שניים פוחזין: ראיון עם עקיבא וענהאל
בן לילה הפכו ענהאל ועקיבא שמואלי מזוג שמדבר על מזג האוויר עד ארבע בבוקר, לשושי ושושה, נציגיו של הקב"ה עלי ריאליטי ("המרוץ למיליון"), עם ציוצים בטוויטר מבר רפאלי וקושי דרמטי לקנות בסופר. בראיון זוגי במיוחד הם משחזרים את ההתחלה (לא לגמרי רומנטית), נזכרים באמצע ("בהפקה שאלו,'איסור מה?'"), ורוקמים תוכניות לעתיד. טיפ: גלית גוטמן, היזהרי
וירא אלוהים את הפדיחה ויקרא לעקיבא וענהאל שמואלי. "שושי ושושה", פתח, "טלו את מיטלטליכם ורוצו למיליון. עזבו בד"ץ, עזבו בצלם". השניים, גם בלי סנה בוער ואותות ומופתים, השתכנעו. חיש קל נרשמו לתוכנית והשאר בדברי הימים.
ברוכים הבאים למחלקה היהודית של "המרוץ למיליון" (ימי רביעי וחמישי ב-21:00, "רשת"). עקיבא וענהאל, שושי ושושה בשבילכם - הקלף החזק של העונה השנייה, והזוג שיגרום לטלוויזיה שלכם לשמור נגיעה. למעשה, אם תשאלו אותם, הם פה בשביל המיליון, והקריירה של ענהאל כשחקנית, וטיול קצרצר בעולם ותרפיה זוגית. וגם, אפעס, כדי להרביץ קצת יידישקייט בהמונים. מה רע? "אני לא הזדהיתי עם אף דתי בטלוויזיה", מודה ענהאל, "זה תמיד עצבן אותי. יש איזו תדמית לא נכונה. או שהם פחות מדי או שהם יותר מדי. פנאט קיצוני או ההפך. ב'סרוגים' אני לא מזדהה עם אף אחד. זה אמין, אני מזדהה עם סיטואציות, אבל לא עם הדמויות. נורא סטיגמטי, מאוד לא נכון בעיני. בגלל זה אמרתי לעקיבא שאנחנו חייבים ללכת למרוץ".
עקיבא: "ענהאל היא הדתייה הכי צבעונית בטלוויזיה".
נו, וזה עובד. התנחלתם בלבבות.
עקיבא: "צועקים לנו 'שושי, שושה'. אנחנו לא יכולים לחצות את הכביש".
ענהאל: "אומרים לנו 'איזו זוגיות יש לכם, הלוואי שתזכו'. אנחנו אומרים 'תודה רבה, אנחנו מעריכים את זה מאוד'. איך עקיבא אומר? קנייה של רבע שעה בסופר לוקחת לי שעה וחצי כי אני צריכה להתייחס לכל אחד. אנחנו במערבולת כזו. יש לנו פעם בשבוע שאנחנו קובעים שאנחנו מדברים על הכל, רק לא על המרוץ".
עקיבא : "אפילו לספר לה על כל ההצעות שקיבלנו במהלך היום אני לא מספיק".
אולי אתם צריכים סוכן?
"צריך סוכן".
ענהאל : "כן, אבל אנחנו עמך. זה לא פשוט בשבילנו. אתמול, נגיד, הלכנו לקנות בגד לעקיבא ורצינו לאכול משהו. הסתכלנו אחד על השני ואמרנו 'או-קיי, אז לא נלך לאכול איפשהו'. אי אפשר. עדיף להכין משהו בבית". עקיבא: "בתי מלון רוצים שנבוא להתארח בחינם וכרגע זה עונש. הם בטח גם רוצים שנצטלם עם האורחים, שניתן איזו הרצאה. זה לא חופש. עדיף לנו להישאר בבית. ה-15 דקות האלה, אני לא מתלהב מזה ואני לא רודף אחרי זה. לא באנו בשביל לעשות גיחה".
ענהאל: "או לקבל כמה שיותר פלאשים. אנחנו רוצים לתת את האמירה שלנו".
אז אפשר לקרוא לזה הסלב הדתי החדש?
"כן".
עקיבא: "אנחנו סוג של ראשונים בזה. הקודמים לא הצליחו כל כך. אני חושב שאנחנו מחברים בין קצוות. הציבור הדתי-לאומי אוהב אותנו, אבל זה כיף שגם חילונים אוהבים אותנו. חשבנו שבציבור הדתי נהיה שנויים במחלוקת והחילונים לא יתחברו".
ענהאל: "וזה היה ההפך. אני לא רוצה להגיד שמות, אבל היו אנשים מאוד מפורסמים".
די , נו.
"בר רפאלי צייצה עלינו בטוויטר. היו גם כאלה שבאו אלינו אישית. היא אפילו אמרה למוטי בארבע עיניים, תכיר לי אותם".
עקיבא: "היא אמרה להם 'אתם מצחיקים אותי, אבל הפייבוריטים שלי הם שושי ושושה'".
כבר יותר מחודשיים שעקיבא (28) וענהאל (27) שמואלי עושים פאבליסיטי-גלאט-כושר לאבינו שבשמים. כל זה אגב ריצה חובקת עולם, משימות מאתגרות ורון שחר. מתחת לרדאר של המתמודדים האחרים ב"המרוץ למיליון", הצליחו השניים להתברג בחמישיית הגמר. הטוויסט, כאמור, נמצא בכיפה ובשביס. הם דתיים. לא בערך, לא כשנוח. בבית הם השאירו את יהלי, בת שנה וחצי. בתקופת הצילומים הקצרה סבתא הפכה לאמא ושלום על ישראל.
הם גרים בטירת יהודה - מושב דתי, דקה מנתב"ג ("עקיבא לומד כלכלה בבר-אילן והשכירות שם מאוד יקרה אז התרחקנו עשר דקות משם"). הוא מקים פרויקטים - כשברזומה עמותת "לחיילים באהבה" ופרויקט של חברת אשראי גדולה ("הבנאדם נכס", מעידה אשתו, "אני לא צוחקת. הוא גאון"); היא מגייסת לשירות לאומי ובוגרת לימודי משחק. נולדה בצרפת. שני בנים, שתי בנות. סימטרי. עד גיל 12 זגזגה המשפחה על ציר ישראל-צרפת ארבע פעמים. בסוף עלו והשתקעו בהתנחלות אפרת. היא למדה בקריית ארבע, שם גם עשתה שירות לאומי. אחרי לימודי חינוך מיוחד המשיכה לבית הספר הדתי למשחק "אספקלריא". מורים מניסן נתיב, תלמידים שומרי מצוות. התחלה של חלום.
עקיבא גדל במושב כפר הרא"ה במשפחה בת שבע נפשות. לא כולל הורים. למד בישיבת בני עקיבא, המשיך לשנה ב"הסדר" ואז חתך, חתם ויתור והתגייס לשירות מלא. יחידת דובדבן, פציעה, פלחה"ן נח"ל, קצונה. חמש שנים שירות. אחרי השחרור התחיל בלימודי כלכלה בבר-אילן. להיכרות ביניהם אחראית אחותו של עקיבא. "לא הסכמתי לצאת לבליינד דייט", מספרת ענהאל, "אמרתי, מה זה, ראיון עבודה? מה אני צריכה את זה? אני גם לא יודעת איך הוא נראה. בסוף יצאתי איתו
עקיבא: "אני עוד הייתי חייל והיא באה מוכוונת חתונה. אמרתי לה, 'בואי נדבר עוד שנה', והיא אמרה לי 'מה שנה?'. בסוף התחתנו אחרי שנתיים. עכשיו תגיד לי מי ניצח?".
ענהאל: "אני ניצחתי כי זו חוכמת הנשים שלי שחיכיתי לך. רציתי להתחתן כי רציתי חבר טוב, מישהו לשתף, לצחוק, לבכות. לא בקטע של לסמן 'וי'. אני לא כזו. חוץ מזה, עקיבא כבר היה בן בית, הוא הכיר את המשפחה שלי".
עקיבא: "אחרי חודש ראיתי את אמא שלה בטעות. חזרתי מהצבא ורציתי להפתיע אותה ולבוא שבת לאחותי שגרה קרוב אליה. אני בדרך מרמת הגולן, והיא אומרת בטלפון 'אמא שלי עוד מעט נוסעת'. הגעתי לאפרת והיא עשתה לי חשק, בגלל שהיא צרפתייה והיא יודעת איך לדבר, להיות רומנטי כזה. אמרתי 'יאללה, נשחק את המשחק, נראה לי מגניב'. קניתי פרח כדי להביא לה לפני שבת. אני דופק על הדלת ושם את הפרח מאחורי הגב. ואז אני שומע 'ווי', פותח את הדלת ואמא שלה עומדת מולי. פדיחה של הלייף. אמרתי, או שאני שולף את הפרח או שאני זורק אותו הצדה בלי שהיא תראה. פתאום ענהאל נעמדת ליד אמא שלה. הוצאתי את הפרח ואמא שלה אומרת,'את מתחתנת איתו'".
ענהאל: "לא בגלל הפרח, בגלל המדים. היא רואה מדים - זהו. אמא שלי וחיילי צה"ל זו אהבה ממבט ראשון".
אלא שדווקא אצל הבת ובן זוגה החייל ההתלבטויות כמעט הכריעו את הכף לכיוון הלא נכון. "היה לי נורא קשה", מספר עקיבא. "עברתי תהליך מייסר. הייתי באיזה סרט הוליוודי, שלאישה שאני אתחתן איתה תהיה הילה כזו. שאני אראה אותה ואני אדע שזו היא. לא התאהבתי בענהאל ממבט ראשון. אבל זה תהליך שנבנה. רוב הקשיים שלנו היו לפני החתונה".
ומה קרה אחרי שנתיים?
ענהאל: "הזוגיות שלנו נתנה לו ביטחון. הייתה לנו תקשורת ומשיכה מאוד חזקות. היינו מדברים עד ארבע לפנות בוקר על מזג האוויר".
עקיבא: "ועדיין, יום אחרי הייתי מסוגל לחשוב שזה לא זה".
אז איך בסוף הוא הציע לך נישואים?
ענהאל: "זה היה בשבילו לקפוץ מצוק".
עקיבא: "התייעצתי עם רבנים, אנשי מקצוע, פסיכולוגים - מה מפריע לי כל כך. אמרו לי 'תקפוץ למים'. אמרתי 'מה, אתם נורמלים? זו חתונה', זה לטבוע. אני אתרסק. הייתי צריך ביטחון בקשר. לא לחיות בתוך חלומות של מה היה קורה אם הייתי הולך עם החברה הזאת".
ענהאל : "ותמיד יש יותר יפה ויותר מושלמת".
עקיבא: "אנחנו גם עובדים במקומות פתוחים, מכירים בנות, בנים".
ענהאל: "יש לי חברים, חברות. אנחנו יושבים ביחד, מדברים. ברים".
מה? ברים?
עקיבא: "רגע, קו מחשבה. אתה יוצא מהקו. בקיצור, כאן התחילה העבודה האמיתית של להבין שזו האישה האמיתית וכאן אני הולך להשקיע".
לא תתחמקו מזה. איך הוא הציע לך?
ענהאל: "היה רגע כזה באיזו חניה בירושלים, והוא אמר לי 'ענהאל, את רוצה שנתחתן?'. הוא כרע ברך עם קסדה על הראש".
אל דאגה. מאוחר יותר הגיעה הארוחה הרומנטית בנחלאות, עם הנרות והוואג' אראס. אחרי החתונה, אגב, יצאו לטיול בן חצי שנה במזרח. בכלל, מדובר בלוגו של זוגיות, על סף אנימציה מתקתקה בתלת ממד. ב"המרוץ למיליון", בעוד הקולגות מתפלשים בעלבונות הדדיים, הזוג שמואלי שפע חיזוקים חיוביים. שום דבר, הם אומרים, לא בא בטבעיות. עבודה קשה, תוכנית אימונים, מסמך עקרונות - מה לא היה שם. "המטרה בתוכנית הייתה הזוגיות, לא המרוץ", מגלה ענהאל. "אצל אחרים זה לא היה ככה. זה היה קודם המרוץ ואז הזוגיות. ידענו שיש חיים אחרי זה, יש לנו ילדה לגדל".
