מיכאל זנדברג, פורח במלאבס צילום: אלן שיבר
אבל זנדברג לעג לכולם ובינתיים הוא מהמרעננים היותר גדולים של ליגת-העל המקרטעת. יכול להיות שזה החיבור למאמן מכבי פ"ת פרדי דוד, סביר להניח שזה כיוון שנותנים לו את המפתחות והביטחון להנהיג ויש גם משהו שקשור לאופי של הבחור, שלא רצה לוותר. "אני לא צריך להוכיח דבר לאיש", אמר לפני חצי שנה בריאיון ל"זמן תל אביב" כשהיה בשפל. "אני רק רוצה להוכיח לעצמי שאני עוד מסוגל לחזור ולהיות מה שהייתי".
משהו טוב קורה במכבי פ"ת ולזנדברג יש חלק מרכזי בכך. אחרי העונה שעברה, בה בילה בעיקר על הספסל וביציעים של בלומפילד, גם כשחקן הפועל ת"א וגם כשחקן בני יהודה, עכשיו הוא שוב פורח.
השבוע, כשדיברנו, הוא היה עסוק במקביל גם בעסקים אחרים. פעם, כשהיה בתקופה רעה בבית"ר ירושלים, אמרו עליו המבקרים שהראש שלו בעניינים אחרים ושכל עוד הוא יעסיק את עצמו בברים, מועדונים ומסעדות, אין סיכוי שהוא יצליח.
"שמעתי הכול וגיחכתי", אמר השבוע. "תאמין לי שאני מוכן לקבל ביקורת מכולם ואני לא עושה עניין גדול, אבל לבוא ולהתעסק בעניינים האחרים שלי, בכל פעם שאני פחות טוב זה כל כך לא רציני. הנה עכשיו אני גם בעסקים אחרים. זה אומר שאני לא טוב? הצלחתי כשהיה לי בר בהרצליה וכשלתי כשלא היה לי שום דבר אחר לעשות מלבד הכדורגל. העסקים שהיו לי הם דברים שהייתי מעורב בהם ביום יום. הייתי תמיד שותף שקט בעסקים אחרים".
זנדברג בהפועל, היתה לי נפילה גדולה בשנה שעברה צילום: דני מרון
העסקים האחרים זה כבר ליום שאחרי?
"בודקים כל מיני הזדמנויות. לא משהו מיוחד. לא משהו שאחרים לא עושים או בודקים".
איך אתה מסביר את החזרה שלך לחיים?
"הייתה לי נפילה גדולה בעונה שעברה, אבל היא לא הייתה קיצונית כמו שעשו אותה. גם היום אני לא חושב שיש אצלי איזו עלייה מטאורית. היו לי לא מעט פציעות שפגעו בי מאוד. לא שיחקתי הרבה זמן וזה היה לא פשוט. היום, טפו-טפו-טפו, אני מרגיש הרבה יותר טוב בריאותית. מעבר לזה, נוח לי מאוד במקום שבו אני נמצא היום. כל המעטפת הזו עושה לי טוב".
זה בא בעיקר מפרדי דוד שנתן לך את המושכות?
"איזו שאלה? הצוות המקצועי זה הדבר הראשון שמשך אותי לבוא למכבי פ"ת. היה לי ברור שיהיה לי טוב עם פרדי דוד ודרור שמשון. הייתי בטוח שפרדי ייתן לי את הבמה ויסמוך עליי כמו שאני סומך עליו".
הוא החזיר לך את שמחת החיים?
"פרדי בנה בקבוצה מרקם של צעירים וותיקים שאני חלק ממנו. אתה מסתכל אצלנו על הוותיקים כמו מגמדוב, יוסי אופיר, ג'ו ביזרה, קובי גנון, אורי אוזן. אני לא אוהב לקרוא להם ותיקים, אני מעדיף לקרוא להם מנוסים. ולידם יש את הצעירים שיהיו כוכבים. יש את עומר דמארי וטל בן חיים ועוד הרבה צעירים כשרוניים".
"אני מרגיש טוב בפאזל
הזה. פרדי אמר לי מלכתחילה שהוא רוצה שאני אקח על עצמי יותר, בעיקר בלחבר את החלקים בפאזל הזה. בכל מקום בו שיחקתי תמיד הייתי דומיננטי בחדר ההלבשה. גם כשהייתי צעיר והגעתי למכבי חיפה בתחילת הדרך, הרגשתי טוב והרגשתי שאני תורם חברתית. לעשות את זה היום במכבי פתח תקווה ולהיות חלק מהחיבור המצוין, זה דבר אדיר".
