שבת כלה: ראיון עם עדי נוימן
תחזיקו חזק: עדי נוימן לא רק מתחתנת עם כדורגלן, היא גם מתחזקת. הג'וינטים הלכו לפח, "האח הגדול" הלך בדרך כל אנקדוטה, והחסכונות מהדוגמנות הלכו למשכנתה. אבל עזבו את כל זה ותשמעו סיפור גדול על רובי וויליאמס
את מאמינה בחתונה, בנישואים?
"אני בעייתית בעניין, כי למרות שאני הכי מאמינה בחתונה, אני חושבת שצריך לקחת את זה לאט. אפשר קודם להתארס ולא לרוץ מיד להתחתן".
איכשהו לא נראה לי שאת מאלה שתכננו כל החיים את יום חתונתן.
"לא תכננתי את החתונה שלי, אבל כן תכננתי כל חיי את מסיבת הרווקות שלי. חברות שלי יודעות מה לעשות כשיגיע הרגע. בא לי מאוד להתחתן, ואני רוצה את השמלה - זו תהיה שמלה בצבע קרם, לא לבנה - ואת הילדות עם הפרחים, כל ההפקה".
זה קשור לגיל 30 הממשמש ובא?
"אני יודעת שיש משבר בגיל 30, והחלטתי שלי זה לא יקרה. לא אעבור את המשבר עכשיו, לפני יום ההולדת. גם אבא שלי כבר שלוש שנים מזכיר לי שאני עוד מעט בת 30".
ילדים?
"אני עובדת על זה. אני אשלב ילדים בתמונה הגדולה הזאת כדי שאוכל להשפיע על האוכלוסייה".
נוימן ויחיאל נפגשו במסיבה. קלאסי. "הכרתי אותו במקרה במסיבה אצלו בבית, ואחרי המסיבה עשיתי לו סטוקינג בפייסבוק", משחזרת נוימן. "כתבתי לו שאני לא בטוחה אם זה הדף האמיתי שלו או דף אוהדים, אבל אם כן, שיחייג אלי. תביני, אפילו לא ידעתי אז מה שם המשפחה שלו, נכנסתי לאתר של הפועל באר שבע והיו שם שני אבי. אחרי שחיפשתי בגוגל, ראיתי שקוראים לו אבי יחיאל, ומאז הכל כבר היסטוריה".
את חיה את קלישאת הדוגמנית-כדורגלן?
"תראי, אפשר גם לשאול אותו אם זה בסדר שאני דוגמנית. דוגמנית היא קלישאה בדיוק כמו כדורגלן. כל מי שפוגש אותנו שופט אותנו וחושב שהוא יודע איך אנחנו צריכים להתנהג, כי אני דוגמנית או כי הוא כדורגלן. אבל הדוגמנות היא רק מה שאני עושה, לא מי שאני באמת. אני יושבת עם חבריו הכדורגלנים ולמרות הסטיגמה שכל מה שמעניין אותם זה כדורגל, אני מדברת איתם על ספרים, הצגות, סרטים. אז פאק איט עם כל הסטריאוטיפים. היתרון היחידי הוא שקל לי מאוד להפתיע אנשים, כי מצפים ממני לכל כך מעט. מאוד קל להפתיע כשהציפיות נמוכות".
את מתעניינת בכדורגל?
"אבי הוא שחקן מאוד טוב, בלם, היה שחקן בנבחרת ישראל. הוא בן 32, ובכדורגל להיות בן 32 זה לא כמו להיות בן 22, אבל הוא בלם מצוין. איזה גול הוא חסם במשחק בשבת האחרונה".
נוימן מנשקת את ידה ושולחת נשיקה לבורא עולם, בתנועה שתחזור על עצמה עוד לפחות מאה פעם במהלך הראיון.
ממי למדת את המנהג הזה, מאבי?
"בניו יורק נהגי המוניות הערבים עושים את התנועה הזאת כשהם אומרים 'אינשאללה'. אני יודעת ערבית, אמנם עילגת, אבל מבינה וקוראת את השפה. תמיד דיברתי שם עם נהגי המוניות בערבית, ומשם הגיעה הנשיקה על היד שהפכה להרגל בכל פעם שאני אומרת משהו חיובי. המשמעות בשבילי היא שכל נשיקה שאני שולחת לבורא עולם, הוא ינשק אותי בחזרה".
את מאמינה באלוהים?
"מאוד. אני גם שומרת כשרות ועושה שבת. אני גם לא רבה או מתווכחת עם אף אחד בשבת, עוזרת לאנשים וסולחת על הכל. ממש נעים להיות במחיצתי בשבת".
נוימן, בת לשני הורים רופאים, עזבה את הבית בגיל 15 ועברה לדגמן בניו יורק. כדי-ג'יי חובבת האוס, גם תקלטה שם לא מעט, בין השאר במסיבה אצל קייט האדסון. לאורך השנים הצטלמה בין היתר לקמפיינים לגאפ ולאדידס והופיעה על שערי "ווג" ו"קוסמופוליטן". בארץ כיכבה במשך שש עונות בקמפיין חוצות של קסטרו ובקמפיין של רנואר, ובשבוע האחרון הצטלמה גם לקמפיין של אייס קיוב, חברת בגדים חדשה שמייבאת גם נעליים.
קמפיין שזכור לה במיוחד הוא זה שעשתה עבור חברת המזון הטבעוני של לינדה מקרטני המנוחה. "תדעי לך שפול מקרטני יושב על שתי אימפריות כלכליות, הביטלס וכל מה שנשאר מלינדה מקרטני, שזה כמו אצלנו טבעול. גם
עוד חוויה שאת רוצה לחלוק?
"ניהלתי פעם בלוס אנג'לס שיחה של שעה וחצי עם בחור בשם רובי, עד שמישהו צעק לו, 'רובי ויליאמס, אפשר תמונה איתך?'. אני מסתכלת עליו ואני אומרת לו, 'יו, ידעתי שאתה מוכר לי'. אני גרועה בלזהות אנשים. הוא סיפר לי שהוא לא שותה, ואמרתי לו 'די, יא נקבה, גברים אמיתיים שותים', רק אחרי שהבנתי מיהו, נודע לי שהוא אלכוהוליסט לשעבר בגמילה, ואני כולי מנסה לדחוף לו אלכוהול".
בשנותיה בניו יורק, כפי שזוכרים כל צופי "האח הגדול", לא ממש בחלה גם בג'וינטים. החשיפה עוררה אז מהומה זוטא, שהחווירה בהמשך לעומת חשיפה אחרת, נועזת הרבה יותר ומכוונת הרבה פחות, שמככבת מאז בכל גיגול אקראי של שמה. "תראי, אני כבר לא מעשנת", היא אומרת. 'האח הגדול' עשו לי טובה, כי אחרי שזה נחשף שם כל המשפחה שלי מיד התערבה, ומאז הפסקתי".
במובנים אחרים, את מצטערת על חוויית "האח הגדול"?
"לא. הייתה אז תקופת מיתון מאוד קשה בארצות הברית, ומהתוכנית הציעו לי כסף ממש טוב. אז לא נכנסתי בשביל החוויה אלא בשביל להתפרנס".
מה דעתך על פרשיית הכדורים ב"האח הגדול"? שמעת על דיירים שלקחו בעונה שלך כדורים?
"בעונה שלנו היה פסיכיאטר אחר, לא רבינוביץ'. אני חושבת שבתוך הבית היו קצת כדורים, אבל נראה לי שדיירים הביאו אותם מבחוץ. אני לא באמת יודעת. קשה לי לדעת באיזה מצב היו האנשים שקיבלו את הכדורים, אני לא קיבלתי, אבל כמי שהשתתפה בתוכנית, לא נראה לי שמשהו בבית 'האח הגדול' יכול היה לגרום לקיצוניות שדורשת צריכת כדורים. מצד שני, כל אחד מקבל דברים בצורה אחרת, אז מי אני שאשפוט רגשות של אחרים. כל דייר הרי רשאי לצאת מתי שהוא רוצה אם לא טוב לו. אם אדם לא רוצה לקחת כדורים, אז אף אחד לא מכריח אותו. אבל קטונתי. גם לי אמרו כל החיים שאני צריכה לקחת ריטלין, אבל פאק איט, זאת החלטה שלי. אני לא שמעתי בעונה שלי על אנשים שקיבלו כדורים וגם לא ידעתי שאפשר להיפגש עם פסיכולוג. אם הייתי יודעת, הייתי דופקת סשן קבוע איתו על בסיס יומי כדי לעשות עבודה אישית מופלאה, כי היה משעמם שם טילים. ממש נעלבתי שלא הציעו לי פגישה עם הפסיכולוג".
את עוברת טיפול פסיכולוגי?
"אני מאמינה שאדם אינטליגנטי שרוצה להישאר פתוח למה שקורה סביבו, צריך לקבל טיפול פסיכולוגי קבוע. במשך שנים אני מטופלת אצל פסיכולוג. לפעמים אני מפסיקה, ואז חוזרת ושוב מפסיקה ושוב חוזרת. זאת לא בושה".
עכשיו את בטיפול?
"לגבי עכשיו אני לא אגיב. אני לא יודעת אם הפסיכולוג שלי היה רוצה שאחשוף אותו".
את מדברת גם עם אבי על הבעיות שלך?
