בחזרה לארון הספרים
אמיר פיי גוטמן חזר לתיכון והתמודד גם עם קריאות גנאי שנזרקו לעברו. וגם, למה אופיר פינס סירב להצעה להנחות תוכנית בערוץ 2 ומי קיבלו הצעה להיכנס לבית אח הגדול בגרסת ה-VIP אבל השיבו בשלילה? ליאורה סוגרת סופשבוע
מספיק פינס אחד בטלוויזיה. אז ביי וגיא לכם. צילום ארכיון: דני מרון
* ביום שישי הגיע אהוד אולמרט לפגישה חשאית בחברת החדשות של ערוץ 2. המנכ"ל אבי וייס טרח להחתים את כל העובדים על טופס סודיות שבו התחייבו לשמור לעצמם את דבר קיומו של הביקור. טוב שיש עוד כמה עיתונאים שעושים את עבודתם ולא שוכחים להדליף.
ינקי גלנטי, הצמוד הקבוע של אולמרט, הכחיש את דבר הפגישה אבל בערוץ 2 דווקא אישרו אותה.
* בשבוע שעבר נאלץ רון ארד לעמוד 20 דקות בתור בערב הפתיחה של מוזיאון העיצוב בחולון, שהוא תכנן. בזמן שהסלקטורים לא זיהו אותו, ליהגו מאחוריו שתי וייבערס: "את יודעת מה יגאל תומרקין אמר פעם על רון ארד? ". "מה?". "שחטפו את הרון ארד הלא נכון".
* תומרקין: "אני ו רון ארד לא בני דודים. אני לא מוכן להגיד עליו מילה אחת טובה. אני לא אוהב אותו. הוא אפור, מקולקל ומנודנד". עד כדי כך שמגיע לו שהחיזבאללה יחטוף אותו? "לא זוכר, אבל מתאים לי להגיד דבר כזה. חבל גם שהם לא לקחו את דני קרוון איתם".
* וארד אחר, עוזי, הצליח לעבור את כנס הרצליה בלי סקנדלים. ההסבר: הוא קיבל הוראה מהיועץ רון דרמר לייצר שעמום מחד ואפס כותרות מאידך.
* מי שנסע השבוע לירושלים גילה בצד הכביש שלטי תמיכה בגברת הראשונה בסגנון "שרה, אוהבים אותך" ו"שרה, את האמא של המדינה". ליאורה מהמרת שאורן אברהם לא עומד מאחורי המיזם.
* בקרוב מאוד תראו בתוכניתו של גיא פינס ראיון שצילמה הכתבת בניו יורק, חן ליברמן, עם קובי פרץ, שהגיע לסיבוב הופעות בצפון אמריקה. בקהילת היורדים בעיר רחשו שמועות על תקרית לא נעימה בין השניים, אבל שרית בירן, המנהלת האישית של פרץ, מכחישה. "חס וחלילה. כל מה שאמרו לך זה שטויות. התוכנית תשודר ואם הייתה איזושהי בעיה אז היא לא הייתה משודרת. בסך הכל הייתה ביניהם התנהלות של דאחקות. הכל היה בהומור וברוח טובה".
* לריקי גל יש חבר חדש. כל מה שידוע עליו זה שהוא גבר. ומסתורי.
ריקי גל. יש לה חולשה לרקדנים. אבל לא רק. צילום ארכיון: אמיר מאירי
שלום ריקי, שמעתי שיש לך אהבה.
"לא!".
אין לך אהבה?
"לא. לא מוכנה שתכתבי שום דבר שקשור לחיים הפרטיים שלי. אני לא מגיבה על דברים כאלה בחיים".
* בשישי חגגה רוחמה אברהם-בלילא את יום הולדתה בפרלמנט הבוקר הקבוע שלה ב"גודיס" בכיכר המדינה. רפי גינת, סמי יחיא, תמי ודדי בורוביץ' ו נוני ו דלית מוזס שרו לה "הפי בירת'דיי" כשברקע עוגה עם זיקוק. כמה שעות אחר כך נצפתה הח"כית סועדת לאנץ' ביחידות עם שר החוץ אביגדור ליברמן. הפינאלה, עם הילדים והמשפחה, התקיימה בערב במסעדה בראשון לציון.
* ליאורה שמחה לבשר שמאירה כהן, אשת
מפכ"ל המשטרה, מכחישה את השמועות על הפרידה מדודי. "התשובה שלי היא אותה תשובה שהייתה תמיד. הכל בסדר. הכל מצוין. אני בדרך לספינינג. להתראות".
ומהמשטרה הודיעו: "אנחנו לא עונים על שאלות בנוגע לחיים הפרטיים של המפכ"ל".
* אחד הרבנים היותר מוכרים במדינה סיפר ששבועיים לפני נאום נשיא המדינה בבונדסטאג, טלפן אליו איתן הבר ושאל אם לפי ההלכה צריך לומר את תפילת הקדיש בעברית או בארמית. זה לא כל כך מסתדר עם הצהרותיהם של מקורבי פרס לפיהן הנשיא כתב את נאומו בעצמו.
הבר, אתה אחראי לכך שהקדיש הופיע בנאום?
"לא כתבתי את הנאום של פרס ואינני נוהג לומר אם כתבתי ולמי".
* בשבוע שעבר יצאה אוניית פאר ממיאמי לאיים הקריביים כשעל סיפונה מופיעים עמירן דביר ודודו פישר בפני אלפי יהודים מכל העולם. לבקשת הקברניט, הוחלט לתרום חלק מההכנסות לטובת ניצולי רעידת האדמה בהאיטי.
* ח"כ דני דנון הביא את הצאצא הפרטי לאירוע נטיעות באריאל. ביבי נתניהו, שלא מחמיץ שום פרט, ביקש להחמיא לו וציין שאיזה יופי שאופיר אקוניס הגיע לשתול עם בנו.
דנון:
"ביבי אמר לכל הח"כים, גם לציפי חוטובלי ולאופיר אקוניס,'איזה יופי שהבאתם את הילדים'".
אבל ציפי הרי לא נשואה, ואף מתפארת בעובדה שלא עשתה שום דבר שיהפוך אותה לאמא.
"כן, ציפי לא נשואה. הערנו לו על כך ואז הוא אמר,'אופס, התבלבלתי' ופנה אליי ואמר,'אתה היית צריך להביא את הילדים'".
לא הבנתי.
"לא משנה. הייתה טעות קטנה".
* יואב דיוויס, המלהק של "האח הגדול", רוצה שבטי רוקאווי תצטרף לווילה בגרסת הוי-אי-פיי שתעלה מיד לאחר שגרסת האספסוף תסתיים. רוקאווי, שמסרבת בעקשנות, מסבירה: "הייתי אשת קריירה, אמא שלא גידלה את ילדיה, והיום אני חווה את האמהות דרך הסבתאות. לא מסוגלת להיפרד מהנכדים".
בטי רוקאוויי. לא רוצה להיות פותנה. צילום: אמיר מאירי
* גם אורי שטרק קיבל פנייה וסירב. אבל לא בשם הסבתאות. קשה לו להעביר חודש בלי מועדונים ובתי קפה.
* אסי עזר מחפש דירה לקנייה במרכז תל אביב.
אסי, אתה רוצה להיעזר בשירותי התיווך של ליאורה?
"לא, תודה".
* לפעמים אלוהים מרחם על ילדי הגן. במסגרת סיור שערכה סיעת קדימה בשדרות, אורגן לה גם ביקור בגן ילדים. הכל התנהל כשורה עד הרגע שבו הגיעו הצלמים.
הגננת פשוט אסרה על הח"כים לעמוד מול המצלמה לצד הילדים. ח"כ יוליה שמאלוב (מפרשת "אתם יכולים להיכנס לי לתחת") סיננה את מה שכולם הרגישו אבל אף אחד לא העז להגיד: "עד שכבר שיחקנו עם הילדים האלה, בלי תמונה מה זה שווה".
* שלום לח"כית יוליה שמאלוב.
"יוליה שמאלוב-ברקוביץ'".
מה שלומך? זו ליאורה מ"מעריב".
"אה, זו את שאני עושה עליה עכשיו תביעה בגלל הדברים שכתבת על זו שמלקקת את התחת".
בערך.
"יש לך משהו חדש שאני עוד לא יודעת?".
יש לי כמה שאלות.
"מה את רוצה לשאול, דברים שלא היו? מקרים שלא קרו?".
הביקור בגן הילדים בשדרות. היה או לא היה?
"דברי בבקשה עם הדובר שלי".
ברק גרנות, דובר:
"אם זה נאמר אז זה היה בבדיחות הדעת".
* אמיר פיי גוטמן התארח בטקס שנערך בתיכון שבו למד בקריית חיים. בין התשואות שזכה להן כשעלה לבמה, בחר אחד התלמידים דווקא לקרוא לעברו קריאות גנאי בעניין זהותו המינית.
המורה זה הוא התחיל. צילום ארכיון: אמיר מאירי
גוטמן לא נשאר חייב, וכלוחם ותיק ביחידת היי פייב הזמין את הצועק לעמוד כמו גבר ולהודות שזה הוא. רק שכמו אצל הגששים אף אחד לא קם. גוטמן לא איבד את קור הרוח. הוא סיפר לתלמידים שכמה מהחברים ללימודים שנהנו להעליב אותו בעבר, עומדים עכשיו בתור בשביל לקבל חתימה ואת האחרים הוא פוגש מדי פעם במועדוני גייז.
* כמו שמתבקש, גם מ"קול ישראל" שלחו נציגות להאיטי. רק שעם כל רצונו הטוב, הכתב רן בנימיני לא הצליח להביא עדויות מהשטח ונאלץ לשדר את הכתבות בקולו בלבד. הסיבה לכך היא התנגדות הטכנאים שמנהלים מאבק בהנהלת רשות השידור.
כשבנימיני חזר לארץ הוא תלה על כל קיר חשוף באולפנים בתל אביב ובירושלים מכתב נזעם, שבו מחה על כך שתחנת הרדיו הממלכתית של ישראל הייתה היחידה בעולם שלא העבירה שידורים מהשטח. לדבריו, באחד הדיווחים אפילו ניתקו הטכנאים את הטלפון באמצע השידור.
בנימיני, גם בעיתונות הכתובה לא קל.
"המכתב מדבר בעד עצמו".
קיבלת פידבקים?
"בואי נסתפק בתגובה הזו".
* לינדה בר, דוברת רשות השידור: ה"מכתב נכתב מדם לבו של כתב שנמצא בחזית, ומשקף היטב את יחסי העבודה הבעייתיים ברשות השידור. תוכנו של מכתב זה מעיד על הצורך ברפורמה שתתקן סדרי עולם ברשות. חבל שטכנאי קול ישראל לא הבינו את גודל השעה ולא גילו שאר רוח מול אסון בקנה מידה עולמי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם