל מנסור ומג'יד סילבאק מגבעת נפוליאון המיתולוגית של '77 (גם אז עכו השחילה למכבי שלישייה, ונגמר .(3:3 תראו איזה עולם, לפני 30 שנה ערפאת ודיין ניהלו את המזה"ת, ואתמול דיין וערפאת הוכתרו לכוכבי המחזור בליגת העל.
אחרי הכישלון מול עכו דווקא מכבי הגדולה נראית כמו גבעה מסכנה עם נפוליאונצ'יק אחד באמצע. הבוקר הם יתכנסו בחדר הישיבות וייצאו שוב לדרך חדשה. בשורה התחתונה, הניהול המקצועי של מכבי עם נמני ויוסי מזרחי הוא מתחת לכל ביקורת.
התחושה היא של חשבונאות אינסופית לגבי מי ישחק, מתי וכמה, ולעתים גם תלוי בכמה כסף עלה להביא את אותו שחקן. הגיע הזמן שמישהו שם יפסיק לעשות חשבון לבכיינים על הספסל, יבנה היררכיה ויפסיק עם קפריזת ההחלפות הבלתי נגמרת בהרכב.
המקום הראשון בו החזיקה מכבי הוא בלוף, כי בכל המבחנים המשמעותיים עד עתה היא קרסה. אחרי המחזור העשירי מכבי חוזרת למקום הריאלי ביכולת שלה: רביעי. כן, אחרי הפועל ת"א שתחזור הלילה למקום הראשון, קרית-שמונה ששווה מקום שני וחיפה שלא שווה מקום שלישי יותר ממכבי. סוף סוף אפשר לומר שהטבלה לא משקרת.
נמני גם לא צריך לשבת על הספסל, אלא לעלות לתא הכבוד ולשקוע באחת
ברוב המקרים בהם הצליחו הפועל ת"א, בית"ר והנבחרת, עבדו אצלם מאמנים שהיו סוג של רודנים-שוטרים: קשטן, גוטמן, אלי כהן, עמנואל שפר, אפילו שפיגל בעונות היפות בחיפה. זה בעיקרון מה ששחקן ישראלי צריך כדי להתקדם ולהצליח, כי רק כאלה הוא מעריך. את אוסף השחקנים הגדול מכבי צריכה לדעת לנהל, ולגרום לו לשחק עבור עצמו, עבור המאמן ועבור המועדון. אבל מכבי של היום לא מצליחה לגרום להם לשחק עבור אף אחד.
2. אני דווקא חשבתי שאורי מלמיליאן היה צריך לשים את המפתחות אחרי ה0:8- על אשדוד בגביע הטוטו בשבוע שעבר. הניצחון ההזוי הוא רגע קטן של חסד שלא יחזור יותר העונה. כל ההתנהלות שלו ושל ההנהלה בימים האחרונים משדרים עליבות, מסכנות, רחמנות.
אף פעם לא רציתי להגיע למצב שבו ארגיש רחמים כלפי מלמיליאן, מאותם אנשים בכדורגל שלנו שלא הושחת עם השנים, אבל ליד בית"ר הנוכחית של האתרוג איציק קורנפיין, אפשר לומר שמשה דדש והמפיות שלו הם שילוב של פרנץ בקנבאואר וקרל היינץ רומיניגה.
כל הפרסומים והספינים על שחרור שחקנים, ובעיקר ההיטפלות כמובן לזרים או לסטיבן כהן שהיה אחד הבולטים מתחילת העונה, לא עשו רושם על אף אחד הליכתו הערב של אורי (ואז קורנפיין יאמן, עם אמסלם או בלעדיו) תלויה בעיקר בהפועל ת"א, ובאיזה מצב רוח היא תגיע לבלומפילד. כל הפסד באיזור 3:0 או יותר, ישאיר את המפתחות על השולחן. פחות מזה ישאיר את השכונה על תילה.
נא להמתין לטעינת התגובות