"אני מדברת עם אבי על הכל, אבל הפסיכולוג הוא משהו קבוע, ואני מדברת איתו גם כשהכל טוב ואני הכי מאוזנת. אני יושבת על הכיסא ופאקינג משעממת את עצמי, בגלל שאין לי שום דרמה לדבר עליה, אבל זה המקום להיכנס באמת לתוך עצמך וללמוד. רק בתקופות של ים שקט אתה יכול להיכנס לתוך עצמך באמת".
את גם לומדת קבלה.
"כן, כבר חמש שנים, במרכז הקבלה בדיזנגוף. אני מגיעה לשם כל יום שבת לתפילה. אבי גם מגיע איתי לאירועים חשובים כמו תפילת נעילה ביום כיפור וקריאת המגילה בפורים. הוא בא כי זה חשוב לי".
במסעדת הדגים נוימן נחושה כנראה להוכיח שאין הפרעות אכילה, ומזמינה שתי מנות, סביצ'ה ,מוסר ים וטרטר. "אני לא עומדת בקריטריונים של חישובי קלוריות", היא אומרת. "בתקן של ה-Index Body Mass (BMI) חסר לי קילו אחד כדי לעבור את הרף התחתון. למזלי, ליטר מים גם שוקל קילו, אז לפני המדידות אני פשוט אשתה בקבוק שלם של מים כדי לעלות את הקילו החסר, זה מה שיקרה".
נוימן לקחה חלק פעיל בדיון בכנסת בעניין חוק הפוטושופ, שאוסר על דוגמנים ודוגמניות הסובלים מתת משקל להופיע בפרסומות, "כי הבנות מסתכלות על דוגמניות שדופות בטלוויזיה ושואפות להיראות כמותן", כפי שניסחה זאת יוזמת החוק, ח"כ רחל אדטו מקדימה. הצעת החוק גם קובעת כי אם ייעשה שימוש בעריכה גרפית בתוכנות כמו פוטושופ להצרת היקפי גוף בפרסומות, תופיע כתובית שתציין זאת. "הם עשו טעות שהם הכניסו אותי לעניין הזה, כי עכשיו באמת נפתחה לי הצ' אקרה", אומרת נוימן. "אני רוצה לעשות שינוי. אבל אם כבר מחוקקים חוק כזה והוא באמת חשוב, כדאי לקחת בחשבון שבשביל לדעת את הנתונים האמיתיים של בנות, צריך להסתמך על בדיקת רופא שתמדוד להן אלקטרודות ומסות שומן. כרגע הבדיקה היא לא יסודית, והחוק הזה לא בודק מצב בריאותי אלא משקל. אם מישהי רזה באופן בריא, למה שהיא לא תקבל קמפיין? בסופו של דבר, אנורקסיה ובולימיה הן תופעות של נשים שאין להן שליטה על החיים שלהן".
נוימן קמה מהכיסא, הולכת לפינת המסעדה, מפשילה מכנסיים, מראה לי את הרגליים, תופסת את מעט השומן ברגלה ואומרת שאם זה לא פולקע של מישהי בריאה, אז היא לא יודעת מה כן. "תסלחי לי, כן, אני יכולה לספר לך על מישהי מפורסמת שנלחמת בבולימיה כל חייה וכרגע היא במצב לא טוב, ובכל זאת עוברת את הבדיקה של ה-BMI. אבל אם רופא היה בודק לה בתוך הפה היה מוצא שכל השיניים האחוריות שלה הרוסות ושהיא כל הזמן חותכת לעצמה את הלשון עם השפיצים של השיניים כדי שלא תוכל לאכול. אבל היא כן תקבל עבודה. זה פשוט אבסורד. אם כבר מחוקקים חוק, בואו נתקדם איתו לדברים החשובים באמת. בוא נדרוש שבנות שבאמת מסכנות את גופן ואת בריאותן יהיו תחת מעקב פעם בחצי שנה ויפגשו פסיכולוג מטעם המדינה פעם בחודש. נשים עם הפרעות אכילה יכולות לעלות ולרדת במשקל בשנייה. אישה כזאת יכולה לעלות שני קילו כדי לעבור את הבדיקה והיא תוריד אותם בחזרה רגע לפני הצילומים. צריך להכיר את הבנות שסובלות מהפרעות אכילה ואת השטיקים שלהן. המעשה האחראי שהם צריכים לעשות עכשיו הוא לעגן את החוק במעקב רפואי אחרי הבחורות הללו ובמקביל דיווח להורים על מצב בנותיהן. אם כבר סוציאליזם, אז אול דה וויי".
קשה שלא לתהות אם נוימן מצליחה באמת להתרכז בראיון: בכל רגע היא קמה, הולכת לשירותים, מחטטת בתיק, מחפשת תעסוקה לידיים, לוקחת מזלג ומסירה לכלוך שנתקע בחריץ של השולחן, כי זה מציק לה בעין. אם זה לא מספיק, נוימן עברה יום קודם לכן ניתוח חניכיים וסובלת מכאבי תופת, מה שגורם לה למרוח בכל רגע משחה מרדימה בפה, ואין לה שום בעיה לגשת לאחת הפינות במסעדה ולדפוק יריקה מכל הלב. "איכס, לא יכלו לפחות לתת למשחה הזאת טעם נורמלי? תסלחי לי, כן?".
סולחת. את לוקחת ריטלין במקרה?
"מי שמכיר אותי מילדות ורואה אותי היום, חושב שאני מאוד רגועה יחסית למי שהייתי פעם. בגיל 22 אמרתי לאמא שלי שהפסיכולוג שלי רוצה שאני אקח ריטלין והיא צעקה עלי:'אני סבלתי במשך 22 שנה מעודף האנרגיות שלך, ועכשיו תיקחי ריטלין שהוא ממכר?'. אבי , החבר שלי, אמר לי שאיזה מזל שהוא לא פגש אותי פעם, כי כבר היום ההיפראקטיביות שלי מספיקה לו".
אבל טוב לך ככה? נראה קצת מתיש.
"לקח לי המון שנים להגיע למצב הזה. את צריכה למחוא לי כפיים".
בניגוד לכל התוכניות, נוימן כבר שנה פה בארץ. בין השאר היא שותפה בבר, לומדת עיצוב תעשייתי במכון אבני, על כל מקרה שלא יבוא, וכמובן מדגמנת. באחרונה אפילו הוציאה, לראשונה בחייה, רישיון נהיגה. "חייתי 12 שנה בניו יורק ובפריז, שם אין צורך ברישיון, ועכשיו, כשהגעתי לארץ, זה התבקש, וקניתי גם רכב. אני נהנית לנהוג ברכב המהמם שלי בצבע שנהב, ואני מקבלת המון תגובות ברחוב".
אבל אל תתרגלו אליה. "קניתי פה דירה, ביפו, מצאתי את הגבר של חיי, אני שותפה פה בבר, אבל אנחנו כן חושבים להקים בית בניו יורק, כי שם יותר קל. אבי רוצה ללמוד ניהול קבוצות בניו יורק ואני חושבת שההזדמנויות שם זמינות יותר. גם נוח יותר לחיות שם מבחינת רמת החיים. פה בארץ קשה. כל השנים שחייתי בניו יורק תכננתי לחזור לישראל ולהביא ילדים כאן. עכשיו, כשאני לא רחוקה מהמטרה הזו, אני כבר לא כל כך בטוחה שזה המקום המתאים להביא בו ילדים לעולם".
בכל זאת, תמיד תהיי ישראלית בניו יורק.
"לישראלים יש יתרון על האמריקאים, כי הם יודעים להתאים את עצמם לכל מקום יותר בקלות. כשאנחנו מגיעים עם הישראליות שלנו אנחנו יכולים לעשות את כל מה שהם עושים, ועוד קצת. אנחנו מביאים את היכולות שלנו בלי להתבייש בהן או להסתיר אותן".
את הדירה קנית מכספי הדוגמנות?
"כן, למרות שהסכומים שמשלמים היום לדוגמניות הפכו להיות בדיחה. זה לא מה שהיה פעם, ומזלי שיצא לי לדגמן גם פעם. אבל קניתי דירה מכסף שחסכתי וממשכנתה של המדינה. אני גם בעלת חברה לבגדי תינוקות והלבשת נשים להריון בניו יורק שנמכרת בבלומינגדיילס ובסאקס. גם הייתה לי חברה לנעליים מיוחדות שפשטה את הרגל והפסדתי עליה הרבה כסף. בנוסף לכל אלה יש לי אחוזים במחסן בניו יורק שעושה שיפינג".
מה עם קריירת משחק?
"ברור שאני רוצה ושזה קורץ לי, אבל אני יודעת גם מהו המחיר ששחקנים משלמים. העולם שלהם קשה מאוד, ואם אתה לא חייב לעשות את זה, אם זה לא בוער בך, אז עדיף שלא. בזמן האחרון אני עובדת על פיילוט לטלוויזיה, בקטע של הנחיה, וזה יותר אני".
יש רגעים שבהם את פחות מחבבת את עצמך?
"יומיים לפני המחזור. בכלל אני מאוד ביקורתית כלפי עצמי, כי אני מזל בתולה. אבל אני נמצאת במאמץ מתמיד להיות הפי. כשהייתי צעירה עשיתי הרבה יותר רעש של מישהי שהיא הפי כל הזמן. היום אני לא מרגישה צורך לעשות הרבה רעש, אבל אני הכי הפי שיש. באמת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם