צמד רעים: החברות הנדירה של אייל גולן וברק יצחקי
הוא: הכוכב הבלתי מעורער של המוזיקה הישראלית, שובר קופות ובליין ידוע. הוא: החלוץ הכי יקר בליגת הכדורגל הישראלית, הכוכב שבשבילו שברה מכבי תל אביב קופת חסכון של מיליונים, ששוכב פצוע וממריא מחר לניתוח גורלי. מה באמת עומד מאחורי החברות בין אייל גולן וברק יצחקי?
"בכל שיחות הטלפון בינינו, והיו עשרות כאלה לפני משחקים, ברק אף פעם לא אמר לי: "אייל, היום אני מבקיע שער", נזכר השבוע גולן בשיחה ההיא. "הוא יכול להגיד לי שהוא מרגיש שיהיה לו משחק טוב או שיגיד לי שהוא לא לגמרי כשיר, אבל אף פעם הוא לא אמר שהוא הולך להבקיע. באותה שיחה זה נאמר והיתה לזה משמעות, כי כולם חיכו לגול הזה שלו. הוא הרי הגיע מבית"ר ירושלים בהעברה הכי מתוקשרת שהיתה כאן ואוהדי מכבי ת"א התאהבו בו מהרגע הראשון. היה חסר רק את השער שיעשה את הסיפתח ולא היתה הזדמנות טובה יותר ממשחק מול מכבי חיפה".
מכבי ת"א הגיעה לאותו משחק קצת לחוצה. שלושה ימים קודם היא הפסידה בצרפת במוקדמות הליגה האירופית לפריס סן ז'רמן ונראתה רע מאוד. הבעלים הקנדי מיטש גולדהאר ישב לראשונה העונה ביציע הכבוד בבלומפילד והיה חשש שהפסד נוסף יכניס את המערכת ללחץ. "המשחק נפתח בבליץ מטורף של מכבי ת"א", ממשיך גולן להעלות זכרונות די טריים. "עשרים דקות הם התעללו במכבי חיפה וברק? הוא עשה מה שרצה במגרש. הוא פשוט פירק את חיפה ואני יושב בבית ורואה את החבר שלי בגדולתו ובטוח שעוד רגע הוא כובש, כפי שהבטיח לי שעתיים קודם. ואז, בערך בדקה ה-20 הכל נעצר. ראיתי את סיבוב הברך בטלוויזיה ואני יודע מה זו פציעה כזו. היה לי ברור שזה לא טוב והתמונות של ברק נאנק מכאבים, גרמו לי לחשש שמדובר בפציעה הקשה ביותר בברך. קרע של הרצועה הצולבת".

דקות ארוכות טיפלו ביצחקי מחוץ לקווים ואז הוא הורד על אלונקה לחדר ההלבשה. ביציע ישבו הוריו המודאגים והוא מיהר לקחת את המכשיר הסלולארי כדי לטלפן מתוך חדר ההלבשה ולהגיד, בעיקר לאמא, איזו מילה שתרגיע.
הוא החל להקיש את המספר, אבל הצלצול מגולן הקדים אותו. "מה אומרים הרופאים?" שאל בלחץ ובחוסר סבלנות. יצחקי אמר שבעוד רגע יסיימו אנשי הצוות הרפואי של מכבי את הבדיקה הידנית וימסרו לו אבחנה ראשונית. הם קבעו לדבר תוך חמש דקות.
"ישבתי בבית וחיכיתי לטלפון ממנו", מספר גולן. "התמונות של המשחק שהמשיך בינתיים על כר הדשא רצו לי מול העיניים, אבל הראש היה עם ברק שהיה באותה שעה בחדר ההלבשה על מיטת הטיפולים. אחרי חמש
"במשך כל השנים אתה מפתח עור של פיל בעיקר אחרי כל מה שכותבים ואומרים, אבל ברק זה משהו אחר. הוא לא חבר שלי. הוא האח הקטן שלי. יש לי אחים מהנישואים השניים של אבי, אבל כלפי ברק אני מרגיש שהוא האח הקטן שמעולם לא היה לי. הכאב היה עצום".
בברנז'ת המוסיקה וגם בעולם הכדורגל יודעים לספר שאין עוד חברות כזו. גולן מעולם לא חיפש חברים חדשים מחוץ למרמורק ושעריים, השכונות הרחובותיות שמעולם לא עזב. אף שהוא חי כבר קרוב לעשרים שנה את סצנת הבילויים התלאביבית, הקפיד תמיד לחזור הביתה לרחובות לחברים הישנים. אלה שגדלו איתו על הבלטות של מגרשי הקט-רגל ואלה ששיחקו איתו בהפועל מרמורק. כדי להרגיש שלם עם עצמו רכש דירה בדיוק על התפר שבין מרמורק לשעריים. ממרפסת הפנטהאוז נהג להשקיף על הרחובות בהם הסתובב כילד, הרבה לפני שפרץ לתודעה הלאומית.
גם יצחקי שעזב את אשקלון בגיל צעיר כדי לשחק בבית"ר ירושלים, לא זנח את החבר'ה מהשכונה. תמיד סיפר שהם הכי אמיתיים איתו ושהוא לא מרגיש בנוח בשום חברה, מלבד זו שהקיפה אותו כשהיה משחק במחלקת הנוער של הפועל אשקלון.

יותר משלוש עשרה שנה מפרידות ביניהם, אבל לגולן היה ברור כבר מזמן שהוא רוצה להיות חבר של ברק יצחקי. פשוט כך. חבר קרוב של יצחקי סיפר השבוע איך הכל התחיל. "זה היה בערך לפני שבע שנים. ברק היה בסך הכל בן 19 וירדנו כמה חברים כולל כאלה מבית"ר ירושלים לאילת. נכנסנו לאחד המועדונים הנחשבים בעיר וישבנו לנו בפינה. פתאום דיברו על זה שאייל גולן נמצא במועדון ובאמת ראינו אותו בפינה אחרת של המקום. ואז אלירן דנין (שחקן מכבי פ"ת ששיחק שנים עם יצחקי בבית"ר ירושלים) אמר שהוא הולך לשולחן של אייל גולן כדי להגיד שלום לאמרגן יוסי בן דוד אותו הוא מכיר מצוין.
"אלירן באמת ניגש ואנחנו הסתכלנו מרחוק כשהוא החל לדבר גם עם אייל גולן. פתאום הוא חזר ופנה לברק: 'אייל גולן רוצה שתבוא לדבר איתו'. ברק היה מופתע ואמר לו: 'מה אתה מסתלבט עלי?' צריך לזכור שברק היה אז בסך הכל בן 19 ולא הרבה ידעו מי הוא. הוא שיחק בבית"ר ירושלים, אבל היה עוד אלמוני כזה. בסוף הוא ניגש אל אייל וכשחזר אחרי כמה דקות סיפר שאייל פתח ואמר לו: 'מה קורה תימני קטן?' ומכאן השיחה ביניהם זרמה. הוא אמר לו שיש הרבה שחקני כדורגל טובים בארץ, אבל הוא יהיה הכי טוב ושהוא שם עליו עין ושבדרך כלל הוא לא טועה. הוא אפילו ביקש מברק שיחליפו טלפונים ושישמרו על קשר. ברק היה בהלם מכל הסיטואציה, ואנחנו שמחנו בשבילו".

הקשר ביניהם נבנה אט אט. בהתחלה בשיחות טלפון פה ושם, ואחרי זה במפגשים. כשאייל היה מגיע עם אשתו אז אילנית לוי ועם ילדיהם לביקורים אצל משפחתה של אילנית באשקלון, הוא היה דואג לקפוץ גם לבית הוריו של יצחקי ולשבת איתו ועם הוריו.
כשאנשים היו שואלים את יצחקי על הקשר, הוא היה אומר: "אייל גולן זה איש נדיר. אדם מדהים. איש מצחיק, שנון, חד, בעל חוכמת חיים בלתי נגמרת ואני לומד ממנו המון. אני מאחל לכל אדם חבר כמו אייל גולן. כיף לי בכל רגע איתו ועם כל זה שאנחנו חברים, לא הפסקתי לרגע להעריץ אותו".
יצחקי החל לצמוח בבית"ר ולהציג את מה שגולן האמין שהוא ייתן על המגרש. ארקדי גאידמק רכש את הקבוצה והחל להביא שחקנים במיליוני דולרים. אף שנחתו בארץ שחקנים אירופאיים בעלי שם, הילד מאשקלון שנרכש בסך הכל בסכום של 40 אלף דולר על ידי ההנהלה הקודמת של בית"ר, תפס את מקומו והיה גורם משמעותי באליפות הראשונה של הקבוצה בעידן האוליגרך הרוסי.
הקשרים עם גולן התחזקו, אבל אז יצחקי קיבל הצעה לעבור לבלגיה וחתם בקבוצת גנק. הם דיברו הרבה בטלפון וגולן ניסה כל הזמן לחזק את יצחקי, שהתקשה בגלל המרחק מהארץ והגעגועים הביתה. לקראת סיום אותה עונה הוא החליט לחזור לבית"ר.
גולן היה דווקא בעד המהלך. "יכול להיות שהיום בדיעבד הייתי צריך ללחוץ עליו להישאר ולא לעזוב את אירופה," אומר גולן. "אבל אז אני מודה שהייתי קצת אנוכי. הרי כולם יודעים שאני אוהד של בית"ר ירושלים. הקבוצה היתה אמורה לשחק בליגת האלופות ואני מאוד רציתי שזה יקרה ושברק יהיה חלק מזה. האמנתי שעם הכסף של ארקדי וצוות השחקנים הם יעשו את זה ויגיעו לליגת האלופות ולכן הייתי בעד החזרה לארץ. בסוף הם לא עלו לליגת האלופות, אבל לפחות הרווחתי שוב את ברק".
אחרי שחזר מבלגיה הקשרים עם גולן התהדקו והוא החל לצרף את יצחקי לחבורה הרחובותית שלו. הם היו נפגשים הרבה ב'חצר הספא' ברחובות. מקום המפגש של משפחת לוי בשכונת שעריים היה מוקד עלייה לרגל להרבה מהחברים של גולן, וגם חיים רביבו היה מצטרף. שרים, עושים על האש, משחקים פלייסטיישן. גם עלי הגת היו מצרך מבוקש, אף שיצחקי הקפיד לא לגעת בהם.

יצחקי הצליח בגדול בליגה, אבל בימים הפחות טובים, הלשונות הרעות ייחסו כל ירידה בכושר שלו לחברות עם גולן. אמרו שהם מבלים ביחד אחרי ההופעות הליליות של גולן, ושזו הסיבה שליצחקי כוח להתאמן. ברק, בודד בדירתו השכורה בירושלים, התקשה להתמודד עם השמועות האלה. גולן העדיף לשתוק. היום הוא פותח את הפצע בפעם ראשונה. "כאב לי. בטח שכאב לי. לא בשבילי. אותי כבר לא מעניין מה רושמים. כאב לי עבור ברק, כי אני יודע שהוא לא בליין ושהוא היה נותן הכל באימונים ומשתדל מאוד במשחקים גם כשלא הלך לו".
"אבל אנשים נתפסו לזה שהחברות איתי עושה לו לא טוב בזמן שההפך הוא הנכון. בוא אני אספר לך, הייתי מתקשר אליו בלילה באמצע השבוע ושואל אותו איפה הוא. הוא היה אומר שהוא יושב במועדון האומן בירושלים. הייתי אומר לו: 'ברק, עזוב הכל וסע הביתה. אתמול הפסדתם בליגה וזה לא הזמן לצאת'. הוא היה מתגונן ואומר: 'אבל אייל, בבלגיה שחקנים יוצאים אחרי הפסדים ושותים בירה'. אמרתי לו: 'אנחנו לא בבלגיה. אנחנו בישראל ופה זה לא נהוג וכולם ידברו וירכלו'. הוא היה מקשיב כל הזמן. לא שהייתי צריך את זה יותר מדי, כי הוא באמת לא היה יוצא הרבה, אבל היו גם שיחות כאלה. להגיד לך שלא היו לילות שהיינו מבלים, הוא ואני באומן כשעל הבר גם אנשים מבית"ר ירושלים? היו גם כאלה לילות, אבל זה מגיע לו. הוא בחור צעיר, בסך הכל בן 26 והוא עובד קשה בשביל הכסף שהוא מרוויח. זכותו גם לבלות".
בכלל, דומה שגולן דואג ליצחקי כאילו היה הילד השלישי שלו. "אני הורה מאוד חששן. אבא דואג כזה. כשאני יורד עם הילדים שלי לבית מלון באילת, אני מחפש עוד מציל שיסתכל על הילדים שלי חוץ מהמציל של הבריכה וחוץ ממני שנמצא איתם במים. כזה אני. וגם כלפי ברק הרגש הוא אותו רגש. אז אתה מבין מה יצא? שאני דואג לו, ברמה שההורים שלו דואגים לו, וכולם עשו מזה כאילו אני מזיק לו.

"שמע, זה באמת משהו מיוחד. פעם חשבתי על זה עם עצמי והיום אני יכול להגיד לך שאני מגשים את עצמי בכדורגל דרך ברק. מי שמכיר אותי מהשנים ההן ברחובות, מדבר עד היום על זה שאילולא המוסיקה, הייתי מגיע הכי רחוק בכדורגל. באמת שהיה לי את זה ובגדול, אבל החיים לקחו אותי למקום אחר ויש לי תחושת פספוס קטנה לגבי הכדורגל. את ההשלמה אני עושה דרך ברק. בגלל זה גם הרגשתי את הכאב שלו בברך אצלי בברך.
"זה משהו רוחני כזה. בלתי נתפס. שנינו מורכבים מחצי מרוקאי וחצי תימני. שנינו באנו מערים יחסית קטנות ורחוקות מההמולה של העיר הגדולה והגענו לאן שהגענו ובברק אי אפשר שלא להתאהב. מי שרואה את החיוך שלו ישר נכבש ואותי זה תפס מההתחלה".
במהלך הפגרה האחרונה הוצע יצחקי למכירה על ידי בית"ר ירושלים. יו"ר הקבוצה איציק קורנפיין לא יכול היה להחזיק אותו בגלל חוזהו הגבוה, אבל בעיקר כיוון שהיה זקוק לכסף שייכנס ממכירתו כדי להעמיד את הקבוצה על הרגליים. שתי הקבוצות התל אביביות, הפועל ומכבי, חיזרו אחריו במרץ. אוהדים משני המועדונים הפעילו לחצים כדי שיבוא אליהם. יצחקי כמעט קרס. גולן ראה שהוא לא עומד בלחץ ולקח אותו אליו הביתה לרחובות.
במשך מספר לילות ישן ברק אצל אייל, לא ענה לטלפונים של איש. בסוף היתה זו מכבי ת"א שבפוטו פיניש רכשה אותו בסכום של 1.7 מיליון דולר והחתימה אותו על חוזה של חמש שנים שמקנה לו שכר נטו של חצי מיליון דולר לעונה.
בקיץ הם בילו יחד ביוון. בראש השנה נסעו יחד לאומן שבאוקראינה. גולן היה בין הזמרים הראשונים שהחל, כבר לפני חמש שנים, לפקוד את העיירה בראש השנה כדי להשתטח על קברו של רבי נחמן מברסלב. כל הזמן רצה שיצחקי יטוס איתו, אבל הכדורגל לא איפשר. הפעם, אחרי הפציעה וההשבתה מכדורגל, היה ברור להם שהם טסים יחד.
יצחקי קיבל אישור ממכבי תל אביב להפסיק למספר ימים את טיפולי הברך שקודמים לניתוח שהוא עומד לעבור. ביום רביעי לפני שבועיים, ערב השנה החדשה, המריאו לקייב עם עוד 50 אלף מאמינים ששרו בכל פעם שראו אותם שם את "מי שמאמין לא מפחד", שירו של גולן שהפך להמנון לא רק בארץ. יחד איתם לקחו הרבה ציוד מהארץ, ובעיקר אוכל כשר אותו בישל אחד החברים של גולן.
איתם בחבורה היו גם הקבלן בני פרץ, מפיק האירועים טל אהרון ומוטי גמיש, שהיה בעבר העוזר של דליה איציק, והיום צפוי לרשת את מקומו של גולן שרעבי כמנהלו האישי של אייל. החבורה שכרה שתי דירות צמודות. גולן ויצחקי התפללו הרבה בבתי הכנסת ושרו הרבה שירים יחד בלילות.
ליד הנהר של העיר עמדו וביצעו את ה'תשליך' המסורתי כשמסביב גם ליאור נרקיס, דודו אהרון, משה פרץ, איציק שמלי ורגב הוד, חבריו של גולן מעולם המוזיקה הים תיכונית. "הייתי משוכנע שזו תהיה השנה הכי גדולה של ברק בקריירה", מספר גולן. "לא היה לי ספק שהמעבר למכבי ת"א יקפיץ אותו לדרגה הכי גבוהה בכדורגל כי בעיניי הוא הכי טוב שיש היום פה בארץ, אבל זה לא קרה. אני מקווה שזה רק זמני. בעצם אני בטוח שהפציעה הזו תחזיר אותו חזק יותר".

מחר ימריא יצחקי לברצלונה לניתוח לשחזור הרצועה הצולבת בברכו. הרופא שניתח לפני שנה גם את שחקן מכבי תל אביב מאור בוזגלו, חיפש תאריך עבור יצחקי. המועד שנקבע הוא ה-25 בספטמבר, יום שבת הקרוב. לגמרי במקרה זה גם יום הולדתו של ברק.
וגולן? הפעם הוא לא מתכוון לחכות ליד מכשיר הטלפון. "עכשיו כשאתה מדבר איתי", הוא מספר, "בדיוק ביקשתי שיסדרו לי כרטיס טיסה לברצלונה ל-26 בחודש. הייתי טס עם ברק לניתוח ונמצא שם איתו בברצלונה מההתחלה, אבל יש לי הופעה ביום ראשון בפסטיבל היין בראשל"צ שאני לא יכול לבטל. מיד אחריה אני ממריא לספרד ואהיה לצידו שלושה ימים. כשהיינו באומן ביקשנו מהרבנים הגדולים שיברכו את ברק. אנחנו נחזיר אותו הכי טוב שיש אל הכדורגל והוא לא ישבור לי את המילה, כי הוא הכי טוב שיש".
