עולים כיתה: מפורסמים מספרים על לקחי השנה החולפת
עזאם עזאם גילה שדווקא יש אנשים נחמדים בברנז'ה התל אביבית. ליהיא גרינר גילתה שלא כולם באמת נחמדים. כוכבי המדור גאים להציג: מה למדנו השנה
"או מיי גוד, למדתי שיש דבר כזה אהבת אמת, אבל גם למדתי לעשות ביזנס, לא להיות פראיירית ולמנף את עצמי מההשקות. המון אנשים השתמשו בי ויצרתי אייטמים בהשקות ובאירועים, הייתי קלילה מאוד ושיתפתי פעולה עם כולם ובסופו של דבר יצאתי פראיירית. אז היום
"בעקבות הדיונים על התקפה אפשרית נגד איראן זה הפך להיות עניין אובססיבי שאין לו תקדים ואנחנו דשים בזה עד אין קץ. אנחנו לא באמת מפחדים ולא באמת מאמינים שזה יקרה, ועדיין, כל יום יש מה שנקרא' הפינה האיראנית' אצלנו ב'לונדון וקירשנבאום'. ההתעסקות הזו לימדה אותי עד כמה המדינה שבירה, שאנחנו יושבים על פתחו של הר געש ואתה לא יודע מתי, אבל אתה יודע שתבוא התפרצות. גם קודם ידענו את זה אבל השנה התחושה הזו התחזקה. התחושה שאנחנו כל כך שבירים מעולם לא הייתה כל כך חזקה".
"בשנה הזו גיליתי שלא כל דבר ורוד ונוצץ גם אם זה נראה ככה. למדתי לא לתת אוטומטית אמון באנשים, אלא לעצור, לחשוב, לבדוק יותר לעומק. גם למדתי להכיר את האנשים ברחוב, את הילדים שמתקשרים, רוצים לקבל חתימה, להצטלם. למדתי גם להכיר תרבויות אחרות, אני עכשיו מכיר את הברנז'ה התל אביבית, וחלק לא קטן ממנה הם חברים שלי, יש שאפילו באו וביקרו אצלי בבית וגם אני אבקר אותם. תל אביב זה לא הכפר, העדה הדרוזית זה לגמרי שונה".
"אני חושבת שלמדתי והרגשתי שאיבדתי תמימות מסוימת מול הגודל והעוצמה של הכוחות שאנחנו פועלים מולם. למדתי שאנחנו באמת במלחמה, שזו לא אתנחתא חביבה, שינוי קטן, אלא ממש מלחמה על המקום שבו אנחנו חיים, שבו הילדים שלנו יגדלו ושבו נזדקן. למדתי שכדי לעשות את המלחמה צריך לפעול יותר באומץ ושיותר מבעבר אסור לנו להתפשר ולשקוע. שאנחנו חייבים להילחם מול הכוחות שמנסים לגרום לנו לוותר, לאבד תקווה, להחליש אותנו באלימות, באיומים ובביקורת קשה, ולמדתי שזה ייקח לנו יותר זמן. אנחנו צריכים להשתנות, לצבור יותר כוח ולהביא לשינוי גדול יותר".
"למדתי שהמוזיקה והיצירה ממלאות את חיי בהמון המון אושר".
"בשנה החולפת למדתי לשבור את המוסכמות של עצמי ולפתוח את הראש לדברים שבעבר הייתי עשוי לפסול על הסף".
"למדתי לא לתת לאומללים להרוס לי את המצב רוח. סוף פסוק".
"למדתי להרחיק מהאזור שלי אנשים רעים וקטנים ולשמור על קומץ קטן של חברים שמפרים ומחבקים ומלמדים".
"למדתי כבר מזמן שבמשפחתנו ליאורה מ'סופשבוע' היא מוקצה מחמת המיאוס ואני לא מוכנה לשתף פעולה איתה".
"למדתי השנה שאי אפשר לאכול את כל העוגה וצריך לפעמים לעשות בחירות גם אם הן קשות. כשפתחנו בחודש מרס את הספא שלנו במלון בקאן, נאלצנו לשלוח מכתב לרשת 'פור סיזנס' והודענו להם שאנחנו מפסיקים איתם את הפעילות במלונות בצרפת. המשמעות של זה היא ויתור על הנוכחות שלנו בספא במלון 'ארבע העונות' היוקרתי בפריז. היו הרבה אנשים שחשבו שזו החלטה עסקית לא הגיונית לוותר על כל הטוב הזה. בדיעבד, זו הייתה החלטה כדאית ונכונה שכן הספא שוקק חיים ועושה נפלאות למותג הבינלאומי שלנו".
"למדתי משהו מהותי. אמנם לא איבדתי את אמוני שהצדק והאמת מנצחים, אבל לאכזבתי גיליתי השנה שזה מתנהל הרבה יותר לאט ממה שחשבתי".
"למדתי שלקחת אחריות על העולם ועל מעשים של אחרים זה חוסר אחריות".
"השנה גיליתי שאני שחקן משנה. אחרי שיש לך משפחה וילדים, האהבה העצמית מפנה את מקומה. לרוב חייתי לבד והצלחתי לבד, אבל עכשיו אני חלק מקבוצה וזה עונג גדול יותר. אני זוכר שבחנוכה של שנת 2001 שיחקתי ב'המלך ארתור', וזה היה סרט נע, חמש הצגות ביום, ובין הצגה להצגה הייתי נח, אוכל ושותה, לוקח ויטמינים, נשמר, שנהיה בריאים. ואבי קושניר, שהוא שחקן ענק, הגיע עם הבן שלו, ובהפסקות הוא לא דאג לעצמו, אלא לבן שלו, לאוכל, שתייה, לשרוך את השרוכים. אני זוכר שחשבתי איזה מסכן הוא. אבל היום, כשיש לי שלושה ילדים, אני מבין שככל שאתה מתרחב וחושב עליהם, על הצורך לפרנס אותם, לדאוג להם, הכל הופך ליותר קל, למרות שעובדים פי כמה יותר קשה".
"למדתי שיש מטרות שמקדשות את כל האמצעים ושכישלונות לכאורה מצד אחד יכולים להביא לניצחון אישי מצד שני".
"בתוך מדינה קשה, שיש בה לחץ, ג'יפות, פרשיות ושחיתויות, שבה אף אחד לא מאמין לאף אחד, גילינו ב'יצאת צדיק' שאנשים מחפשים את הטוב, את הצדיק להתחמם לאורו. עשינו בדיקה וגילינו שהרייטינג פינק אותנו בפרקים שבהם היו הרבה צדיקים, למרות שהפרומואים היו עם הנוכל וככה מכרנו את התוכנית. אבל אנשים רוצים להתחמם לאורם של הצדיקים. כשהם מסתובבים ורואים שהכל שחיתות, מרמים, דופקים, הם מחפשים להיתלות במשהו טוב".
"אמא שלי נפטרה לפני שנה וקצת, לאחר שאבי נפטר כמה שנים לפניה, ולמדתי מה זה להיות בקו הראשון, האיש הכי מבוגר במשפחה, שאין לו דור הורים להתייעץ איתו ולהישען עליו. התחלתי לקחת אחריות ולחזק את הקשר עם האחים שלי, כי הבנתי שזה תלוי בנו, שאין אם משפחה שמקשרת בינינו ואם אנחנו לא נחזק את הקשר הוא לא יהיה. גם הקשר עם הילדים שלי השתנה, נהיינו הגדולים, ההורים, הזקנים החכמים, אלו שפונים אליהם לעצות או שאלות. לפעמים אני רוצה לפנות לאמא שלי, לשאול אותה שאלות שלא הספקתי כשהייתה בחיים".
"למדתי שהבריאות זה העוגן של חיינו וכל השאר חרטבונה".
"למדתי השנה להשתמש במכשיר אם-פי 3. כשנסענו לתאילנד אמרו שאסור להביא פלאפון ומחשב לימים שלפני תחילת המשחק אבל אפשר להביא מוזיקה באם-פי 3. קניתי מכשיר כזה, הבנות שלי הכניסו לשם מוזיקה וכשירדתי מהאי אחרי 45 יום שמעתי שלמה ארצי ובכיתי בהתרגשות. למדתי הרבה על אנשים ולמדתי גם להסתכל על שקיעות וזריחות ולדבר עם אנשים שיחות נפש, דבר שלא היה לי זמן בשבילו הרבה שנים. ולמדתי שמאחורי הכוכבים הגדולים של הטלוויזיה לפעמים יש פנים של מלאך ולפעמים פנים של שטן".
"למדתי להבחין בין חברים לבין חברים. אני לא נוקב בשמות אבל אני אומר לך שמי שיודע, אליו אני מכוון".
"למדתי שהאהבה מנצחת הכל".
אקו"ם