עוד עוד עוד עוד עוד
איך, לעזאזל, ביטלה בר רפאלי את המושג חשיפת יתר? למה אנחנו רוצים לדעת עליה הכל, כמה שיותר? אלקנה שור מנסה להביא תשובות
לשם השוואה, על אסתי גינזבורג פורסמו 1,780 אייטמים בלבד. הנתון הזה מוכיח שבכל מה שנוגע לדוגמנית העל, הישראלים אינם יודעים שובע. רק בחודש האחרון התנוססה רפאלי על שעריהם של שני עיתונים נפוצים בהפרש של כמה ימים, מהלך חריג ביותר. בתחילת תשע"ב היא כבר נצפתה בצוותא עם פייר סרקוזי, שאביו ניקולא נתפס לפני שלוש שנים כשהוא מציץ במחשופה.
"מה שבר רפאלי עשתה בשנה האחרונה מבריק", קובע מקורב לדוגמנית. "בתקופה שהיא היתה עם לאונרדו דיקפריו היא מוצבה כל כך גבוה שהיה קשה להתעלם ממנה. אחרי הפרידה היא כבר מעניינת פחות, אז חייבים למצוא דרך לתחזק את הנוכחות שלה וליצור עניין סביבה. היא מיצתה את הפרידה מליאו עד תום. כשנפרדים נהוג שיש איזו תקופת אבלות. אצלה לא היתה. היא מינפה את זה בצורה החריפה ביותר שיכולה להיות".

ברוב המקרים, ידוענים נוטים להעביר לתקשורת עודף מידע על אודות עצמם כשהם חשים סכנה לרלוונטיות עקב ירידה במידת העניין הציבורי סביבם או ריבוי של ידיעות שליליות. במצבים קיצוניים, כמו בתקופה שבה דודו טופז נפל מהפסגה, החשיפה מגיעה עד כדי השתטות ופגיעה בכבוד העצמי. הפחד מאובדן המקום בפסגה, ואולי גם הקריירה, הוא זה שעל פי רוב מכתיב את דרכי הפעולה בסיטואציות כאלו. במקרה של רפאלי נדמה כי הבליץ התקשורתי מעיד דווקא על ביטחון עצמי גבוה.
"אין חשיפת יתר במקרה שלה", אומר המקורב, "היא לא יכולה להוריד פרופיל. זה לא שיש לה בסתיו סרט עם טום קרוז או הצגה שהיא משיקה. אין לה מה לקדם, היא המוצר עצמו. את קוקה קולה צריך לפמפם כל הזמן, כי ברגע שהמוצר נעלם לחודש מהעין הציבורית אנשים פחות קונים אותו. קל וחומר בר רפאלי. היא לא קוקה קולה: אין לה טעם ואין לה ריח. המוצר בנוי מפרסום ולכן אין חשיפת יתר ואין אפשרות להפוגה. חשיפת יתר זה מושג ששייך לפלטפורמות אחרות, לא לעולם הזה".

באפריל, עם סיום ההתקשרות הרומנטית עם הוליווד, גילתה רפאלי (26) במה חדשה לקידום המוצר: טוויטר. ההיצע האקטואלי שמספקת רפאלי כל כמה שעות מוצא עד מהרה את מקומו במדורי הרכילות המקוונים: החל מציוצים דביקים ("הסוכן החתיך שלי דן") ועד נושאים ברומו של עולם ("3 בלילה, אני במיטה ונחשו מה? רואה שוב את 'סקס והעיר הגדולה', כדור השינה שלי לאחרונה"). לאחרונה הרבתה לצייץ תמונות מנסיעה משותפת עם ציון ברוך, שלום מיכאלשווילי וחברים נוספים ביוון. בתמונות ברשת החברתית
ליתר דיוק, הבת הממותגת של השכן. שיווק דרך רשתות חברתיות הוא עניין מקובל בעולם, ולאחרונה הופך נפוץ יותר ויותר גם בישראל. יוצרים רבים, בהם גם אנשי תקשורת, החלו לקדם אלבומים, ספרים, תוכניות טלוויזיה, כתבות או מופעים שלהם בפייסבוק ובטוויטר. ככה זה עובד היום. רפאלי, לעומת זאת, לא מעלה לטוויטר לינק ליצירתה האחרונה, פשוט כי אין כזו. תחת זאת היא מקדמת מותגים בשיטתיות.

מעטים מצרכני רפאלי מבחינים במערכת המתוחכמת מאחוריה שבונה מותג. אלו אינן ידיעות אקראיות לצד ציוצים ספונטניים, כי אם מסע תקשורתי שמטופטף בזהירות, תוך שליטה קפדנית בהיקף המידע שיוצא לרשת. רפאלי אף אישרה לכלי התקשורת להשתמש בתמונות ובציוצים שהיא מפרסמת, ולא במקרה. רפאלי והאנשים שמנווטים את הקריירה שלה הבינו שככל שתספק יותר חומר לתקשורת, היא תוכל לנווט באופן כמעט מלא את הפרסומים עליה.
"בר רפאלי היא הראשונה שהבינה את הכוח שטמון בשימוש בטוויטר והביאה אותו לארץ", מאבחן העיתונאי חיים אתגר, שהקפיא לעת עתה סרט שהחל להכין על תרבות הידוענים בישראל בכלל ועל בר בפרט, בין השאר בעקבות איומים בתביעה של משפחת רפאלי. "בהוליווד הבינו את זה עם השקת טוויטר. זה מדהים שהאישה שהיתה חרדה לפרטיות שלה החליטה שהיא חושפת את החיים שלה. היא יוצרת לעצמה מין עולם ריאליטי שבו אנחנו עוקבים אחר חייה בלי שהיא משתתפת בתוכנית. זה גאוני".

אירית מילר, מנהלת אישית בסוכנות "יולי", דווקא חושבת שרפאלי מגזימה מעט: "בטוויטר אתה שופך את הקרביים שלך וכל דבר שאתה עושה ישר עובר לעיתונות - מה שגורם לכך שאתה זוכה לחשיפה מוגזמת, ובסופו של דבר לאנשים נמאס לעקוב אחריך. סלב צריך גם הילה של מסתורין. ככל שקשה יותר להגיע למישהו, זה עושה אותו יקר יותר".
נכון לעכשיו, לא נראה של-64 אלף העוקבים אחרי רפאלי בטוויטר נמאס, וסביר שרובם לא חוזרים אליה שוב ושוב רק כדי לשנן את המוטו שלה שמתנוסס במעלה העמוד - "לחיות זה הדבר הנדיר היותר בעולם. מרבית האנשים סתם מתקיימים, זה הכל" (אוסקר ויילד).
המשך הכתבה מתפרסם במגזין "ז'ורנל" שיוצא היום

רוצים להיות מעודכנים? הצטרפו לעמוד הפייסבוק החדש של NRG רכילות!







נא להמתין לטעינת התגובות


