דיבור צפוף: כשרונות כתיבה בבית ספר "מנשר"
אסופת הפרוזה והשירה של בית הספר "מנשר" מוכיחה שדור הגוגל דווקא שופע כישרון, ומהווה אלטרנטיבה לריאליזם העייף של המיינסטרים
בעידן טכנולוגי שמייצר אינספור במות פוטנציאליות לפרסום ומנפיק אינסוף כותבים מומחים בדקה, יש גם נופים אחרים. המחזור הראשון של מגמת הכתיבה ב"מנשר" שאך סיים את לימודיו, מהווה דוגמה לכך. 14 כותבים חברו יחד לכתיבת טקסטים המופיעים באסופה ייחודית בתום ארבע שנות לימודי פרוזה, שירה, מחזאות, עיתונאות, ביקורת תרבות
ועוד, עם צוות מורים המונה בין היתר את הסופר דביר צור, מבקרת הספרות שירה סתיו והסופרת והמשוררת נורית זרחי.
"באופן כללי הבוגרים מאוד מתעסקים בעצמם", אומרת ראש המחלקה לכתיבה, הסופרת והאמנית רונית ידעיה. "הם מתעסקים ביחסים בתוך המשפחה, באהבות, באכזבות ובסקס כמובן, שכן בלי ליבידו אין יצירה".
קריאה של הטקסטים באסופה מלמדת כי הנשים והגברים ניגשים בדרך שונה אל הכתיבה: "גברים כותבים הרבה פעמים ממעוף הציפור לא מתוך הזדהות או אמפטיה אלא ממבט כללי מלמעלה על העולם. הנשים מגיעות מהמעגל האינטימי יותר, שהוא לא פחות חשוב".
ידעיה ממאנת להיבהל משטף הטקסטים שמייצרת המציאות הטכנולוגית. "הדמוקרטיזציה של הכישרון והיכולת היא דבר נפלא. היא מעלה את רמת הפונים בלימודים", היא אומרת.
לא ההפך?
"פעם אמרו: את רוצה להיות סופרת, תתחילי לכתוב בגיל 50-40 כדי לצבור חוויות. עכשיו, כשפתחתי את המגמה, התחלתי לקבל כתבי יד ולא האמנתי. לאנשים האלה יש ניסיון חיים מרשים. יכול להיות שהוא נצבר תוך כדי גלישה באינטרנט ותוך כדי הבנה של מה שמתרחש בעולם, דברים שאנחנו, היותר מבוגרים, גילינו בעצמנו לאט. ניסיון החיים שלהם הוא ניסיון החיים של אחרים. גוגל הוא ניסיון החיים שלהם. הם מבקרים טקסטים, מפרסמים, מבינים מה חשוב, מבינים שצריך לכתוב קצת אחרת ואיפה הם נמצאים על הסקלה של הכותבים. העברית שלהם משוחררת וחופשייה ויש להם הרבה ידע ספרותי".
מאוד מפתיע.
"יש כאן אלטרנטיבה אמיתית על רקע המיינסטרים של הסיפורת הריאליסטית שמתארת את החיים עם ראי מחמיא, לא מספיק ביקורתית ולא מספיק לוקחת סיכונים. אני רוצה לשנות את פני הספרות הישראלית. זו היומרה שלי והשינוי הוא מה שלקחתי על עצמי כשפתחתי את המגמה, כי הרי יכולתי לשבת בבית ולכתוב את הספרים של עצמי. אני יודעת שזה מאוד יומרני. אבל בלי יומרה איפה הייתי?".