עד כמה מוכשרים עומר דמארי וטל בן חיים?
"מוכשרים מאוד-מאוד. אתם הרי אוהבים להשוות, אז בוא נגיד שהם ברמה של איתי שכטר וברק יצחקי. ברמה הכי גבוהה. לא מתחת לזה. מה הם יעשו עם הכשרון הזה בסוף? זה תלוי בהם ובקבוצה. אני חושב שאני מנסה לגרום להם, כמו לכל הקבוצה, להבין שלא מספיק רק משחק אחד טוב או אפילו עונה אחת טובה. אני מנסה להנחיל להם שיציבות זה מה שעושה שחקנים לגדולים. זו רק ההתחלה שלהם, אבל זה נראה טוב".
יש סנטימנטים, אבל מה זה עוזר
לא היה פשוט יותר לחצות את הכביש מהפועל פ"ת תקווה למכבי פ"ת? היה צריך לעשות את כל הדרך עד לחיפה, אחרי זה לירושלים ועוד לקפוץ לגיחה של שנה בתל אביב?
פרדי דוד, 'הצוות המקצועי משך אותי לפ"ת' צילום: דני מרון
"לא הייתי מוותר על הדרך הזו בחיים. זו דרך עם המון רגעים מדהימים בקריירה שלי. חמש אליפויות, שני גביעים, ליגת האלופות. כששיחקתי אז בהפועל פ"ת זה היה יוצא דופן לחצות את הכביש למכבי פ"ת. הדרך שלי הייתה עקלקלה מהפועל למכבי פ"ת, אבל היא הייתה שווה".
מתגעגע לבית וגן?
"מתגעגע? לא. היה לי טוב שם. נהניתי מאוד בשלוש השנים שם שהיו מופלאות. אני אקח אותן עד סוף ימיי. עכשיו טוב לי איפה שאני נמצא ואני לא מסתכל לאחור".
מה, באמת שאין לכדורגלנים סנטימנטים?
"דווקא יש. אני זוכר הכול ואני אקח אתי הכול. גם את הטוב וגם את הרע. אבל החיים של כדורגלן מאוד קצרים ואין זמן לעצור ולחשוב יותר מדי. עוברים מקבוצה לקבוצה וצריכים להמשיך האלה. לא יעזור לי עכשיו שיש לי סנטימנטים לקבוצה בה שיחקתי".
איך אתה רואה את מה שקורה היום לבית"ר ירושלים?
"יש בבית"ר שחקנים מספיק מנוסים ויש אנשים טובים שעברו הרבה בקריירה שמנהלים שם את המועדון. אני מאמין שהם יצליחו לצאת מזה. אני חושב שהבעיה היא איבוד הביטחון. צריך להחזיר לשחקנים כמו אבירם ברוכיאן ועמית בן שושן את הביטחון. הם לא שכחו לשחק כדורגל. אבל אני היום במקום אחר ולהתעסק בבעיות של אחרים, זה גדול עליי".
ד"ש לבנאדו
זנדברג, כזכור, בילה תקופה יפה במכבי חיפה – ארבע שנים, שלוש אליפויות והופעה בשלב הבתים של ליגת האלופות. מהפועל ת"א, שבה שיחק בעונה שעברה ואז עבר לבני יהודה, יש לו זיכרונות פחות יפים, בכללם פציעה וייבוש על הספסל.
מכבי חיפה מול הפועל ת"א במשחק של המחזור הקרוב. היית בשני המועדונים.
בן חיים, ברמה של שכטר ויצחקי צילום: עודד קרני
אתה תחזיק אצבעות לתיקו?
"אני תמיד מחזיק אצבעות לתיקו כשקבוצות אחרות משחקות. שכולן ייאבדו שתי נקודות ושמכבי פ"ת תנצח".
היית רוצה לראות את אריק בנאדו, חברך הטוב, פותח בהרכב של אלישע לוי?
"הייתי רוצה לראות את אריק בנאדו לידי. זה קודם כול. אם הוא לא אתי, שיהיה לו טוב בכל מקום בו הוא נמצא".
איך אתה מסביר מה שקורה שם? לא יודעים לכבד בכדורגל הישראלי שחקנים ותיקים?
זנדברג בבית"ר, נהנה אבל לא מתגעגע צילום: דני מרון
היית מעורב בהחלטה שלו לחזור למכבי חיפה?
"הוא דיבר איתי ואמר לי שהוא רוצה לסיים את הקריירה בחיפה. מאוד כיבדתי את זה".
בדיעבד זו לא הייתה טעות?
"אני לא יודע מה יהיה עם זה בסוף. כרגע זה לא הולך, אבל אני בטוח שבסוף הוא ישחק".
בקצב הזימונים של לואיס פרננדס, זה עוד יכול לקרות פעם נוספת גם לך.
בנאדו, כיבדתי את ההחלטה שלו צילום: מקס ילינסון
אירופה היא פספוס מבחינתך?
"היא פספוס מבחינת החוויה. מבחינת הכדורגל, זה לא שאמרתי לא לליברפול ועכשיו אני מצטער על זה. ההצעות שהיו לי בזמנו לא היו מספקות ולא היו מאתגרות. אז, זה לא היה אטרקטיבי מבחינתי. לא משך אותי לצאת לבלגיה כי זו לא הייתה התקדמות מקצועית וכלכלית עבורי. הייתי בגיל יחסית מתקדם והייתי בבית"ר והרווחתי לא רע בכלל. לא יכולתי לשדרג את עצמי שם".
עד כמה היית בהלם מהפרישה של שמעון גרשון?
שמעון גרשון בהודעת הפרישה, "הייתי בשוק" צילום: דני מרון
קבעת לעצמך מגורים בתל אביב כבר שנים, למרות שיש כאלה שטוענים שאתה הכי מושבניקי שיכול להיות.
"אז הם לא מכירים אותי. אני הכי תל-אביבי שיכול להיות. הכי עירוני שיכול להיות. אני גר ברחוב יחסית שקט בצפון הישן של תל אביב".
ושם תישאר ותגדל את הילדים?
"אני עדיין לא חושב על זה".
אמר לי פרקליטך וחברך, עו"ד מורן מאירי, שההבנה שלך בכדורגל היא משהו שהרבה מאמנים יכולים רק להתקנא בה. זה יהיה הכיוון אחרי הפרישה?
"כדורגל זה משהו שמאוד מעניין אותי. ההנאה שלי היא הכדורגל. אני מאמין שארצה להישאר בתחום. לא יודע איך ואיפה, ואני באמת מקווה שזה רחוק ממני כי אני עוד רוצה לשחק. יש הרבה דברים בתחום שאפשר לעשות".
אי אפשר לסיים בלי לשאול על משפחת לוזון שאתה מכיר עכשיו מקרוב. עושים להם עוול או שהביקורת שהם סופגים ראויה?
"אני מכיר אותם כבר שנים, אבל היום אני קרוב יותר. תמיד חשבתי שעושים להם עוול. שהביקורת מוגזמת. שהאנשים האלה, אם זה אבי או עמוס או אחרים מונעים רק מאהבה של הענף הזה ושל מכבי פ"ת. אני מרגיש מאוד נוח איתם. הלוואי בכל קבוצה קרבה ומשפחתיות כמו שיש במכבי פ"ת".
הם צריכים לנהל לנו את הכדורגל?
אבי לוזון, "עושים לו כבוד באירופה" צילום: דני מרון
"קח את המקרה של דקל קינן. אני שמעתי את הראיון המלא והדברים הוצאו מהקשרם על ידי כל מבקריו. פה אוהבים לייצר פרובוקציה וכותרות מכל דבר. אני בטוח שהאינטרס שלו זה רק הכדורגל הישראלי. הוא אוהב מאוד את הכדורגל. הוא גדל בתוכו והוא עושה עבודה מצוינת. הלוואי עלינו עוד אנשים כמו אבי ועמוס לוזון ואני מסתכל גם על השאיפות שלהם במכבי פ"ת. זה יפה בעיניי שהם מנסים להנחיל מחויבות ומסורת וזה לא פשוט לעשות את זה במועדונים קטנים. אני מאוד מתחבר לזה".
מכבי פ"ת היא התחנה האחרונה בקריירה שלך?
"אי אפשר לדעת. יכול להיות שכן ויכול להיות שלא".
לפי הדרך של בנאדו, אתה צריך לגמור בהפועל ר"ג?
"אני לא שולל דבר. החיים של כדורגלן הולכים להרבה מקומות וזה לא יהיה רציני היום להגיד איך הקריירה שלי תיגמר. אני מאוד מקווה שהעונה במכבי פ"ת נלך עד הסוף ולא נוריד את הרגל מהגז. אני רוצה שנשמור על הקצב הטוב הזה כמה שיותר זמן. כמו שצריך לדעת לצאת מהר מתקופות רעות, צריך לדעת לשמר תקופות טובות כמה שיותר זמן".
נא להמתין לטעינת התגובות