עקיבא: "מגיל 16 ענהאל עושה דוקטורט על זוגיות. היא הולכת לבתים, מסתכלת על ההורים ומתחילה לבחון את הזוגיות שלהם. היא אגרה ועכשיו היא מיישמת. ענהאל היא גורו בכל מה שקשור בזוגיות. אמא שלי מטפלת זוגית וכשהיא נקלעת למצב קשה היא עושה'ענהאליזציה'. להיכנס לראש של ענהאל, מה ענהאל הייתה עושה במצב כזה.
זה מעניין. אנשים מתגרשים על ימין ועל שמאל.
ענהאל: "בטח. מתי אנשים משקיעים בזוגיות? חמש דקות לפני שהם הולכים לישון, לילה טוב? אני ועקיבא לא. קודם כל יש לנו את טהרת המשפחה. יש זמנים שאנחנו נוגעים ופותרים ככה בעיות, ויש זמנים שאנחנו מדברים, כי אנחנו לא נוגעים. יש לנו פעם בשבוע שאנחנו יוצאים לבית קפה ומדברים. אלה קריטריונים שהצבנו לעצמנו. תראה, הזוגיות של ההורים שלי לא הייתה מושלמת. לפני שמונה שנים הם התגרשו. אני לא באה מרקע ורוד. למה אנשים מתגרשים? כי הם מחפשים החוצה, הם לא מתרכזים במה שיש. הפחד הזה לאבד את עקיבא, הידיעה הזו שחס וחלילה הטוב הזה יכול להיעלם, מחזיקה אותי".
עקיבא: "אנשים חושבים שאם הם יקבלו עוד 20 אלף שקל בחודש הם יהיו מאושרים, ובשביל זה הם מוכנים לא לראות את המשפחה. אחותי היא רואת חשבון מאוד רצינית והיא אמרה לי שככל שההכנסה גדלה נשאר פחות בנטו. זוג עם עשרת אלפים שקל ושלושה ילדים מצליח לחסוך יותר מזוג עם שני ילדים ו-40 אלף שקל. סיפור אמיתי. כי הם מפצים את עצמם בטיסות לחו"ל, אוכלים במסעדות ושולחים את הילדים ל-80 חוגים, ואין להם זמן למשפחה. היא אומרת 'בשביל מה הם עובדים? הם עושים סיבובים במקום. ממילא כשיש זוגיות טובה יש גם פרנסה".
גלו את הסוד. איך אתם לא רבים?
עקיבא: "אין דבר כזה. כל זוג רב. הייתי מת משעמום אם לא הייתי רב עם ענהאל מדי פעם. ענהאל לימדה אותי טריק. היא אמרה לי'כשאתה כועס עלי, תקנה לי משהו'. אמרתי עכשיו קשה לי, אני אתגבר, אקנה לה מתנה ונתפייס. אלה החוקים. על תחילת הקשר ענהאל עשתה לי בצורה מאוד חיננית תיאום ציפיות".
"איך אתה רואה את שולחן השבת שלך?".
ענהאל : "ממש לא, לא, לא. היה לי חשוב קודם כל השפה. ראיתי הרבה פעמים בנות רבות עם חבר שלהן וקוראות לו'יא מפגר, יא סתום'. זה צמרר אותי. אנשים צריכים ללמוד לריב. אני ועקיבא, כשאנחנו רבים, לפעמים בא לי להגיד לו' יא מטומטם'. אני מתאפקת ואומרת לו'פגעת בי, אכזבת אותי'. ברגע שאתה חוצה את הגבול, כל שאר המילים ייכנסו. אתה מבין?".
בתוכנית קיללת "מרד" כמה פעמים.
"אני מקללת רק בצרפתית".
המשך הכתבה מתפרסם בגליון "סופשבוע" האחרון
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם